התורה אמורה להיות ספר ההיסטוריה והחוקים של עם ישראל.
אבל במחקר שלי מצאתי כל כך הרבה סתירות כשבפרק אחד כתוב משהו ובפרק אחר כתוב משהו אחר, שהספרים הללו הפכו להיות בלתי אמינים.
ההונאה הדתית לא רק נתפסת במליוני הפרשנים עם מליארדי פרשנויות שרובן הזויות וסותרות, אלא אפילו בנושא הבסיסי ביותר מה שמפורסם איננו נכון - עשרת הדיברות. ומענין שכולם כולל בחו"ל מאמינים בעשרת הדיברות שלא ניתנו לעם ישראל, ולא באלו שכן ניתנו. (כי אלו שלא ניתנו הם דרמטיים יותר ומותירים רושם עז).
יתר הספרים בתנ"ך הם כמובן התחרות הראשונה של "מספרי סיפורים", דמיוניים ככל שאפשר להמציא.
ארכיאולוגים ניסו למצוא שרידים לתנועת בני ישראל במדבר 40 שנה, ולא הצליחו ולכן פיקפקו בסיפור. כמוכן שבמדבר לא ניתן למצוא ממצאים של עם נודד שלא בנה בתים ולא עסק בחקלאות אלא נדד כל העת ורק חיכה לקבל ביטוח לאומי מאלוהים בצורת שלו ומים.
אבל גם אם זה נכון שבני ישראל נדדו במדבר, הרי מי שמעמיק לקרוא (ובלי פרשנויות. היום כל אחד מרשה לעצמו לפרש, איך אמרה צופית גרנט:"יום אחד עמדתי ברמזור, ואלוהים נכנס לי למכונית") מגלה בעצם שלא יכול להיות שבני ישראל היו במדבר 40 שנה בלי להתיישב כאשר ציר התנועה שלהם מחציית ים סוף דרך רפידים לעקבה "עציון גבר" ומשם צפונה לאדום ומואב, ורק אז הכניסה לארץ כנען.
ויש עוד דוגמאות רבות להמצאות שבתנ"ך וגם בתורה.
