ושוב - חפירה פמיניסטית.
הנה, אמרתי את זה בשבילכם. מי שמראש לא מעוניין בשיח פמיניסטי - שידלג להודעה הבאה.
זוכרים שבינואר דיווחתי על חוויה לא נעימה כשגבר פנה אלי ברחוב?
באותו שרשור, הרוב הגדול טען שלא הבנתי, שאני סתם עושה סיפור מגבר נחמד שרצה להתחיל איתי ולהחמיא לי.
אז הנה, אני לא לבד בתחושה הזאת, שלא כל פניה "מחמיאה" של גבר לאשה זרה ברחוב היא מחמאה תמימה.
גם לא מדובר במישהו שמנסה להתחיל איתי, אלא בסתם הערה שאפשר היה בקלות לוותר עליה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4585711,00.html
ציטוטים נבחרים מהכתבה, למי שאין לו כח לקרוא הכל:
"האדם ששורק או זורק 'תני חיוך' או צועק 'ערב טוב לך' עם קריצה, לא מצפה שאני אעצור ואתחיל בשיחה איתו, ובטח שלא מצפה לקבל טלפון.
כשגברים מנסים להתחיל עם נשים זה נראה אחרת (למרות שגם בתחום הזה יש מגוון רחב של פעולות מטרידות ופוגעניות, אבל זה לא הנושא).
הנקודה היא ההבחנה בין פלירטוט לגיטימי לבין פעולה שכל מטרתה היא להוציא תגובה ולהרגיש את תחושת הכח שזה נותן להם לגרום לאישה להרגיש חוסר נוחות והשפלה".
אז נכון, לא כל אשה תרגיש אותו דבר.
יש נשים שירגישו מוטרדות מדברים שיעברו לי ליד האוזן, יש נשים שלא יבינו למה אני מרגישה מוטרדת.
ובכל זאת - יש דרך להחמיא, יש דרך להביע הערכה. הדברים שרואים בוידאו בכתבה - הם לא נעימים.
"מה שהופך את הפעולות האלה להטרדה הוא ההקשר – העובדה שזה קורה 10 פעמים בהליכה של רבע שעה, או שזה קורה 70 פעם ביום, או שזה קורה אלפי פעמים בחיים,
ובצורה מובהקת מגברים כלפי נשים. המשמעות של התופעה הזו היא שאנחנו הולכות ברחוב, רוכבות על אופניים או נוסעות באוטו ומרגישות כאילו תפקידנו במרחב הציבורי
הוא לבדר, לשעשע, להיות מושא לפרובוקציות או במקרים מסויימים להיות מושפלות ממש.
וזה בלי אפילו להיכנס למקרים שבהם קריאות רחוב הן מאיימות ממש ומגיעות לפסים אלימים ומפחידים.
המרחב הציבורי הזה הוא לא שלנו, הוא של גברים, ואנחנו אורחות בו, אז כאורחות מותר 'לשחק איתנו' ולבדוק מה הגבולות ומה יגרום לנו לתגובה"
חומר למחשבה.
הנה, אמרתי את זה בשבילכם. מי שמראש לא מעוניין בשיח פמיניסטי - שידלג להודעה הבאה.
זוכרים שבינואר דיווחתי על חוויה לא נעימה כשגבר פנה אלי ברחוב?
באותו שרשור, הרוב הגדול טען שלא הבנתי, שאני סתם עושה סיפור מגבר נחמד שרצה להתחיל איתי ולהחמיא לי.
אז הנה, אני לא לבד בתחושה הזאת, שלא כל פניה "מחמיאה" של גבר לאשה זרה ברחוב היא מחמאה תמימה.
גם לא מדובר במישהו שמנסה להתחיל איתי, אלא בסתם הערה שאפשר היה בקלות לוותר עליה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4585711,00.html
ציטוטים נבחרים מהכתבה, למי שאין לו כח לקרוא הכל:
"האדם ששורק או זורק 'תני חיוך' או צועק 'ערב טוב לך' עם קריצה, לא מצפה שאני אעצור ואתחיל בשיחה איתו, ובטח שלא מצפה לקבל טלפון.
כשגברים מנסים להתחיל עם נשים זה נראה אחרת (למרות שגם בתחום הזה יש מגוון רחב של פעולות מטרידות ופוגעניות, אבל זה לא הנושא).
הנקודה היא ההבחנה בין פלירטוט לגיטימי לבין פעולה שכל מטרתה היא להוציא תגובה ולהרגיש את תחושת הכח שזה נותן להם לגרום לאישה להרגיש חוסר נוחות והשפלה".
אז נכון, לא כל אשה תרגיש אותו דבר.
יש נשים שירגישו מוטרדות מדברים שיעברו לי ליד האוזן, יש נשים שלא יבינו למה אני מרגישה מוטרדת.
ובכל זאת - יש דרך להחמיא, יש דרך להביע הערכה. הדברים שרואים בוידאו בכתבה - הם לא נעימים.
"מה שהופך את הפעולות האלה להטרדה הוא ההקשר – העובדה שזה קורה 10 פעמים בהליכה של רבע שעה, או שזה קורה 70 פעם ביום, או שזה קורה אלפי פעמים בחיים,
ובצורה מובהקת מגברים כלפי נשים. המשמעות של התופעה הזו היא שאנחנו הולכות ברחוב, רוכבות על אופניים או נוסעות באוטו ומרגישות כאילו תפקידנו במרחב הציבורי
הוא לבדר, לשעשע, להיות מושא לפרובוקציות או במקרים מסויימים להיות מושפלות ממש.
וזה בלי אפילו להיכנס למקרים שבהם קריאות רחוב הן מאיימות ממש ומגיעות לפסים אלימים ומפחידים.
המרחב הציבורי הזה הוא לא שלנו, הוא של גברים, ואנחנו אורחות בו, אז כאורחות מותר 'לשחק איתנו' ולבדוק מה הגבולות ומה יגרום לנו לתגובה"
חומר למחשבה.
