ועוד בהקשר של היסטוריה יומיומית

טאסנים

New member
בהקשר הלאומניות המוגברת

כמו גם הקלות בקבלת הדת, השינוי הגדול נובע גם מהמלחמה נגד גרמנייה. הנה עכשיו הגעתי לזה בספר
(למרות שאני מבינה שאתה מייחס להליך ארוך יותר שהתהווה שנים לפני המלחמה)
 

TaL53

New member
התהליך התחיל להתהוות לפני המלחמה

אבל הטריגר המשמעותי אכן הייתה המלחמה עצמה.
 

טאסנים

New member
מתי הוא נתן לגנרלים את החופש הזה? באיזו שנה

הגעתי בספר ל41שנת מבצע ברברוסה עושה רושם שהצבא עדיין בברדק עצום.
 

TaL53

New member
ב-41 הוא עדיין קבע את המהלכים הצבאיים

השינוי הגיע במהלך 42 כאשר רוקוסובסקי ואחרים שוחררו מהגולג ולז'וקוב ניתן הרבה יותר חופש ממוקדם.
 

Y. Welis

New member
אפילו לפני - רוקוסובסקי שוחרר כבר בקיץ

עדיין הוא התעקש על כמה מתקפות כמו בקיץ 42' בחארקוב, שהיו אסוניות, או על הימנעות מנסיגה מקייב שהביאה לאובדן עצום (כי הוא סמך על בודיוני הכושל). רק אחרי הכשלונות האלה הוא נתן לגנרלים לנהל בעצמם, אבל המשיך להתערב פה ושם. אגב ז'וקוב פירסם את ספרו בשנות הששים, בתקופת חרושצ'וב וחשיפת פשעי סטאלין, ולמרות זאת לא יוצא נגד הרודן. נראה שהוא חשב שהוא היה מפקד טוב (למרות שגם הוא סולק מהצבא ורק תהילתו מנעה את חיסולו).
 

TaL53

New member
הוא לא יצא נגד הרודם כי גם הביקורת כלפי סטלין

לא חשפה לחלוטין את מה שקרה בזמן שלטונו (חרושצ'וב חשף מעט יחסית ובצורה מתונה) לכן אם ז'וקוב היה מנסה להיות יותר ביקורתי פשוט לא היו מפרסמים את זה. שנית, גם ז'וקוב לא היה כזה הומני ואני מניח שהוא פחד מזה שלאחר שחרושצ'וב הגלה אותו לאיזה תפקיד זניח הוא גם עלול לפרסם כמה דברים מביכים על ז'וקוב עצמו.
 

Y. Welis

New member
עדיין הוא אוהד מאוד כלפי סטאלין

למרות שהוא לא היה חייב. בימי חרושצ'וב אאל"ט סולקו חלק מהפסלים הענקיים של סטאלין. אגב היה גל טיהורים קטן נוסף בצבא האדום בקיץ וסתיו 41', שנחשב לקל יותר מזה של 37', אבל עדיין כלל כמה עשרות קצינים בכירים שחוסלו - רובם מסיבות קטנוניות. זה היה נסיון להשליט עוד סדר בצבא. בשאר תקופת המלחמה ה'טיהורים' היו בעיקר נגד חיילים שברחו או ערקו (רק ב-43' רובם נשלחו ליחידות עונשין).
 

TaL53

New member
גם תקופת חרושצ'וב

למרות הדה סטליניזציה עדיין לא הכול נחשף, הרי גם חרושצ'וב וגם ז'וקוב בסופו של דבר היו פקידים תחתיו של סטלין ולכן גם הם פחדו שמישהו יתחיל לחשוף מה הם עשו או לא עשו אז. המימדים האמיתיים של תקופה החלו להיחשף רק בסוף שנות ה-80.
 

Y. Welis

New member
נכון - החשיבה הפיקודית והמיומנות הטכנית

ובעיקר גם כמות הציוד, השתפרו מאוד מאז 43'. אבל המנטאליות - פקודות נוקשות, משמעת כבדה (מי שנתפס ישן בשמירה היה עשוי להיות מועמד למשפט והוצאה להורג; מי שאיבד את הרובה שלו - כנ"ל; מי שנתפס נמלט - חוסל כמעט מיד) וחוסר עידוד של יוזמה מקומית לטובת צייתנות - נשארו בעינם. גם תורת הלחימה של נאט"ו בשנות השמונים (כמו שסיר ג'ון האקט הראה ב'מלחמת העולם השלישית' שלו), נבנתה ברובה על התקפת דרג הפיקוד (הסובייטי) ברמה הטקטית, כדרך לבלום את הכוח התוקף: השמד את טנק המפקד, ועצרת את הפלוגה.
 

TaL53

New member
החשיבה הפיקודית והמיומנות לא

נפלו מהמערב, עובדה שהסובייטים יכלו להוציא לפועל אסטרטגיות לא פשוטות ולהכניס למלחמה כלים די מהפכניים. הבעיה הייתה, שוב, בדרג הפוליטי.
 

Y. Welis

New member
הבעיה היתה שהצבא היה פוליטי

כלומר אם חלקת על דעתו של המפקד או הפרת פקודה (או סטית מהוראות), למעשה קראת תיגר על האידיאולוגיה של הפיקוד. כי הרי לצד כל מפקד מרמת הדיוויזיה ומעלה, היה קומיסאר או פוליטרוק, שהדגיש את החיבור בין המפקד ל'רוח המפלגה', וגם בעיקר וידא שהוראות מלמעלה יבוצעו, ושלא יהיו הפרות משמעת או 'חתרנויות' או מחשבות 'קפיטליסטיות/בורגניות' לא נאותות (בכיס קייב באוג' 41', נהגו להשמיע לחיילי החזית נאומי סטאלין ברמקולי ענק, לחזק את המוראל). השרידות של חייל פשוט בצבא האדום היתה נמוכה - חודשים ספורים, בד"כ. טנקים למשל יוצרו עם אורך-חיים צפוי של חצי שנה, לכל היותר: לא ציפו שהם יחזיקו זמן רב יותר לפני שיושמדו. גם הנשק הקל לא היה מחוכם - היציקה היתה גסה והצורה מסורבלת, אבל הוא עבד כמו שצריך. היתרון שהיה לרוסים היה ברמת העורף - אירגון, אספקה, הכשרת מגוייסים ואימון, וכן חלוקת משאבים נכונה שאיפשרה להאכיל את האוכלוסיה ולנצל את רובה למאמץ המלחמתי (למרות שעתודות נפט אבדו וכן מיכרות). אחרי 43' הפיקוד העליון (סטאבקה) נעשה מקצועי יותר מבעבר, ועבודות המטה והלוגיסטיקה נעשו יעילות מאוד - רק הן איפשרו את ההגנה בקורסק, ואת הפיתוח המהיר של תורת הלחימה שהתגבשה. עם זאת מס' האבידות המשיכו להיות גבוהים (הם ירדו רק בזכות המעבר לשריון), מה שהעיד על המשך המנטאליות הבזבזנית, שראשיתה אגב בימי צבאות הצארים.
 

yehuda7K

New member
לא חושב שניתן ליצר טנק לחצי שנה

לא חושב שניתן ליצר טנק לחצי שנה. ה T34 המעולה יוצר כהלכה (עם פגמי יצור סוביטים כרגיל) ועובדה ששאריות הT34 שירתו עוד שנים רבות לאחר המלחמה. כמות שעות העבודה הנחוצות ליצור הטנק ירדה במשך הזמן כמעט לחצי מהכמות בתחילה עקב שיפורים ביצור. גם הנשק הקל היה עמיד וטוב. הסייוע האמריקאי היה חשוב מאוד ממשאיות ועד שימורי בשר בכמויות אדירות. מספרי האבידות הגבוהים נובעים ישירות מסטלין. הוא לחץ להתקדם מהר ללא התחשבות באבידות. בשנה האחרונה למלחמה הציב את המרשלים ז'וקוב וקונייב בתחרות מי יגיע ראשון לברלין. התחרות הזו עלתה במספר עצום של קרבנות. מונטיפיורי בספרו מספר על מלחמת קוריאה, כאשר הצפון הקומוניסטי היה בסכנת תבוסה, ומנהיג הצפון בא לסטלין והתחנן לאישור לסיום המלחמה. סטלין ענה לו - מה מפריע לך להמשיך? הרי בסה"כ נהרגים לך עוד חילים. אז מה? יהודה
 

Y. Welis

New member
אם הוא היה מתוחזק, הוא היה מחזיק יותר

אבל כמות שהוא, ללא תחזוקה - זה היה אורך החיים הצפוי שלו, וזה נזכר בכמה מקורות. סטאלין דרש הישגים, אבל מבנה הפיקוד הנוקשה (כמו גם המשמעת האידיאולוגית, שהקבילה בין נחישות לביצוע המשימה לנאמנות למפלגה), הבטיח שהביצוע יהיה לרוב חזיתי ובזבזני. מפקדים מעטים ניסו דרכים חסכוניות יותר. אגב ציוד - קסדות היו עניין נדיר בתחילת המלחמה (ברוב התמונות החיילים מסתערים עם כובעי בד), וגם בסופה לא היו אצל כל החיילים. זה מראה על סדרי העדיפויות. יח' הגווארדיה זכו לציוד משופר משאר הצבא, והן היו בערך רבע מהכוח הלוחם.
 

yehuda7K

New member
מדוע שהטנקים T34 לא יתוחזקו?

מדוע שהטנקים T34 לא יתוחזקו? הצוות צריך היה לגרז מדי פעם, ובנוסף דרוש טיפול תקופתי (מקביל לטיפול 10000 לרכב). מענין מה המקורות שטענו שהטנקים לא זכו לטיפולים האלה. נדחקנו לעיון בנקודה לא ממש חשובה, אבל הבנתי מקודם (אולי בטעות) שכוונתך היתה שהטנק תוכנן מראש לשרידות של חצי שנה, בעוד שלא הגיוני שניתן לתכנו דבר כזה. יהודה
 

Y. Welis

New member
לא אמרתי שלא טופלו, אלא שלא תוכננו להחזיק

מעמד. הם יוצרו מתוך מחשבה שהבלאי יחסל את הטנק (כל עוד *לא יתוחזק*) תוך חצי שנה. מניח שזה הוריד עלויות וזמני ייצור.
 

yehuda7K

New member
איך יכול היות תכנון שהטנק יחזיק זמן מועט?

איך יכול היות תכנון שהטנק יחזיק זמן מועט? כפי שכתבתי, לא ידוע על שיטות כאלה. הוזלת היצור היא בד"כ תוצאה של התפתחות הדרגתית. תוך כדיי יצור הטנק, מיישמים הצעות יעול גם של הפועלים, של המתכננים ושל המנהלים. כך זה קרה בפועל לגבי הטנק T34 , וכך גם למשל היה בחיפושית של פולקסווגן, שלא היתה אמינה כל כך מלכתחילה. האם תוכל לציין מקורות לטענה כי הטנק תוכנן לשרוד זמן קצר? יהודה
 

Y. Welis

New member
הנתון מובא במפרטים הטכניים של הטנק

שניתן למצוא במקומות שונים. יש לי היכנשהו מפרט כזה (אולי באחד הספרים של הוצאת Osprey, שמתמחה במפרטים כאלה וכן בתיאורי מדים, סמלים ועוד. לאחרונה הם מוציאים גם ספרי היסטוריה מושקעים). מקור נוסף -
Walter Dunn - Stalin's Keys to Victory: The Rebirth of the Red Army (2006)​
עמ' 25:
The Soviets adopted the two ideas of cost-effective approach and planned obsolescence and applied them even more rigorously than had the U.S. origi- nators.Weapons were produced with the minimum number of work hours and the smallest amount of material. American tanks were designed to last for 40 hours of combat and a year or more of service. The interior provided the crew comfort for long periods. In contrast, Soviet tanks were designed with an expectancy of 14 hours of combat and six months of service, with little concern for crew comfort. The turret of the T-34 had no floor, greatly simplifying production at the cost of crew comfort. The tank crew had to perch on seats hung from the turret ring. The floor of the main part of the tank, which did not rotate along with the turret, was stacked with shells for the 76 mm gun. In combat, the loader had to scramble around the floor of the tank for shells while the turret moved around him.​
ב-'14 שעות של קרב' אני מניח שהכוונה ל-14 שעות לפני שנדרשת תחזוקה. מעבר לכך - 6 חודשי שירות, עם תחזוקה.
 

Y. Welis

New member
אגב ה-T-34 שימש מלבד את צבאות ערב בשנות

החמישים, גם את הצפון-קוריאנים במלחמת קוריאה ב-1950. זו היתה המלחמה האחרונה שבה נעשה שימוש במס' גדולים בטנק הזה, לפי On Armor של Gudmundsson (מ-2004 בהוצאת preager). הוא מוסיף ומציין שה-T-72 נבנה בין השאר לפי המודל של טנק הכריסטי הבריטי, שנשלח לרוסים במסגרת הסיוע הצבאי המערבי במלחמת העולם השניה.
 

yehuda7K

New member
כריסטי היה אמריקאי שהמציא מערכת מתלים לטנק

כריסטי היה אמריקאי שהמציא מערכת מתלים לטנק והסובייטים קנו ! ממנו את הזכויות עוד בשנות ה20. סימן היכר למתלה לפי שיטת כריסטי הוא זחל רפוי בחלקו העליון, בניגוד לזחל שמונח על גלגלי מתיחה בטנקים המערבים. התכנון הזה מאוד מוצלח. לגבי טנק ה T34 והתכנון לאורך חיים, הציטוט שהבאת מדבר על תחזוקה כל חצי שנה ולא על סיום חיי הטנק לאחר חצי שנה. יש הבדל בין תכנון גרוע בין תכנון לזמן קצוב, שעדיין לא שמעתי על כזה. דוגמא לתכנון\יצור גרוע הוא תקלות רבות בטנק T34 עקב נסיעה ארוכה. בעיה זו משתלבת עם המתואר בלינק הראשון של ההודעה הזו, בקשר לחוסר בגומי (במשך המלחמה) לציפוי גלגלי המתלה, שגרם לקיצור מהותי באורך החיים של הזחל. יהודה
 
למעלה