וויסות חושי, רגשי, תנועתי
- פותח הנושא arana1
- פורסם בתאריך
פיקוד זה לנ"ט
אנשים אחראים ואוהבים באמת לא לוקחים פיקוד אלא מכבדים כל אדם כפי שהוא.
לא סתם אוטיסטים לא מתחברים לסמכות.
להיות אחראי לא זהה לנסיון טיפשי להציל את כל העולם, ובטח לא לנסיון נואל להצליל את מי שבכלל לא מעוניין בכך, שזה בדיוק מה שגרוע בגישה הנורמטיבית לאוטיזם.
מבחינתי, אני לא אשנה את הנ"ט והם לא ישנו אותי, כל אחד יחיה כפי שהוא נולד, וכפי טבעו, זו אחריות שלשם שינוי לא מתבטאת ככחנות ונפיחות יומרנית
אנשים אחראים ואוהבים באמת לא לוקחים פיקוד אלא מכבדים כל אדם כפי שהוא.
לא סתם אוטיסטים לא מתחברים לסמכות.
להיות אחראי לא זהה לנסיון טיפשי להציל את כל העולם, ובטח לא לנסיון נואל להצליל את מי שבכלל לא מעוניין בכך, שזה בדיוק מה שגרוע בגישה הנורמטיבית לאוטיזם.
מבחינתי, אני לא אשנה את הנ"ט והם לא ישנו אותי, כל אחד יחיה כפי שהוא נולד, וכפי טבעו, זו אחריות שלשם שינוי לא מתבטאת ככחנות ונפיחות יומרנית
בדיוק: אנשים אחראים ואוהבים באמת, מכבדים כל אדם כפי שהוא
כמובן שאין בנמצא אנשים שהם 100% כאלה.
אבל זה לפחות אידיאל שאפשר לשאוף אליו.
ולא ברור לי איך "כל מי שלא כמוני הוא בבון שטוב לו בהירככיה בבונית" מקרב אותנו לאידיאל הזה. בעיניי, הכללות בוטות כאלה הן ההפך הגמור מ"לכבד כל אדם כפי שהוא".
מזכיר לי את כל ההתבטאויות האומללות של אלו"ט בזמנו, שאחרי שמסירים מהן את כל המילים המנומסות נשארים עם "אוטיסטים הם לקויים ודפוקים ונכים, אבל אנחנו מכבדים אותם כמו שהם ולא מצפים מהם ליותר".
מצטער, אבל ככה לא מדברים אנשים אחראיים (ובמקרה של אלו"ט זה הרבה יותר גרוע, כי יש להם גם סמכות אמיתית בהמון דברים)
כמובן שאין בנמצא אנשים שהם 100% כאלה.
אבל זה לפחות אידיאל שאפשר לשאוף אליו.
ולא ברור לי איך "כל מי שלא כמוני הוא בבון שטוב לו בהירככיה בבונית" מקרב אותנו לאידיאל הזה. בעיניי, הכללות בוטות כאלה הן ההפך הגמור מ"לכבד כל אדם כפי שהוא".
מזכיר לי את כל ההתבטאויות האומללות של אלו"ט בזמנו, שאחרי שמסירים מהן את כל המילים המנומסות נשארים עם "אוטיסטים הם לקויים ודפוקים ונכים, אבל אנחנו מכבדים אותם כמו שהם ולא מצפים מהם ליותר".
מצטער, אבל ככה לא מדברים אנשים אחראיים (ובמקרה של אלו"ט זה הרבה יותר גרוע, כי יש להם גם סמכות אמיתית בהמון דברים)
לא ברור אז אסביר
למרות שאין לי ספק ששוב , ושוב, לא אובן.
זה המבוססת על הזדהות עם ממגנונים היררכיים, להלן בבונית, לא פנויה מטבעה לקבל ולהבין ולהכיל את הזולת והסביבה כפי טבעה.
זה אחד המקרים הכי מובהקים של או או, בשפת מחשב xor, זאת אומרת שעצם המהות של מה שמקובל כנורמטיבי נגזר עיוורון ואטימות גם בגלל המורשת והמסורת ההיררכיה, ריכוזית, סמכותנית שבבסיס הזהות,המוסכמה והשפה הבין אישית-חברתית שעדיין מקובלת כיצוג, שלכן הוא גם הכי מונופוליסטי-כחני של המציאות.
כך שמהרגע שנפרדים מרמת הסיסמא, הפוזה, החזות... ונדרשים לפרטי הפרטים האמפיריים של המציאות, למסקנות מבוססות ראיות מסתבר שאין שום אצילות, חכמה , רגישות, בנסיון לכבד בבון אלא בדיוק להפך.
וזה נכון ביחוד לאוטיסט, בגלל שאצלו בדיוק בגלל שאינו היררכי , החושי והמופשט רקומים כך שיזכו אותו בבעיטה ישר ללב בכל מצב שבו ינסה לחקות את עמדתך ולהכיל את פתיחותו על אנשים שאין להם בכלל ברירה אלא לפרש אותה בצורה הכי הפוכה .
ומהסיבות שאמרתי, ואלה הסיבות להתקפי זעם, לחוסר יציבות, ליאוש וחרדה אצל אנשים שאחרת ובסך הכל דווקא מוצפים באהבה.
אז אתה יכול לחזור ולהציע פוזות המבוססות על סימטריה שאין מדומה ומנותקת ממנה אלא שבשביל מי שחש את המציאות על פרטיה הקטנים והזניחים ביותר (לדעת הנט) זה מתכון לתחלואה, לסבל, לקיום סיוטי.
בקיצור, זה פשוט לא אחראי.
מוסר זה לא רק פוזה, מוסר זה גם היבט הכי קונקרטי של המציאות, בוודאי לאוטיסט.
מציע שתנסה להעמיד מדי פעם את התפישות שלך למבחן המציאות, בכל מקרה, זה חשוב
למרות שאין לי ספק ששוב , ושוב, לא אובן.
זה המבוססת על הזדהות עם ממגנונים היררכיים, להלן בבונית, לא פנויה מטבעה לקבל ולהבין ולהכיל את הזולת והסביבה כפי טבעה.
זה אחד המקרים הכי מובהקים של או או, בשפת מחשב xor, זאת אומרת שעצם המהות של מה שמקובל כנורמטיבי נגזר עיוורון ואטימות גם בגלל המורשת והמסורת ההיררכיה, ריכוזית, סמכותנית שבבסיס הזהות,המוסכמה והשפה הבין אישית-חברתית שעדיין מקובלת כיצוג, שלכן הוא גם הכי מונופוליסטי-כחני של המציאות.
כך שמהרגע שנפרדים מרמת הסיסמא, הפוזה, החזות... ונדרשים לפרטי הפרטים האמפיריים של המציאות, למסקנות מבוססות ראיות מסתבר שאין שום אצילות, חכמה , רגישות, בנסיון לכבד בבון אלא בדיוק להפך.
וזה נכון ביחוד לאוטיסט, בגלל שאצלו בדיוק בגלל שאינו היררכי , החושי והמופשט רקומים כך שיזכו אותו בבעיטה ישר ללב בכל מצב שבו ינסה לחקות את עמדתך ולהכיל את פתיחותו על אנשים שאין להם בכלל ברירה אלא לפרש אותה בצורה הכי הפוכה .
ומהסיבות שאמרתי, ואלה הסיבות להתקפי זעם, לחוסר יציבות, ליאוש וחרדה אצל אנשים שאחרת ובסך הכל דווקא מוצפים באהבה.
אז אתה יכול לחזור ולהציע פוזות המבוססות על סימטריה שאין מדומה ומנותקת ממנה אלא שבשביל מי שחש את המציאות על פרטיה הקטנים והזניחים ביותר (לדעת הנט) זה מתכון לתחלואה, לסבל, לקיום סיוטי.
בקיצור, זה פשוט לא אחראי.
מוסר זה לא רק פוזה, מוסר זה גם היבט הכי קונקרטי של המציאות, בוודאי לאוטיסט.
מציע שתנסה להעמיד מדי פעם את התפישות שלך למבחן המציאות, בכל מקרה, זה חשוב
ולתת כבוד ל"אני האמיתי" של אנשים, זה לדעת להסתכל מעבר למעטפת
בדיוק כמו עם הילדים האוטיסטים.
יש את מי שרואה רק את מה שנראה לעין (התפרצויות זעם, התכנסות עצמית, "חוסר יכולת להבין מצבים חברתיים) ויש מי שמנסה להסתכל קצת יותר לעומק ורואה את היהלום שבפנים.
ואותו הדבר גם לגבי הנ"טים. למעשה אצלם זה עוד יותר קיצוני, כי הם אלופים בלבישת מסיכות ומגיל אפס לימדו אותם להסתיר טוב טוב את מי שהם באמת ולהקריב אם עצמם על מזבח ה"נורמה". אבל גם להם יש יהלום בפנים. יהלום קצת שונה, אבל עדיין יהלום.
ואיך אני יודע? כי יש מקרים שבהם קל למדי לחשוף את היהלום הזה. לפעמים אנשים ממש משתוקקים להיפטר מכל המסיכות הדפוקות והמעיקות, ואז רואים את האור המנצנץ שבוקע מבעד לג'יפה.
וכמובן, שכדי שזה יקרה אנשים צריכים להרגיש בטוחים. אם אני אגש לאנשים עם גישה של "אתם בבונים שלא מבינים כלום" אז זה כאילו לקחתי עוד שק שלם של ג'יפה ושפחתי אותו עליהם. לא זו הדרך להוציא את הטוב מהאנשים, ואני אומר לך מניסיון: יש הרבה טוב.
(כמובן שיש גם כאלה שכל-כך התמכרו למסכות ולמשחקים הנורמטיביים המטופשים שהם לא יוותרו אליהם בעד שום הון שבעולם. על אנשים כאלה, אכן, אין טעם לבזבז את הזמן)
בדיוק כמו עם הילדים האוטיסטים.
יש את מי שרואה רק את מה שנראה לעין (התפרצויות זעם, התכנסות עצמית, "חוסר יכולת להבין מצבים חברתיים) ויש מי שמנסה להסתכל קצת יותר לעומק ורואה את היהלום שבפנים.
ואותו הדבר גם לגבי הנ"טים. למעשה אצלם זה עוד יותר קיצוני, כי הם אלופים בלבישת מסיכות ומגיל אפס לימדו אותם להסתיר טוב טוב את מי שהם באמת ולהקריב אם עצמם על מזבח ה"נורמה". אבל גם להם יש יהלום בפנים. יהלום קצת שונה, אבל עדיין יהלום.
ואיך אני יודע? כי יש מקרים שבהם קל למדי לחשוף את היהלום הזה. לפעמים אנשים ממש משתוקקים להיפטר מכל המסיכות הדפוקות והמעיקות, ואז רואים את האור המנצנץ שבוקע מבעד לג'יפה.
וכמובן, שכדי שזה יקרה אנשים צריכים להרגיש בטוחים. אם אני אגש לאנשים עם גישה של "אתם בבונים שלא מבינים כלום" אז זה כאילו לקחתי עוד שק שלם של ג'יפה ושפחתי אותו עליהם. לא זו הדרך להוציא את הטוב מהאנשים, ואני אומר לך מניסיון: יש הרבה טוב.
(כמובן שיש גם כאלה שכל-כך התמכרו למסכות ולמשחקים הנורמטיביים המטופשים שהם לא יוותרו אליהם בעד שום הון שבעולם. על אנשים כאלה, אכן, אין טעם לבזבז את הזמן)
שוב, אתה רוצה לשחק בישו או במשיח , שיהיה לך בכיף
לדעתי זה לא רק לא פרקטי זה גם לא בדיוק מוסרי,
זה גם לא הדרך היעילה לחולל שינוי,
ובוודאי לא העמוקה והחכמה.
המיתוס הזה של מושיע העולם מסתובב כבר קצת יותר מדי זמן לטעמי,
ודווקא בגלל שאני הכי משווע לשינוי,
ממש רואה כל הזמן כמה הכל חרא וכמה יכול להיות אחרת,
כמה אנשים דבקים בתבניות שממש לא מספקות את התוצאות אלא בדיוק ההפך והורגים ונהרגים לחינם במקום שבו הכי יכול להיות אחרת,
אין לי ספק שלנסות להסתובב ולהוציא את הטוב מהאנשים זה הדבר הכי מטומטם בעולם,
כמובן שכמו כולם גם אני חטאתי בטמטום השטחי והנאיבי הזה פעם (ביחוד כשהייתי ממש מסומם אבל לא רק),
אבל,
זה גם מתנשא,
גם לא מכבד,
גם מגלומני,
והכי הכי הכי הכי גרוע,
זה חוסם לך מראש ובצורה הכי קשה גישה למורכבות מהותית יותר,
כזאת שבאמת נוגעת ומשנה משהו.
ו
בוודאי לאוטיסט, בגלל סוג החיווט, מה שנחשב לגישה ישירה ומיידית פשוט מטריף במידה ששולח אותך לקיום מקריסה לקריסה, מהתמוטטות עצבים אחת לשניה, ואז "מטפלים" בך, וכמו שאתה בעצמך יודע הכי טוב, ברגע שהנ"ט מתחילים "לטפל" בך זה הסוף שלך, לוקח שנים להיחלץ מהנזק הנגרם מהנסיון של הנ"ט לעזור לך ולטפל בך,
כי שוב, הדברים כל כך מורכבים, ורגישים, ואם לא תדע לבחור במה אתה באמת יכול ואמור לעשות לעולם לא תשתחרר מהסיוט ואם אתה לא משוחרר אתה לא משחרר, בוודאי לא אחרים.
אין יהלום שונה, בכל אדם יש ניצוץ של טוב, של אלוהים, אין בזה בכלל ספק, אלא שהכרה והבנה בזה ושל זה אמורה לאפשר לך להבין ולכבד את בחירותיו ואת דרכו,
אכן, לפעמים קל מאוד לחשוף את ה"יהלום הזה",
ומה אחר כך ?
אתה תשאר עם האדם ותחזיק לו את היד ותלווה אותו בכל מהלכי חייו כשנסיונו לחיות ללא מסכות יציב אותו על מסלול התנגשות מטורף עם המקובל והמוסכם ?
לא, אתה לא, כי אי אפשר, כי אפשר לאהוב באמת רק אדם אחד, עניין פעוט של זמן ומרחב, של מציאות,
אז מה שקורה זה שהפשטת אדם מכל הגנותיו וזרקת אותו לעולם שמסודר סביב מה שלך נראה כמסכה אבל לחברה זה חלק מהמנגנונים שמאפשרים את קיומה,
בינתיים.
אפשר וצריך לשנות, בוודאי, אבל בחכמה ובאחריות, ובכבוד וברגישות, ובניגוד מוחלט למה שאתה קורא אז כשאני מזהה את הנ"ט כבבונים אני לא עושה את זה בשביל להשחיר אותם או רק מתוך זעם ושנאה אז את ההטפות המוסרניות שלך תשמור לעצמך,
אני עושה את זה, כמו שנכתב במפורש, בנסיון לחולל פרשנות שתאפשר לאוטיסטים מוצא אלטרנטיבי,
כזה שלא מבוסס על "יש לכם מערכת עצבים דפוקה אנחנו נתקן אתכם" אלא מנסה למפות הכללות שיסבירו למה כל כך רבים מאתנו מסתובבים עם תחושה של קיום ממכה אחת לשניה.
אז אני לא נגש לאנשים בכלל, וגם לא נגיש להם, וזהו, לעיתים, ביחוד במצב מורכב, כזה שבו אי אפשר בכלל לסמן מרחב תרגום סביר, עדיף פשוט ללמוד לעזוב, לקבל שככה זה וזהו,
הרי גם אתה, בדיוק כמו שניסיתי להסביר כרגע, ואין לי ספק שלא הצלחתי, בכלל לא מתחיל להבין מה אני אומר
לדעתי זה לא רק לא פרקטי זה גם לא בדיוק מוסרי,
זה גם לא הדרך היעילה לחולל שינוי,
ובוודאי לא העמוקה והחכמה.
המיתוס הזה של מושיע העולם מסתובב כבר קצת יותר מדי זמן לטעמי,
ודווקא בגלל שאני הכי משווע לשינוי,
ממש רואה כל הזמן כמה הכל חרא וכמה יכול להיות אחרת,
כמה אנשים דבקים בתבניות שממש לא מספקות את התוצאות אלא בדיוק ההפך והורגים ונהרגים לחינם במקום שבו הכי יכול להיות אחרת,
אין לי ספק שלנסות להסתובב ולהוציא את הטוב מהאנשים זה הדבר הכי מטומטם בעולם,
כמובן שכמו כולם גם אני חטאתי בטמטום השטחי והנאיבי הזה פעם (ביחוד כשהייתי ממש מסומם אבל לא רק),
אבל,
זה גם מתנשא,
גם לא מכבד,
גם מגלומני,
והכי הכי הכי הכי גרוע,
זה חוסם לך מראש ובצורה הכי קשה גישה למורכבות מהותית יותר,
כזאת שבאמת נוגעת ומשנה משהו.
ו
בוודאי לאוטיסט, בגלל סוג החיווט, מה שנחשב לגישה ישירה ומיידית פשוט מטריף במידה ששולח אותך לקיום מקריסה לקריסה, מהתמוטטות עצבים אחת לשניה, ואז "מטפלים" בך, וכמו שאתה בעצמך יודע הכי טוב, ברגע שהנ"ט מתחילים "לטפל" בך זה הסוף שלך, לוקח שנים להיחלץ מהנזק הנגרם מהנסיון של הנ"ט לעזור לך ולטפל בך,
כי שוב, הדברים כל כך מורכבים, ורגישים, ואם לא תדע לבחור במה אתה באמת יכול ואמור לעשות לעולם לא תשתחרר מהסיוט ואם אתה לא משוחרר אתה לא משחרר, בוודאי לא אחרים.
אין יהלום שונה, בכל אדם יש ניצוץ של טוב, של אלוהים, אין בזה בכלל ספק, אלא שהכרה והבנה בזה ושל זה אמורה לאפשר לך להבין ולכבד את בחירותיו ואת דרכו,
אכן, לפעמים קל מאוד לחשוף את ה"יהלום הזה",
ומה אחר כך ?
אתה תשאר עם האדם ותחזיק לו את היד ותלווה אותו בכל מהלכי חייו כשנסיונו לחיות ללא מסכות יציב אותו על מסלול התנגשות מטורף עם המקובל והמוסכם ?
לא, אתה לא, כי אי אפשר, כי אפשר לאהוב באמת רק אדם אחד, עניין פעוט של זמן ומרחב, של מציאות,
אז מה שקורה זה שהפשטת אדם מכל הגנותיו וזרקת אותו לעולם שמסודר סביב מה שלך נראה כמסכה אבל לחברה זה חלק מהמנגנונים שמאפשרים את קיומה,
בינתיים.
אפשר וצריך לשנות, בוודאי, אבל בחכמה ובאחריות, ובכבוד וברגישות, ובניגוד מוחלט למה שאתה קורא אז כשאני מזהה את הנ"ט כבבונים אני לא עושה את זה בשביל להשחיר אותם או רק מתוך זעם ושנאה אז את ההטפות המוסרניות שלך תשמור לעצמך,
אני עושה את זה, כמו שנכתב במפורש, בנסיון לחולל פרשנות שתאפשר לאוטיסטים מוצא אלטרנטיבי,
כזה שלא מבוסס על "יש לכם מערכת עצבים דפוקה אנחנו נתקן אתכם" אלא מנסה למפות הכללות שיסבירו למה כל כך רבים מאתנו מסתובבים עם תחושה של קיום ממכה אחת לשניה.
אז אני לא נגש לאנשים בכלל, וגם לא נגיש להם, וזהו, לעיתים, ביחוד במצב מורכב, כזה שבו אי אפשר בכלל לסמן מרחב תרגום סביר, עדיף פשוט ללמוד לעזוב, לקבל שככה זה וזהו,
הרי גם אתה, בדיוק כמו שניסיתי להסביר כרגע, ואין לי ספק שלא הצלחתי, בכלל לא מתחיל להבין מה אני אומר
ולא כתבתי "כל מי שלא כמוני"
יש הרבה שממש לא כמוני ואינם בבונים בכלל, להפך, המרחק מבבוניות מתבטא גם כיכולת להיות גם לא דומה לאף אחד, גם לא לי, וכל כך שקוף לי למה אתה מאמץ טכניקת טיעון דמגוגי ימנית פשיסטית שטופלת על הזולת בדיוק את כל מה שרע ונפסד דווקא ורק בטוען עצמו.
בשום מקום בטיעונים שלי "כל מי שלא כמוני" כבסיס להכללה,
להפך,
מי שבשונה ובניגוד ממך מכיר גם במציאות יודע עד כמה "כל מי שלא כמוני" מטשטש ואוטם וחוסם כל סיכוי לרגישות והבנה כלפי אוטיסטים רק בגלל שכל הנ"ט מתמוטטים מיידית מול כל סימן ולו הכי קטן של שונות וזרות,
וזו המציאות שמולה ואיתה נאלצים לחיות כל האוטיסטים,
שבגלל זה מעולם לא זכו להנות ולו מנסיון הכי קטן של מהלך לכיוונם אלא רק לשורה אין סופית של התניות המבוססות "או שתהיה בדיוק כמונו או שתמות".
וכן, זה מדכא בטירוף, ומסוכן מאוד, ביחוד לאנשים הכי פתוחים ורגישים בעולם,
אז כל אחד יכול לאמץ אחת מ2 הגישות,
או כזאת שאומרת שהמצב הנפשי גופני המעורער לחלוטין של רוב האוטיסטים הוא רק תוצר של מערכת עצבים פגומה או זהות הכושלת בהבנת המובן מאליו,
שזו הפרשנות המקובלת כמובן על כולם,
או כזאת שלפחות מנסה לברר למה האוטיסט מתמוטט וקורס כל הזמן מול כל מה שנתפש כהכי מובן מאליו לכולם.
אני ברשותך, או בלעדיה, בחרתי מגיל אפס את האפשרות השניה,
ואין לי שמץ של ספק שבניגוד לגישה שנחשבת לצערי כרפואית ואקדמית ומדעית ופדגוגית אני צודק וכל המומחים טועים לחלוטין
יש הרבה שממש לא כמוני ואינם בבונים בכלל, להפך, המרחק מבבוניות מתבטא גם כיכולת להיות גם לא דומה לאף אחד, גם לא לי, וכל כך שקוף לי למה אתה מאמץ טכניקת טיעון דמגוגי ימנית פשיסטית שטופלת על הזולת בדיוק את כל מה שרע ונפסד דווקא ורק בטוען עצמו.
בשום מקום בטיעונים שלי "כל מי שלא כמוני" כבסיס להכללה,
להפך,
מי שבשונה ובניגוד ממך מכיר גם במציאות יודע עד כמה "כל מי שלא כמוני" מטשטש ואוטם וחוסם כל סיכוי לרגישות והבנה כלפי אוטיסטים רק בגלל שכל הנ"ט מתמוטטים מיידית מול כל סימן ולו הכי קטן של שונות וזרות,
וזו המציאות שמולה ואיתה נאלצים לחיות כל האוטיסטים,
שבגלל זה מעולם לא זכו להנות ולו מנסיון הכי קטן של מהלך לכיוונם אלא רק לשורה אין סופית של התניות המבוססות "או שתהיה בדיוק כמונו או שתמות".
וכן, זה מדכא בטירוף, ומסוכן מאוד, ביחוד לאנשים הכי פתוחים ורגישים בעולם,
אז כל אחד יכול לאמץ אחת מ2 הגישות,
או כזאת שאומרת שהמצב הנפשי גופני המעורער לחלוטין של רוב האוטיסטים הוא רק תוצר של מערכת עצבים פגומה או זהות הכושלת בהבנת המובן מאליו,
שזו הפרשנות המקובלת כמובן על כולם,
או כזאת שלפחות מנסה לברר למה האוטיסט מתמוטט וקורס כל הזמן מול כל מה שנתפש כהכי מובן מאליו לכולם.
אני ברשותך, או בלעדיה, בחרתי מגיל אפס את האפשרות השניה,
ואין לי שמץ של ספק שבניגוד לגישה שנחשבת לצערי כרפואית ואקדמית ומדעית ופדגוגית אני צודק וכל המומחים טועים לחלוטין
אין קשר בין הפרט לחברה, בין השלם לחלקיו ?
רמת השטויות בפורום הזה עולה על גדותיו.
החברה נראית כפי שהיא בגלל שזה מה שהולם לצרכים וליכולות ולאופי הזהות של מסה קריטית בתוכה,
של הרוב,
שבשבילו, לפחות עדיין, טיפוס היררכי אין סופי ותחרותיות אלימה על כח והשפעה ומיקום כמה שיותר קרוב למרכז לא רק שנתפשת כסבירה אלא שמעטים אם בכלל מסוגלים לדמיין או לשער אפשרות של מציאות אחרת.
כן, כולם רוצים לפרוש כנפיים ולעוף, השאלה היא לאן, למעמד כלכלי טוב יותר, לתהילה, לשליטה, ללהיות מישהו ומשהו נורא.
אם כולם היו רוצים לעוף אז לא היינו חיים בחברה שמוציאה טריליונים על טריליונים על חימוש קטלני בזמן שכל בקשה ליחס אנושי נדחית בבוז או אפילו מתוארת על ידי אנשים כמוך כתפישה חד מימדית.
מה זה מושלם ? בין המספיק טוב והרע יש מרחק עצום, ואנחנו כחברה רחוקים בטירוף מהמספיק טוב.
אם הנ"ט לא היו מסוגלים להסתדר בקוו ישר עם חברה בבונית היררכית לא הייתה חברה בבונית היררכית, חד וחלק, ואפשר לראות גם מהתגובות כאן שרוב האנשים מזהים תפישת עולם של בבון עם המציאות ולכן גם בשיגרת היום וגם בדיונים על אפשרויות אחרות הם מגיבים בעוינות ובביטול על כל נסיון לבטא כאב או ביקורת על המקובל והמוסכם.
יש פתרונות, ברור, רק שלאף אחד אין עניין בהם.
בכל זאת, החברה מתפתחת ומשתנה, גם למרות בני האדם, אז כשאני כותב שאין פתרונות אני מתכוון שאי אפשר ולא צריך לשנות בני אדם, זה מה שהם רוצים ויכולים וזהו,
ירצו ויוכלו אחרת יהיה אחרת,
בינתיים נראה שכל מה שכולם רוצים זה לדכא בטירוף את מי שיכול ורוצה אחרת,
וזה די מצליח להם כמובן.
גיבורים על חלשים מה שנקרא
רמת השטויות בפורום הזה עולה על גדותיו.
החברה נראית כפי שהיא בגלל שזה מה שהולם לצרכים וליכולות ולאופי הזהות של מסה קריטית בתוכה,
של הרוב,
שבשבילו, לפחות עדיין, טיפוס היררכי אין סופי ותחרותיות אלימה על כח והשפעה ומיקום כמה שיותר קרוב למרכז לא רק שנתפשת כסבירה אלא שמעטים אם בכלל מסוגלים לדמיין או לשער אפשרות של מציאות אחרת.
כן, כולם רוצים לפרוש כנפיים ולעוף, השאלה היא לאן, למעמד כלכלי טוב יותר, לתהילה, לשליטה, ללהיות מישהו ומשהו נורא.
אם כולם היו רוצים לעוף אז לא היינו חיים בחברה שמוציאה טריליונים על טריליונים על חימוש קטלני בזמן שכל בקשה ליחס אנושי נדחית בבוז או אפילו מתוארת על ידי אנשים כמוך כתפישה חד מימדית.
מה זה מושלם ? בין המספיק טוב והרע יש מרחק עצום, ואנחנו כחברה רחוקים בטירוף מהמספיק טוב.
אם הנ"ט לא היו מסוגלים להסתדר בקוו ישר עם חברה בבונית היררכית לא הייתה חברה בבונית היררכית, חד וחלק, ואפשר לראות גם מהתגובות כאן שרוב האנשים מזהים תפישת עולם של בבון עם המציאות ולכן גם בשיגרת היום וגם בדיונים על אפשרויות אחרות הם מגיבים בעוינות ובביטול על כל נסיון לבטא כאב או ביקורת על המקובל והמוסכם.
יש פתרונות, ברור, רק שלאף אחד אין עניין בהם.
בכל זאת, החברה מתפתחת ומשתנה, גם למרות בני האדם, אז כשאני כותב שאין פתרונות אני מתכוון שאי אפשר ולא צריך לשנות בני אדם, זה מה שהם רוצים ויכולים וזהו,
ירצו ויוכלו אחרת יהיה אחרת,
בינתיים נראה שכל מה שכולם רוצים זה לדכא בטירוף את מי שיכול ורוצה אחרת,
וזה די מצליח להם כמובן.
גיבורים על חלשים מה שנקרא
אני מבין אותך
הציניקן דיוגנס היה מסתובב במשך היום ברחובות עם עששית, וכששאלו אותו מה הוא עושה , הוא היה עונה שהוא מחפש בן אדם אמיתי.
התחושה שלך של זרות בתוך ההמון מתאימה לחריגים אבל...
אני חושב שתוכל למצוא לפחות פתיחות מחשבתית ספורדית פה ושם אם תתאמץ.
אנשים לא אוהבים להתאמץ.
גם האנשים מסביבך לא אוהבים להתאמץ.
לא בטוח שחסרים את היכולת.
הציניקן דיוגנס היה מסתובב במשך היום ברחובות עם עששית, וכששאלו אותו מה הוא עושה , הוא היה עונה שהוא מחפש בן אדם אמיתי.
התחושה שלך של זרות בתוך ההמון מתאימה לחריגים אבל...
אני חושב שתוכל למצוא לפחות פתיחות מחשבתית ספורדית פה ושם אם תתאמץ.
אנשים לא אוהבים להתאמץ.
גם האנשים מסביבך לא אוהבים להתאמץ.
לא בטוח שחסרים את היכולת.
"אנשים לא אוהבים להתאמץ" - זה סיכום יפה של המצב
השאלה היא, האם אנחנו רוצים להיות חלק מההמון הזה ש"לא מתאמץ", או ללכת בדרך אחרת.
האם אנחנו רוצים לבכות שזה "לא הוגן" ו"למה דווקא אני?", או להבין שלתפוס פיקוד על החיים שלנו זו פריבילגיה גדולה ולא איזושהי טובה שאנחנו עושים למישהו.
וכמובן שאין שום קשר בין כל הנושא הזה לבין היותו של האדם המדובר א"ס או נ"ט או מה-שלא-יהיה. הורג אותי איך א"סים שבאופן טבעי לא מיישרים קו עם הנורמה חושבים שזה הופך אותם עליונים מבחינה מוסרית. אם זה בא לך באופן טבעי, אז איפה העבודה האישית שלך כאן?
השאלה היא, האם אנחנו רוצים להיות חלק מההמון הזה ש"לא מתאמץ", או ללכת בדרך אחרת.
האם אנחנו רוצים לבכות שזה "לא הוגן" ו"למה דווקא אני?", או להבין שלתפוס פיקוד על החיים שלנו זו פריבילגיה גדולה ולא איזושהי טובה שאנחנו עושים למישהו.
וכמובן שאין שום קשר בין כל הנושא הזה לבין היותו של האדם המדובר א"ס או נ"ט או מה-שלא-יהיה. הורג אותי איך א"סים שבאופן טבעי לא מיישרים קו עם הנורמה חושבים שזה הופך אותם עליונים מבחינה מוסרית. אם זה בא לך באופן טבעי, אז איפה העבודה האישית שלך כאן?
שוב, זו לא הטענה
כרגיל אתה מדבר רק עם עצמך,
אלא שבשום מקום לא נטען שרק בגלל שאינך נורמטיבי אתה מוסרי יותר.
מה שמוסרי זה היכולת והנטיה לא לדבר בנטייה של פיקוד, על החיים ובכלל, שאופיינית לאנשים קצת יותר צנועים ממך, ואנשים אלה מחברים היבטים מוסריים של הקיום בצורה שעדיין ממש לא ברורה לנורמה ואפילו נתפשת כבלתי אפשרית,
למשל.
וגם בגלל זה תיוגם שוב ושוב כחסרי אחריות חברתית, אישית, או כפורקי עול, היא עוול בלתי נסבל, ולכן כל כך חבל שאתה ושכמותך תומכים בזה כמובן מאליו
כרגיל אתה מדבר רק עם עצמך,
אלא שבשום מקום לא נטען שרק בגלל שאינך נורמטיבי אתה מוסרי יותר.
מה שמוסרי זה היכולת והנטיה לא לדבר בנטייה של פיקוד, על החיים ובכלל, שאופיינית לאנשים קצת יותר צנועים ממך, ואנשים אלה מחברים היבטים מוסריים של הקיום בצורה שעדיין ממש לא ברורה לנורמה ואפילו נתפשת כבלתי אפשרית,
למשל.
וגם בגלל זה תיוגם שוב ושוב כחסרי אחריות חברתית, אישית, או כפורקי עול, היא עוול בלתי נסבל, ולכן כל כך חבל שאתה ושכמותך תומכים בזה כמובן מאליו
אגב, בוודאי שלאנשים יש את היכולת. הם עושים את זה כל הזמן.
הבעיה היא שיש תמיד תירוצים ומחסומים שמונעים מאנשים לקחת יוזמה בעניין. הם אומרים לעצמם: למה שרק אני אתאמץ? מה אני פרייאר? וחוץ מזה, מה יעזרו כל המאמצים שלי, אם שאר העולם נשאר באותה הג'יפה?
אז רוב האנשים מתאמצים נקודתית רק כשהם מרגישים שאין ברירה.
שינוי מאסיבי יתרחש, אם בכלל, רק כשהבן-אדם מגיע למצב ממש נואש שבו כבר אין לו מה להפסיד. ככה זה היה גם אצלי. ומה אני אגיד לך? הלוואי שהיו מלמדים כל ילד בבית הספר עד כמה הדבר הזה חשוב, במקום שאנשים יצטרכו ללמוד בדרך קשה (בעיקר שרובם לא לומדים את העניין עד לסוף המר. גם אצלי התובנה הגיעה כשהיה כמעט מאוחר מדי).
הבעיה היא שיש תמיד תירוצים ומחסומים שמונעים מאנשים לקחת יוזמה בעניין. הם אומרים לעצמם: למה שרק אני אתאמץ? מה אני פרייאר? וחוץ מזה, מה יעזרו כל המאמצים שלי, אם שאר העולם נשאר באותה הג'יפה?
אז רוב האנשים מתאמצים נקודתית רק כשהם מרגישים שאין ברירה.
שינוי מאסיבי יתרחש, אם בכלל, רק כשהבן-אדם מגיע למצב ממש נואש שבו כבר אין לו מה להפסיד. ככה זה היה גם אצלי. ומה אני אגיד לך? הלוואי שהיו מלמדים כל ילד בבית הספר עד כמה הדבר הזה חשוב, במקום שאנשים יצטרכו ללמוד בדרך קשה (בעיקר שרובם לא לומדים את העניין עד לסוף המר. גם אצלי התובנה הגיעה כשהיה כמעט מאוחר מדי).
שינוי, ולכן גם מאסה, הוא עדיין תעלומה
אני לא בעד שינוי מסיבי, ולא מתרשם מצעדים של אנשים שנדחקו לקיר, לרוב הם מגזימים, מהפכות נוטות להיות שטחיות ולהפוך מהר מאוד לריאקציוניות, ולא במקרה.
לא חושב שטוב לדחוק אנשים למקומות שבהם אין להם מה להפסיד,
חושב שעצם זה שאנשים נדחקים לכך זה חלק מהבעייה,
גם בגלל ששינוי עמוק ומהותי מתרחש דווקא בחרישי, בקטן, ובצורה שמערערת על עצם התפישה של המאסה, של הרוב, ובכלל.
אז לא ברור מה זה יוזמה בכלל,
אני כלשעצמי עדיין מנסה להבין מה זה "מעשה" בכלל,
שאלה הרבה פחות פשוטה משנדמה לאנשים שטחיים.
אוטיסטים למשל מאופיינים בצורה די מאירת עיניים דרך יחס מאוד שונה ל"מאסה",
גם בגלל זה לחץ חברתי לא ממש מדבר אליהם או משנה אותם כמו לעדר הנ"ט.
וגם בגלל זה הם מאוד רב כיווניים ומרובי היבטים,
בגלל זה לא יודע עם לצחוק או לבכות כשאני קורא על עוד נ"ט שמנסה ללמד אוטיסט "גמישות",
בדיחה הכי עצובה בעולם
אני לא בעד שינוי מסיבי, ולא מתרשם מצעדים של אנשים שנדחקו לקיר, לרוב הם מגזימים, מהפכות נוטות להיות שטחיות ולהפוך מהר מאוד לריאקציוניות, ולא במקרה.
לא חושב שטוב לדחוק אנשים למקומות שבהם אין להם מה להפסיד,
חושב שעצם זה שאנשים נדחקים לכך זה חלק מהבעייה,
גם בגלל ששינוי עמוק ומהותי מתרחש דווקא בחרישי, בקטן, ובצורה שמערערת על עצם התפישה של המאסה, של הרוב, ובכלל.
אז לא ברור מה זה יוזמה בכלל,
אני כלשעצמי עדיין מנסה להבין מה זה "מעשה" בכלל,
שאלה הרבה פחות פשוטה משנדמה לאנשים שטחיים.
אוטיסטים למשל מאופיינים בצורה די מאירת עיניים דרך יחס מאוד שונה ל"מאסה",
גם בגלל זה לחץ חברתי לא ממש מדבר אליהם או משנה אותם כמו לעדר הנ"ט.
וגם בגלל זה הם מאוד רב כיווניים ומרובי היבטים,
בגלל זה לא יודע עם לצחוק או לבכות כשאני קורא על עוד נ"ט שמנסה ללמד אוטיסט "גמישות",
בדיחה הכי עצובה בעולם
לא בטוח
לתחושתי לפחות לחלק מהאנשים פתיחות ורגישות לזולת אינם מאמץ אלא פשוט תענוג שמגלם בדיוק את סוג המשמעות שלה הם כמהים כל החיים.
אני לא מאמין בחיים קשים, וגם לא דורש מהזולת להתאמץ בשבילי, להפך, בדיוק בגלל שאני מאמין הכי נלהב דווקא במה שבא בהכי קלות, בתענוג, מתוך תחושת יופיה של המשמעות, במה שמרגיש כזכות גדולה לחיות ולא רק כחובה, איני מעוניין באוטיזם כשליחות, לפחות לא כשליחות במובן הישיר והמסורתי של המילה.
אז פרקטית זה אומר עזוב את המאבק באנשים שאתה יכול לזהות מייד למה אתה רק מבלבל ומערער אותם ותחפש את מי שאתה בא להם בקלות.
באוטיזם יש משהו שנתפש כאנטי אינטואטיבי ולא ספונטני לאנשים נורמטיבים,
אבל אותו דבר, גם בגלל שמחבר בין הספונטני חווייתי לעמוק יכול לבוא בכיף לאנשים שחווים כך את הקיום.
לא דורש מאף אחד להתאמץ בשבילי, גם לא מעוניין בזה בכלל, תנוח
לתחושתי לפחות לחלק מהאנשים פתיחות ורגישות לזולת אינם מאמץ אלא פשוט תענוג שמגלם בדיוק את סוג המשמעות שלה הם כמהים כל החיים.
אני לא מאמין בחיים קשים, וגם לא דורש מהזולת להתאמץ בשבילי, להפך, בדיוק בגלל שאני מאמין הכי נלהב דווקא במה שבא בהכי קלות, בתענוג, מתוך תחושת יופיה של המשמעות, במה שמרגיש כזכות גדולה לחיות ולא רק כחובה, איני מעוניין באוטיזם כשליחות, לפחות לא כשליחות במובן הישיר והמסורתי של המילה.
אז פרקטית זה אומר עזוב את המאבק באנשים שאתה יכול לזהות מייד למה אתה רק מבלבל ומערער אותם ותחפש את מי שאתה בא להם בקלות.
באוטיזם יש משהו שנתפש כאנטי אינטואטיבי ולא ספונטני לאנשים נורמטיבים,
אבל אותו דבר, גם בגלל שמחבר בין הספונטני חווייתי לעמוק יכול לבוא בכיף לאנשים שחווים כך את הקיום.
לא דורש מאף אחד להתאמץ בשבילי, גם לא מעוניין בזה בכלל, תנוח
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.