זה יושב אצלי בלב...

[חי יחידה]

../images/Emo51.gif מקסימונת ../images/Emo24.gif

 

[noamic]

זה התיישב לי על הלב...

וואו רולן - איזה משא כבד. אני כל כך מזדהה איתך, ועם מה שאתם עוברים בדרך הקשה הזו. עוברת דברים דומים מטבע הדברים. אוהי לקח את האמא הבלעדית שהיתה לבנות לפני כן. ילדים הם הכי אגואיסטים שאפשר , הם רוצים ה כ ל !! אבל יש גם אמא שגם האושר שלה חשוב. חשוב מאד. ועברתם כברת דרך לא קטנה ומאד משמעותית. לא חושבת שניתן ורצוי לחזור אחורה, אבל קדימה אפשר אולי לנסות יותר להקשיב, להראות תשומת לב, להבטיח שנשארת גם שלהן. לדעתי לפני שיחה מרובעת צריך לעשות שיחה משולשת. כי בכל זאת הגרעין הוא את והן. ולפנייך הן חופשיות והטענות הן כלפייך ולא כלפי אוהי. את צריכה לשמוע אותן היטב ולשאול - מה יש לכן להציע, איך לדעתכן ניתן לעשות יותר טוב יותר נכון יותר קל ? לשמוע ולהשמיע בעדינות. לבדוק אם הם מסוגלות להבין גם אותך ואת צרכייך, אם הן מסוגלות לצאת ממעטפת האגו שלהן ולהסתכל גם מה עובר עליך. את צריכה להסביר להן מאד בעדינות ובפרטים "טכניים" את המשמעות של אוהי בחייך, ולנסות לקבל את הסימפטיה שלהן אלייך. רק אחרי שיחה כזו - יש מקום לשיחה מרובעת על נושאים "טכניים" של איך אוהי יכול להקל עליהן בשינוי גישה כזה או אחר. אבל בעצם המחאה הבסיסית היא - מישהו (ואוהי בכלל סטטיסט... זה בכלל לא משהו שהוא עושה...) מישהו מתחלק לנו באמא. אז יש המון תירוצים להשמיץ, אבל הענין הוא לרדת לשורש הבעייה. ולדעתי שורש הבעייה הוא לאו דווקא אוהי אלא יותר - ההרגשה שאמא לא מספיק בשבילן, עבורן. (לא לטעות רולן- את אמא נפלאה, מסורה, 100% עבורן, אבל קשה להן להתחלק בך). אולי גם קשה להן לראות יחסי חיבה ביניכם, אינני יודעת, המצב מאד עדין ומורכב, אבל ההיטפלות לאוהי ומה הוא דורש או לא דורש היא באה ממקום עמוק הרבה יותר שאולי שווה טיפול שלך ושלהן ביחד אצל מטפל מקצועי. אוי כמה זה עדין וקשה. מחזקת ידיכם !!!!

 

[noamic]

רוצו לראות את הסרט שישי הפוך

לכל בני המשפחה המורכבת - לכו לראות את הסרט הזה המתאר חילופי תפקידים בין אמא לבת מתבגרת עם בן זוג חדש שיש לאמא. קליל, מצחיק עמוק מהנה נפלא !!!! עם המון מסר ותובנות. ואת רולן - לכי לסרט הזה עם בנותייך והשתמשי בו לטריגר לשיחה שאחרי. רק את והן !! בהצלחה !

 

[חי יחידה]

סרט מדהים ../images/Emo45.gif

 

[rolan]

נעומיק ../images/Emo51.gif

אני לוקחת את המשפט הזה... "ההרגשה שאמא לא מספיק בשבילן, עבורן" ומכניסה אותו עמוק ללבי - ברשותך נעומיק. אני גם חוזרת על דברייך שוב ושוב ומוצאת בהם עוד דברים לשימושי, לתזכורת... "ילדים הם הכי אגואיסטים שאפשר , הם רוצים ה כ ל !! אבל יש גם אמא שגם האושר שלה חשוב. חשוב מאד" ועוד... "את צריכה לשמוע אותן היטב ולשאול - מה יש לכן להציע, איך לדעתכן ניתן לעשות יותר טוב יותר נכון יותר קל ? לשמוע ולהשמיע בעדינות. לבדוק אם הם מסוגלות להבין גם אותך ואת צרכייך, אם הן מסוגלות לצאת ממעטפת האגו שלהן ולהסתכל גם מה עובר עליך. את צריכה להסביר להן מאד בעדינות ובפרטים "טכניים" את המשמעות של אוהי בחייך, ולנסות לקבל את הסימפטיה שלהן אלייך" ומצרפת לזה, את דברי יונה מאתמול - לעשות מניפולציה, לתת להן לשבת במקום שלי, לשאול אותן מה הן היו עושות במקומי... תודה נעומיק, תהיי כאן קצת יותר... את חסרה...

 

[rolan]

מקבלת את ההמלצה - נעשה זאת../images/Emo70.gif

 

[yogibear]

חובת הנאמנות ...

כהורים לילדים המתחילים פרק ב' אנו נתקלים בשאלת הנאמנות. אולי נאמנות אינה המילה הנכונה, אך אינני מוצא מילה טובה יותר שתתאר את תחושת חוסר האונים בה אנו ניצבים כאשר קיימים רצונות מנוגדים בין ילדנו לבין בן זוגנו לפרק ב' .

 

[יונה לבנה 1]

רציתי להוסיף עוד כיוון

צריך לזכור שילדים תמיד שואפים למשפחתיות,כשאין להם משפחה טבעית הם צמאים לאוירה מלאה ,ולא פעם מוצאים את האוירה במשפחה המורכבת שמשדרת בריאות ומשפחתיות במלא מובן המילה. אני הגעתי עם שני בני לזוגיות אחרי כשלוש שנים של חד הוריות,כשהם נכנסו למערכת הם ניסו לשמר בכל הכח את הזוגיות מפני שהרוויחו את המשפחתיות המלאה שלא יכולתי לתת להם כחד הורית. סתם עוד חומר למחשבה.

 

[rolan]

ואת יודעת מה - יונצ'יק

כשאני חושבת על מה שכתבת כאן... אני מוסיפה ואומרת שאולי, אולי, אולי... זה לפעמים מאיים...

את מכירה את ההרגשה הזו?... כשטוב לנו מדי אנחנו נבהלים ולוקחים צעד אחורה

... אולי זה מה שבעצם קורה

... כי הכל התחיל כל כך טוב, הן ממש עזרו (במיוחד שבלולית) לי ויחד איתי "שאבו" את אוהי אל ביתנו... אולי כל הטוב שהגיע יחד איתו, הבטחון, הסמכותיות, ההגדרות והגבולות הברורים היוו איום מסוים

... אני חושבת על זה... תודה בפעם האלף, ולא האחרונה

 

[rolan]

אכן - בעיה

נאמנות למי, עד כמה, עד איזה גיל... ועוד שאלות ששווה פעם לשאול אותן, כאן... תודה שהארת את עיני

 

[בונוסית]

ועוד משהוא...

רולון,וגם אוהי, רציתי לכתוב ושכחתי... בהתחלה , כשעוד הייתי חדשה, חשדתי בפורום.. אמרתי לעצמי, זה נראה מאוד נחמד אבל.. מנהלת... שבעלה שותף בפורום... כמה כנה זה יכול להיות?בטח הם יכתבו כול הזמן כמה הכול יפה וורוד.. אז זהו, שטעיתי רולן ואוהי - כול הכבוד- על הכנות- על הנאמנות לאמת- על השיתוף! הזוגיות שלכם כנראה באמת חזקה לעבור את כול זה! אני מסכימה אם מה שנאמר, הזוגיות שלכם היא בינכם, שלכם. ואתם הקובעים עליה. ולא אף אחד אחר. זכותך רולן לאהבה. את עדין אמא נאמנה וקשובה לבנותיך. זה לא סותר... מה בקשר ליעוץ? נראה שזה הזמן...

 

[rolan]

בונוסית, עוד טעות... ../images/Emo8.gif

אנחנו לא נשואים - סתאאאאאאאאאם זה בשביל הבדיחה...

כן את באמת צודקת, הרבה פעמים כתבנו כאן על הדיסקרטיות, על החשיפה ובאמת זהו נושא קשה ומציק... אבל, אם בבית יש אמון וכבוד הדדי מחד ובפורום יש חברים שכל תומכים ושותפים לכל כך הרבה - אין בעיה. נכון שהתלבטתי אם בכלל לשתף, זה נושא קשה וכבד, גם חשבתי שזה אולי לא הוגן "לעשות זאת"... לחברים שלנו כאן. חשבתי שתהיה להם בעיה, שיהיה להם קשה ה"תיק" הזה, אבל, לשמחתי טעיתי... הדברים שנכבתו כאן, הועילו ומועילים לנו מאוד. ותודה גם לך

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

רולן שלי, הנה הגעתי, עם תגובה משלי

קודם כל מתנצלת שלא קראתי את כל השרשור הארוך. לא הייתי כאן מאתמול בערב והבית התמלא אנשים... מה פה קורה פה? השרשור שלך רולן, ארוך וענק, ואין לי מושג אם אני אחדש משהו או לא, והשרשור של הילה, שגם אותו לא הספקתי לקרוא בחלקו האחרון, גם הוא פורח ומעצים ועולה על גדותיו. אני שמחה שעוד נשמות חמות באות לחלוק איתנו את חיינו וחייהם. זה מחמם את הלב. ועכשיו לעניינכם. רולן, אני חשבתי הרבה לפני שאני כותבת עכשיו. ואני חושבת שחלק מהדברים שהבנות הציגו, קצת תמוה בעיניי. מוזר לי שילדה בת 17 שהיא אנורקטית באבחנה רפואית, מצליחה להציג תוך זמן מאוד קצר יחסית מתחילת המחלה שלה, והאיבחון, את אחת הסיבות למחלה, כאילו באה בגלל הצטרפותו של אוהי למערכת. אנורקסיות לא מפתחות מחלה מסיבות רציונליות וסוביקטיביות. אלא דברים תת-הכרתיים ולא רצוניים שקורים להן ומובילים אותן להתנהגות האכילתית המופרעת (מלשון הפרעה, כמובן) הזו. לכן, הפרשנות שלה למחלה, ממש לא מעניינת, סליחה... כלומר, לא חלילה שאני אומרת את זה בבוטות, אבל נראה לי שזה מניפולטיבי. היא לא מסוגלת לפרש זאת ככה פשוט כי זה לא הגיוני מבחינת האבחון של המחלה שלה. ובוודאי שלא בשלב זה של המחלה. כנ"ל הבת הגדולה. הסבריה על צורך להיתלות באחרים ואיבוד עצמאות בתקופה שאוהי נכנס לחייכם, אז, בזמנו, גם נשמעת קצת כמו משהו מאולץ. לדעתי, לבנות קשה בלי קשר למחלה ולתלות של כל אחת מהן. הן רוצות להביע מצוקה, ועל מנת שתעזרי מהר יותר, הן תולות זאת בסיבות שאולי תזעזענה אותך יותר מהר ואז תעשי משהו או שמנוחת נפשך תופרע קצת. אוהי הוא אוהי הוא אוהי. על הטוב ועל הפחות טוב שבו. הוא אדם שהתאהבת בו, שעשה, עושה ויעשה לך טוב, ולכן ילדה בת 17 ואישה צעירה בת 20 בהחלט צריכות להבין שלאמא יש חיים והחיים דינמיים. אם יש בעיה של הסתגלות לכמה פרמטרים מעצבנים באישיות של אוהי, עבורן, הן צריכות להגיד מה מפריע להן, והוא יכול לקבל או לא. אוהי לא יכול להשתנות. הוא איש בוגר ומבושל, ומקסימום, הוא יכול לעגל פינות ולצעוד קצת יותר על בהונות. לא יותר מזה. אני חושבת ששיחה משפחתית צריכה לעזור, אבל ממקום אוהב אך תקיף ומלא ביטחון מצידך. אני חושבת שהן צריכות לקבל הסבר שההרכב המשפחתי שלכם לא הולך להשתנות. טוב לך, טוב להן וטוב לכולכם. צריך להצביע על דברים שונים שמפריעים, כמו שעושים זאת בכל משפחה ביולוגית מלידה ומבטן, ולנסות לתקן דברים. אבל לא לדון בסיבות לאנורקסיה ולא בכל מיני בעיות אישיות של הבנות. זה הדבר הכי חשוב שאני רוצה לנסות להגיד לך במסר הזה: בשום אופן, לא להתחיל להיכנס לפרטים האלה שקשורים לאוהי כגורם לאנורקסיה של סייחה, לתלות של שבלולית ול"אשמתו" כביכול, בכך שהבית השתנה". צריך להבהיר חד-משמעית: הבית השתנה לא בגלל שאוהי נכנס לחיינו. הבית השתנה כי כולנו משתנים. כי החיים דינמיים, כי אתן גדלות, ואני מתבגרת וזהו גלגל החיים!!!! אוהי בכלל לא האישיו והנושא המרכזי פה. בשום אופן. זהו. בהצלחה לכולכם, יקיריי, אוהבת אתכם ומאמינה בכם, יעל

 

[פרח 11]

../images/Emo45.gifמסכימה איתך יעל../images/Emo70.gif

 

[rolan]

יעלי ../images/Emo26.gif כנסי ומהר....

כי אני רוצה לחבק אותך

ע נ ק גרמת לי לצמרמורת, ללחלוחית בעיניים ורעד קל בלב... אין לי מילים, הן נעתקו ממני

זה מה שאני רוצה לעשות, זה מה שאני צריכה לעשות... אני וכן... עכשיו אני מבינה טוב יותר למה התכוונה בונוסית - מניפולציה קראת לזה?... עכשיו קל לי, עם המחשבה על גבולות ברורים... עכשיו אני כבר יכולה לעכל את התקרובת הלא טעימה הזאת, להוציא משם את העוקץ ולהפוך אותה לאכילה... אין לי מילים... באמת שקשה לי ואני מקווה שאני כותבת ברור... זהו...

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

תודה, רולנצ'וקית../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif

את מרגשת אותי עם החום הענקי שנושב ממך. אני שמחה שאת מבינה את זה יותר עכשיו. חשבתי, שעם השרשור הכול כך ארוך של הילה, וכל החדשים המבורכים שנכנסו, אולי תפספסי את ההודעה שלי. אני שמחה שראית אותה. אוהבת אותך המון, יעל

 

[rolan]

פווווווווווווווווווו קחי קצת רוח...

יעליק... אני אף פעם לא מפספסת אף הודעה... כבר נשאלתי על כך פעם... לפעמים אני לא מגיבה, זה לא משום שאני לא רואה, זה משום שאין לי מה לומר...

 

[1נתי 1]

רולן היקרה

לאחר קריאת השרשור חפרתי ונברתי בארכיב עד שמצאתי שרשור דומה מאוגוסט ולא אחזור על הדברים אולם יתכן והשינוי היה קיצוני ומהיר מידי לטעמן כפי שכתבתי וכפי שכתבה noamic מעריכה את בנותייך על הפתיחות והכנות שגילו בעת שחשפו ליבן בנושא כל כך קשה וכאוב עליהן, הרי יותר מפורשות מכפי שהבנות אמרו - לא ניתן "שכניסת אוהי לביתנו היתה מהירה מדי עבורן, הן מוחות על המנהגים החדשים בבית ועל כך שבכל דבר ועניין אוהי מתערב ומתווכח איתן" מצטרפת לדעה של יערית שפרק ב' כבודו במקומו מונח אולם חשוב הקשר עם ילדנו שימשיך באותה המתכונת ללא זעזועים מיותרים ושינויים דרסטיים בכללי התנהגות שהיו נהוגים לאורך שנים . מסכימה עם גילה שעליכן לנהל שיחה בשלישיה ולהעמיד את הדברים בפרופורציות הנכונות מתוך נקודת מוצא שאת הגלגל לא ניתן להחזיר לאחור ואוהי הינו עובדה קיימת וימשיך להיות קיימת גם לאחר שהן תעזובנה את הקן - כי זה מה שאמא רוצה וזה מה שעושה לאמא טוב. אבל תוך הקשבה למה שהן מצפות ממערכת היחסים המורכבת.

אוהבת את כולכם

 

[rolan]

נתינקה../images/Emo70.gif ../images/Emo25.gif

קבלי ח"ח

זה באמת היה וזה כנראה עקבי... מקבלת כל מילה, של אז ושל היום

תודה ענקית וגם.... עוד