זהו פורום של צירופי אותיות, מה אפשר להביע עם צירופי אותיות?

[aetzbarr]

זהו פורום של צירופי אותיות, מה אפשר להביע עם צירופי אותיות?

סוד השפה האנושית.

כדי לפצח את סוד השפה האנושית, צריך לשתוק.
ומדוע לשתוק ?
כי השפה האנושית עוד לא הומצאה,
ואם השפה האנושית עוד לא הומצאה , באיזו שפה נתאר את המצאתה ?
התשובה באה מאליה........כמובן, בשפת המעשים.

כאן מתבקש הקורא לשכוח את מה שהוא קרא, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.
מכאן ואילך מתבקש הקורא לדמיין את המעשים המתוארים באמצעות מלים, כאילו מציגים אותם שחקנים על הבמה ...ללא מלים.

ראובן: אני נוגע בדופן פנימית של מקרר....וידיעה פלאית באה אלי
לוי: מה אתה יודע ?
ראובן ידיעה פלאית באה אלי בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר.
לוי: תנסה לתאר לי את הידיעה הפלאית הזו.
ראובן: אני לא יכול לתאר את הידיעה הזו, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.

לוי: גם אני רוצה שידיעה פלאית כזו תבוא אלי.
ראובן: תנגע בדופן פנימית של מקרר, וידיעה זו תבוא אליך.

לוי: נגעתי, נכון , וידיעה פלאית הגיעה אלי.
גם אני לא יכול לתאר את הידיעה הזו, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.

ראובן: אולי נעניק שם לידיעה פלאית זו ? וכך נתחיל ליצור שפה.
לוי: מה זה שם ?
ראובן: צירוף של אותיות ( בעל צליל ייחודי, וצורה חיצונית ייחודית)
צירוף האותיות ל ו י הוא השם שלך, וצירוף האותיות ר א ו ב ן הוא השם שלי.

לוי: ואתה רוצה לבחור צירוף אותיות, שיהיה השם של הידיעה הפלאית שבאה אלינו, בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר ?
ראובן: כן, זה ממש מתבקש לבחור שם לידיעה המופלאה שבאה אלינו, בעקבות מעשה
פשוט, של מגע בדופן פנימית של מקרר.

לוי: אתה צודק, יש שמות של בני אדם, יש שמות "לדברים" שבן אדם לובש, יש שמות "לדברים" שבן אדם אוכל, ויש שמות "לדברים" שבן אדם משתמש בהם, וככה אני יכול להמשיך ולהציג עוד שמות, ועוד שמות, וכל שם זה רק צירוף אותיות ייחודי.

ראובן: השם החשוב ביותר, הוא שם של ידיעה טבעית, שבאה אל האדם בעקבות מעשה שהוא עושה. יש הרבה ידיעות טבעיות שבאות אל האדם העקבות מעשים שהוא עושה,
ואנו דנים בידיעה טבעית מסוימת, שבאה אל האדם בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר.

לוי: אתה מסכים שצירוף האותיות ק ר מ י ר יהיה השם שלה ?
ראובן: לכל צירוף אותיות שתציע אני מסכים, וכמובן גם לצירוף האותיות ק ר מ י ר
לוי: עכשיו המצאנו את המלה הראשונה של השפה האנושית.(צירוף האותיות ק ר מ י ר )

ראובן: מה בסך הכל המצאנו ? בחרנו צירוף אותיות באופן שרירותי, והחלטנו שצירוף אותיות זה , יהיה שם של ידיעה מסוימת, שבאה בעקבות מעשה מסוים.

לוי: עכשיו כל אדם יכול לעשות את המעשה המסוים הזה – ולדעת.
לחברת בני האדם שעשו את המעשה המסוים וידעו, יש התחלה של שפה אנושית.
המלה הראשונה של שפה זו, היא צירוף האותיות ק ר מ י ר

שמעון שפתאום הגיע שואל : מה זה ק ר מ י ר ?
לוי: זה צירוף אותיות, שהתפקיד שלו הוא שם.
שמעון: שם של מה ? שם של מי ?

לוי: צירוף האותיות ק ר מ י ר הוא שם מוסכם של ידיעה טבעית, שבאה בעקבות מעשה
של מגע בדופן פנימית של מקרר.
שמעון: אתה יכול לתאר לי את הידיעה הזו ?
לוי: עם מה ? עם צירופי אותיות אחרים ? הרי זה בלתי אפשרי.( כל צירוף הוא רק שם)

שמעון: ואיך תבוא אלי הידיעה הזו ?
לוי: עליך לעשות מעשה , ולנגוע בדופן פנימית של מקרר.

שמעון: טוב, הנה עשיתי את המעשה.....ואני מסכים שידיעה מופלאה הגיעה אלי.
לוי: עכשיו עליך להסכים, כי צירוף האותיות ק ר מ י ר יהיה השם המוסכם של ידיעה זו.

שמעון: אני מסכים, אבל אולי כדאי לקצר את השם שבחרתם.
לוי: אפשר במקום צירוף האותיות ק ר מ י ר להסתפק בצירוף האותיות ק ר מ י
ראובן : ואולי מספיק להשתמש בצירוף האותיות קרמ
לוי : זה גם שם יפה......קרמ
שמעון : אני הייתי מסתפק בצירוף האותיות ק ר מה דעתכם ?

ראובן: עם צירוף האותיות ק ר (שתפקידו הוא שם ) התחלנו ליצור שפה אנושית ?
לוי : כן, השפה האנושית היא פשוטה מאוד, וזוהי שפה של שמות.
שמעון: קשה להתרגל לרעיון הזה , האם באמת כל צירוף אותיות הוא רק שם ?

לוי: השפה האנושית מבוססת קודם כל על מעשים, המביאים לידיעה.
האדם עושה ויודע, ורק אחר כך הוא מתחיל ליצור שפה של שמות.
שמעון: נכון - המעשה והידיעה הם העיקר - והשם המוסכם בא אחרי העיקר.

לוי: השם המוסכם נדרש לחברה של אנשים , בתנאי שהם קודם כל ...יעשו וידעו
פתאום הופיע אשר ומצטרף אל החבורה המנסה ליצור שפה אנושית.
אשר: מה זה צירוף האותיות ק ר ?
לוי: כל צירוף אותיות...הוא רק שם.
אשר: שם של מה ? של מי ?
לוי: זה שם של ידיעה טבעית שבאה אל האדם, בעקבות מעשה של מגע בגוש שלג.
אשר: נכון, כאשר נגעתי בגוש שלג, הגיעה אלי ידיעה מופלאה.
לוי: השם המוסכם של ידיעה מופלאה זו ( בחברת האנשים שלנו) הוא צירוף האותיות קר
אשר: עשיתי ( נגעתי בגוש שלג) וידעתי, ועכשיו יש לי שפה משותפת אתכם.

שמעון: - המעשה והידיעה הם העיקר - והשם המוסכם ( צירוף אותיות )בא אחרי העיקר.
אשר: כדי ליצור שפה אנושית של שמות, צריך כמות עצומה של צירופי אותיות.
ראובן: יש צירופי אותיות ללא הגבלה , ולכל צירוף יש צליל ייחודי וצורה ייחודית.

אשר: יש המון "דברים" בעולם שהאדם מבחין בהם באופן מעשי, ולכל דבר מאלה יש לבחור צירוף אותיות שימלא תפקיד של שם.
יש המון פעולות מעשיות שהאדם מסוגל לעשות, ולכל פעולה צריך לבחור צירוף
אותיות שימלא תפקיד של שם.
יש המון ידיעות טבעיות שבאות אל האדם בעקבות מעשים שהוא עושה, ולכל ידיעה כזו יש לבחור צירוף אותיות, שימלא תפקיד של שם.

שמעון: אני כבר התרגלתי לרעיון הזה , שכל צירוף אותיות הוא רק שם ?
אשר : מה זה צירוף האותיות הזה ק ר ע י ל ך ד ר ?
שמעון: צריך לשאול ....שם של מה ? הוא צירוף האותיות ק ר ע י ל ך ד ר
שם של דבר ממשי ? , של דבר לא ממשי ? של פעולה ממשית ? של פעולה לא ממשית ?
של ידיעה שבאה בעקבות מעשה ?
ראובן: הצירוף הזה פנוי , והוא יכול למלא תפקיד של שם, ......למה שנרצה.

אשר: נראה לי שהשפה האנושית היא שפה פשוטה מאוד.
שפה זו מבוססת על מעשים המביאים ידיעות, וזה העיקר.
האדם עושה ויודע.....וזה העיקר.
רק אחרי זה מופיע השימוש בצירופי אותיות הממלאים תפקיד של שמות לידיעות.

לוי: לא פלא שיש אלפי שפות אנושיות בעולם, הרי כל אדם עושה ויודע.
לא פלא שילדים רוכשים שפה בקלות ובמהירות, מכיוון שהם כל הזמן עושים מעשים,
( משחקים ) ורוכשים ידיעות הבאות אליהם ללא מאמץ.
המבוגרים, רק מלמדים את הילדים, את השמות המוסכמים של הידיעות.

יש אומרים שתמונה אחת שווה 1000 מלים
עתה נגיד, כי מעשה אחד = 1000000 מלים.

א.עצבר
7/2016

 

[aetzbarr]

השיטה המשתמשת בצירופי אותיות לתקשורת בין בני אדם,תמיד נכשלת

כדי למצוא שיטה יותר טובה, יש לחקור את התקשורת של צירופי אותיות.
משתתפי השרשור הזה לא מבינים זה את זה, כיוון שכל מה שהם עושים,
זה לרשום צירופי אותיות.

עד עתה רשמתי 44 צירופי אותיות, ואני בטוח שלא יבינו אותי.
אם יענו לי בשיטת צירופי האותיות, אני לא אבין.
ומהו הפתרון ? לחקור את שיטת צירופי האותיות, בלי להשתמש בצירופי אותיות.
אבל........אם אין צירופי אותיות, אין שפה אנושית.

חקירת השיטה של צירופי אותיות יוצאת לדרך, כאילו שפה אנושית עוד לא קיימת

א.עצבר

 

[נחמדה וחכמה]

מאוד מעניין, תודה!

אין
שפה
לאינסוף!

 

[aetzbarr]

התיאור של דו שיח אנושי יתקבל כמוזר, אבל זה מה יש.

ראובן מתרגם ידיעות מעולמו הפנימי שלו, לצירופי אותיות המופיעים בעולם החיצוני
המשותף לכל בני האדם.
לוי נמצא בעולם החיצוני, שבו הופיעו צירופי אותיות, והוא מתרגם אותם לידיעות
הבאות אל עולמו הפנימי שלו.

האם נוצר קשר בין עולמו הפנימי של ראובן לעולמו הפנימי של לוי ?
קשר מסוים כן נוצר, אבל בהחלט אינו מלא ומושלם.

הקשר המסוים מבוסס על הרעיון שכל צירוף אותיות הוא רק שם.
אם ראובן ולוי גדלו באותו עולם, ועשו אותם מעשים המביאים לידיעה, והם גם
מכירים את צירוף האותיות, הממלא תפקיד של שם לידיעה, אז נוצר קשר בין
העולמות הפנימיים שלהם.

בלי מעשים - אין קשר.
בלי קבלת הרעיון, שכל צירוף אותיות הוא רק שם - אין קשר.

כאמור, ההסבר נשמע מוזר....אבל זה מה יש

א.עצבר

 

[נחמדה וחכמה]

א.עצבר, תודה על ההסבר.

שבת שלום!

 

[רועי החושב]

לדעתי אתה לא מביא בחשבון את הדברים הקרויים אידאות

אם ישנן צורות המשותפות לכל בני האדם בתשתית החשיבה האנושית, אז לא צריך "מעשים" כדי לתקשר.
אלא מספיק שתחווה צורה כזו, שיש לה תכונות של פעילות כלשהי (שקול למעשים) כדי להשתמש בה כאב יסוד של תפיסה ותקשורת עם עוד אנשים שחוו אותה.
ככל שתראה אידאות יותר עמוקות- כך כושרך לתקשר עם מנעד רחב יותר של בני אדם יעלה.
&nbsp

 

[aetzbarr]

צירוף האותיות א י ד א ו ת הוא שם של מה ?

על שאלה זו אינך יכול לענות עם צירופי אותיות אחרים, כי על כל צירוף שתשתמש בו יש להציג את השאלה ...שם של מה ?
כדי לענות על שאלת ..שם של מה ? יש לתאר מעשה שיש לעשותו, ובעקבותיו תבוא אל עולמו הפנימי של עושה המעשה ידיעה.
ידיעה זו היא המענה על שאלת...שם של מה ?

השפה האנושית היא שפת שמות.
כל מלה היא רק שם.
כל שם הוא רק צירוף של אותיות.
רק המעשה נותן טעם להשתמש בצירופי אותיות, כיוון שהוא מביא איתו ידיעה,
היישר אל עולמו הפנימי של האדם.

הכלל של השפה האנושית...עשית - ידעת.

א.עצבר

 

[רועי החושב]

צירוף האותיות מ ע ש ה הוא שם של מה?

למה אתה לא לוקח את השבלונה שלך צעד אחד קדימה ומחיל אותה על עצמה?
מהו מעשה? אתה טוען שהמונח הזה מובן מאליו? אתה טועה.
יש משהו שגורם לך להבין מהו מעשה.
מהו הגורם הזה?
הגורם הזה קרוי האידאה של המעשה.
זו צורה שנמצאה בהכרתך עוד לפני שעשית אי פעם איזשהו מעשה.
רק בגלל קיומה אתה מבין מהו מעשה.
ולכן האידאות קודמות למעשים ובאמצעות האידאות, ולא באמצעות שום מעשים, אפשר להבין ולתקשר עם אנשים אחרים.

 

[aetzbarr]

אתה שואל..מהו מעשה ?כאשר אתה יודע שצירוף אותיות זה הוא רק שם

אתה שואל ...מהו גורם ? כאשר אתה יודע שצירוף האותיות הזה הוא רק שם.
צירוף האותיות..צ ו ר ה הוא רק שם, ואין כל טעם לשאול מהי צורה ?
צירוף האותיות א י ד א ה הוא רק שם, ואין טעם לשאול מהי אידאה ?
צירוף האותיות ה כ ר ה הוא רק שם, ואין טעם לשאול..מהי הכרה.

השאלה היחידה שיש בה טעם לגבי צירוף אותיות היא שאלת ..שם של מה ?
על שאלה זו לא עונים עם צירופי אותיות אחרים (כי הם רק שמות)

על שאלה זו עונים עם תיאור מעשה שיש לעשותו, ובעקבותיו תבוא אל עושה המעשה ידיעה מופלאה, והוא פשוט יודע את התשובה לשאלת ..שם של מה ?

הידיעה המופלאה באה ללא מלים, והאדם יודע.
למלים יש חשיבות משנית, וקודם להם המעשה.
המעשה הוא המביא את הידיעה המופלאה, היישר אל עולמו הפנימי של האדם.

אם תשאל
צירוף האותיות מ ע ש ה זה שם של מה ? אענה במעשים
אנשום עמוק ובקצב, ואומר, צירוף האותיות מ ע ש ה זה שם של מה שאני עושה.
אם תעשה כמותי, תגיע אליך ידיעה מופלאה .
את הידיעה הזו לא תוכל לתאר עם צירופי אותיות.

מעשים לא חסר, ובקלות ניתן להציג עוד כמה.

השפה האנושית היא בסך הכל שפה של שמות.
כל צירוף אותיות הוא רק שם.
מבין ? צירוף האותיות הזה מ ב י ן הוא רק שם.

שם של מה ? כאן צריך להבריק ולהציע תיאור של מעשה שיש לעשותו, ובעקבותיו תבוא אל עושה המעשה ידיעה מופלאה, שהיא התשובה לשאלת שם של מה.?
את הידיעה הזו אי אפשר לתאר עם צירופי אותיות.
אבל אין זה משנה, כי האדם כבר יודע.

א.עצבר

 

[aetzbarr]

אני לא יודע אם הצלחתי להביע את עצמי ? לא אני שאקבע זאת

בעיה עתיקה בגישה חדשה , בעיית הקשר בין עולם חיצוני לעולם פנימי.

גוף האדם קיים בעולם החיצוני הכמותי והנמדד, והוא משותף לכולם.
האדם קיים בעולמו הפנימי שאינו כמותי ואינו נמדד, והוא פרטי שלו.

העולם החיצוני - מספק מעצמו תשובות כלליות - של אמת ושקר..
העולם הפנימי - מספק מעצמו תשובות פרטיות - של טוב ורע .

ההתנגשות בין עולמות פנימיים של בני אדם, היא בלתי נמנעת.

איך מתרחש הקשר הפלאי בין העולם החיצוני לעולם הפנימי.
הקשר הזה מתרחש, דרך מעשה בעולם החיצוני.
בעקבות מעשה כזה , באה אל עולמו הפנימי של עושה המעשה - ידיעה .
וכאשר באה ידיעה אל עולמו הפנימי של האדם ......אז הוא יודע.
האדם יודע לעשות, וכאשר הוא עושה מעשה, באה אל עולמו הפנימי ידיעה.

האדם נולד יודע, והוא יודע כי הוא יודע.
הידיעה באה אל עולמו הפנימי של האדם, בעקבות מעשה שהוא עושה בעולם החיצוני.
הידיעה באה אל עולמו הפנימי של האדם, ללא מלים.
אין צורך במלים כדי לדעת, יש צורך במעשים.

אבל עד עתה נכתבו הרבה מלים, ומאיפה הם הופיעו ?
איך אפשר להסביר את הופעת המלים שנכתבו עד עתה ?
ומה הם מלים ? ואיך יוצרים מלים ?
איך מסבירים את הופעת המלים, במלים שעוד לא נוצרו ?
ואיך בכלל יתכן הסבר באמצעות מלים ? הרי הן מורכבות מצירופי אותיות.

כל השאלות הללו נעלמות, מכיוון שהאדם יודע בעקבות מעשה.
המעשה הוא העיקר, כיוון שבעקבותיו באה אל עולמו הפנימי של האדם...ידיעה.
והאדם גם יודע , לתת שם למעשה.
שם הוא צירוף של אותיות.
צירוף האותיות הוא בעל חשיבות משנית, העיקר הוא המעשה המביא לידיעה.

חברה טבעית ושפה טבעית
כאשר חברת בני אדם - עושים אותם מעשים בעולם החיצוני - בהכרח הם משיגים ידיעות זהות הבאות אל עולמם הפנימי.
חברה כזו ראויה לשם..... חברה טבעית.

חברה טבעית יודעת ליצור שפה טבעית.
שפה טבעית היא שפה של שמות, וכל שם הוא רק צירוף של אותיות.
לכל צירוף של אותיות יש צליל ייחודי וצורה ייחודית.
האדם יודע ליצור אותיות וצירופי אותיות.
הצליל של צירוף אותיות, ( פללו , מיסביקו, קורניטו ....) הוא השם של הצירוף.
ההסכמה המובילה ליצירת שפה טבעית.
שם של צירוף אותיות, יכול להיות שם מוסכם של ידיעה שבאה אל העולם הפנימי.
לאחר הסכמה כזו , מתחילה להופיע במציאות..... שפה טבעית.

וכך מתנהלת לה תקשורת בשפה טבעית
ראובן מתרגם ידיעות מעולמו הפנימי לצירופי אותיות המופיעים בעולם החיצוני.
לוי שומע צירופי אותיות בעולם החיצוני, והוא מתרגם אותם לידיעות בעולמו הפנימי שלו.
תרגום כפול נדרש, כדי לתקשר בין עולמו הפנימי של ראובן לעולמו הפנימי של לוי.
זהו תרגום בלתי מודע , אוטונומי, המתרחש מעצמו בזמן אמיתי.
התרגום פועל, רק אם ראובן ולוי שייכים לאותה חברה טבעית, שיצרה שפה טבעית.

בשפה טבעית, לא שואלים ...מה זה ? צירוף האותיות ר מ ח ח ר ק ( כי זה רק שם )
בשפה טבעית שואלים....שם של מה ? הוא צירוף האותיות ר מ ח ח ר ק
על שאלה זו אי אפשר לענות עם צירופי אותיות אחרים, כי הם רק שמות.
על שאלה זו עונים בתיאור של מעשה שיש לעשותו בעולם החיצוני , והוא מביא ידיעה אל עולמו הפנימי של האדם. ( הידיעה שבאה היא התשובה לשאלת...שם של מה ? )

צירוף האותיות צ ו ר ה זה שם של מה ?
זה שם של ידיעה שבאה אל העולם הפנימי, בעקבות מבט.
ידיעה זו באה ללא מלים, ואי אפשר לתאר אותה עם מלים .
בשפה טבעית כל מלה היא רק צירוף של אותיות, ותפקיד הצירוף הוא רק שם.

צירוף האותיות צ ל י ל זה שם של מה ?
זה שם של הידיעה שבאה אל העולם הפנימי, בעקבות שמיעה.
ידיעה זו באה ללא מלים, ואי אפשר לתאר אותה עם מלים .
בשפה טבעית כל מלה היא רק צירוף של אותיות, ותפקיד הצירוף הוא רק שם.

צירוף האותיות כ מ ו ת זה שם של מה ?
זה של הידיעה שבאה אל העולם הפנימי בעקבות ניסיון מעשי .
יש כמות של פרות בעדר, וכמות של תפוזים בארגז, וכמות של זמן בין שתי פעימות לב.
בשפה טבעית כל מלה היא רק צירוף של אותיות, ותפקיד הצירוף הוא רק שם.
כמות זה שם של ידיעה טבעית הבאה אל עולמו הפנימי של האדם, בעקבות ניסיון מעשי.

ידיעת הכמות היא חשובה מאוד, והאדם המציא לה שפה.
בשפה זו יש צירופי ספרות במקום צירופי אותיות.
שפה זו מבוססת על הידיעה הטבעית, ששמה המוסכם הוא כמות.


ספר בראשית נפתח בתיאור הבריאה, ובבחירת צירופי אותיות עבור שמות לבריאה.
צירוף אותיות נבחר, יכול למלא תפקיד אחד ויחיד, והוא תפקיד של שם.
שם של מה ?? של המציאות שנבראה

השפה האנושית הטבעית היא שפה של שמות וכל צירוף אותיות נבחר.. הוא רק שם.
אין טעם לשאול ...מה זה צירוף האותיות הזה....א ד ם ..... כי זה רק שם.
יש טעם לשאול...שם של מה ? הוא צירוף האותיות הזה......א ד ם

המענה לשאלת...שם של מה ? לא יכול להיות עם צירופי אותיות אחרים, כי הם רק שמות.

המענה לשאלת ..שם של מה ? הוא בתיאור מעשה שיש לעשותו, ובעקבות המעשה, תבוא
אל עולמו הפנימי של עושה המעשה...ידיעה.
ידיעה זו היא התשובה.

א.עצבר

 

[רועי החושב]

לא ענית לשאלה הפשוטה

מהו מעשה?
אמרת שלשאלה מה דבר כלשהו עונים במעשה שיש לעשותו.
"על שאלה זו עונים עם תיאור מעשה שיש לעשותו, ובעקבותיו תבוא אל עושה המעשה ידיעה מופלאה".
אין בעיה- אז תענה בבקשה- מה המעשה שיש לעשותו כדי לדעת מהו מעשה.
לשיטתך כדי לדעת מהו מעשה צריך לעשות, ומה המעשה שיש לעשותו כדי לדעת מה המעשה שיש לעשות כדי לדעת מהו מעשה? מעשה. ומה המעשה שיש לעשות כדי לדעת את המעשה שיש לעשות כדי לדעת מהו מעשה שיש לעשות כדי לדעת מהו מעשה? מעשה. ומהו המעשה שיש לעשות כדי לדעת את המעשה שיש לעשות כדי לדעת מהו המעשה שיש לעשות כדי לדעת מהו מעשה שיש לעשות כדי לדעת מהו מעשה? מעשה...
וכך אתה תקוע בלופ אינסופי.
אותו הלופ האינסופי שניסית להיחלץ ממנו בתחום ההגדרות.
רק אומר...
לא פתרת שום בעיה.

 

[aetzbarr]

לעולם אין לשאול את השאלה...מהו צירוף אותיות ? כי זה רק שם

בתשובתך פתחת בשאלה חסרת טעם....מהו צירוף האותיות מ ע ש ה ?
והתשובה היא כמובן...זה רק שם. (לכן השאלה חסרת טעם.)

השאלה שיש בה טעם , היא ..צירוף האותיות מ ע ש ה הוא שם של מה ?
שם של מה ? היא השאלה בעלת הטעם , והיא נענית כך על בימת התיאטרון.

השחקן אוחז בפטיש, ומכה על הסדן מכה, ואומר ...זהו מעשה
ועוד מכה על הסדן והוא אומר...זהו מעשה
, ועוד מכה על הסדן והוא אומר...זהו מעשה
ועוד הוא אומר
מי מהקהל שיעלה על הבמה ויעשה את המעשה שעשיתי, תבוא אל עולמו הפנימי ידיעה פלאית, כמו הידיעה הפלאית שהגיעה אלי.
ידיעה פלאית זו היא התשובה לשאלה...שם של מה ?

ואם מישהו מהקהל מבקש לתאר את הידיעה הפלאית עם צירופי אותיות, התשובה תהיה אי אפשר. הידיעה באה אל עושה המעשה.

אני מקווה שהצלחתי להעביר את המסר.

א.עצבר

 

[רועי החושב]

ועדיין לא ענית על השאלה

אתה רוצה לשאול זאת כך? "צירוף האותיות מ ע ש ה הוא שם של מה ?"
ועל כך תשיב ""על שאלה זו עונים עם תיאור מעשה שיש לעשותו, ובעקבותיו תבוא אל עושה המעשה ידיעה מופלאה".
אבל אז לא התברר מהו המעשה שיש לעשותו (אתה זה אמרת שיש מעשה שיש לעשותו) ועל כך תשיב "על שאלה זו עונים עם תיאור מעשה שיש לעשותו, ובעקבותיו תבוא אל עושה המעשה ידיעה מופלאה".
וכך הסתבר שביחס לצירוף אותיות מ ע ש ה שהוא שם של מה שתיאור מעשה שיש לעשותו יביא ב"ידיעה פילאית" יש לעשות מעשה, אבל מהו אותו מעשה (או צירוף אותיות מ ע ש ה הוא שם של מה?) זה איננו יודעים עדיין ולכן נשאל, ביחס לצירוף אותיות מ ע ש ה שהוא שם של מה שתיאור מעשה שיש לעשותו יביא ב"ידיעה פילאית", מהו המעשה שיש לעשותו (או "צירוף אותיות מעשה הוא שם של מה?") וכן הלאה וכן הלאה, ללא סוף.
כך שיוצא לשיטתך שכל ידיעת מעשה א, דורשת מעשה ב, וכל ידיעת מעשה ב, דורשת מעשה ג, וכל ידיעת מעשה ג, דורשת מעשה ד וכן הלאה וכן הלאה.
כך שכדי לדעת מהו מעשה עליך לעשות אינסוף מעשים.
ומכיוון שלשיטתך צריך לדעת מעשה כדי לדעת את משמעות כל שאר הדברים (או צירופי האותיות הקרויים מילים), שהרי רק מעשה מביא את משמעותם ב"ידיעה פילאית" אז יוצא שנהיה מאד עסוקים בעשיית אינסוף מעשים ולא נוכל להתפנות לעולם לידיעה של משהו שחורג מאינסוף המעשים הזה...
אתה יודע מה הבעיה ברדוקציה של העולם לעיקרון אחד ויחיד? שזה מוביל בהכרח לפרדוקסים.
מהפרדוקס הזה אתה מנסה להתחמק בטיעון החלש שאסור לשאול כך (מהו מעשה) אלא אחרת ("צירוף אותיות מ ע ש ה הוא שם של מה"), אבל גם הנוסח המוחלף מוביל בדיוק לאותו פרדוקס.
לא יעזור לך- לא תצליח לשטח את העולם. העולם הוא עגול...

 

[aetzbarr]

ראובן: צירוף האותיות מ ע ש ה ...הוא שם של מה ?

לוי: של זה
ראובן: של זה ? הרי אתה מחליק בכף ידך על פני המרצפת.
לוי: נכון , ובאה אלי ידיעה מופלאה בעקבות החלקת כף ידי על פני מרצפת.
ראובן: תאר לי עם צירופי אותיות את הידיעה המופלאה הזו .
לוי: איך אפשר ? הרי צירופי אותיות הם רק שמות.
ראובן: גם אני רוצה שתבוא אלי הידיעה המופלאה הזו.
לוי: תחליק בכף ידך על פני מרצפת, וידיעה מופלאה זו תבוא אליך.
ראובן: פלא פלאים..החלקתי בכף ידי על פני מרצפת, וידיעה פלאית באה אלי.
לוי: תאר לי את הידיעה הפלאית הזו עם צירופי אותיות.
ראובן: אי אפשר, הרי צירופי אותיות הם רק שמות.
לוי: אולי תסכים שאנחנו נבחר צירוף אותיות, שימלא תפקיד של שם לידיעה מופלאה זו. ?
ראובן: בהחלט, ואני מציע את צירוף האותיות חלקוקרי
לוי: אני מסכים.
ראובן: מה זה חלקוקרי ?
לוי: זו שאלה חסרת טעם, הרי כל צירוף אותיות יכול למלא רק תפקיד של שם.
ראובן: טוב, אז אשאל....צירוף האותיות ח ל ק י ק ו ר י זה שם של מה ?
לוי: של ידיעה פלאית שתבוא אליך, אם תחליק בכף ידך על פני מרצפת.
ראובן: תאר לי את הידיעה הפלאית הזו עם צירופי אותיות.
לוי: איך אפשר ? הרי צירופי אותיות הם רק שמות.

א.עצבר

 

[רועי החושב]

אין שום קשר בין שאלתי לדבריך

שאלתי אותך מהו מעשה.
אתה רק חוזר על עצמך. ציינתי בפניך שכל תשובה על פי שיטתך (מעשה יביא לידיעת מעשה) תביא לפרדוקס, לשרשרת אינסופית של מעשים שיש לעשותם.
אינך רוצה להתמודד עם הפרדוקס? זבש"ך. אל תצפה ממני ליחס רציני כלפי תשובות לא ענייניות.
נראה לי שמיצינו.

 

[aetzbarr]

תודה על השתתפותך בפינג פונג רעיוני מרתק.

אני מוביל 3 מהפכים ,
בבלשנות, בפיזיקה (מבנה היקום) ובגיאומטריה ( רעיון פאי המשתנה)
בכולם אני זוכה להתנגדות גורפת,המעודדת אותי מאוד.
הכי קשה לי להציג את המהפך הבלשני, כי מלים הם רק שמות.
קל יותר להציג את המהפך במבנה היקום.
קשה יותר להציג את המהפך הגיאומטרי.

ימים יגידו אם אכן מדובר במהפכים.

תודה לך

א.עצבר

 

[רועי החושב]

התנהגות בבונית תביא אותך לאן בדיוק?

מגלומניה, עיקשות, אבל בעיקר אטימות להיגיון שבביקורת.
אם התיאוריה שלך לא עונה לביקורת שחושפת פרדוקסים בתוכה- התיאוריה שלך לא פוגשת שום סטנדרט לוגי מינימלי, ובטח שאינה שום פריצת דרך.
מאחל לך שתפגוש את הסטנדרט הזה...
אתה רוצה "להציג" משהו, לטענתך, אבל האדם הסביר שקורא את דבריך לא רואה את מה שאתה רוצה להציג, אלא את מה שאתה מציג.
מאחל לך שתצליח להציג את מה שאולי נמצא בכוח ואילו בפועל הוא תיאוריה פרדוקסלית ולפיכך שגויה באופן מוחלט.
לכשתנסה ברצינות להתמודד עם הפרדוקסליות הזו- אולי תצליח לבטא מה שאתה מחפש לבטא, או שלחילופין אולי תרפה מאחיזתך בתיאוריה שגויה.
אני לא מבין מה אתה מנסה לומר, ומה שאתה אומר בפועל- לא הגיוני בעיני ומכווץ את העולם לרדוקציה שמוליכה לפרדוקסים.
שלא כמו טענתך לגבי עצמך, שאתה מחולל מהפכים, לי אין תיאוריות מוצלחות על העולם ואין לי שום יומרה לכך. אני רק מונע על ידי דחף אסתטי ומחפש תיאוריות אלגנטיות אצלי ואצל אחרים, כאלו שהן מעט המחזיק את המרובה, אבל לא כאלו שהן מעט פשטני המעוות את המרובה והופך אותו לקריקטורה על מנת שיתאים לתיאוריה...

 

[aetzbarr]

הצגת זה עתה כ 175 צירופי אותיות, ואתה מאמין שהצלחת בעזרת 175

צירופי אותיות אלו, להעביר אל העולם החיצוני ידיעות מעולמך הפנימי.

כל צירוף אותיות יכול למלא תפקיד אחד ויחיד, והוא תפקיד של שם.
שם של מה ? זה עוד לא אמרת.

אם תנסה לענות על שאלת..שם של מה ? בעזרת צירופי אותיות אחרים
לא תצליח, מכיוון שכל צירוף אותיות הוא רק שם, ותמיד אפשר לשאול כלפיו ...שם של מה ?
האפשרות היחידה לענות על שאלת ...שם של מה ? היא במעשה שאמור להיעשות, ובעקבותיו תבוא אל עולמו הפנימי של עושה המעשה, ידיעה פלאית.
ידיעה פלאית זו, היא המענה לשאלת ...שם של מה.

ובכן....מה יש לעשות בכדי לדעת ?
ואיך בכל זאת מתנהלת התקשורת בין בני אדם.... הרי שנינו יודעים שעל אף מה שאמרתי זה עתה, כן מתנהלת תקשורת, (ברמה זו או אחרת)

התקשורת מתנהלת כך.
אני קלטתי רק את 175 צירופי האותיות שנשלחו לחלל האוויר בעולם החיצוני.
את צירופי האותיות האלה אני מתרגם למעשים , וכך אני יודע.
התרגום הזה מתרחש בזמן אמיתי באופן תת מודע אוטונומי, אך ללא כושר זה המוטבע באדם, לא הייתי מבין אותך.
גם אני זרקתי לחלל העולם החיצוני צירופי אותיות בתשובתי, וגם אצלך פועלת בתת מודע המערכת המתרגמת צירופי אותיות למעשים, וככה אתה יודע.

אין כל בטחון שהתרגום מוצלח, אבל זה מה יש.

א.עצבר

 

[רועי החושב]

זהו שזו לא האפשרות היחידה

אני חוזר ומנסה להסביר לך שמשמעות של מילה יכולה להגיע גם באמצעות ראיה של דבר הקרוי אידאה, צורה מופשטת.
לאידאה יש תכונות גאומטריות, וגם תנועה היא תכונה כזו.
תכונה זו - תנועה, מייתרת את הצורך במעשה גשמי כלשהו כדי להבין משמעות של מילה. מספיקה חוויה של אידאה אובייקטיבית (מחוץ לזמן ולמרחב של הסביבה שבה גדל אדם ומשותפת לבני אדם מסביבות שונות ובלתי קשורות) כדי לשוות מובן לכל מילה שהיא.
הרי מבחינת עולם העובדות, מעשה הוא בסך הכל צורה עם תנועה. אין איזושהי חשיבות מצד ההבנה אם יש "אני" שעושה את המעשה. ה"אני" הוא רק גוף ראשון יחיד, כלומר מילה עם פונקציה במשפט.

 

[aetzbarr]

צירוף האותיות...מ ש מ ע ו ת ....זה שם של מה ?

צירוף האותיות...א י ד א ה ...זה שם של מה ?
צירוף האותיות ..צ ו ר ה ...זה שם של מה ?
צירוף האותיות...מ פ ש ט ...זה שם של מה ?
צירוף האותיות ...ת נ ו ע ה ...זה שם של מה ?

השפה האנושית הטבעית, היא שפה של צירופי אותיות, שהתפקיד היחידי שלהם הוא...שם.
השאלה היחידה האפשרית לגבי צירוף אותיות היא...שם של מה ?
התשובה לא יכולה להיות עם צירופי אותיות אחרים - כי הם רק שמות - ולגבי כל צירוף תבוא השאלה...שם של מה ?

שאלת ...שם של מה ? נענית עם מעשה, המביא בעקבותיו ידיעה פלאית, היישר אל עולמו הפנימי של עושה המעשה.

בלי מעשים, בני האדם לא יבינו זה את זה.
אנשים מבינים זה את זה, כיוון שבתת מודע שלהם קיימת מערכת אוטונומית
המתרגמת צירופי אותיות למעשים, ואלה כבר מביאים את הידיעה אל עולמם הפנימי.

א.עצבר