זהו פורום של צירופי אותיות, מה אפשר להביע עם צירופי אותיות?

[רועי החושב]

ומה נמצא בתת המודע

אם לא אידאות...
הרי אתה מודה שאיכשהו תת המודע מעניק משמעות לשפה.
אז להוסיף לזה תיאורית מעשה-משמעות מיותרת שמתרחשת מחוץ לתת המודע כי אינך מבין מה מתרחש בתת המודע?
הרי זו חכמה חלמאית- לחפש את המטבע היכן שהפנס דולק ולא היכן שאיבדת אותו!
בתת המודע (אני מעדיף לקרוא לזה "הצד השני של המחשבה" כי "תת המודע" זה שם מעורפל ושלא כמוך אני מייחס חשיבות לדיוק בשמות) נמצאות אידאות.
לעיתים אנשים יכולים להתבונן בצד השני של המחשבה ואז מה שהם רואים זה אידאות.
וברוב המקרים- האידאות שצד השני של המחשבה משפיעות על המחשבה בלי שום מודעות מצד המתבונן.
כאשר אדם נעשה מודע לאידאות שמשפיעות עליו הוא עשוי גם ללכת מעבר להן. כל אפשרות החירות הרוחנית של אדם פירושה הליכה מעבר לאידאות שמנהלות את מחשבתו. זהו מותר האדם. לא המעשים מייחדים את האדם (מעשים יש לכל חיה) אלא האפשרות הזו להתבונן באידאות המנהלות את הכרתו המותנית וכך ללכת מעבר להן.
אפשרות זו, יחד עם השפה האנושית המאפשרת גם לתת לאידאות הללו שמות, הופכת את האדם ליצור תבוני ושפוי, בפוטנציה (אם לא יממשה לא יתפקד בשפיות ותבונה אמיתיים אלא רק יסחף עם הזרם ויהיה נתון באופן סביל להשפעת האידאות עליו) אין תבונה אלא ידיעת שמות האידאות המנהלות את מחשבתך ואין ושפיות אלא הליכה מעבר לאידאות הללו.
תיאוריות גשמיות לגבי עניין זה או אחר בחשיבה, כגון תיאוריות לגבי היווצרות מובן למילים בשפה, אשר אינן מביאות בחשבון את קיום והשפעת האידאות על החשיבה נראות לי כמו פטפוט סרק עיוור שמתעלם מאלפי שנות פילוסופיה מערבית נושאת פרי ואני לא מבין איך הן יכולות בכלל להסביר משהו. אינני מכיר פילוסוף מערבי גדול אחד שלא הכיר בקיום האידאות ואם לא בצורה מפורשת אז IT GOES WITHOUT SAYING ...

 

[aetzbarr]

צירוף האותיות...א י ד א ה ....זה שם של מה ?

השפה האנושית הטבעית, היא שפה של צירופי אותיות, שהתפקיד היחידי שלהם הוא...שם. ( אידאה....זה בסך הכל....שם )
השאלה היחידה האפשרית לגבי צירוף אותיות היא...שם של מה ?

התשובה לא יכולה להיות עם צירופי אותיות אחרים - כי הם רק שמות.

ואיך עונים על שאלת....שם של מה ?
שאלת ...שם של מה ? נענית עם מעשה, המביא בעקבותיו ידיעה פלאית, היישר אל עולמו הפנימי של עושה המעשה.

וכאן באה השאלה הבלתי נמנעת
איזה מעשה עלי לעשות, שבעקבותיו תבוא אל עולמי הפנימי ידיעה פלאית, שהיא התשובה לשאלה.....צירוף האותיות ...א י ד א ה ....זה שם של מה ?

ובנקודה זו נפרדות דרכינו, כיוון שהרעיון האומר...מעשה מביא לידיעה...לא מקובל עליך, וכנראה גם לא מקובל , על כל הפילוסופיה המערבית.
גם הרעיון האומר...השפה האנושית הטבעית היא רק שפה של שמות, וכל צירוף אותיות הוא רק שם - לא מקובל עליך.
גם המסקנה הראשונה האומרת...(השאלה היחידה האפשרית לגבי צירוף אותיות היא השאלה הפשוטה...שם של מה ?) לא מקובלת עליך
גם המסקנה השנייה האומרת ( אי אפשר לענות על שאלת .... שם של מה ? עם צירופי אותיות אחרים , כיוון שהם רק שמות ) לא מקובלת עליך.
גם המסקנה השלישית האומרת ( על שאלת שם של מה ? עונים בתיאור של מעשה שיש לעשותו, והוא מביא אל העושה ידיעה פלאית) לא מקובלת עליך.

על כן ברור שלך יש דרך משלך לחקור את המציאות, והיא בעזרת צירופי אותיות.
ולי יש דרך משלי לחקור את המציאות, והיא דרך המעשה המביא לידיעה פלאית.

אני בהחלט מאחל לך דרך צלחה.
אחל גם לי דרך צלחה.
זה כל היופי, כל אדם ודרכו שלו.

א.עצבר

 

[aetzbarr]

את התיאוריה הבלשנית שאני מציע....אפשר להוכיח

על פי התיאוריה הבלשנית העצברית, אפשר ליצור שפה אנושית טבעית, עם צירופי ספרות במקום צירופי אותיות.

צירוף הספרות 1789 ..הוא שם של מה ?
שם של הידיעה הטבעית הבאה אל האדם, כאשר הוא נוגע בדופן הפנימית של מקרר.

צירוף הספרות 11 ...הוא שם של מה ?
שם של הידיעה הטבעית הבאה אל האדם, כאשר הוא מצביע על עצמו.

צירוף הספרות 12 ..הוא שם של מה ?
שם של הידיעה הטבעית הבאה אל האדם, כאשר הוא מצביע על אדם אחר.

צירוף הספרות 457 הוא שם של מה ?
של הידיעה הטבעית הבאה אל האדם, כאשר הוא פוקח עיניים בבוקר והשמש כבר זרחה

צירוף הספרות 777 הוא שם של מה ?
של הידיעה הטבעית הבאה אל האדם כאשר הוא מטפס הרבה מדרגות.

צירוף הספרות 3333 הוא שם של מה ?
שם של ידיעה מעולמו הפנימי של האדם, המושגת על ידי כל מיני מעשים בעלי מטרה .

צירוף הספרות 121 הוא שם של מה ?
של דבר היורד מהעננים .

צירוף הספרות 1867 הוא שם של מה ?
שם של פעולה שהאדם עושה, כאשר הוא מכניס לתוך פיו 121


11 ........ 777 ..... 3333 ...... 1867........ 121 .....1789 ...
אני ........עייף........ ורוצה........ לשתות .......מים......קרים.....

א.עצבר

 

[רועי החושב]

רק שזו לא שום תיאוריה בלשנית

אלא רק החלפת מערכת סמלים אחת באחרת.
גם אם תחליף את כל המילים בשפה במספרים, או בצבעים, או בבטטות עדיין ישאר לשפה מבנה חוקים זהה.
מבנה החוקים הזה מצביע על קיומו של ידע אובייקטיבי בתשתית ההכרה האנושית.
השוני בין שפות של בני אדם, עדיין אינו שוני במבנה הזה, בתנאי שהוא מובחן היטב מהסמלים.
מבנה המשפט הוא משהו שאדם נולד איתו. הוא לא נרכש ממעשים כלשהם.
האם שמת לב ששינית את דבריך בשיחה איתי?
בתחילה היית בטוח שרק דרך מעשים נרכשת "ידיעה פלאית" שהיא ורק היא נותנת משמעות למילים.
בשלב כלשהו כבר הכרת בכך ש"בתת מודע" ישנו תהליך של נתינת משמעות למילים.
ועכשיו מה שנותר לך לעשות זה להתעמק ולנסות להבין מהו התהליך הזה, אם ברצונך להגיע לאמת ולא סתם למחזר וללעוס את טעויותיך כמו מסטיק.
&nbsp

 

[aetzbarr]

שאלת...שם של מה ? תמיד תישאר,וזה המאפיין של התיאוריה הבלשנית

צירוף הצבעים הזה.... הוא שם של מה ?
צירוף הספרות הזה....הוא שם של מה ?
צירוף האותיות הזה....הוא שם של מה ?
על שאלת שם של מה אי אפשר לענות עם צירופי צבעים, או צירופי אותיות, או צירופי מספרים, אלא רק במעשה.
המעשה מביא בעקבותיו ידיעה פלאית, וזה העיקר.

אתה רושם את צירופי האותיות האלה
מבנה החוקים האלה מצביע על קיומו של ידע אובייקטיבי בתשתית ההכרה האנושית.
ואני שואל,
צירוף האותיות....ה כ ר ה ...זה שם של מה ?
על שאלה זו אינך יכול לענות עם צירופי אותיות אחרים,
מה תעשה ?

לשיטתך, עם צירופי אותיות אפשר לחקור את העולם.
לשיטתי, עם מעשים אפשר לחקור את העולם.

המעשים הם שמביאים ידיעה פלאית אל עושה המעשה.
צירופי אותיות מה מביאים ?

א.עצבר

 

[aetzbarr]

גם אם נשתמש בצירופים של קווים ונקודות, שאלת ..שם של מה ?

תמיד תישאר, והיא המאפיין של התיאוריה המוצעת על ידי.

א.עצבר

 

[u r i el]

איך אתה מתרגם לתיאור מעשה את צירופי האותיות הבאים :

גם
אם
נשתמש
בצירופים
של
קווים
ונקודות
תמיד
תישאר ( השאלה )
והיא
המאפיין
של
התיאוריה
המוצעת

אבקשך להדגים בכמה מילים, מעשים שתעשה ע"מ לתאר כל אחד מ-14 יחידות צירופי האותיות הנ"ל.

 

[aetzbarr]

מערכת התרגום האוטונומית הפועלת בתת מודע של האדם, מתרגמת

צירופי אותיות למעשים המביאים לידיעה.

בלי מערכת זו, אנשים לא היו מבינים זה את זה.

יש כמה הודעות בשרשור המפרטות את הרעיון הזה.

א.עצבר

 

[u r i el]

צירוף האותיות ה א ו ט נ ו מ י ת הוא שם של מה ?

תאר מעשה שיש לעשותו, ובעקבותיו תבוא אל עולמו הפנימי של עושה המעשה ידיעה מהו ה א ו ט ו נ ו מ י ת.

 

[aetzbarr]

מהו אטונומי ? זה רק צירוף אותיות ייחודי, המשמש רק כשם.

 

[u r i el]

בדיוק.

אינך משיב על שאלתי ששאלתיך לעיל מה המעשה שיש לעשות כדי להבין את רצף האותיות הזה.

 

[aetzbarr]

רצף אותיות הוא רק רצף אותיות, והתפקיד היחיד שהוא יכול למלא,

זה תפקיד של שם.

שם של מה ? אתה תחליט.

א.עצבר

 

[u r i el]

ליבוביץ בוודאי שיאהב מה שכתבת

כי הוא לעתים היה משתמש באיזה רצף של אותיות באופן שונה מכל אחד אחר, אבל הוא לכל הפחות ידע להגדיר יפה למה הוא מתכוון כאשר הוא משתמש ברצף x אחרת משימושם של מאזיניו וקוראיו. אתה לא עושה כך אלא משאיר את הדבר פרוץ ובלתי מובנה. כך לא יכולה להווצר תקשורת. תקשורת מתקיימת רק בשפה הסכמית שכל רצף אותיות שבה מוסכם על אותה חברה במשותף.

 

[aetzbarr]

אני לא יודע אם לייבוביץ חקר את השפה האנושית הטבעית,

אך אני בטוח בכך, כי אם הוא היה חוקר את השפה האנושית הטבעית, הוא היה מגלה את האכסיומה...

אי אפשר לחקור שפה באמצעות המלים שלה.
כלומר
אי אפשר לחקור מלים באמצעות מלים אחרות.
כלומר
אי אפשר לחקור צירופי אותיות, באמצעות צירופי אותיות אחרים.
כלומר
אי אפשר לחקור שמות באמצעות שמות אחרים

את מעגל הקסמים הזה מנפץ לרסיסים המעשה.
המעשה שהאדם עושה מביא לעולמו הפנימי הפרטי ידיעה פלאית.
לידיעה פלאית זו, האדם מסוגל לתת שם.
וברגע זה....בנקודה זו....מתחילה היצירה של שפה אנושית טבעית.

א.עצבר

 

[u r i el]

נסיון אחרון ודי ...

מה הוא המעשה שהאדם יעשה כדי להביא לעולמו הפרטי ידיעה פלאית של צירוף האותיות הבאות :

של
הבאות
את
פלאית

אם לא תשיב לי בתיאור מדוייק של המעשה שבעקבותיו ניתן לחוצן לדעת את מובנם של צירופים אלה, נאלץ להיפרד.

בהצלחה.

 

[aetzbarr]

המובן של הצירופים הוא רק שמות. ..... של מה ? .....אתה תחליט

בהצלחה

א.עצבר

 

[רועי החושב]

עצבר, אתה עושה לעצמך חיים קלים

אני שאלתי אותך שאלה דומה- מה המעשה שיש לעשותו כדי לדעת "ידיעה פילאית" של צירוף האותיות "מ ע ש ה"?
והתחמקת מתשובה בדיוק כפי שהתחמקת מהשאלות הדומות של אוריאל.
נראה שיש תחום ענקי של מילים שאינך יכול לקשר אותן למעשים.
וחבל שאינך מודה בכך בגלוי ואף מנסה להתחמק מהודאה בכך.
התחום הזה של מילים שלא קשורות למעשים הוא מהות המילה.
הקישור למעשים הוא רק רדוקציה של מילה לתנועה בגוף ראשון יחיד ואינו מהותי.
על פי איזו אמת מידה אתה קובע שמשמעותה של מילה נמצאת במעשה? אני משער שעל פי אמת המידה המועדפת על הפועלים בעבודת הכפיים.
אומר קהלת "חוטב עצים יעצב בם". ההכרה נעשית מותנית מהעבודה. האם לא נכון לומר שכדי להכיר את האמת יש לשחרר את ההכרה מההתניה? כפות הידיים שלי לא יודעות שום דבר שלא אמרתי להן לדעת. אין ידיעה פילאית בחוש המישוש שלי ואין לידי שום החלטה עצמאית, הן פועלות אך ורק בהתאם למחשבותי (למעט ריפלקסים).
ולכן למחשבה יש קדימות על המעשה.
אתה מכיר את המיתוס על פרומתיאוס? פרומתיאוס, שפירוש שמו הוא מחשבה לפני מעשה, ואמפיתאוס אחיו, שפירוש שמו הוא מעשה לפני מחשבה, גנב את האש מהאלים ונתנה לבני האדם, לאחר שאחיו, אמפיתיאוס חילק את מתנות האלים לשאר החיות ולאדם לא נותר דבר.
כך שמותר האדם הוא המחשבה הקודמת למעשה (ולאו דווקא רק כמוסר השכל כנהוג במקורותנו, אלא כעובדה ביולוגית בסיסית). המשמעות של המעשים ניתנת להם מהמחשבה.
אולי אצל שאר החיות המשמעות של המחשבות ניתנת להם על ידי המעשים, זו מחשבה פשוטה, מיידית, אבל אצל האדם ישנו תהליך הפוך- משמעות המעשים ניתנת להם על ידי המחשבה.
למחשבות האדם קיום מובחן, בספרה משלהן, אשר קיימת ללא הקשר למעשים.
לפיכך, ה"ידיעה הפילאית" שאתה מנסה למכור אינה אלא ידיעה חייתית נמוכת דרגה.
אין בכך פסול, אבל החלק המעניין, בעיני לפחות, נמצא דווקא בעמקי הספרה של מחשבת האדם, ולא מחוצה לה.
לכל אדם אפשר להיכנס למחשבה האנושית. אין מונע ממך כניסה מלבד עצמותך. מדוע שלא תיכנס? הרי אתה עומד בפתח החוק ומנסה למכור לשומר, שאינו אלא אתה עצמך, את הרעיון האווילי שהפנים הוא החוץ והחוץ הוא הפנים.
זה טיפשי להפליא וחסר כל סיכוי. עזוב את זה. זו דעתי- מקווה שזה לא בוטה מדי.

 

[aetzbarr]

נכון, יש תחום גדול של מלים שאינן קשורת למעשים, ואלה הם מלים

שבאות מעולמו הפנימי של האדם.
את המלים האלה אני מכנה...מלים מדרג ג

המלה אידאה שאתה מרבה להשתמש בה , היא מלה מדרג ג

המלים שקשורת למעשה הן מלים מדרג א ( וגם מדרג ב )

את הנושא הזה של מלים מדרג ( א , ב , ג ) אני לא יכול להסביר בשרשור, אבל צירפתי מאמר מקיף הדן בשלושת השפות של האדם.

שפה כללית ובה מלים מדרג א ודרג ב
שפות פרטיות ובהם מלים מדרג ג
שפת הכמתנות המתאימה לכולם.

בעמוד 38 מופיע סיכום קצר.

א.עצבר

 

[aetzbarr]

בעייה עתיקה בגישה חדשה - בעיית האדם וגופו

בעיה עתיקה בגישה חדשה , בעיית האדם וגופו.

גוף האדם קיים בעולם החיצוני הפיזיקלי .
האדם קיים בעולמו הפנימי שלו.

גוף האדם זקוק לאוויר, למים, למזון , למחסה.
האדם זקוק לתשובות על שאלותיו.

העולם החיצוני - מספק מעצמו תשובות - של אמת ושקר..
העולם הפנימי - מספק מעצמו תשובות - של טוב ורע .

הקשר בין עולמו הפנימי של האדם לעולם החיצוני, מתרחש דרך מעשה בעולם החיצוני.
בעקבות מעשה כזה , באה אל עולמו הפנימי של עושה המעשה - ידיעה .
וכאשר באה ידיעה אל עולמו הפנימי של האדם, רק אז הוא יודע.

כאשר חברת בני אדם - עושים אותם מעשים בעולם החיצוני - בהכרח הם משיגים ידיעות זהות הבאות אל עולמם הפנימי.
חברה כזו ראויה לשם..... חברה טבעית.
חברה טבעית יוצרת באופן טבעי שפה טבעית, כאשר היא מעניקה שמות לידיעות האמורות, הבאות אל העולם הפנימי,
שפה טבעית היא שפה של שמות, וכל שם הוא רק צירוף של אותיות.
כל צירוף אותיות נבחר, יכול למלא תפקיד של שם ( פללו , מיסביקו , ללקו, .....)

וכך מתנהלת לה תקשורת בשפה טבעית
ראובן מתרגם ידיעות מעולמו הפנימי לצירופי אותיות המופיעים בעולם החיצוני.
לוי שומע צירופי אותיות בעולם החיצוני, והוא מתרגם אותם לידיעות בעולמו הפנימי שלו.
תרגום כפול נדרש, כדי לתקשר בין עולמו הפנימי של ראובן לעולמו הפנימי של לוי.
זהו תרגום בלתי מודע , אוטונומי, המתרחש מעצמו בזמן אמיתי.
התרגום פועל, רק אם ראובן ולוי שייכים לאותה חברה טבעית, שיצרה שפה טבעית.

בשפה טבעית, לא שואלים ...מה זה ? צירוף האותיות ר מ ח ח ר ק ( כי זה רק שם )
בשפה טבעית שואלים....שם של מה ? הוא צירוף האותיות ר מ ח ח ר ק
התשובה היא כמובן תיאור של מעשה שיש לעשותו בעולם החיצוני , והוא מביא ידיעה אל עולמו הפנימי של האדם.

וכאשר באה ידיעה אל עולמו הפנימי של האדם, רק אז הוא יודע.
הכלל המחבר את העולם החיצוני לפנימי הוא ....., עשיתי – ידעתי.

א.עצבר

 

[יורם 714]

הבעייה הפסיכופיזית והאותיות ?!