ושוב אנחנו מחוץ לסטטיסטיקה

אולה *

New member
ושוב אנחנו מחוץ לסטטיסטיקה ../images/Emo4.gif

כן, גם IVF מס´ 3 לא הכניס אותנו לסטטיסטיקה של הצלחות. בעלי טוען, שהכל עניין של הסתברות, ושאנחנו בדרך הנכונה... אבל מתי אני אכנס כבר ל-20% האלה, שנקראים "בטא חיובית"? זה היה טיפול הכי מוצלח והכי נוח: גונאל התברר כמאוד ידידותי אלי, נשאבו 13 ביציות, 7 הפריות (וזה המון - כי בפעים הקודמות הרקורד שלי היה 0 ו-3 הפריות), החזירו 3 עוברים יפים ו... היום בדיקת דם+מחזור (אז מתברר, שיש שיטות נוספות להביא את המחזור חוץ מפיפי על מקל
). אני עייפה מהטיפולים. יש לנו מוקפאים, ואין לי רצון להחזירם. נשמע נורא? אמרתי, שאם לא נצליח עם המוקפאים, נפנה לאימוץ, כי אני לא יכולה יותר. נמשיך את הטיפולים, אבל לפחות יהיה לי כבר תינוק בבית. ואני אפילו לא בוכה. כי ידעתי, שזה לא זה. איך? אינטואיציה. סליחה על הפסימיות, אולה
 

עמית@

New member
אולה שלי ../images/Emo10.gif ../images/Emo10.gif

הזמן עד לתוצאה עבר כל כך מהר, זמן זה דבר כ"כ סובייקטיבי. אני כל כך מצטערת אז תחכי עם המוקפאים- תאמיני לי הם יחכו. תעשי לעצמך קצת חופש , לגוף הדווי, לבעל. אני מאמינה בך, ובתינוק שלכם. באמת שאין לי איך לנחם חיבוק עמית
 

שירלי.ה.

New member
אולה, אני נורא מצטערת ../images/Emo25.gif

אולי באמת כמו שעמית מציעה תעשו איזו מנוחה. סעו לחו"ל או תעשו משהו לנפש ותחזרו עם כוח ואופטימיות?! ואגב, מתי קיבלת כבר את המחזור? שירלי.
 
אולה יקירתי

תסלחי לי אבל קודם כל אנצל הזדמנות זו להודות לך. בזכותך אני כאן. שאלתי משהו מזמן אצל בוצ´ן ואת הפנית אותי... מצטערת לשמוע. לצערנו, טיפול מוצלח לא מבטיח תוצאה מוצלחת. לי החזירו עד היום כבר 6 עוברים יפים מאוד... ברור שאת עייפה מהטיפולים. קחו קצת הפסקה. המוקפאים יחכו לך גם 5 שנים (ואם תרצי-עוד 5 שנים אח"כ, גם אפשר). יש משהו מרגיע בידיעה שמחכים מוקפאים- במיוחד כשאין כוח לעוד טיפול. תנוחי קצת, תתפנקו (שניכם! גם בעלך צריך את זה עכשיו), אחר כך- תעשו קצת בירורים- אולי יש משהו שאפשר לשנות, תחשבו על כל האופציות (גם אימוץ זה לא מילה גסה). תכף יהיה כאן מבול של ניחומים וחיבוקים- אז רק אוסיף שלדעתי את תצליחי בסוף. זה יום קשה, אבל עוברים את זה. ליבי איתך.
 

מיכל ק-ש

New member
אוי אולה ../images/Emo7.gif

אין לי מה לומר שיכול לנחם. זה ממש ממש לא נשמע נורא שאין לך יותר כוח. זה כל כך מובן. אבל יהיה לך, את יודעת שיהיה לך. זה רק יקח זמן. ובסוף גם יהיה לך תינוק (או שניים, או שלושה...). תחזיקי מעמד (ואולי דווקא כדאי שתבכי. מה יש?! "הרווחת" את הבכי בכבוד). שולחת לך
. מיכל
 
אולה יקרה ../images/Emo14.gif

הלב שלי נשבר. המילים שלך צועקות את הכאב שחבוי בתוכן. לא, זה לא נורא לרצות לקחת פסק זמן, להתאוששות אמיתית. ונראה לי שזה מה שאתם צריכים. לקחת פסק זמן מהטיפולים, להשקיע בעצמכם ובזוגיות שלכם, למצוא את האופטימיות שקצת מתחבאת לה לאחרונה. אולוצ´קה, את יודעת שאני איתך בכל הנושא של אימוץ, ואם תצטרכו עזרה במשהו אני כאן בשבילכם. אבל אני מאמינה ביכולת שלכם להרות ובטוחה שבעוד כמה שנים הבית יהיה מלא בצחוקם של ילדים שבאו מהבטן יחד עם ילדים שבאו מהלב.
מרב
 

סיגל 01

New member
כ"כ מוכר שזה כבר מכעיס.

מכירה את ההרגשה..... שילוב של עצבות ופאסימיות. אבל חמודה שלי, 3 הפריות זה לא כ"כ נורא. מה שבעלך אומר נכון בהחלט. זה עניין של הסתברות. (וכנראה קצת מזל, שפסח עלייך לעת עתה). גם הרופא שלי הסביר לי שהעובדה שמס´ הפריות לא מצליחה, מעידה על כך שהבעיה חמורה. הבעיה של מישהי שהצליחה בהפריה/הזרעה ראשונה יכלה להיות חמורה יותר, רק שלה היה קצת יותר מזל. אז בינתיים, גם אני בעד מנוחה, קצת חופש לא יזיק. תצברי לך כוחות מחודשים, תנסי להתנתק מכל עניין הטיפולים, ובפעם הבאה, אני מאחלת לך המון מזל, ובטא חיובית. א----מ----ן!!!!
 

סיגל 01

New member
שכחתי להוסיף מילה, וכל המשמעות-

השתנתה. העובדה שמס´ הפריות לא הצליחו, ל-א מעידה על כך שהבעיה היא חמורה יותר.
 

עידית ד

New member
../images/Emo93.gif אולוש ..... ../images/Emo7.gif

אני גם חושבת שאולי חופש יעשה לך טוב אז אולי באמת תקחי לך פסק זמן אפילו רק לחודש אחד, את תתפלאי כמה כוח זה יכול לתת לך אני חושבת כמו פיטר שאתם באמת בדרך הנכונה בינתיים אני מחבקת אותך חזק חזק בסוף לכולנו יהיה טוב - חייבים להאמין
עידית
 

סיגל 01

New member
ענתוש, פתאום כשאני רואה את הודעתך

אני נזכרת שהשארת לי הודעה במזכירה. סליחה ענקית שלא חזרתי אלייך, הייתי לחוצה וסדר היום שלי מטורף בימים האחרונים. נדבר. תתקשרי.
 
אוף, אוף, אוף ../images/Emo7.gif ../images/Emo24.gif |לב-

יקירתי היפה, מה אומר ומה אגיד? ה
שלי מתכווץ מכאב. כ"כ קיוויתי לראות את הודעת הבטא החיובית שלך. אני מבינה את העיפות שלך, ואני חושבת שאת צודקת עם הרצון שלך להתחיל בתהליך של אימוץ. זה יכול להיות נפלא לקבל שני ילדים בבת אחת: אחד שלך ואחד מאימוץ. אין לי כל ספק שההריון שלך יגיע. ועד אז, כל שנותר לי לעשות הוא לחזק את ידיכם בדרך הקשה הזו. אבל בסופב אולצ´קה, מחכים לך הילדים שלכם. שולחת לך המון נשיקות וחיבוקים, סיגל
 

טלי2

New member
אולה ../images/Emo24.gif ../images/Emo39.gif

הגוף מבקש מנוחה, ואולי גם הראש צריך קצת התרגעות, הפניה לאימוץ נראית לי רעיון טוב, ואולי ההחלטה לפנות לאימוץ כשלעצמה כבר תעשה את שלה, ותביא לך יחד עם האימוץ גם הריון, מה שברור הוא שכשאין כוח אז אין כוח, את צריכה להקשיב לעצמך, ולתת לעצמך אפשרות והזדמנות להחזיר לעצמך את האנרגיות שאבדו, וכל האמצעים כשרים... בתקווה,
טלי2
 

TWEETY =^.^= 6

New member
אולה חמודה ../images/Emo7.gif אני ממששש מבינה

כל שלילי נוסף מפיל אותנו לתהום כה עמוקה, עד שממש קשה לטפס בחזרה מעלה. אני כה מבינה אותך ולא רק אני , אלא כל הפורום הענק הזה. וזה בסדר לקחת מנוחה לגוף ולנפש , וזה בסדר להתרסק - לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה בכוחות מחודשים. לא משנה במה תבחרי, העיקר שתחזרי למעלה ההר במהירות האפשרית. אני שולחת לך המון אהבה והמון חבוקים ומקווה שהם ישמשו לך למעט נחמה
 
אוף, אולה ../images/Emo10.gif

כל-כך מצטערת איתכם... זה באמת היה הטיפול שאמור היה להכניס אתכם לסטטיסטיקה החיובית... הדבר היחד שמנחם הוא שהתקדמתם עוד צעד בדרך לתינוק שלכם (ולא משנה איך הוא יגיע), כי הרי יש מועד מוגדר שבו הוא אמור להגיע (זה שאנחנו לא יודעים מתי עוד לא אומר כלום), וכל צעד מקדם אתכם למועד הזה. אני מאוד מבינה את הפסימיות שלך, אני כבר חודשיים מסתובבת עם תחושה ש"זה לא יעבור כ"כ בקלות", ואני עוד לא עשיתי חצי מהדרך שלך. בחודשיים האחרונים בכל פעם שהמכשפה הגיעה אפילו לא התאכזבתי, לא בכיתי, לא הרגשתי את הכאב שהייתי מרגישה קודם. עוד לא ברור לי אם אימנתי את עצמי לא לקוות או שאני באמת נהיית אפטית. אבל התינוק שלכם בוא יבוא, אולי הוא פשוט מחכה בפריזר בשקט עד שתבינו שזה הוא... אולי הוא מחכה במקום אחר... רק שיבוא כבר!
 

gilal

New member
היי חמודה, יהיה בסדר, אני בטוחה

רק את תתייאשי, לא את ולא בעלך. תמשיכו לנסות, אל תרימו ידיים. בהצלחה לפעם הבאה. גילה
 

yaelhul

New member
אולה I´m so sorry ../images/Emo14.gif

הצטערתי מאד לשמוע חמודה. אני מבינה שאת נמצאת עכשיו הכי נמוך שאפשר וזה מתבטא, בין השאר, באפיסת כוחות ובחוסר רצון להמשיך בטיפול. קחי לך את הזמן לבכות ואח"כ את הזמן להתחזק, גם אם זה אומר לוותר על חודש טיפול. הרי למרות שידעת, האכזבה היא איומה. למה אי אפשר שנופתע פעם לטובה??? אני בטוחה שאת תרצי שיחזירו את המוקפאים שלך. את פשוט צריכה להתאושש קצת מהמכה הקשה הזאת. הסטטיסטיקה מחכה לך בפינה והיא לא נגדך. אפילו היא רוצה שתצליחי. יש לי שאלה (במידה ויש לך כוחות לענות): התאכזבתי מאד מהשאיבה הראשונה והאחרונה שלי (6 ביציות, 3 הפריות). במה טופלת המחזורים בהם שאבו לך רק 3 ? האם השינוי של הפרוטוקול עזר? אני שולחת לך חיבוקים שאולי יגוננו מעט מגלי הכאב והאכזבה,
ואהבה
אהבה
אהבה
תחזיקי מעמד יעל
 
למעלה