וויסות חושי, רגשי, תנועתי
כיוון שגם בפורום הזה מפנים כל הזמן אנשים למומחים ומרפאות ושיטות שמטפלות בבעיית הוויסות החושי,רגשי, תנועתי אצל אוטיסטים אנסה להסביר בקצרה איך ולמה כל זה שרלטנות מאוד מזיקה ורעילה ולמה אין לנורמה ברירה אלא להתחמק מכל נסיון לעסוק בבעייה או אפילו לחקור אותה.
וזה די פשוט.
בסיס הזהות הנורמטיבית זהה לבסיס הזהות של בבון.
במונחים של קשר בין שפה לתנועה לעובדה זאת יש משמעות כהסכמה בשתיקה, לא מודעת בכלל, שזכות התנועה, הדיבור, החיבור בין תנועה לדיבור, ולכן בין מבט לקול, צמוד לחלוטין למקומו של הפרט בהיררכיה.
לבבונים זה עובד מצויין, משרה ומאפשר סדר, קבוצה, דרך אמנה חברתית המבוססת על זהות בין כחנות לזכות הקיום.
לעומתם, לבני אדם זה עלול להתממש כבעיה, אפילו כסיוט, כי מבנה זהות הדדי, פתוח ורגיש, וכזה שצורך שפה שיוויונית, לא יכול להידחק לתוך מבנה היררכי ותפישת כבוד המבוססת על שתיקה ושיתוק האחד בפני זה שמעליו בלי להידחק ולהימעך לחלוטין לקצוות כל הזמן,
אז התוצאה היא התפרצות, התפוצצות, וקריסה, ובמחזוריות שלא מותירה אפילו שהות לרפלקסיה שתאפשר תחושה עצמית,
אז רוב האוטיסטים חיים הלם משתק מיום היוולדם.
ובסביבה שכל הזמן מנסה "לעזור" להם להיות בדיוק מה שהכי מחליא אותם,
כזאת שמתגמלת אותם כל פעם שהם עושים מה שרע להם ומענישה אותם כל פעם שהם עושים מה שנכון להם.
אין לזה פתרון,
אגב.
כיוון שגם בפורום הזה מפנים כל הזמן אנשים למומחים ומרפאות ושיטות שמטפלות בבעיית הוויסות החושי,רגשי, תנועתי אצל אוטיסטים אנסה להסביר בקצרה איך ולמה כל זה שרלטנות מאוד מזיקה ורעילה ולמה אין לנורמה ברירה אלא להתחמק מכל נסיון לעסוק בבעייה או אפילו לחקור אותה.
וזה די פשוט.
בסיס הזהות הנורמטיבית זהה לבסיס הזהות של בבון.
במונחים של קשר בין שפה לתנועה לעובדה זאת יש משמעות כהסכמה בשתיקה, לא מודעת בכלל, שזכות התנועה, הדיבור, החיבור בין תנועה לדיבור, ולכן בין מבט לקול, צמוד לחלוטין למקומו של הפרט בהיררכיה.
לבבונים זה עובד מצויין, משרה ומאפשר סדר, קבוצה, דרך אמנה חברתית המבוססת על זהות בין כחנות לזכות הקיום.
לעומתם, לבני אדם זה עלול להתממש כבעיה, אפילו כסיוט, כי מבנה זהות הדדי, פתוח ורגיש, וכזה שצורך שפה שיוויונית, לא יכול להידחק לתוך מבנה היררכי ותפישת כבוד המבוססת על שתיקה ושיתוק האחד בפני זה שמעליו בלי להידחק ולהימעך לחלוטין לקצוות כל הזמן,
אז התוצאה היא התפרצות, התפוצצות, וקריסה, ובמחזוריות שלא מותירה אפילו שהות לרפלקסיה שתאפשר תחושה עצמית,
אז רוב האוטיסטים חיים הלם משתק מיום היוולדם.
ובסביבה שכל הזמן מנסה "לעזור" להם להיות בדיוק מה שהכי מחליא אותם,
כזאת שמתגמלת אותם כל פעם שהם עושים מה שרע להם ומענישה אותם כל פעם שהם עושים מה שנכון להם.
אין לזה פתרון,
אגב.
