ווסטרן\אינגליש XD?

[עדן ורק עדן]

ווסטרן\אינגליש XD?

ממ שאלה קצת מוזרה... כשהתחלתם לרכב על סוסים, איך הרגשתם לאיזה ענפ אתם שייכים? נגיד מישו הלך על אינגליש כי נראלו מאתגר הקפיצות ומישו הלך על דראסג' כי זה מפגין שליטה ואיחוד עם הסוס.. אי הרגשתם שזהו ה-דבר שאתם רוצים..? שתפו דברים כאלה.. יאללה להציפפפ!!!

 

[עדן ורק עדן]

.....

 

[PinkHorse]

הממ אני פשוט רציתי להתחיל לרכב על

סוסים ואז לא ידעתי מה זה ווסטרן ומה זה אינגליש.. ויצא שנפלתי על ענף האינגליש והמשכתי עם זה.. במהלך זה נודע לי גם על הווסטרן והתנסתי גם בו ורכבתי מעט בווסטרן במקביל לאינגליש הקבוע ובסוף זה הסתיים רק באינגליש (כמו עכשיו) בגלל שיותר נקשרתי לזה וזה עניין אותי יותר..

 

[•°•סוסהוליסטית•°•]

../images/Emo99.gif!

 

[PinkHorse]

../images/Emo9.gif.

 

[אידיאל דובי דובי]

נכון?! שלמות../images/Emo99.gif../images/Emo23.gif

 

[אין אנשים אין בעיות]

הקובן יושב עליה קצת אחורה...../images/Emo3.gif

 

[PinkHorse]

הייייייי לא יפה!!

זה שנידונתי לרכב על פונים למוות לא אומר שאפשר לרדת עליי

.

 

[אידיאל דובי דובי]

הבא שאומר משהו רע חוטף!../images/Emo11.gif../images/Emo3.gif

חחחחחחחחח

 

[NO MaTaN THIS CHIC]

אני לא בדיוק בחרתי..

כאילו בן דוד שלי רכב והתחרה באנגליש וכל הזמן הייתי בחווה מגיל 3 והלכתי לתחרויות שלו והייתי עם הסוסים שלו..וזה כאילו היה ברור שכשאני יתחיל לרכב אני יתחיל בחווה הזאת...אז כאילו זה מה שמשך אותי לאנגליש ולא כל כך הבנתי מה אני רוצה הייתי קטן אז..לא ידעתי מזה קפיצות ומזה ריינינג\קאטינג(רכיבה מערבית..)אז ככה התחלתי באנגליש בחוות הקאנטרי..ולאט לאט עברתי לווסטרן..שזה מה שאני מרגיש שאני רוצה לעסוק בו...

 

[fliperit]

אני לא בחרתי...

החווה בישוב שלי הייתה (ועודנה) חוות ווסטרן- וזה מה שאני רוכבת. עכשיו אני יודעת שזה גם הרבה יותר מושך אותי והרבה יותר מתאים לי...אבל סביר להניח שאם הייתי מתחילה באינגליש ייתי נמשכת לזה יותר... אני עדיין גם לא פוסלת את האפשרות להתנסות קצת באינגליש, אבל אין לי ספק שווסטרן זה הענף בשבילי.

 

[•°•Horse Lover•°•]

בהתחלה גם לא בחרתי../images/Emo107.gif

כשהתחלתי לרכב רכבתי ווסטרן, אבל לא מתוך בחירה, פשוט רשמו אותי לקייטנה וככה הכל התחיל. לא ידעתי בכלל שיש עוד סגנונות רכיבה, וגם בהמשך, כשידעתי - חינכו אותי ש"אינגליש זה התעללות". בהמשך הייתי בפנימייה והיינו צריכים לצאת לעבוד איפשהו, אז כמובן שאמרתי שאני רוצה לעבוד בחוות סוסים, אז מצאו לי את החווה בכפר שמואל, שהיא כידוע, חוות אינגליש. בהתחלה עוד ניסיתי לשלב בין השניים, אבל לא ממש הסתדרתי, בסוף ויתרתי ועשיתי הסבה לאינגליש. אני לא מתחרטת לרגע, אני מרגישה הרבה יותר מחוברת לדרסז'.

 

[ווינגז]

ממש לא בחרתי

אני לא חושבת שיש מישהו (לפחות בטווח גילאים הצעיר יותר) שבאמת יושב וחושב מה יותר מתאים לו. בד"כ מבקשים מההורים לרכב על סוסים - ומה שהם בוחרים (בד"כ זה לפי מרחקים, כי גם ההורים לא בדיוק מבינים בזה עד שמתחילים לדבר איתם על זה בגיל יותר מאוחר

) זה מה שמתחילים איתו. באיזשהו שלב ברכיבה (אני לא זוכרת בת כמה הייתי), הבנתי שיש את הסגנון ה"אחר" גם, וכמו כל דבר שלא מכירים, זה קצת הרתיע אותי, לא ידעתי איך להתייחס לזה, וכמה שנים הייתי "אנטי אינגליש". הבחירה באיזה ענף ובאיזו תחום בתוך הענף להתמקד, באה לדעתי בגיל יותר מאוחר - כשמבינים באמת את ההבדלים בין כל תחום לתחום.

 

[עדן ורק עדן]

זה

לא לשבת ולחשוב מה יותר מתאים לי? זה פשוט לראות למה אתה נמשך.. לפי איך שאתה רוצה.

 

[ווינגז]

זה אותו דבר../images/Emo12.gif

 

[לודמיר]

גמני לא ממש בחרתי...

גם לא בחרתי אם אני רוצה לרכב או לא... אני פשוט על הסוס מאז שאני זוכרת את עצמי, יש לי תמונות מגיל שנה וחצי על הסוסה שלי ומגיל שלוש עם אבא על הסוסה ובגיל חמש אבא התחיל ללמד אותי לרכב וזה היה ברור לכולם שאני אמשיך עם זה ובמיוחד בקפיצות כי אבא שלי היה רוכב קפיצות וגם אחותי אז לא ממש בחרתי חח...

 

[שירלי317]

לא בחרתי, גדלתי עם זה

עקרונית אל ממש בחרתי כי אפשר להגיד שגדלתי לתוך זה, לתוך הסוסים והאווירה והחיים האלו, באוניל.. אחותי התחילה לרכב וכשאני נולדתי אז אמא שלי תמיד הייתה לוקחת אותי לחווה. משם זה הגיע לזה שכבר בגיל קצת אחרי חצי שנה היו עושים לי סיבובים על הפונים תמיד, גיל שנתיים- 3 על הסוסים, ובערך מגיל 4 (אולי קצת לפני) הייתי רוכבת לבד על האתון שהיתה לי, על הפונים וגם מפעם לפעם על שני סוסים ממש רגועים שהיו.. החווה הייתה בעקרונה חוות אינגליש, עד שהיא התפרקה והפכה להיות חווה פרטית של כמה אנשים שהחזיקו בה סוסים ואמא שלי, אני ואחותי נשארנו והיינו לחלק מהחבר'ה. אמא הייתה מאכילה כל בוקר והייתי כל יומיים בערך בחווה ובעיקר בסופי שבוע שלפעמים הייתי אפילו יוצאת משעורי אנגלית בגלל שידעתי כבר הכל ועד כיתה ח' היה לי ממש פתור, אז אמא הייתה לוקחת אותי במקום בצפר לחווה

בגיל 6 התחלתי לקחת שעורים בכנות והמשכתי באינגליש. הייתה תקופה שניסיתי במקביל גם ווסטרן פלז'ר בגלל שכמה חבר'ה מהחווה הפרטית (אוניל) לקחו שעורים. ניסיתי כמעט שנה ובסופו של דבר החלטתי להשאר באינגליש. ובימים אלו אני מתיימרת להיות דרסז'ניקית

המצחיק הוא, שכל החבר'ה מהחווה שגדלתי בה, שבעצם גידלו אותי כל הילדות. היו גברים בני 25-40, אז לא פלא שיצאתי כזו מופרעת

 

[Made in C h i n a]

חחח הייתי כל כך קטנה

לא ידעתי בכלל שיש סגנונות שונים. וגם ההורים שלי לא ידעו, אז יצא שהגענו לחוות צח שהיא חוות אינגליש. עד היום אני לא יודעת אם זה ה-דבר(האינגליש) שאני רוצה. אני רק יודעת שמה שאני באמת אוהבת זה סוסים ורכיבה, מה זה משנה באיזו דרך/סגנון/שיטה? אני מנסה לא להיות מקובעת ולהפתח לענפים השונים והמשונים של הרכיבה. מי יודע אולי יום אחד אני אמצא את עצמי רוכבת בסגנון אחר?! רכיבה זה רכיבה. ולאו דווקא הקפיצות או הדרסז', כי אם כשמתחילים לרכב אינגליש מתחילים בדיוק אותו הדבר ובשלב מסוים אפשר להחליט לאן משתייכים וגם ז הלא מחייב ואפשר לרכב את שניהם, אני מתכוונת גם לווסטרן (מירוצים זה לא בשבילי,תודה

).

 

[MAYA 4827]

כמו רובכם

גמאני לא ממש בחרתי. הייתי ילדה קטנה בכיתה ה' וחברה שאלה אותי אם אני רוצה לבוא איתה לקייטנת סוסים.. זה היה אמור להתחיל ולהסתיים בסתם קייטנה אבל זה לא- התהאבתי!! קיצר זה חוות אינגליש וככה זה יצא.. אבל אני ממש מתחברת לדרסאג' וקפיצות .. אז לא הבנתי כלום על סוסים ולא ידעתי בכלל שקיימים שני סגנונות שונים.. לאט לאט למדתי יותר וניסיתי גם ווסטרן.. יכול להיות שאם לא הייתי מתחילה באינגליש זה היה שונה אבל אני מרגישה שזה מה שמתאים לי XD

 

[ToryMaster]

הייתי פיצית!

ממש, גמדה שחיפית כזאת, כפרעלי. הפעם הראשונה שעליתי על סוס בכלל הייתי באיזו תחרות דראסז' בהולנד, קרובת משפחה שלי השתתפה באחד המקצים ואני נסעתי איתה ועם אימא שלה לשם מסופר מוקדם בבוקר. כשזה נגמר היא העלתה אותי על הסוסה ועשתה לי סיבוב, ואז התמכרתי

. הסיפור הוא, שכשחזרנו לארץ, גיליתי שהשכנה שלי מלמדת רכיבה, אז הצטרפתי אליה בחווה שהיא עבדה בה [ביסעור, לפני כמה שנים טובות], חצי שנה אחר כך היא נכנסה להריון והפסיקה ללמד, ובמשך שנתיים לא רכבתי. ואז כשהיא חזרה לעבוד, עברתי איתה למקום שהיא עבדה בו [משהו פרטי במצפה אבי"ב, טיפולי], ומפה לשם היא העבירה אותי לידיים של השותפה שלה, מפאת גיל או משהו. רק בדיעבד, איזה שנה אחרי שהחלפתי מורה והתחלתי להתעניין באמת, התחוור לי שהתחלתי בווסטרן ומשם עברתי לאינגליש

. שנתיים אחרי שהתחלית שם הן סגרו את העסק, ושוב עברתי עם השכנה לחווה אחרת [בכמון], ושם התחילו לעבוד איתי קצת על קפיצות ודראסז', אבל פרשתי לפני שהספקתי להגיע לאנשהו, למרות שניבאו לי עתיד. באסה, יום אחד עוד אחזור, מבטיחה לכם

.