התנגדות לשם התנגדות, כמה מפתיע
אנו חורגים מנושא ההגירה והתושבות ועוברים לנושא משפטי טהור. איו חוק אירופי לגבי מתן אשרות שהייה. לכל מדינה החוקים והתקנות שלה. כך בכל הנושאים, לא רק הגירה. מה שכן יש הוא אמנות יסוד החתומות ע"י כל אחת ממדינות האיחוד והמחייבות אותן. אין חוקים משותפים אבל יש חוקת-על משותפת וזו מחייבת ועומדת מעל החוקים המקומיים. האמנה האירופית לזכויות האדם קובעת שאין לפגוע בזכות הבסיסית לחיים פרטיים ולחיי משפחה. זכות זאת כוללת את האפשרות לחיות בקירבת בני המשפחה (ילדים ובני/ות זוג) ואסור להפריד ביניהם. את זה לא אני ולא אתם קבעתם, את זה קבע בית המשפא האירופי לזכויות אדם וכמוה כפסיקת בג"ץ.
מתוקף קביעה זו קיבלה בת זוגי את תעודת התושב שלה. לא שהאדמינסטרציה שמצפצפת לא אחת על החוקים, גם המקומיים וגם האירופאיים, לא נסתה. צווי גירוש, סירוב רישום וכל מה שתרצו. הכל נעצר לסיפו של בית הדין האירופאי.
במקרה הפרטי שלי ( שאגב כלל בת זוג שבאה ממדינות המזרח הרחוק והתיישבה כאן עם דרכון ואזרחות מזוייפים!) האדמינסטרציה וגם בתי המשפט המקומיים (כולל בית הדין העלין של צרפת) ניסתה כל טריק אפשרי אבל העיקרון של אי הפרדה בין בני זוג אמיתיים עומדת מעל הכל. זה ככה. לא אתם ולא אני קבענו. אחד הטריקים הידועים הוא "שובי לארץ מוצאך והתחילי שם בתהליכים דרך הקונסוליה" אסור, אסור להתפתות ולהסכים לכך בשום אפן
המקרה המובא ע"י הגולש מסובך הרבה פחות ואין צורך להפחיד אותו ובטח לא באמצעות אפגנים יירויים. אני הבאת את המקרה שלי רק כדי להאיר שגם במקים מסובכים בהרבה והקשורים בפלילים (ניירות מזוייפים וכו') אי אפשר, אסור, להפריד בין בני זוג (להוציא מקרים חריגים כמו פשעים קשים, טרוריזם וכיו"ב)