ושוב אנחנו מחוץ לסטטיסטיקה

[אולה *]

לבקשתך: היסטוריה של הטיפולים

IVF ראשון: דיכוי של סינרל(הסנפות) מהיום השני של המחזור,מנוגון - 3 אמפוליות כל יום מהיום השלישי למחזור. וכמובן, כוריגון. נשאבו 6 ביציות. שכנעו אותנו לא לעשות איקסי, ולא היו הפריות. IVF שני: אותו טיפול תרופתי. נשאבו 10 ביציות, כולם הלכו לאיקסי וקיבלנו 3עוברים יפים, שלא נקלטו. IVF שלישי: דיכוי של דקא ארוך ביום שני של המחזור, זריקות גונאל - 3 אמפולות ליום - התלחתי בערך ביום ה-16. נשאבו 13 ביציות, כולם לאיקסי. למחרת היו 6 עוברים, ואח"כ התפתח עוד אחד. הוחזרו 3, השאר הוקפאו.

 

[גאיה*]

אולינקה - יאוש הוא דבר זמני

אני מבינה את יאושך. אבל גם מזכירה לך שיאוש אינו מצב כרוני. זה רק עניין של מצב רוח זמני. ואני מכירה אותך לוחמת שכמותך! בעניין האימוץ, תמיד טוב להרשם ולשמוח במה שיבוא קודם, תינוק מאומץ או תינוק ביולוגי. או שניהם ואז זו ברכה כפולה!!! מחכה לך בסבלנות בפורום השכן, יודעת שתבואי. גאיה

 

[מאיה כהן]

בתור מישהי מאוד "צעירה" בפורום

אין לי יותר מדי מה להגיד כדי לנחם או איזה אינפורמציה חכמה להגיד אבל בכל אופן אני מחזיקה לך אצבעות ומקווה רק לטוב עבורך

 

[נועם@בת]

../images/Emo24.gif אולה ../images/Emo14.gif ../images/Emo24.gif

את בסטטיסטיקה של ההמונים, כל שמונים האחוז שלא הצליחו. אבל כל כשלון מקדם אותנו להצלחה. עייפות זה חלק מהמשחק, לא אנחנו קבענו את החוקים יפתי. אנחנו רק ממלאים אותם באדיקות מלאה. העייפות היא פיסית ונפשית, ורק פלא שהיא באה לפעמים ולא תמיד. העייפות יחד עם הפסימיות הן החברות הטובות של הכאב והכשלון. תארחי אותם לכמה ימים- לא נורא, הם יתייאשו בעצמם וילכו, לא ישארו אצלך לתמיד, כי יראו שזה לא הסגנון שלהם. ובנתיים יפתי, חיבוק לך ולפיטר פן, וטונות של חום ואהבה לרכך את העצב העמוק שעוטף אתכם עכשיו. אגב, אני זוכרת את עינת אומרת בדיוק את אותו משפט לפני שנה בדיוק. לעינת של רונן היו מוקפאים, והיא היתה כל כך עייפה שאמרה, די, לא מחזירה מוקפאים ולא חוזרת לטיפולים. אימוץ וזהו. עינת היום בהריון עם תאומים למי שלא זוכר. קחי את הזמן אוליצ´קה. תני לכאב להספג ואחר כך להשתחרר. תמשיכי את הפרוצדורות של האימוץ. לא יקרה כלום אם הילד הראשון יהיה ילד מהלב והילד השני יהיה ילד מהרחם. אמא אולה ואבא פיטר יגדלו את כל הילדים שלהם באהבה.

נועם

 

[אולה *]

ועכשיו באו הדמעות.

קראתי את כל מה שכתבתן, ואני בוכה כמו תינוקת. (והכי גרוע, שאני בעבודה עכשיו, ואני שונאת כשמנסים לנחם - אני בוכה עוד יותר). הייתי בשמחה נוסעת עשכיו לחופשה ארוכה, אבל הרעיון אינו בר ביצוע כרגע, לצערי. אז נשאר בארץ, וננסה להתמודד עם המצב. אני לא בטוחה, שפיטר כבר בשל בעניין האימוץ, אבל נראה לי שנתחיל לזוז בכיוון. כמובן, אימוץ חול, כי אימוץ בארץ - זה המון שנים של המתנה, וסבלנות זה אחד הדברים שכרגע אין לי. יש רק בעיה אחת - הוצאה כספית כבדה. כנראה, המעבר לדירה גדולה יידחה בכמה שנים. תודה שאתן פה. אולה.

 

[..נעמה]

אולה יקרה ../images/Emo14.gif

אוףףף אני כל כך מצטערת איתך. תמיד את המעודדת הלאומית פה קחי חיבוק גדול. נעמה

 

[ligo]

מה עוד אפשר לעשות ../images/Emo35.gif

כשהדברים שאנחנו כל כך מייחלים להם לא מסתדרים, מה עוד אפשר לעשות חוץ מלבכות? כן, לבכות והרבה, להוציא את כל התסכולים והתקוות שנגוזו.אם לבכות שעה או אם יומיים בסוף אנחנו תמיד שוטפות פנים, זורקות חיוך קטן ומתחילות מחדש. אז הדירה תחכה קצת, קודם שיהיה ילד, ואח"כ כשתביאו לו אח תעברו לבית גדול יותר. בסוף הכול מסתדר, אולה, אני מקווה שגם לכם!

 

[מירה@]

אולה יקרה,

אני כל כך מצטערת. למרות שזה נראה עכשיו רחוק מתמיד אני בטוחה שהסטטיסטיקה כבר בדרך אלייך. אולי באמת כדאי עכשיו לקחת קצת חופש ושקט מהכל. ונכון שזו קלישאה, אבל הזמן מרפא. אולי לא מרפא אבל מעמעם את הכאב. מאחלת לך רק טוב

ע-נ-ק מירה

 

[שושי @:-)]

אולה יקרה ../images/Emo24.gif

מצטערת לשמוע שלא הצליח שוב אני בעד להרשם לאימוץ שהזמן יתחיל לרוץ בנתיים תמשיכו להלחם כי בסוף תרוויחו את לחמכם

לחיזוק שושי

 

[פנינה ו]

אולה יקרה, מצטערת לשמוע ../images/Emo14.gif

 

[DDNL]

עזבי את הסטטסטיקות-זה או 100% או

0% ואין קשר בין טיפול לזה שאחריו אני כולי תקוה שבטיפול הבא יתמזל מזלך ותזכי בהריון תקין ומאושר .

 

[מרב.]

אני בוכה את החלק שלך

וכתבתי כבר לטאבי שצריך לבכות. דומה שגדשה מנת צערו של הפורום היום, כמה שליליים, צורבים וכואבים, אובדן אחד גדול, וחלל כואב, דומע, מיוסר. אוללה שלי, יודעת כמה זה כואב, כמה הסטטיסטיקה היא בוגדנית. בתחילה נאחזים בה, אבל לה לא איכפת לאכזב ולבעוט, היא תכניס אותנו לשעריה רק כשיבוא לה, הלאה הסטטיסטיקה! מכירה את העייפות מהטיפולים, אם כי די בטוחה שכאשר תתחילי אחד, תמצאי את הכוחות בעצמך, ותתעודדי עם הזריקה הראשונה. אבל את עייפה וכואבת, וזה בסדר גמור שאת לא רוצה אפילו לשמוע על מוקפאים או טיפולים. אז גם אם לא חופשה, תקחי חופשה מהטיפולים, ובתוך מסגרת הקו הירוק תבלי את עצמך לדעת, תפנקי את עצמך עד לזרא, עד שיחזרו אלייך כוחותייך. תינוק יהיה לכם, את הרי יודעת, זו פשוט שאלה של זמן.... וסטטיסטיקה. אולה, מחבקת ובוכה ומנחמת ושוב בוכה, מרב

 

[אלסי]

אולה ../images/Emo7.gif

מכירה את הדמעות האלה שתקועות בגרון ומתפרצות החוצה ברגע אחד כשכבר אי אפשר להכיל יותר את התיסכול האכזבה והכאב. מכירה את העייפות הזו,עד סף של אפטיות וחוסר ענין ורצון להמשיך. אז למה להתייחס כנקודות אחיזה? אולי לכך שהטיפול הזה הביא לתגובה טובה וזו נקודת פתיחה מצויינת לפעם הבאה. אולי לזה ש-60% מהסטטיסטיקה כבר תרמתם, ובטיפול הבא אתם בגל המנצח של העקומה. בינתיים תני לגוף ולנשמה לחיות ולהנות מדברים קטנים שעושים לך טוב,וכשתתאוששי,ואני מאמינה שזה יקרה מהר תוכלו לנסות הלאה.בדרך שתיבחרו. החזרת מוקפאים הוא טיפול שלא מעייף ומעורר אותן טראומות בגוף כמו בטיפול רגיל ויכול מאד להיות שזה יהיה טריגר להצלחה בפעם הבאה. אל תתיאשי.

 

[הרמוניה]

אולה יפתי

נגמרו לי המילים אז אני שולחת רק חיבוק גדול ועוטף..... כל כך מכירה את הרצון להיכנס מתחת לפוך ולהתחבא מהעולם..... אז תפרגני לך יום או יומיים או כמה שצריך ואני מאמינה שתמצאי את הכח-לפיתרון הכי נכון עבורך הרבה אהבה הרמוניה

 

[באאבו]

אולה, יקירונת.. ../images/Emo4.gif ../images/Emo39.gif

מה אני כבר יכולה להגיד לאחר מבול התגובות המקסימות?????? ממש צר לי לשמוע, אני אולי לא כ"כ טובה במילים כתובות, אבל ליבי יוצא אלייך ומבין כל כך את הכאב שלך.. מתוקונת, שיהיה רק טוב, והמון הצלחה.. וכמו שנאמר כאן... את באמת עוברת לצד המנצח של הסטטסיטקה.. בהצלחה כבר!! שתבוא!! באבו

 

[יונית החיננית @]

אולה זה כ"כ מ-ע-צ-ב-ן !!!

מילת המפתח כמו שכל רופא אומר זאת ס-ב-ל-נ-ו-ת לפעמים אובדת הסבלנות ואין כוח לעוד ..אני שומעת זאת בקולך .. אך צריכים להתגבר ולהמשיך הלאה ...בשביל להגיע אל הנחלה!![זה סיבלנו] אני ממש מאחלת לך רק טוב והריון בפעם הבאה והאחרונה אוהבת ומחבקת יונית

 

[סאני המצליחה]

מעצבן נורא... וכואב עוד יותר נורא..

מה שאני אומר, הרי לא יעזור במאומה. וחבל. חבל מאוד. זה המצב כרגע, וצריך להביט רק קדימה. כי בסוף הדרך ממתין לכולנו תינוק אחד או יותר, מהרחם שלנו או מרחם אחר. הלוואי שיהיה כבר טוב, ומהר. כי באמת לפעמים.... כבר אין כוח יותר.... שולחת לך

וכמובן שהרבה

ממני. סאני.

 

[אפרת**]

אולה,

זה כל כך מרגיז הכשלונות האילו. ואנחנו גם לוקחות את זה כל כך קשה. ובצדק. אחרי כל כך הרבה התאמצות ובסוף... יוק. כלום. לא מצליח. אבל אולה, אתם על דרך המלך. הנה הגיעתם למצב שבו יש לכם בייציות הפריות ואפילו עוברים מוקפאים. עוד קצת מאמץ ואתם בפיסגה.

אפרת.

 

[נילה אוהבת]

מצטערת אולה

תקשיבי לפיטר - בטח שאתם בדרך הנכונה, וההצלחה תגיע. ואני חשבתי שיהיה לנו גל של חיובים כבר בתחילת השנה החדשה - אבל אני מוכנה לחכות עוד חודש/חודשיים. אולה - עוד כמה ימים תחזרי לאופטימיות ולכוחות ולמרץ שלך, ומכל הלב אני מאחלת לך להצליח מהר מהר.

 

[רוני@30]

אולה -

פעם היה לי רופא שסירב לענות לי על שאלות של סטטיסטיקה. אני הייתי מסבירה שהידיעה של מה הסיכויים והסיכונים מאוד עוזרת לי, והוא היה אומר שהסטטיסטיקה לא משנה כלום כי הוא מטפל בי, ואני בנאדם ומקרה בודד ולא מספר מתוך סקר סטטיסטי. עד היום אני לא יודעת אם הוא צדק בגישה שלו או לא. רציתי לאחל לך שתביסי את הסטטיסטיקה, תנצחי את הפסימיות, תתאוששי מהטיפול ומהאכזבה - ושתגשימי את חלומותייך בכל דרך בה תבחרי. רוני