זהו פורום של צירופי אותיות, מה אפשר להביע עם צירופי אותיות?

[נחמדה וחכמה]

בוקר טוב ושבוע טוב!

התקשורת האמיתית בין בני האדם אינה מילולית.

 

[יורם 714]

מהי תקשורת אמיתית

 

[נחמדה וחכמה]

תקשורת אמיתית..

יורם, שפתה של הנפש עדינה, מרומזת.
היא מדברת דרך קשר עין, שתיקות.
דרך התייחסות למה שלא נאמר.
היא משתמשת בסימבולים ומטאפורות.
היא מעבירה עצמה דרך דבר שמובן מתוך דבר, בעקיפין.
כדי להדהד, צריך להיות על אותו התדר.
והיות ולכל הנפשות אותו התדר - התקשורת מתרחשת מעצמה.

בוקר טוב ויום נפלא!

 

[aetzbarr]

הנה תרגמת ידיעות מעולמך הפנימי לצירופי אותיות.

עתה צריך יורם לתרגם את צירופי האותיות האלה לידיעות, שיבואו אל עולמו הפנימי.
אם התרגום יהיה מושלם , אז נוצרה תקשורת בין עולמות פנימיים.
אבל איך נדע אם התרגום הוא מושלם ?

התרגום הזה מתרחש בתת מודע בשני הכיוונים.
תרגום זה מבוסס על הכלל....עשית - ידעת.
כך מתרחשת התקשורת האנושית,

מי שקיבל את הרעיון שהשפה האנושית היא שפת שמות, היה מנסח אחרת את השאלה.
במקום לשאול....מהי תקשורת אמיתית ?
צריך לשאול....צירוף האותיות ת ק ש ו ר ת א מ י ת י ת זה שם של מה ?
במקרה זה התשובה לא יכולה להינתן באמצעות צירופי אותיות אחרים, אלא
בתיאור של מעשים שבעקבותיהם באות אל עולמו הפנימי של עושה המעשים ידיעות, וידיעות אלו עונות על השאלה....שם של מה ?

א.עצבר

 

[aetzbarr]

כל דיון בצירוף האותיות ה ב ע י י ה ה פ ס י כ ו פ י ז י ת

חייב בדיון מקדים של שפה אנושית טבעית, שבה כל צירוף אותיות הוא רק שם.
שם של מה ? וכאן אמורה לבוא תשובה של מעשה שיש לעשותו.
המעשה מביא לידיעה , המגיעה היישר לעולמו הפנימי של האדם.

כל דיון אנושי המשתמש בצירופי אותיות לתקשורת, חייב לדון קודם כל
בשפה האנושית הטבעית.
הקדמה הכרחית לכל ספר, הוא הדיון בשפה אנושית טבעית.
אבל הקדמה כזו לא קיימת,
ואם היא לא קיימת ? האם קיימת תקשורת בין בני אדם ?

היא אכן קיימת, אבל בלי הכלל ....עשיתי - ידעתי היא לא הייתה קיימת.


א.עצבר

 

[aetzbarr]

איך אפשר להסביר במלים את הופעת המלים, הרי המלים עוד לא נוצרו

 

[יורם 714]

מה משמעות המעשה

 

[aetzbarr]

המעשה שהאדם עושה, מביא לעולמו הפנימי ידיעה טבעית פלאית.

האדם יודע ללא מלים, אך ידיעה זו באה בעקבות מעשים.
המעשים הם פשוטים והם נחלת כל אדם.
האדם נוגע ויודע, נושם ויודע, מאזין לפעימות ליבו ויודע, מביט ויודע,
והוא גם יודע שהוא יודע.
האדם גם יודע לתת שמות לידיעות הפלאיות הבאות אל עולמו הפנימי.
כל צירוף אותיות שיבחר האדם, יכול למלא תפקיד של שם.
צירוף האותיות אינו העיקר, העיקר הוא המעשה שבעקבותיו באה ידיעה פלאית אל עולמו הפנימי של האדם. ( ראה פירוט בהודעת הפתיחה)

א.עצבר

 

[יורם 714]

ומי אתה ?!

 

[aetzbarr]

צירוף האותיות ...א ת ה ...הוא שם של מה ?

על שאלה זו אינך יכול לענות עם צירופי אותיות אחרים, כיוון שעל כל צירוף אפשר לשאול....שם של מה ?
על שאלה זו יש לענות במעשה, המביא ידיעה פלאית טבעית, אל עולמו הפנימי של עושה המעשה.

א.עצבר

 

[יורם 714]

האם בעל המוח חושב או בעל האותיות מדמה.....

 

[aetzbarr]

צירוף האותיות...ח ו ש ב ...זה שם של מה ?

 

[יורם 714]

חושב על מחשבה וזה לא "שם" אלא בהקשר של מציאות

 

[aetzbarr]

כל צירוף של אותיות, הוא רק שם

מלה היא צירוף של אותיות.
לכל אות יש צורה ייחודית, וצליל ייחודי מוסכם המשמש כשם של הצורה.
לצירוף של אותיות יש צורה ייחודית ושם ייחודי.

לצירוף האותיות הזה...ר ל ח ו פ ו רו ... יש צורה ייחודית ושם ייחודי.
בשם הזה...ר ל ח ו פו ר ו ...אפשר להשתמש כשם של מכשיר שהאדם יצר.

כל צירוף אותיות יכול למלא – אך ורק - תפקיד של שם.
והשאלה שמיד עולה , היא.....שם של מה ?

אם נשאל....מה זה צירוף האותיות הזה....ה ו כ ח ה ... התשובה תהיה ...זה רק שם
וכאן מיד תבוא השאלה....שם של מה ?
שאלה זו קשה ביותר, כיוון שאי אפשר לענות עליה עם צירופי אותיות אחרים.
כל צירוף אותיות שיופיע בתשובה הוא רק שם...ומיד תופיע השאלה הקשה .שם של מה ?

המענה לשאלת ...שם של מה ? היא במעשה, שבעקבותיו באה אל עולמו הפנימי של האדם ידיעה טבעית פלאית, וזוהי התשובה לצירוף האותיות מ ה ,המופיע בשאלת..שם של מה ?

אין כל טעם לשאול...מה זה צירוף האותיות ה ו כ ח ה ? כי זה רק שם
יש טעם לשאול.....צירוף האותיות..ה ו כ ח ה ...זה שם של מה ?
התשובה לא תהיה עם צירופי אותיות אחרים, אלא עם מעשה שיביא לעולמו הפנימי של האדם ידיעה טבעית פלאית, שהיא התשובה לשאלת...שם של מה ?

אין כל טעם לשאול...מה זה צירוף האותיות ה ג ד ר ה ? כי זה רק שם
יש טעם לשאול.....צירוף האותיות..ה ג ד ר ה ...זה שם של מה ?
התשובה לא תהיה עם צירופי אותיות אחרים, אלא עם מעשה שיביא לעולמו הפנימי של האדם ידיעה טבעית פלאית, שהיא התשובה לשאלת...שם של מה ?

השפה האנושית הטבעית היא שפה של שמות.
כל צירוף אותיות הוא רק שם.
השפה האנושית הטבעית מבוססת על מעשים שבעקבותיהם באה ידיעה פלאית, אל עולמו הפנימי של האדם. לצירופי האותיות יש תפקיד פשוט, והוא ...שם של ידיעה פלאית.

השאלה היחידה התקפה לגבי צירוף של אותיות...היא שאלת ...שם של מה ?
אי אפשר לענות על שאלת...שם של מה ? עם צירופי אותיות אחרים.
על שאלת ...שם של מה? עונים במעשה המביא לידיעה פלאית.
כך האדם יודע....בעקבות מעשים.

צירוף האותיות ..מ ח ש ב ה ....זה שם של מה ?

א.עצבר

 

[יורם 714]

מחשבה היא לא ידיעה פלאית , למחשבה אין "שם" !!

אני חושב שאנחנו חושבים על מעשינו לאחר שאנחנו עושים.......
והמחשבה שלי לא שווה למחשבה שלך.

 

[aetzbarr]

לצירוף האותיות מ ג ד פ א יש צורה ייחודית ושם ייחודי

אפשר לקבוע באופן שרירותי לגמרי, כי צירוף האותיות מ ג ד פ ה ישמש
כשם מוסכם "לדבר" שאנו לובשים בפלג גוף עליון.
ואם מישהו ישאל...צירוף האותיות מ ג ד פ ה ...זה שם של מה ?
יגידו לו ...זה שם של זה....ויצביעו על הדבר שאנו לובשים בפלג גוף עליון.

ומה עושה השואל ? הוא מביט בדבר הנלבש ויודע, הוא נוגע בדבר הנלבש ויודע.
המעשה הפשוט של מבט ונגיעה מביא אל עולמו הפנימי של עושה המעשה ידיעה פלאית, וכך הוא מקבל תשובה על שאלת....שם של מה ?
על שאלת ...שם של מה ? אי אפשר לענות עם צירופי אותיות אחרים, כי אלה רק שמות, ותמיד אפשר לשאול,,,שם של מה ?

כל צירוף אותיות נבחר , יכול למלא רק תפקיד אחד ויחיד, והוא תפקיד של שם.
השאלה היחידה שאמורה להישאל כלפי צירוף אותיות...היא שאלת..שם של מה ?

על כן נשאל..... צירוף האותיות מ ח ש ב ה....הוא שם של מה ?
על שאלה זו אי אפשר לענות עם צירופי אותיות אחרים, כי כל צירוף הוא רק שם.
על שאלה זו יש לענות במעשה, המביא ידיעה פלאית אל עולמו הפנימי של האדם.
ידיעה פלאית זו היא התשובה לשאלת...שם של מה ?
א.עצבר

 

[aetzbarr]

הקשר המופלא בין מעשה וידיעה(מוח ותודעה,חומר ורוח,גוף ונפש)

הקשר המופלא בין מעשה וידיעה ( מוח ותודעה , חומר ורוח, גוף ונפש )-----1

סוד השפה האנושית.

כדי לפצח את סוד השפה האנושית, צריך לשתוק.
ומדוע לשתוק ?
כי השפה האנושית עוד לא הומצאה,
ואם השפה האנושית עוד לא הומצאה , באיזו שפה נתאר את המצאתה ?
התשובה באה מאליה........כמובן, בשפת המעשים.

כאן מתבקש הקורא לשכוח את מה שהוא קרא, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.
מכאן ואילך מתבקש הקורא לדמיין את המעשים המתוארים באמצעות מלים, כאילו מציגים אותם שחקנים על הבמה ...ללא מלים.

ראובן ולוי נמצאים על בימת התיאטרון, ובהמשך יצטרפו אליהם שמעון ואשר.

ראובן: אני נוגע בדופן פנימית של מקרר....וידיעה פלאית באה אלי
לוי: מה אתה יודע ?
ראובן ידיעה פלאית באה אלי בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר.
לוי: תנסה לתאר לי את הידיעה הפלאית הזו.
ראובן: אני לא יכול לתאר את הידיעה הזו, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.

לוי: גם אני רוצה שידיעה פלאית כזו תבוא אלי.
ראובן: תנגע בדופן פנימית של מקרר, וידיעה זו תבוא אליך.

לוי: נגעתי, נכון , וידיעה פלאית הגיעה אלי.
גם אני לא יכול לתאר את הידיעה הזו, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.

ראובן: אולי נעניק שם לידיעה פלאית זו ? וכך נתחיל ליצור שפה.
לוי: מה זה שם ?
ראובן: צירוף של אותיות ( בעל צליל ייחודי, וצורה חיצונית ייחודית)
צירוף האותיות ל ו י הוא השם שלך, וצירוף האותיות ר א ו ב ן הוא השם שלי.

לוי: ואתה רוצה לבחור צירוף אותיות, שיהיה השם של הידיעה הפלאית שבאה אלינו, בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר ?

ראובן: כן, זה ממש מתבקש לבחור שם לידיעה המופלאה שבאה אלינו, בעקבות מעשה
פשוט, של מגע בדופן פנימית של מקרר.

לוי: יש שמות של בני אדם, יש שמות "לדברים" שבן אדם לובש, יש שמות "לדברים" שבן אדם אוכל, ויש שמות "לדברים" שבן אדם משתמש בהם, וככה אני יכול להמשיך ולהציג עוד שמות, ועוד שמות, וכל שם זה רק צירוף אותיות ייחודי.
אבל, עלי לציין כי "שם של ידיעה פלאית שבאה בעקבות מעשה " נראה לי מוזר.
הקשר המופלא בין מעשה וידיעה ( מוח ותודעה , חומר ורוח, גוף ונפש )--------2

ראובן: השם החשוב ביותר, הוא שם של ידיעה טבעית, שבאה אל האדם בעקבות מעשה שהוא עושה. יש הרבה ידיעות טבעיות שבאות אל האדם העקבות מעשים שהוא עושה,
ואנו דנים בידיעה טבעית מסוימת, שבאה אל האדם בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר.

לוי: ואתה בטוח כי צירוף אותיות הנבחר באופן שרירותי, יכול למלא תפקיד של שם , עבור ידיעה טבעית זו ?

ראובן: כן בהחלט, לכל צירוף אותיות שנבחר באופן שרירותי יש צורה ייחודית וצליל ייחודי. נתונים אלה קובעים, כי השימוש היחידי של צירוף אותיות, הוא רק שם.

לוי: אתה מסכים שצירוף האותיות ק ר מ י ר יהיה השם שלה ?
ראובן: לכל צירוף אותיות שתציע אני מסכים, וכמובן גם לצירוף האותיות ק ר מ י ר
לוי: עכשיו המצאנו את המלה הראשונה של השפה האנושית.(צירוף האותיות ק ר מ י ר )

ראובן: מה בסך הכל המצאנו ? בחרנו צירוף אותיות באופן שרירותי, והסכמנו שצירוף אותיות זה , יהיה שם של ידיעה מסוימת, שבאה בעקבות מעשה מסוים.

לוי: עכשיו כל אדם יכול לעשות את המעשה המסוים הזה – ולדעת.
אם אדם זה יסכים לקבל את צירוף האותיות שבחרנו – שישמש כשם עבור ידיעה טבעית זו – אז יש לכולנו התחלה של שפה אנושית.

שמעון שפתאום הגיע שואל : מה זה ק ר מ י ר ?
לוי: זה צירוף אותיות, שהתפקיד שלו הוא שם.
שמעון: שם של מה ?

לוי: הסכמנו כי צירוף האותיות ק ר מ י ר יהיה שם מוסכם של ידיעה טבעית, שבאה בעקבות מעשה של מגע בדופן פנימית של מקרר.

שמעון: אתה יכול לתאר לי את הידיעה הזו ?
לוי: עם מה ? עם צירופי אותיות אחרים ? הרי זה בלתי אפשרי.( כל צירוף הוא רק שם)

שמעון: ואיך תבוא אלי הידיעה הזו ?
לוי: עליך לעשות מעשה , ולנגוע בדופן פנימית של מקרר.

שמעון: טוב, הנה עשיתי את המעשה.....ואני מסכים שידיעה מופלאה הגיעה אלי.
לוי: עכשיו עליך להסכים, כי צירוף האותיות ק ר מ י ר יהיה השם המוסכם של ידיעה זו.
שמעון: אני מסכים, אבל אולי כדאי לקצר את השם שבחרתם.
לוי: אפשר במקום צירוף האותיות ק ר מ י ר להסתפק בצירוף האותיות ק ר מ י
ראובן : ואולי מספיק להשתמש בצירוף האותיות קרמ
לוי : זה גם שם יפה......קרמ
שמעון : אני הייתי מסתפק בצירוף האותיות ק ר מה דעתכם ?
הקשר המופלא בין מעשה וידיעה ( מוח ותודעה , חומר ורוח, גוף ונפש )---------3

ראובן: גם אני מסכים לצירוף האותיות ק ר
לוי: גם אני
ראובן: עם צירוף האותיות ק ר (שתפקידו הוא שם ) התחלנו ליצור שפה אנושית
לוי : צריך להתרגל לרעיון, כי כל צירוף אותיות...הוא רק שם..
שמעון: קשה להתרגל לרעיון הזה , האם באמת כל צירוף אותיות הוא רק שם ?

פתאום הופיע אשר ומצטרף אל החבורה המנסה ליצור שפה אנושית.
אשר: מה זה צירוף האותיות ק ר ?
לוי: כל צירוף אותיות...הוא רק שם.
אשר: שם של מה ? של מי ?

לוי: זה שם של ידיעה טבעית שבאה אל האדם, בעקבות מעשה של מגע בגוש שלג.
אשר: עלי לציין כי כאשר נגעתי בגוש שלג, הגיעה אלי ידיעה מופלאה.
לוי: השם המוסכם של ידיעה מופלאה זו ( בחברת האנשים שלנו) הוא צירוף האותיות קר
אשר: עשיתי ( נגעתי בגוש שלג) וידעתי,ועכשיו יש לי שפה משותפת אתכם.

לוי: השפה האנושית מבוססת קודם כל על מעשים, המביאים לידיעה.
האדם עושה ויודע, ורק אחר כך הוא מתחיל ליצור שפה של שמות.
שמעון: נכון - המעשה והידיעה הם העיקר - והשם המוסכם בא אחרי העיקר.
לוי: השם המוסכם נדרש לחברה של אנשים , בתנאי שהם קודם כל ...יעשו וידעו

אשר: כדי ליצור שפה אנושית של שמות, צריך כמות עצומה של צירופי אותיות.
ראובן: יש צירופי אותיות ללא הגבלה , ולכל צירוף יש צליל ייחודי וצורה ייחודית.

אשר: יש המון "דברים" בעולם שהאדם מבחין בהם באופן מעשי, ולכל דבר מאלה יש לבחור צירוף אותיות שימלא תפקיד של שם.
יש המון פעולות מעשיות שהאדם מסוגל לעשות, ולכל פעולה צריך לבחור צירוף
אותיות שימלא תפקיד של שם.
יש המון ידיעות טבעיות שבאות אל האדם בעקבות מעשים שהוא עושה, ולכל ידיעה כזו יש לבחור צירוף אותיות, שימלא תפקיד של שם.

שמעון: אני כבר התרגלתי לרעיון הזה , שכל צירוף אותיות הוא רק שם ?

אשר: נראה לי שהשפה האנושית היא שפה פשוטה מאוד.
שפה זו מבוססת על מעשים המביאים ידיעות, וזה העיקר.
האדם עושה ויודע.....וזה העיקר.
רק אחרי זה מופיע השימוש בצירופי אותיות הממלאים תפקיד של שמות לידיעות.

ראובן: גם לפתוח עיניים ולהביט זה מעשה, המביא בעקבותיו ידיעות פלאיות רבות היישר אל עולמו הפנימי של האדם. השמות המוסכמים של ידיעות פלאיות אלו, הן אור, חושך,
צורה, תנועה. צבע.
הקשר המופלא בין מעשה וידיעה ( מוח ותודעה , חומר ורוח, גוף ונפש )---------4

לוי: לא פלא שיש אלפי שפות אנושיות בעולם, הרי כל אדם עושה ויודע.
לא פלא שילדים רוכשים שפה בקלות ובמהירות, מכיוון שהם כל הזמן עושים מעשים,
( משחקים ) ורוכשים ידיעות הבאות אליהם ללא מאמץ.
המבוגרים, רק מלמדים את הילדים, את השמות המוסכמים של הידיעות.

שמעון: אני חייב לשאול שאלה שמטרידה אותי , מתחילת הדיון .
לוי: אני יודע מה שאתה יודע, אותה שאלה מטרידה גם אותי.
ראובן: מה השאלה?
לוי: אתה פתחת את הדיון כך: אני נוגע בדופן פנימית של מקרר....וידיעה פלאית באה אלי
ראובן: נכון
לוי: איך זה קורה שהמעשה מביא לידיעה ?
שמעון: זה בדיוק מה שרציתי לשאול ....איך זה קורה שמעשה פשוט בעולם החיצוני, מביא בעקבותיו ידיעה , היישר אל עולמו הפנימי של עושה המעשה.

אשר: זה ממש פלא...אני נוגע בגוש שלג, וידיעה פלאית מגיעה אל עולמי הפנימי.
ראובן: ואני פוקח עיניים, וידיעות רבות באות אל עולמי הפנימי.

לוי: הרי זה פלא , נוגעים ויודעים, מביטים ויודעים...דרוש הסבר לפלא הזה.
אשר: אין הסבר.
שמעון: כל הדיון שלנו מבוסס על הקשר המופלא בין מעשה וידיעה.

יש אומרים שתמונה אחת שווה 1000 מלים
עתה נגיד, כי מעשה אחד = 1000000 מלים.

א.עצבר
8/2016

 

[aracely la mejor]

גם ביימות השבוע צירופי מילים חמ"שוש "ש"ש(שבת שלום שישי שבת)

"לא כ"כ פשוט להיות כאן ילד
לשמוע חדשות בכל חצי שעה
לדעת שאינשהו עוד אמא מתפללת"
תכלת שמיים סגול של שקיעות סירות על מיים"
לקוח מהשיר לא פשוט להיות כאן ילד

 

[aetzbarr]

ביקורת על "ביקורת התבונה הטהורה"

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/241/181107172/רוחניות/ישעיהו_ליבוביץ-הגותו

 

[aetzbarr]

צירוף האותיות...ח י י ם ....

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/241/181119437/רוחניות/ישעיהו_ליבוביץ-הגותו