ונעבור לשלב השאלה הזהה

[גאטו נגרו]

מתי זה אח"כ? באיזה גיל?

אולי החלומות 'ילדות' שלי הם מה שאתה קורא 'אח"כ'?

 

[waterfly]

אחרי גיל 18 ...

 

[גאטו נגרו]

טוב, זה כבר באמת לא חלום ילדות אבל

ממש לא היו לך שום חלומות בתור ילד? מעולם לא רצית לראות את הפירמידות? לפגוש חייזר? להופיע מול 5000 איש? לטייל בעולם עם תלת אופן וגיטרה? אני סתם זורקת רעיונות, אבל כל אחד והראש שלו. אני מכירה אותך ויודעת שיש לך דימיון בכמויות, אז נראה לי קצת מוזר שבתור ילד הדימיון שלך לא לקח אותך למקומות שנראו לך אטרקטיביים (כי מה זה בסך הכל חלום ילדות? זה הדימיון של ילדותינו שמצית אותנו בכיוון מסויים)

 

[waterfly]

אם כבר תוכנים את זה ...

אז, כן רציתי לפגוש חייזר, אולי בגלל זה אני באינטרנט ... אני מכיר אותך ?

 

[prizman]

כשהייתי ילד

בעולם דתי, אולי הייתי אמור לחלום להיות גדול בתורה. אבל את זה אמרו לי שאהיה כך שזה לא היה חלום אלא ודאות. אח"כ בבי"ס ממלכתי דתי אמר לי המורה בשיעורי ספרות שהוא עוד יקרא את הספרים שלי. אם הוא חי הוא יקבל אותם אישית. חלום שטרם התגשם. אח"כ בישיבה שוב ציפו ממני להיות גדול תורה. כמו שאתם רואים זה שוב לא יצא. יצאתי לעולם אחר. בעולם הזה שוב ציפו ממני להישגים מקצועיים שונים את רובם מילאתי. את המשפחתיים לא. הורי פגשו את זוגתי לראשונה לפני חצי שנה וחיבבו אותה. לא שאלו מה עם ילדים כי חששו מזעמי ובצדק. ובקרוב , כפי שאמרתי, מקווה להגשים חלום ולהתנתק מעבודות ולחיות משוחרר ממחויבויות.

 

[גאטו נגרו]

האם אלה באמת הדברים שהעסיקו

אותך כילד, או שהיו לך מחשבות אחרות ופשוט לא שיתפת בהן אף אחד? אני באמת לא מכירה את העולם שבו גדלת, וזה פשוט מעניין אותי (אם לא נוח לך לענות אין צורך להתנצל, זה מובן וברור): האם לא היו לך חלומות ילדות פשוט מכיוון שעולם המושגים שנחשפת אליו לא הכיל שום דבר שעורר בך עניין? האם היו דברים שרצית ולא העזת להגיד (ואולי עד היום אתה לא מעז?) דיברת הרבה על הציפיות שהיו לאנשים אחרים ממך (העולם הדתי כולו, המורה בבי"ס, בישיבה, בעולם החילוני ובמשפחה - ניסיתי לאסוף את כולם ולפי הסדר שבו הזכרת אותם), אבל אני לא שאלתי מה ציפו ממך כשהיית ילד, אלא מה היה החלום שלך בתור ילד. אולי באמת בסביבת הגידול שלך לא היו לך מילים ומושגים שיכולת לחלום בעזרתם. בא לך לספר קצת יותר על איך נראה העולם בעיני ילד דתי?

 

[prizman]

עוד הירהורים ותשובה

פעם, כשהייתי ילד... ככה מתחילים הגדולים, הייתה סידרת ספרים שנקראה "הטכנאי הצעיר" היו גם "100 הממציאים הגדולים בעולם" ו"100 האנשים המפורסמים בעולם" והיו כמובן עוד רבים. הטכנאי הצעיר בכל אופן הייתה סידרת ספרים שלימדה איך לעשות מה, החל מרדיו וכלה בקטר. משהו מדהים. וחלמתי להיות ממציא. אפשר לומר במובנים לא מועטים שהגשמתי את זה. עדיין לא מיציתי. שוב כפי שאני לעיתים אומר, זה חלק מסיפור אחר. לשאלות שלך. נקודת המוצא שלי היא שאם אני פה ומעלה דברים כנראה שאני מוכן לדבר עליהם. מה שהעסיק אותי כילד היה להיות, די כמו עכשיו. קצת קשה לי לענות על איך נראה העולם בעיני ילד דתי. זוהי שאלה כוללנית מדי. גם לא איך הוא נראה בעיני ילד דתי בשנת 68 בירושלים ברח' יפו 13 קומה ב' משמאל כוללני עד שנגיע לחדר השינה מצד ימין במיטה שבקומה השניה. זה המקסימום שעליו אני מוסמך לענות (והכתובת פיקטיבית כמובן). הציפיות ממני היו מעבר לממוצע וכן הציפיות שלי מעצמי אך הן לא היו חופפות. שלי לא היו בגדר חלומות אלא רק ציפיות. אם עמדתי בהן? שאלה טובה ותשובה איין. לא מרגיש מאוכזב מחיי. כלל לא. גם לא מאושר אך זה ממילא לא היה חלק מהתוכנית. שוב חוזר לנושא. ילד דתי שכמוני, הוריו מתנודדים בין העולם החרדי לעולם המפד"לי שזה מרחק גדול. עולמו הרוחני רחב. גמרא משנה וכו' מחד וספרים מהספריה הציבורית מאידך. הספק של 4-5 ספרים ליום. כיום ירדתי בהספק. העולם החוויתי מוגבל ביותר. כתבתי כאן כבר. השכונה דתית, ביה"ס דתי, תנועת הנוער דתית, העובדה שיש חילוניים היא שמועה רחוקה. ככל שקראתי ספרים נראו לי הדברים האלו כקורים רק אצל הגויים אשר מעבר לים. עולם המושגים שלי היה רחב בזכות ההשכלה הכפולה אך העולם החוויתי בהחלט מוגבל משהו. אמרתי למישהי לאחרונה שהצורך שלי בכיבושי סקס בא לפצות אותי על העובדה שעד גיל 19 לא ידעתי מה זה. מאז כנראה שעברתי בכיבושים את רוב בני גילי אך הצורך נשאר, למרות שכעת עם זוגתי הנוכחית הוא דעך. תשובה לשאלה נוספת. גם אז כמו היום אני מעז לומר דברים שאני לא צריך מאשר להפך. זהו. כתבתי מלא. אולי גם שורות שיכנסו לספר. מקווה שנתתי לך תשובה ולו חלקית. אענה במידת האפשר על עוד כשתרגע האצבע.

 

[prizman]

עכשיו כששמעתי במערכת את נגה

נזכרתי באהבה הראשונה שלי. נפגשנו בנסיבות איזוטריות. אני הייתי חייל והיא היתה חיילת. היא הייתה מקיבוץ בצפון. אהבנו במיקלחת של הבסיס שלי ברמה. למדתי לתפוס טרמפים לים שמתחת. ניפרדנו אחרי מספר חודשים כשאני הייתי בכלא הצבאי והיא התאהבה באח קטוע היד של ידידתי האחרת והפעם האחרונה שנפגשנו היתה ליד מיטתו של ד. איבד יד באיזו מלחמה אבודה. מאז לא דיברנו. לא יודע איפה למצוא את אותה אהובה אבודה. לא יודע איפה למצוא את את חבר שפיספס את הלחימה לידי. איך זה קשור? לא ברור. נגה, לראות את זה שמשכין בך שלום. לומר לו תודה? האובדן הזה במערכת הדתית היא משמעותית בהרבה מהמערכת החילונית מאחר ולא מדובר באיבוד זיון אלא בחוסר מציאת מצב שציפית לו לאחר יציאתך מהעולם הדתי.

 

[prizman]

הייתי ילד

שקרא המון. קפטן נמו, השביעיה הסודית וכאלו. היו לנו שדות מרחקים לפני הבית, כאלו שהיו שטח ההפקר לפני הבית שלי, שטח משחקים ענק שמיד אחר מלחמת ששת הימים הפך לשטח משחקים ענק יותר אספנו שם רסיסים של פגזים ופגזים ממש היה כיף. אבל, להבדיל מהאחים שלי ששיחקו שם בכל מיני משחקי מלחמה, אני הסתובבתי לבד. לא חלמתי ואת החלומות העכשויים שלי אגשים.

 

[Arfilit]

נו אז הינה בוחן פתע -

מי היו חברי השביעיה הסודית? מה הקשר בינם לבין Noddy?

 

[prizman]

התקלת אותי

הם היו חבורת אנגלים חנונים. זה כל מה שאני זוכר.

 

[Arfilit]

מה שאני זוכרת

פטר - המנהיג. ג'אנט אחותו. והקשר ל- Noddy זה שאת שניהם כתבה אניד בלייטון.

 

[S i r i u s]

לכלב קראו קפצן! ../images/Emo99.gif

 

[shira chan]

זאת שאלה מעולה

והיא גורמת לי לעצור, להסתכל אחורה, ולעשות קצת סדר בחלומות שלי. אם לא היית שואלת יכול להיות שהייתי מפספסת כמה... החלום (בהא הידיעה) שלי, מכיתה א' בערך, הוא למצוא חבר, או בן זוג במונחים של היום. פעם, בחוג שהלכתי אליו, המורה שאלה כל אחד מאיתנו מה החלום שלו. אני עניתי "שיהיה לי חבר", והיא אמרה לי שהחלום שלי לא בסדר ושאני צריכה לחשוב על חלום אחר. כנראה בן זוג נראה לה משהו מובן מאליו ש"מגיע עם הזמן" והיא ציפתה לחלום פחות מושג, משהו בסגנון "שאהיה פסלת מפורסמת בכל העולם" (זה היה בחוג פיסול...). איזה מזל שלא הקשבת לה ושהמשכתי לקחת את החלום שלי בשיא הרצינות. הזוגיות שיש לי היום זה הדבר הכי מושקע בחיים שלי, ומשהו שאני מאד מאד גאה בו. חלום אחר, שאני עדיין רוצה להגשים, הוא לחיות תקופה בארץ אחרת. חלום ילדות שויתרתי עליו הוא שיהיה שיער חלק. אני בטוחה שיש פה עוד מתולתלות שיכולות להזדהות בקלות עם החלום הזה...

 

[קספיאן]

היו כמה

היה לי חלום להגיע לאיי גלאפאגוס, עוד מאז שהייתי יחד וצפיתי בתוכנית "תבל ומלואה" של הBBC בהגשת סר דיויד אטינבורו. אז את חלום זה הגשמתי לפני 3 שנים. היה לי חלום להגיע לאנטארטיקה, גם את זה הגשמתי לפני 3 שנים. היה לי חלום להיות ביולוג. זה בהליכי הגשמה.

 

[גאטו נגרו]

../images/Emo5.gif אני ירוקה מקנאה !!!

להגיע לאיי גלפגוס זה גם חלום ילדות שלי מאז כיתה ד' שאז למדנו על דארווין ועל איי גלפגוס שהיו ההשראה לתיאוריה שלו! אני מקנאת בך מאוד על זה! גם אני רוצה מאד להגיע לשם ולראות את כל הפלאות שעדיין יש שם! פעם גם ביררתי כמה זה עולה, וגיליתי שהאופנוע שלי לא יספיק כדי לממן את זה! בקיצור, אם מתאפשר אני מחר אורזת וטסה! לגבי אנטארטיקה - מעניין לא פחות אבל קררררררר. אני, שסובלת מקור גם באמצע הקיץ כאן, לא אשרוד שם דקה, כך שלא מקנאת בך על זה (אבל כל הכבוד לך). בהצלחה בלימודי הביולוגיה.

 

[קספיאן]

הכל עניין של סדרי עדיפויות

כמו שכתבת, הדבר היחיד שהיה דרוש להגשים את החלום הזה זה כסף. אז כל מה שעבדתי וחסכתי היה למטרה הזו, זה בא על חשבון דברים אחרים כמובן, אבל לי זה היה שווה את זה, זה לא כאילו יש לי ילדים להוציא עליהם כסף

 

[גאטו נגרו]

../images/Emo51.gif על התמונה

אכן, הכל עניין של סדר עדיפויות. אני אכן העדפתי אופנוע, ודירה, ואמנם אין לי ילדים להוציא עליהם כסף, אבל יש לי 2 חתולות לאותו צורך. אני מקווה שיום אחד אגשים גם את החלום הזה (בלי קשר לילדים). בינתיים, התמונה שלך נתנה לי קצת גלפגוס ואני שותה אותה בצמאה.

 

[karnity]

חלומות ילדות...

אני בכוח מנסה לחטט בנבכי זכרוני אבל אני לא מצליחה לדלות משם אפילו לא חלום אחד משמעותי... החלום היחיד שהיה ועודו אינו בר הגשמה ... תמיד רציתי להיות מרגלת או וטרינרית ... אבל אלה רק פנטזיות. היום אני מגשימה חלומות יותר מציאותיים...והם באים לידי ביטוי בחיי היומיום שלי... אגב, six flags ודיסנילנד זה ה- דבר !!!

 

[inbal76]

חלומות הילדות שלי ממש לא היו

מהסוג הניתן להגשמה:

להיות מלכת העולם ולעשות שלום בין כולם

להיות כוכבת רוק המצליחה ביותר בהיסטוריה

להיות במאית קולנוע וטלויזיה נערצת (ולזכות באוסקר ובאמי כמובן! את נאומי התודה כבר דיקלמתי למראָה

)

להיות בלשית נועזת או לוחמת בפשע (בהשראת סדרות טלויזיה מטופשות כמובן)

להיות אסטרונאוטית, ליתר דיוק הקפטנית הראשית של החללית המאוישת הראשונה למאדים או לכוכב לכת אחר, או סתם לחקור את הגלקסיה.

עוד במסגרת החלום הקודם: לפגוש יצורים מכוכבים אחרים, לגלות שהיקום הוא שוקק חיים ומטורף כמו שדאגלס אדאמס צייר לי אותו, ולעבור הרפתקאות סטייל ארתור דנט.

אבל הייתי מסתפקת גם בסתם להתעורר בלילה ולקום מהמיטה ולגלות חללית בחצר שלי.

למצוא מכונת זמן ולנסוע בה לעבר ולעתיד. החלום הזה כמובן היה כר פורה לחלומות שונים ומשונים, כמו לנסוע לתקופת התנ"ך ולהראות להם טלויזיה ולראות איך הם יגיבו... לפגוש כל מיני דמויות תנ"כיות, לשנות את ההיסטוריה בכל מיני דרכים, להפגש עם הרצל לפני מותו ולספר לו על מדינת ישראל (אולי הייתי מייפה קצת, בשביל לא להעציב אותו), וכמובן לנסוע לעתיד הרחוק ולראות... הכל.

היה לי גם חלום ילדות שכל הארץ מוצפת במים וכולנו חיים בסירות... אל תשאלו אותי למה אבל כשהייתי ילדה זה נשמע לי נורא כיף.

והיו עוד הרבה שכבר שכחתי.