זה יושב אצלי בלב...

[*יערית]

סוף סוף יושבת ליד המחשב../images/Emo24.gif

הרבה דברים רצים בראש בזמן שאני קוראת את זה, הרבה דברים ששמעתי והם שם.. קוראת את הקושי,חושבת אפילו על הסיטואציה המביכה והקשה שהיתה לכולכם... מכיון שהבנות שלך עצמאיות מאוד,נבונות ואף יודעות בדיוק מה עובר עליהן התהליך שעובר עליכם יחד וכל אחד לחוד לעניות דעתי חשוב ביותר והנה אני כנה ואמיתית ותמיד אהיה כך למרות שזה כביכול אמור לדכא,או להעציב..אני דווקא רואה פה נקודת אור גדולה, תיקשורת ניפלאה,פתיחות,נכונות לדבר על דברים שנמצאים עמוק עמוק בפנים, אז ישנה בעיה והיא עמוקה יותר..מגרדים את השכבות עם הרבה אהבה וסובלנות ומגיעים למקום הנכון,לנקודות הכואבות, מדברים עליהם..קודם את והן וכשמגיעים לנקודה שבה אוהי הוא "השחקן" הראשי מדברים יחד איתו.. עם כל הכבוד לזוגיות שאנחנו בונים בפרק ב' שלנו{גם תלוי בגילאי הילדים} חשוב שהקשר הישיר שלנו עם הילדים לא ישתנה כמו התנהלות בבית וחינוך... נדמה שהבנות מרגישות שמנסים לשנות את הקו המנחה שהיה נהוג בבית, שאת הנהגת...10 שנים כמדומני גידלת אותם לבדך,הבסיס החינוכי שלהם בא ממך..חשוב להמשיך בו כל עוד זה לא פוגע בך..לא שיגידו לך שזה אכן פוגע בך...אלא אם כן את מרגישה בזה לאור המגורים המשותפים עם אוהי. אני חושבת שאני ואת שוחחנו על כך אחרי שיחה שניהלתי עם סייחה, חושבת שהבנתי אותה מאוד ואף הסכמתי עמה ועם זאת שבתי ואמרתי שלאמא ניתנה הזדמנות לחיות חיים טובים ומאושרים שהיא תמיד רצתה וחלמה עליהם,אסור לבטל גם את רצונותיה,אסור לבטל את רצונותיו של בן זוגה...תוך כדי זרימה זוגית אנחנו לפעמים משנים התנהגויות אל מול ילדינו ואל מול הסביבה שלנו ,לנו זה עושה טוב לאלו שהתרגלו אלינו אחרת זה קצת קשה לקבל...לכן יש כאלו שמשדרים את מציאות החיים החדשה שלהם בצורה איטית ויש שמיד "מעמידים" עובדת חיים שזה מה יש ועם זה ננסה להתגבר על כל מכשול אפשרי. אתם מאוד יקרים לי,כמו שיונה אמרה את הנעשה אין להשיב, זוכרת פעם בעבר היתה תוכנית טלויזיה בשנות ה80 שהיתה נקראת "זמן מישפחתי"?אני זוכרת... יותר מזה היתה לי את החוברת בבית וכל הזמן הייתי קוראת על בעיות משפחתיות ועל פתרונות ודרכים איך לפתור בעיות..את זה אני לא זוכרת

אבל הרעיון שלי הוא בעצם להתחיל לבנות זמן משפחתי... זמן שהוא רק את והילדות לבד..וזמן שאת ואוהי לבד..וזמן שכולכם יחד, זמןלשיחות פרטיות עם הבנות על נושאים שהן רוצות לשמור רק בינם לבינך..ויש שיחות שנועדו לכלל, לשאול את דעתן כמו בעבר ויחד עם זאת לקבוע עבור עצמך... בגדול...לנהל זוגיות והורות בנפרד ויחד..לתת לכל אחד עולם משלו ועם זאת שיהייה עולם אחד..

זה המעט שיכולתי לכתוב כאן,אשמח לעזור יותר, אשמח לשוחח יותר,אשמח לתמוך יותר..אשמח להיות שם ולחבק את שניכם חזק....ולומר לך שאני בלב שלם ועם יד על הלב יודעת....שאם כל הקושי הסייחה ניקשרה לאוהי במידה מסויימת...ואסור להירתע..צריך להקשיב ל"זעקה" ולנסות למצוא את דרך ה

תהיו מבורכים על הפתיחות הכ"כ מקסימה בעיניי אוהבת

 

[rolan]

ממך יערית אהובתי

אני לוקחת את זה.... "שאם כל הקושי הסייחה ניקשרה לאוהי במידה מסויימת...ואסור להירתע..צריך להקשיב ל"זעקה" ולנסות למצוא את דרך ה

" את יודעת מה אני חושבת על הכל, את יודעת שאני מאפשרת לדבר, לומר את מה שבלב - גם הקושי ענק... ואיך אמרתי לאוהי.....

אנחנו נשרוד גם את זה.... ולך...

 

[*יערית]

רולנצ'וק...

אתמול היה טוב..אתמול היה טוב...אתמול היה טוב... ויהיה גם מחר

השיחה עם סייחה אמש היתה ניפלאה

מקווה שראתה סוסים היום

 

[rolan]

אהההה עכשיו אני מבינה מאיפה זה בא

כן, אחרי הפגישה במרפאה, נסענו לבקר את הסוסים... היית צריכה לראות אותה... וואוווווווווו איזו אהבה

ע נ ק י ת וממש במקרה פגשנו את המאמן שלה, ששאל אותי, מה זו החארטה הזאת... שיתנו לה לבוא לאימונים....

הסברתי לו... הבין ולא קיבל... אך אין ברירה אלא לקבל... זה מה שמדרבן אותה להתקדם ולעלות... אני עדיין מוקסמת מהאהבה שהיתה שם היום - הם ליקקו אותה, כולם סביבה, והיא מלטפת ונוגעת, מתחבק ומתחככת בהם, הם מניחים עליה את הראש, חורצים לשון והיא נוגעת בה... יווווו זה היה מ ד ה י ם

תודה יערית אני אוהבת אותך

ומתגעגעת אליך

 

[*יערית]

תגידי לה..../images/Emo23.gif

והיא יודעת שאני אכתוב כאן היום לאחר שאשמע ממך מה עבר עליכם היום..תגידי לה שאני אוהבת אותה

הילדה שלך....אחחחחחחחחחחח הילדה שלך..... אחותי קטנה כבר אמרתי ?

לא מתפלאה שהיא התקבלה עם הרבה אהבה וחיבוקים... חארטה חארטה ...צריך לעלות במישקל

אוהבת מאוד

 

[rolan]

בטח אומר לה ../images/Emo23.gif

 

[gila411]

אני הייתי מתייחסת אחרת

בנותייך נתנו בך את האמון המלא ופתחו את ליבן לפנייך הייתי מדברת איתן, אם כל אחת בנפרד או אם שתיהן ביחד ומנסה לברר מהם הנקודות שמפריעות במיוחד איפה הן חושבות שאוהי עובר את הגבול ונכנס להם לחיים כמו כן אם הייתי רואה שהקרקע כשרה לכך הייתי מעודדת את הבנות לדבר עם אוהי על מה שמפריע להן ולסכם איתו מה הן מצפות ממנו ואיך הן חושבות שהוא אמור להתנהג איתן וכמובן שהוא יגיד מה הוא מצפה מהן ובשיחה גלויה שיגיעו להסכם כלשהו ומצד שני בנפרד הייתי מדברת עם אוהי ברגישות רבה מעבירה לו את המסרים ומבקשת ממנו לא להיות יותר מידי אבא או לקבוע איתו מה עקרוני לו ממש שעליו הוא לא יכול שלא להעיר להן ועל השאר שלא יעיר להן ולא יערער להם את תחושת הביטחון והיכולת להרגיש חופשיות בבית אני לא הייתי עושה שיחה מרובעת ללא הסכמה מלאה על כל הצדדים אולי הן לא מספיק בוטחות באוהי כדי לפתוח בפניו את מה שיש להן על ליבן? ורולן - בדרך כלל המחלה הזאת לא באה סתם כי הילדה רוצה לעשות דיאטה אלא כי הילדה זועקת בשקט על איזושהיא בעיה - היא רצתה שתשימי לב למצוקה שבה היא נמצאת ואלי באמת כניסתו של אוהי היא חלק מהמצוקה אןלי היא פחדה שבכניסתו לבית היא תאבד את הזמינות של אמא? אולי בעצם זה שאוהי מעיר יותר מידי הערות הן מפרשות את זה כאילו הוא לא סומך עליהן מספיק או לא מעריך אותן מספיק? בכל אופן אני מאחלת לך הרבה הצלחה ואני סומכת עליך ועל אוהי שתפתרו את זה על הצד הטוב ביותר

 

[rolan]

גילה חמודה../images/Emo70.gif

דווקא לא מצאתי אחרת... בדברייך... משום שאת השיחות איתן כבר קיימתי... מה שכן, ייתכן ששאלותייך אכן מקומן להישאל בשיחה איתן, ייתכן ששם קיימת בעיה כלשהי... תודה שהערת את תשומת לבי

 

[gila411]

האחרת הוא

שלא הייתי מפרה את האמון ביני כאם לבין הבנות ואם הן לא מוכנות לזה שתשתפי את בעלך לא הייתי עושה שיחה משותפת לכולם יחד

 

[rolan]

../images/Emo45.gif גילה

ויחד עם זאת, הן צריכות להבין - כמובן שנדרשות כאן: הבנה, חום, אמפטיה ותמיכה, שלאמא בן זוג המתגורר איתן בבית המשותף... כן צריכות ללמוד, גם לשתף אותו, כמובן שלא ב ה כ ל, אך בחלקים שקשורים אליו ואליהן... בכל זאת, אחשוב שוב, על מה שהצעת... תודה יקירה

 

[ממונט התותחית]

ערב טוב רולן ואוהי שבלולית וסייחה!

יש לי כמה שאלות: 1.איך היחסים בין אוהי לבין הבנות?

2.האם היו הערות נוספות בעבר?

3.אם זו הפעם הראשונה. למה דוקא עכשו?

4.כמה זמן החיים "המרובעים" האלו קיימים?

5.האם הערות הללו התחילו לאחר משבר מסויים שקרה עכשו?

אני בטוחה שישנן שאלות נוספות שצריך לשאול מסביב ולחפור לעומק קצת יותר. משום שמנסיון למדתי שילדים לא אומרים הרבה דברים שמציקים כדי לא לפגוע בהורים ואם בכל זאת הן דיברו איתך כשהן יודעות כמה טוב לך במערכת הזוגית שלך, כנראה שמשהו אחר או נוסף מציק להן ולאו דוקא הנושא הנ"ל. לכן לאור היחסים הנפלאים שיש לכן אני ממליצה על שיחה ראשונית עמוקה עם כל אחת לחוד בלי קשר לאוהי. יש לי תחושה שלא הוא הבעיה כאן. במיוחד לאור העובדה שהן ביקשו לא לשתף אותו.

נפתלות ומורכבות הן דרכי מחשבות ילדינו

 

[rolan]

ממונט - הנה התשובות

היחסים בין אוהי לבנות?.... סיפרתי כאן סיפור שלם בפוסט הנ"ל... הערות בעבר?... למה את מתכוונת, לא ברור לי... אם זו פעם ראשונה?... למה דוקא עכשיו, גם לא ברור... החיים המרובעים?.... מה הבנת מהשיחה המרובעת?... האם ההערות הללו התחילו לאחר משבר?... לא, שוב, בפוסט שכתבתי באריכות ובדקדקנות מופיעה התשובה... אני חושבת שלא כל כך הבנת את המסר שניסיתי להעביר. ואני מודה לך על ההתייחסות

 

[ממונט התותחית]

רולן, יקירתי הרגישה../images/Emo42.gifבוקר טוב

כשהעלתי את השאלות הנ"ל הן היו כדי לעודד אותך לשאול אותך שאלות. והנה עוד אחת: מדוע שתיהן ביחד העלו את הנושא של אוהי עכשו? הבנתי שכל אחת לחוד אבל בימים הקרובים. ואני מסכימה עם יוסי נושא הקשר שלך עם אוהי הוא של שניכם בלבד!!! תראי יש לי גם שתיים בלול אבל כל אחת חושבת אחרת וכל אחת מרגישה אחרת מטבע הדברים אני מאמינה שגם אצלך כך. לכן אני שוב אומרת שיש סיבות אחרות והן לא קשורות לאוהי. אחרת את ברגישותך הרבה לבנות היית חשה זאת מזמן. או שהן לא היו מתאפקות ואומרות לך מזמן. ואני מבינה שהיחסים בינו לבינן טובים. כל מה שכתבתי למעלה היה משום שהבנתי שלהערות האילו לא ציפית הם באו לך בבום ענק וגם אוהי המום. לכן תשאלו שאלות, רק דרכן תגיעו לאמת. בהצלחה. ואני מאמינה שהמשברון יעבור במהרה .

 

[rolan]

ממונט ../images/Emo51.gif

ואם זה נשמע כאילו נעלבתי... ממש לא

נראה היה לי כאילו לא הבנת את מה שסיפרתי... אין לי חלילה טענות - מי שמגיב, דבריו מכובדים בעיני בכל מקרה, גם אם איני מקבלת אותם. אני מקבלת את המלצתך לשאול שאלות... ושוב -

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

אין לי רגע דל ....

יקירי, לפני שעה קלה שתי הבייתה ולתומי חשבתי שאני נכנס לרגע לאחל לכולם לילה קסום ורגוע . איזה קסום איזה רגוע הכל [כמעט ] שוצף וגועש בקיצור אין רגע דל ובעיקר הרבה סקנדל. ובכן יקרים לי , מרגע שהנושא עלה יש צורך להתמודד איתו ו"הנדון" איננו אוהי אלא המשפחה במבנה הקיים , השיחה - הבחינה איננה על מי חטא ,מי פשע איזה טעויות נעשו [אם נעשו ] יש לנתב את השיחה לטעמי "לכאן ועכשיו" כלומר למציאות הקיימת , שאלת זוגיותכם איננה נושא לדיון ...בשום פורום !!! ועוד משהו לשיקול דעתכם , חלקו את המפגש של המשפחה לשניים בחלקו הראשון אפשרו לכל להוציא את אשר על לבם ...הקציבו לכם םסק זמן לעיבוד רגשות אישי פנימי ואזי תתכנסו למפגש נוםף [אני לא כטוח שמסכם....] יתכן ובהמשך ,אם תאפשרו לי , אנסה להוסיף פנ[ים]לקורה. בידידות אמת יוסי

 

[פרח 11]

בוקר טוב לך רולן

אני חושבת שמה שאת מתארת נמצא בכל משפחה, גם במשפחה לא מורכבת: לפעמים אבא יותר מדי מתערב, מעיר הערות, לא תמיד הילדים מסכימים עם הדיעות של אבא ואמא וכד'... אלא שכאן, זה מקבל עוצמה יותר חזקה כי הרי אוהי לא אבא שלנו אלא הבן זוג של אמא ועוד יותר קשה לקבל דיעות, עיצות והערות ממנו. או.קי הבנת מהבנות שהכל קרה מהר מדי. אולי טעות? אולי לא. אבל מה שהכי חשוב זה איך כולכם ממשיכים בצורה הכי יפה מכאן, מהנקודה הזו. אפשר להתחיל לשאול את הבנות מה לדעתן יכול לשפר את המצב. במידה ותוכלו ליישם מה טוב במידה וזה גובה מחיר יקר מדיי ממך, אז לא לעשות ולחפש פיתרון אחר. אני חושבת שלפני שאת אמא, את גם בנאדם שצריך, אושר, ריגושים, בן זוג ושיהיה לה טוב, כמו שכל אחד אחר היה רוצה בשביל עצמו. לא לשכוח שפשרה היא מילת המפתח (לגביי כל הצדדים). בנוגע למחלה, אני יכולה לומר לך שבאמת יכול להיות שהיא נובעת מעצם המצב, אך לא רק מהמצב הזה, זה ריבוי של דברים שהנפש לא יכולה להתמודד עם כולם וזה המפלט שלה. פעם אמרה לי איזה יועצת שכאשר ילד רוצה משהו והוא לא יכול לקבל (אני לא מדבר על המישור החומרי), הוא יכול להיות פתאום חולה בצורה קיצונית. חוץ מזה עם אמא כמוך, אני בטוחה שהכל יסתדר בסוף, מעז יצא מתוק.

 

[rolan]

../images/Emo39.gif אהבתי את הגישה

שבפתח דברייך - אנחנו באמת שוכחים לפעמים שאנחנו למעשה משפחה, על כל המשתמע... וכמו בכל משפחה (ציטוט מדברייך): "לפעמים אבא יותר מדי מתערב, מעיר הערות, לא תמיד הילדים מסכימים עם הדיעות של אבא ואמא וכד'..." זו באמת אחת מקודות המפתח בהן צריך להתמקד ואותה יש להדגיש בפני הבנות... נכון גם שהעוצמה חזקה יותר, בשל העובדה, שאוהי אינו אביהן... אך יש משמעות חזקה מאוד גם לעצם נוכחותו בבית, לעצם היותו חלק מהמשפחה

אוהי זה שרואה ונמצא איתן יותר מאשר אביהן, יותר מזה... אוהי זה שתמך בי ובהן בכל הקשור במחלת הסייחה. כאשר אישפזנו אותה, כזכור היא אושפזה במחלקה פסיכיאטרית, לא אביה היה לצידה - אוהי היה שם, בשבילה, בשבילי וגם בשביל השבלולית... אז מי יותר משפחה?... שואלת ותוהה... ותודה על הכל - אני באמת מאמינה (וכך אמרתי גם...) שמעז יצא מתוק.

 

[חי יחידה]

וואו כמה רגש אושר ופחדים במקום אחד

מרגש ואנושי היה לקרא את זה.. לתקופה קצרה בעבר הייתי בתוך מסגרת שכללה אדם נוסף בתוך ביתי ובתוך חייהם של ילדיי,עד כמה שזכור לי לא נתתי למצב לשנות את סדר היום המינהגים שלנו יחד בתוך הלבד, ניסיתי מאוד לא לשנות כלום ואיתו הייתי יותר בשעות שהם היו הופ לסיפור..

אבל זה באמת לא יכל להוות דוגמא כי לא הייתה לי זוגיות נכונה, ואף היו חסרים בה המון חלקים ממנו לכן גם לא היה נראה לי ראוי לשנות עבורו ואחרי זמן לא ארוך יחד זה גם הסתיים. כפי שקראתי אותך, יש לכם שם מסגרת באמת מורכבת של בית משפחה ובעצם חלקים שונים רבים שמורכבים יחד לשלם אחר חדש, לא קל וכנראה לא חשוב הגיל של הילדים הם תמיד ירגישו שלוקחים להם פיסת מרחב שהיתה קודם רק שלהם, ומכאן אני רואה את הדברים ולא נגדו, כי ברור מעל כל ספק שהם יודעים כמוך שהוא יקר ומיוחד.

 

[חי יחידה]

בקשר להתערבות והויכוחים

אני לא בעד ואני גם לא נגד הכל ממש תלוי בטיב הקשר הזמן והמורכבות ששם את הבוגרת להחליט וזכותך גם לפסוק עבורו לא להתערב כי זה לא נכון אבל יש דברים שלא אוכל להתעמק בהם מבלי לדעת למשל במה ההתערבות ולמה?

 

[rolan]

חי ../images/Emo70.gif

אכן, בעניין הווכחנות, כבר עשינו מעט סדר... אני כולי תקווה שבעיה זו תיפתרה ממש כבר... תודה חי כבר אמרתי לך, שאני אוהבת את הצטרפותך אלינו