אם אתעלם כרגע מכל מליארדי הפרשנויות ההזויות
הרי התורה עצמה (ואני לא מתייחס לאוסף סיפור הסבתא בספרים אחרים) כתובה ומבולבלת, יש שם סתירות והמצאות, הורידו ספרים שלא מצאו חן בעיני מישהו (למשל שושנה והזקנים שבתנ"ך המודפס בחו" ולא בעברית, הוא מופיע), מכיוון שיש כבר סיפורים על גיבורה (יעל) ועל נביאה (דבורה) , הרי את ספר יהודית שהוא ספר שלם על גבורה של אשה , מחקו מהתנ"ך. ויש לי עוד דוגמאות.
במחקר שלי מצאתי כל כך הרבה סתירות וסיפורים חוזרים על עצמם, שלא לדבר על ספר דברים שם כל פרק מתחלק לשלושה
א. חלקים:מה צריך העם לעשות,
ב. אילו טובות יהיו לו בעיקבות כך,
ג. ומה ייעשה לו אם לא יעשה מה שאלוהים אומר.
משמע: אם לא יעשה מה שהחכמים ששולטים בעם באמצעות "החבר הדמיוני" יאמרו להם לעשות.
אין מה לעשות, בכל החברות הפרימיטיביות (גם היהודית) הצליחו להפחיד את האנשים באמצעות המצאת "החבר הדמיוני", שיכול להיקרא אלוהים, או יהוה, או אללה, או בודהה או מניטו - לא משנה באיזה שם, הכל כדי לשלוט באנשים שלטון ללא מצרים.
למשל דוגמאות? כבר נתתי כמה, אבל הנה-
אחד הפטנטים הוא ללמד את האנשים עד נקודה מסויימת ולא לספר להם שההמשך הוא הפוך או אחר.
עשרת הדיברות. כולם יודעים שמשה שבר אותם, ובסוף הוא התחנן לאלוהים ואז אלוהים כביכול אומר לו "עשה לך כראשונים"
וכאן מפסיקים ללמד רק מביאים את הפסוק המפורסם שמשה ירד מההר ועור פניו קרן והוא נתן את התורה לבני ישראל.
אבל מי שיודע, יודע שהתורה שמשה ירד איתה מההר בפעם השניה איננה החוקים הראשונים, אלא חוקים אחרים לגמרי. וזה כתוב שם בפירוש.
אבל ממשיכים לרמות את כל הציבור.
במקום אחד כתוב שמי מבני העם שיגע בהר בעת שמשה עליו, ימות. ובמקום אחר כתוב שחלק מהאנשים עלול למות.
המסלול המתואר של בני ישראל במדבר מיציאת מצרים, לא יכול בשום מקרה לקחת 40 שנה, אולי 4 שנים בקושי עם מחנה כזה גדול (טוענים שהיו בו 600.000 איש).
מי אמר שלא יודעים מתי היה המבול ? כתוב במפורש בתורה, בשנים 601-600 לפני הספירה. (בדקתי והשויתי ללוחות השנה העבריים)
קישקוש לא הגיוני לגמרי כיוון שבשנה הזו היה שלטון הפלישתים בארץ. (ספירת השנה העברית מתחילה ב-3760 לפנה"ס, השנה בה הומצא הכתב האשורי, ממנו הכתב העברי).
הם היו כביכול בתיבה משך שנה ועשרה ימים עד שיכלו לרדת מהספינה.
ומה אכלו בזמן הזה האנשים ובעלי החיים. סיפור דמיוני בלי שום בסיס נורמלי.
איך מת שאול ?
כולם מכירים את הסיפור שהוא הבין שהפסיד וכעת האוייב יתעלל בו, הוא ביקש מהעוזר שלו להרוג אותו, הוא לא רצה ואז שאול התאבד. נכון ?
זה מופיע בשמואל א' בפרק האחרון, אבל בפרק הראשון של שמואל ב' כתוב במפורש שהוא ביקש מצעיר עמלקי להרוג אותו, הצעיר הסכים והרג אותו, ולקח את הכתר והחרב שלו והביאם לדוד וסיפר לו את הסיפור.
אז מה נכון ? על סיפורים דמיוניים לא שואלים כי הרי הכל סיפורים.
ויש עוד המון דוגמאות.
ועוד נקודה: אם אמנם הדתיים טוענים שהתנ"ך הוא ספר קדוש, איך כל זב חוטם מרשה לעצמו לפרש אותו ???
ובלי להיכנס לפרשנויות הזויות ומטורפות של רבנים חשובים ומפורסמים.
לכן המחקר שלי נקרא:"התנ"ך כתוב בעברית שכל אחד מבין". ומי שלא מבין , גם הרב שלו לא מבין, וממציא הלכות או משתמש בהלכות שאחרים המציאו, או אחרים שהעתיקו ממי שהמציאו וכו וכו.