אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
זה לא מהחיסון - אפשר לנשום לרווחה?!
- פותח הנושא מור סגמון
- פורסם בתאריך
נכון
בדיקת נוגדנים לא היתה עוזרת לחזות את הפגיעה מהחיסון.
בדיקת נוגדנים היתה מצמצמת את האפשרות שמישהו שאינו מחוסן - יקבל פוליו מהחיסון המוחלש.
אחרי הצמצום הזה - מה נשאר?
לא סביר בעיני שבגנים של כל הילדים האלו פתאום לא בישלו מספיק את העוף. אז היינו רואים בכל גן קבוצה של ילדים עם החיידק שמלבישים עליו את הקייס הזה.
מה עוד? האמהות של הילדים ממש במקרה רק הפעם נתנו לילדים עוף לא מבושל דיו? או קיי, אז בני משפחה נוספים היו פוגשים את החיידק המרושע התורן.
זה מצטמצם עוד - ואם עכשיו מנסים המומחים לטעון שבנוסף לחיסון המוחלש הילד "פגש" חיידק או וירוס, ולכן חלה ב"גיאן ברה", אז לי זה אומר שהגוף לא אמור להתמודד עם שני מזהמים במקביל. (ובטח לא תינוק בן שנה שמערכות גופו עדיין לא הבשילו עם חיסון שמורכב מיותר מעשר מזהמים יחד...).
כשמוסיפים את המרכיבים הנוספים של החיסונים לתוך החבילה הזאת - לא נשארות הרבה אפשרויות לצמצום.
לדעתי
בדיקת נוגדנים לא היתה עוזרת לחזות את הפגיעה מהחיסון.
בדיקת נוגדנים היתה מצמצמת את האפשרות שמישהו שאינו מחוסן - יקבל פוליו מהחיסון המוחלש.
אחרי הצמצום הזה - מה נשאר?
לא סביר בעיני שבגנים של כל הילדים האלו פתאום לא בישלו מספיק את העוף. אז היינו רואים בכל גן קבוצה של ילדים עם החיידק שמלבישים עליו את הקייס הזה.
מה עוד? האמהות של הילדים ממש במקרה רק הפעם נתנו לילדים עוף לא מבושל דיו? או קיי, אז בני משפחה נוספים היו פוגשים את החיידק המרושע התורן.
זה מצטמצם עוד - ואם עכשיו מנסים המומחים לטעון שבנוסף לחיסון המוחלש הילד "פגש" חיידק או וירוס, ולכן חלה ב"גיאן ברה", אז לי זה אומר שהגוף לא אמור להתמודד עם שני מזהמים במקביל. (ובטח לא תינוק בן שנה שמערכות גופו עדיין לא הבשילו עם חיסון שמורכב מיותר מעשר מזהמים יחד...).
כשמוסיפים את המרכיבים הנוספים של החיסונים לתוך החבילה הזאת - לא נשארות הרבה אפשרויות לצמצום.
לדעתי
אז בעצם המצב לא השתנה
כי אף אחד מהילדים האלו לא חלה בפוליו בכל מקרה.
ועדיין המצב היה שילדים שקיבלו חיסון חלו בחיידק.
הדרך היחידה שאני מכיר לוודא דברים כאלו היא לצערי סטטיסטית.
הדרך שבה את מנסה לצמצם גורמים לעולם לא תתן לך מידע במחלות שבהן הגורם הוא לא מובהק. זה כמובן לא אומר שאי אפשר להטיל אחריות על משרד הבריאות ולדרוש פיצויים.
הגוף מתמודד יום יום עם המוני מזהמים במקביל. אני לא טוען שחיסון זהה לחיידק או וירוס שמגיע בדרך אחרת, אבל הטיעון שלך פשטני מדי ולא עומד במבחן המציאות.
כי אף אחד מהילדים האלו לא חלה בפוליו בכל מקרה.
ועדיין המצב היה שילדים שקיבלו חיסון חלו בחיידק.
הדרך היחידה שאני מכיר לוודא דברים כאלו היא לצערי סטטיסטית.
הדרך שבה את מנסה לצמצם גורמים לעולם לא תתן לך מידע במחלות שבהן הגורם הוא לא מובהק. זה כמובן לא אומר שאי אפשר להטיל אחריות על משרד הבריאות ולדרוש פיצויים.
הגוף מתמודד יום יום עם המוני מזהמים במקביל. אני לא טוען שחיסון זהה לחיידק או וירוס שמגיע בדרך אחרת, אבל הטיעון שלך פשטני מדי ולא עומד במבחן המציאות.
לא נראה לי
להגיד שאף אחד מהילדים לא חלה בפוליו בכל מקרה - מבלי לדעת ומבלי לבדוק את תוצאות הבדיקות שלהם זו אמירת סרק חסרת בסיס.
להגיד שהילדים חלו בחיידק מבלי לראות את תוצאות הבדיקות שלהם זו גם אמירת סרק.
להגיד שהדרך היחידה לוודא ולחקור בנושא הזה היא סטטיסטית זו אמירה לא נכונה. שלילה של אפשרויות מסוימות דרך בדיקות מעבדה היא גישת לימינציה סבירה לגמרי.
לקבוצה של מחלות ותופעות שבהן הגורם לא מובהק- NOS - יש לקחת בחשבון את האפשרות שמשהו במרכיבי החיסון משפיע - במיוחד אם תופעות ה-nos הופיעו בסמיכות לקבלת חיסון.
אין צורך להטיל אחריות על משרד הבריאות - משרד הבריאות נטל את החירות לגבש מדיניות, לדרוש מהציבור לפעול בדרך מסוימת ולכן גם האחריות עליו בכל מקרה.
אלא אם הגישה שלך אומרת שמשרד הבריאות מוציא הנחיות, אדם פועל על פי ההנחיות של משרד הבריאות - ולכן האחריות על כל תוצאה היא על האדם עצמו שהחליט לפעות על פי ההנחיות. (כך זה נעשה בפועל כיום. לא?)
אם האחריות מוטלת על הציבור בכל מקרה - ואין שום סוג של אחריות על הגוף שמעביר את ההנחיות אז אין להתפלא שחלק נרחב מאוד מהציבור יעדיף לשקול וגם לוותר על חלק מההמלצות וההנחיות. נכון? כיוון שזו האחריות ההורית המהותית ביותר - לדאוג לבריאותו ולשלומו של הילד.
אם הורה הוא אחראי בלעדי - אז בפעם הבאה שיצאו הנחיות מהסוג הזה אז לציבור יהיה עוד פחות אמון במערכת הבריאות.
אני אגיד כאן בכנות שאני חושבת - אולי הבעיה הסבוכה ביותר בנושא הזה היא בעיית הפיצויים. אותי באופן אישי לא מעניין לתבוע פיצויים. אני רואה את עצמי אחראית בלעדית להחלטה שלקחתי לחסן את בני. משרד הבריאות המליץ. אני פעלתי על פי ההמלצה. בחירה שלי. החלטה שלי. אחריות שלי.
אני מודה עם המון צער וכאב שמכל הטעויות שעשיתי בחיי - זו הקשה מכולן. ומכל ההחלטות השגויות שלקחתי, על זו אני משלמת את המחיר הכבד ביותר. אילו יכולתי לחזור בי ממעשה אחד שעשיתי בחיי - מהחיסון הזה הייתי חוזרת בי. אייתי נותנת איבר מגופי אילו זה היה יכול לנטרל את התוצאות שאיתן אנחנו חיים.
ברור לי שתקדים של פיצויים יעורר אלפי אנשים לתבוע, לדרוש ולהאשים...
למעשה נדמה לי שאין אף עורך דין אחד בארץ שיהיה מוכן לייצג בתביעה כזאת - מסיבות מובנות.
אני לא מבקשת פיצוי. אני רק מבקשת המשך טיפול נכון ומתאים.
ועוד אני מבקשת שתימצא הדרך להעביר הנחייה גורפת שילדים שנפגעו מחיסון - או שיש חשד שנפגעו מחיסון - לא יידרשו לקבל מנות נוספות.
לסיום אוסיף שהגוף לא מתמודד יום יום עם המוני מזהמים במקביל. בוודאי לא כאלו שמוחדרים היישר לתוך הגוף. הגוף מתמודד עם מעט מזהמים בסביבה די קבועה. הבן שלי, שאותו הנקתי עד גיל שנה - לא חלה בשום מחלה עד גיל שנתיים וחצי. לא גרון, לא אוזניים, לא שפעת, לא חום, לא וירוס או חיידק במערכת העיכול. שום מחלה. למעשה אם תראה את הגיליון הרפואי המאוד עשיר שלו וכל סיכומי הביקורים - תגלה שכל הביקורים אצל כל הרופאים שפגשנו - כולם סביב תוצאות החיסון בלבד.
אולי לך זה נקרא פשטני - אצלי זה גזר דין שכולו מבחן מציאות אחד גדול.
להגיד שאף אחד מהילדים לא חלה בפוליו בכל מקרה - מבלי לדעת ומבלי לבדוק את תוצאות הבדיקות שלהם זו אמירת סרק חסרת בסיס.
להגיד שהילדים חלו בחיידק מבלי לראות את תוצאות הבדיקות שלהם זו גם אמירת סרק.
להגיד שהדרך היחידה לוודא ולחקור בנושא הזה היא סטטיסטית זו אמירה לא נכונה. שלילה של אפשרויות מסוימות דרך בדיקות מעבדה היא גישת לימינציה סבירה לגמרי.
לקבוצה של מחלות ותופעות שבהן הגורם לא מובהק- NOS - יש לקחת בחשבון את האפשרות שמשהו במרכיבי החיסון משפיע - במיוחד אם תופעות ה-nos הופיעו בסמיכות לקבלת חיסון.
אין צורך להטיל אחריות על משרד הבריאות - משרד הבריאות נטל את החירות לגבש מדיניות, לדרוש מהציבור לפעול בדרך מסוימת ולכן גם האחריות עליו בכל מקרה.
אלא אם הגישה שלך אומרת שמשרד הבריאות מוציא הנחיות, אדם פועל על פי ההנחיות של משרד הבריאות - ולכן האחריות על כל תוצאה היא על האדם עצמו שהחליט לפעות על פי ההנחיות. (כך זה נעשה בפועל כיום. לא?)
אם האחריות מוטלת על הציבור בכל מקרה - ואין שום סוג של אחריות על הגוף שמעביר את ההנחיות אז אין להתפלא שחלק נרחב מאוד מהציבור יעדיף לשקול וגם לוותר על חלק מההמלצות וההנחיות. נכון? כיוון שזו האחריות ההורית המהותית ביותר - לדאוג לבריאותו ולשלומו של הילד.
אם הורה הוא אחראי בלעדי - אז בפעם הבאה שיצאו הנחיות מהסוג הזה אז לציבור יהיה עוד פחות אמון במערכת הבריאות.
אני אגיד כאן בכנות שאני חושבת - אולי הבעיה הסבוכה ביותר בנושא הזה היא בעיית הפיצויים. אותי באופן אישי לא מעניין לתבוע פיצויים. אני רואה את עצמי אחראית בלעדית להחלטה שלקחתי לחסן את בני. משרד הבריאות המליץ. אני פעלתי על פי ההמלצה. בחירה שלי. החלטה שלי. אחריות שלי.
אני מודה עם המון צער וכאב שמכל הטעויות שעשיתי בחיי - זו הקשה מכולן. ומכל ההחלטות השגויות שלקחתי, על זו אני משלמת את המחיר הכבד ביותר. אילו יכולתי לחזור בי ממעשה אחד שעשיתי בחיי - מהחיסון הזה הייתי חוזרת בי. אייתי נותנת איבר מגופי אילו זה היה יכול לנטרל את התוצאות שאיתן אנחנו חיים.
ברור לי שתקדים של פיצויים יעורר אלפי אנשים לתבוע, לדרוש ולהאשים...
למעשה נדמה לי שאין אף עורך דין אחד בארץ שיהיה מוכן לייצג בתביעה כזאת - מסיבות מובנות.
אני לא מבקשת פיצוי. אני רק מבקשת המשך טיפול נכון ומתאים.
ועוד אני מבקשת שתימצא הדרך להעביר הנחייה גורפת שילדים שנפגעו מחיסון - או שיש חשד שנפגעו מחיסון - לא יידרשו לקבל מנות נוספות.
לסיום אוסיף שהגוף לא מתמודד יום יום עם המוני מזהמים במקביל. בוודאי לא כאלו שמוחדרים היישר לתוך הגוף. הגוף מתמודד עם מעט מזהמים בסביבה די קבועה. הבן שלי, שאותו הנקתי עד גיל שנה - לא חלה בשום מחלה עד גיל שנתיים וחצי. לא גרון, לא אוזניים, לא שפעת, לא חום, לא וירוס או חיידק במערכת העיכול. שום מחלה. למעשה אם תראה את הגיליון הרפואי המאוד עשיר שלו וכל סיכומי הביקורים - תגלה שכל הביקורים אצל כל הרופאים שפגשנו - כולם סביב תוצאות החיסון בלבד.
אולי לך זה נקרא פשטני - אצלי זה גזר דין שכולו מבחן מציאות אחד גדול.
אני מצטער לשמוע
אני לא מסוגל אפילו לדמיין מה הייתי מרגיש אם זה היה קורה לבנות שלי. ובשום שלב לא טענתי שזו לא תוצאה נוראה של החיסון,
אני רק מסתמך על הפרסומים שבהם נטען שע"פ הבדיקות הילדים לא לקו בפוליו. אני מקווה שאלו דיווחים אמינים. כלומר - אני בהחלט חושב שבדיקות מעבדה הן האמצעי הטוב ביותר, אבל להבנתי פשוט התוצאות שלהן לא אפשרו לקבוע מה הגורם לשיתוק.
אם אני טועה, בבקשה תקני אותי.
בוודאי שהאחריות על משרד הבריאות, אבל כמו שאמרת בסופו של דבר ההורים גם הם נושאים בתוצאות, כך או אחרת. ולכן גם אף אחד לא מחייב אותך להשמע להמלצות משרד הבריאות. אז לא הבנתי מי דורש לתת מנות נוספות.
גילוי נאות - ביתי הגדולה לא קיבלה עדיין חיסון כי אחותה קטנה מכדי לקבל את החיסון המומת. הערכנו את הסיכונים והחלטנו שבינתיים היא לא תקבל אותו.
עוד גילוי נאות - הבת שלי, שינקה עד גיל שנה ושמונה חודשים חלתה הרבה מאוד פעמים במהלך חייה. לפני החיסונים (חוץ מצהבת B), ואחרי החיסונים, ובכל שלב באמצע.
אני לא מסוגל אפילו לדמיין מה הייתי מרגיש אם זה היה קורה לבנות שלי. ובשום שלב לא טענתי שזו לא תוצאה נוראה של החיסון,
אני רק מסתמך על הפרסומים שבהם נטען שע"פ הבדיקות הילדים לא לקו בפוליו. אני מקווה שאלו דיווחים אמינים. כלומר - אני בהחלט חושב שבדיקות מעבדה הן האמצעי הטוב ביותר, אבל להבנתי פשוט התוצאות שלהן לא אפשרו לקבוע מה הגורם לשיתוק.
אם אני טועה, בבקשה תקני אותי.
בוודאי שהאחריות על משרד הבריאות, אבל כמו שאמרת בסופו של דבר ההורים גם הם נושאים בתוצאות, כך או אחרת. ולכן גם אף אחד לא מחייב אותך להשמע להמלצות משרד הבריאות. אז לא הבנתי מי דורש לתת מנות נוספות.
גילוי נאות - ביתי הגדולה לא קיבלה עדיין חיסון כי אחותה קטנה מכדי לקבל את החיסון המומת. הערכנו את הסיכונים והחלטנו שבינתיים היא לא תקבל אותו.
עוד גילוי נאות - הבת שלי, שינקה עד גיל שנה ושמונה חודשים חלתה הרבה מאוד פעמים במהלך חייה. לפני החיסונים (חוץ מצהבת B), ואחרי החיסונים, ובכל שלב באמצע.
בסופו של דבר הילדים נושאים בתוצאות
קודם הילדים ואחר כך ההורים. לא גם... אלא רק.
"משרד הבריאות" כגוף - ישן היטב בלילה (בינתיים).
קשה לי מאוד לקבל כ"דיווח אמין" פרסום שבו מי שנתן את ההוראה על מתן החיסון קובע שעפ"י תוצאות הבדיקות - זה לא מהחיסון.
בשום מקום לא נתקלתי בתופעה כזאת שבה המבקר מבקר את - עצמו. לדעתי אפילו ועדת האתיקה הרפואית נאלצת לצחקק על הפרסום הזה.
זה נכון שלא מכניסים ילדים למעצר על מנת להזריק להם חיסון בכוח, אבל כשיש להורה אמון מלא ברופא, והרופא קובע שתופעות מסוימות שיש לילד אינן מהחיסון אלא - חיידק,וירוס,nos, - ויש להמשיך בתכנית החיסונים כרגיל, אז מרבית ההורים מתוך האמון הזה ממשיכים לחסן.
הרי ברור שאף הורה לא רוצה שהילד שלו יחלה.
ואם זה לא מהחיסון אז אין מניעה להמשיך לחסן, נכון?
כשמדובר בתינוקות ופעוטות שאינם יודעים לדבר, או עדיין לא יודעים לבטא היטב את חוויות גופם - מה שיש זה בכי כגילוי לכאב, והתופעות שרואים ההורים. אז מה אם הם חושבים שזה מהחיסון? עד של יוכח "מדעית אחרת - אין מניעה להמשיך לחסן.
כשאני קוראת את העדויות של נערות - שכבר מסוגלות לדבר ולבטא את מה שהן מרגישות - אני קוראת תיאור של תופעות שחווה בני ולא יכול היה לתאר. חלק גדול מהעדויות האלו מתייחס למנה שנייה ושלישית של החיסון - כשעוד במנה הראשונה כבר הופיעו תופעות עם רקע נוירולוגי לא מוסבר. מי היה הרופא שהנחה אותן להמשיך ולקבל מנות נוספות של החיסון?
על עצמי אני יכולה להעיד שאני אחת האמהות המטומטמות, תמימות, מלאות אמון - שראתה במנה הראשונה שמשהו מאוד לא בסדר. וכיוון שהרופא המליץ במנה הבאה לפצל "על מנת לזהות לאיזה מהחיסונים הבן שלך רגיש" - הייתי מספיק טיפשה לתת את המנה השנייה.
אם אחרי המנה הראשונה עוד אפשר היה לתקן או לפחות לשפר משמעותית את המצב, אז המנה השנייה הבטיחה שהסיכוי הזה נמחק מסט האפשרויות שלנו.
כשחזרנו אל המרפאה עם אותן תופעות שנצפו בחיסון הראשון - אך בחריפות גדולה הרבה יותר - רופא הילדים ש"המליץ" כבר לא היה שם. הוא עזב והגיע רופא חדש במקומו.
ועדיין, למרות שיש בידנו מכתב בחתימתו של אימונולוג בכיר שמאשר שיש להימנע ממתן חיסונים "מסוימים" לבננו, ולמרות שבמחשבי משרד הבריאות אמורה להופיע התרעה על הימנעות מלחסן אותו, ולמרות שבפנקס החיסונים מופיעה ההערה על הרגישות לחיסון - עדיין במהלך ה"מבצע" הנוכחי קיבלנו אין ספור שיחות טלפון, הודעות אס אם אס, מכתבים הקוראים לנו ומזהירים אותנו ... לסור לאלתר אל המוקד הקרוב למקום מגורינו על מנת לחסנו.
גילוי נאות - בני הבכור חוסן בכל החיסונים בלי יוצא מן הכלל. הוא חלה בכל וירוס וחיידק שעבר ברדיוס קילומטר מאיתנו - בלי שום קשר לשום חיסון.
עוד גילוי נאות - בננו הצעיר ביותר לא חוסן בשום חיסון למעט החיסונים ביום הלידה. אני לא ישנה בלילות בגלל זה. לא שקט לי שהוא לא מחוסן. לא רוצה שיחלה בשום מחלה. אני רוצה לחסן אותו אבל מפחדת לגרום לו נזק בלתי הפיך כמו שגרמתי במו החלטתי לבני האמצעי. שום תופעה נוירולוגית לא נצפתה.
עוד גילוי נאות אחד - כשנולד בני הצעיר ביותר התלבטנו מאוד מה לעשות ואיך לפעול. רצינו לנסות לתפור תכנית חיסונים כלשהי שתאפשר לנו להגן עליו ככל האפשר ולהימנע מנזק ככל האפשר. כשנכנסנו לאחד האתרים של רופאי ילדים ש"תופרים" תכנית מעקב וחיסון שונה מהרגיל גילינו שהרופא ששלח אותנו "לפצל ולגלות" הוא ממובילי המרפאה ה"חלופית".
כך למדתי, בדרך אכזרית משהו, שלפעמים המלצת הרופא המטפל תלויה גם בכובע שהוא חובש באותו הרגע.
אמת דיברתי.
קודם הילדים ואחר כך ההורים. לא גם... אלא רק.
"משרד הבריאות" כגוף - ישן היטב בלילה (בינתיים).
קשה לי מאוד לקבל כ"דיווח אמין" פרסום שבו מי שנתן את ההוראה על מתן החיסון קובע שעפ"י תוצאות הבדיקות - זה לא מהחיסון.
בשום מקום לא נתקלתי בתופעה כזאת שבה המבקר מבקר את - עצמו. לדעתי אפילו ועדת האתיקה הרפואית נאלצת לצחקק על הפרסום הזה.
זה נכון שלא מכניסים ילדים למעצר על מנת להזריק להם חיסון בכוח, אבל כשיש להורה אמון מלא ברופא, והרופא קובע שתופעות מסוימות שיש לילד אינן מהחיסון אלא - חיידק,וירוס,nos, - ויש להמשיך בתכנית החיסונים כרגיל, אז מרבית ההורים מתוך האמון הזה ממשיכים לחסן.
הרי ברור שאף הורה לא רוצה שהילד שלו יחלה.
ואם זה לא מהחיסון אז אין מניעה להמשיך לחסן, נכון?
כשמדובר בתינוקות ופעוטות שאינם יודעים לדבר, או עדיין לא יודעים לבטא היטב את חוויות גופם - מה שיש זה בכי כגילוי לכאב, והתופעות שרואים ההורים. אז מה אם הם חושבים שזה מהחיסון? עד של יוכח "מדעית אחרת - אין מניעה להמשיך לחסן.
כשאני קוראת את העדויות של נערות - שכבר מסוגלות לדבר ולבטא את מה שהן מרגישות - אני קוראת תיאור של תופעות שחווה בני ולא יכול היה לתאר. חלק גדול מהעדויות האלו מתייחס למנה שנייה ושלישית של החיסון - כשעוד במנה הראשונה כבר הופיעו תופעות עם רקע נוירולוגי לא מוסבר. מי היה הרופא שהנחה אותן להמשיך ולקבל מנות נוספות של החיסון?
על עצמי אני יכולה להעיד שאני אחת האמהות המטומטמות, תמימות, מלאות אמון - שראתה במנה הראשונה שמשהו מאוד לא בסדר. וכיוון שהרופא המליץ במנה הבאה לפצל "על מנת לזהות לאיזה מהחיסונים הבן שלך רגיש" - הייתי מספיק טיפשה לתת את המנה השנייה.
אם אחרי המנה הראשונה עוד אפשר היה לתקן או לפחות לשפר משמעותית את המצב, אז המנה השנייה הבטיחה שהסיכוי הזה נמחק מסט האפשרויות שלנו.
כשחזרנו אל המרפאה עם אותן תופעות שנצפו בחיסון הראשון - אך בחריפות גדולה הרבה יותר - רופא הילדים ש"המליץ" כבר לא היה שם. הוא עזב והגיע רופא חדש במקומו.
ועדיין, למרות שיש בידנו מכתב בחתימתו של אימונולוג בכיר שמאשר שיש להימנע ממתן חיסונים "מסוימים" לבננו, ולמרות שבמחשבי משרד הבריאות אמורה להופיע התרעה על הימנעות מלחסן אותו, ולמרות שבפנקס החיסונים מופיעה ההערה על הרגישות לחיסון - עדיין במהלך ה"מבצע" הנוכחי קיבלנו אין ספור שיחות טלפון, הודעות אס אם אס, מכתבים הקוראים לנו ומזהירים אותנו ... לסור לאלתר אל המוקד הקרוב למקום מגורינו על מנת לחסנו.
גילוי נאות - בני הבכור חוסן בכל החיסונים בלי יוצא מן הכלל. הוא חלה בכל וירוס וחיידק שעבר ברדיוס קילומטר מאיתנו - בלי שום קשר לשום חיסון.
עוד גילוי נאות - בננו הצעיר ביותר לא חוסן בשום חיסון למעט החיסונים ביום הלידה. אני לא ישנה בלילות בגלל זה. לא שקט לי שהוא לא מחוסן. לא רוצה שיחלה בשום מחלה. אני רוצה לחסן אותו אבל מפחדת לגרום לו נזק בלתי הפיך כמו שגרמתי במו החלטתי לבני האמצעי. שום תופעה נוירולוגית לא נצפתה.
עוד גילוי נאות אחד - כשנולד בני הצעיר ביותר התלבטנו מאוד מה לעשות ואיך לפעול. רצינו לנסות לתפור תכנית חיסונים כלשהי שתאפשר לנו להגן עליו ככל האפשר ולהימנע מנזק ככל האפשר. כשנכנסנו לאחד האתרים של רופאי ילדים ש"תופרים" תכנית מעקב וחיסון שונה מהרגיל גילינו שהרופא ששלח אותנו "לפצל ולגלות" הוא ממובילי המרפאה ה"חלופית".
כך למדתי, בדרך אכזרית משהו, שלפעמים המלצת הרופא המטפל תלויה גם בכובע שהוא חובש באותו הרגע.
אמת דיברתי.
את צודקת
אז עוד גילוי נאות - אחרי החיסונים הראשונים בטיפת חלב, הבת שלי צרחה יומיים. מאז פיצלנו את כל החיסונים שלה.
אני חושב שאנחנו מסכימים על הרבה מאוד דברים, אם כך, רק שהפגיעה שחוויתם קשה עשרות מונים.
אני לא הכחשתי ואני גם לא חושב שרוב הרופאים מכחישים, שיש תופעות לוואי, לפעמים קשות, לחיסונים. הבעייה שקשה להוכיח זאת בוודאות במקרה פרטני.
ולכן אמרתי שמשרד הבריאות אחראי מבחינה עקרונית.
לא התכוונתי לכך שכיום הוא לוקח אחריות כראוי. יש לו הרבה מה לתקן.
אכן יש בעיה להקשיב לרופאים אוטומטית. אני כנראה עדיין נאיבי, אבל אני לא חושב שיש איזו קונספירציה להסתיר את הפגיעות.
מה שאני כן חושב זה שלרופאים קשה עם אי-הידיעה המובהקת של תוצאות פעולותיהם, ולכן יותר קל להם לומר שאין קשר בכל מקרה נתון, גם בגלל שיקולי בריאות הציבור. הם חושבים, כמוני, שהתועלות שבחיסונים עולות על החסרונות.
הבעיה היא בלדעת שעשית פעולה אקטיבית שגרמה לנזק לילדך (או אפילו למטופל שלך. אני כן מאמין שרוב הרופאים דואגים למטופליהם). זו תחושה מאוד קשה. כל פעולה רפואית כרוכה בסיכון. אבל גם ההמנעות ממנה. לפעמים נופלים בצד הלא נכון, אני לא יודע אם אני הייתי מסוגל להתמודד עם מה שאת מתמודדת איתו.
וכמו שכבר אמרתי, גם אני חושב שלהציב בראשות הוועדה את אחד מהאחראים להחלטה לחסן הוא טעות, ולו בגלל מראית עין. ייתכן שזה השפיע על התוצאות, אני לא יודע.
אני כן דבק בעמדתי שבמקרה זה, להבנתי, לא מדובר בפוליו, ולכן אני לא רואה מה עוד ניתן לעשות. ייתכן שההחלטה לחסן את האוכלוסיה היתה שגוייה, אבל צריך לקחת בחשבון גם את האלטרנטיבות. אני לא מקנא במי שצריך היה לקבל אותה. בסוריה השכנה חלו בחודשים האחרונים כמה עשרות אנשים בפוליו.
אז עוד גילוי נאות - אחרי החיסונים הראשונים בטיפת חלב, הבת שלי צרחה יומיים. מאז פיצלנו את כל החיסונים שלה.
אני חושב שאנחנו מסכימים על הרבה מאוד דברים, אם כך, רק שהפגיעה שחוויתם קשה עשרות מונים.
אני לא הכחשתי ואני גם לא חושב שרוב הרופאים מכחישים, שיש תופעות לוואי, לפעמים קשות, לחיסונים. הבעייה שקשה להוכיח זאת בוודאות במקרה פרטני.
ולכן אמרתי שמשרד הבריאות אחראי מבחינה עקרונית.
לא התכוונתי לכך שכיום הוא לוקח אחריות כראוי. יש לו הרבה מה לתקן.
אכן יש בעיה להקשיב לרופאים אוטומטית. אני כנראה עדיין נאיבי, אבל אני לא חושב שיש איזו קונספירציה להסתיר את הפגיעות.
מה שאני כן חושב זה שלרופאים קשה עם אי-הידיעה המובהקת של תוצאות פעולותיהם, ולכן יותר קל להם לומר שאין קשר בכל מקרה נתון, גם בגלל שיקולי בריאות הציבור. הם חושבים, כמוני, שהתועלות שבחיסונים עולות על החסרונות.
הבעיה היא בלדעת שעשית פעולה אקטיבית שגרמה לנזק לילדך (או אפילו למטופל שלך. אני כן מאמין שרוב הרופאים דואגים למטופליהם). זו תחושה מאוד קשה. כל פעולה רפואית כרוכה בסיכון. אבל גם ההמנעות ממנה. לפעמים נופלים בצד הלא נכון, אני לא יודע אם אני הייתי מסוגל להתמודד עם מה שאת מתמודדת איתו.
וכמו שכבר אמרתי, גם אני חושב שלהציב בראשות הוועדה את אחד מהאחראים להחלטה לחסן הוא טעות, ולו בגלל מראית עין. ייתכן שזה השפיע על התוצאות, אני לא יודע.
אני כן דבק בעמדתי שבמקרה זה, להבנתי, לא מדובר בפוליו, ולכן אני לא רואה מה עוד ניתן לעשות. ייתכן שההחלטה לחסן את האוכלוסיה היתה שגוייה, אבל צריך לקחת בחשבון גם את האלטרנטיבות. אני לא מקנא במי שצריך היה לקבל אותה. בסוריה השכנה חלו בחודשים האחרונים כמה עשרות אנשים בפוליו.
גם לדעתי רוב הרופאים דואגים למטופליהם
אני נמנעת משימוש במלה קונספירציה כדי לתאר את המציאות הקיימת כיום בנושא הזה.
לדעתי רוב הרופאים - שהם באותה הזדמנות גם בני אדם פרטיים לגמרי, ורובם הורים לילדים בעצמם - נקרעים בעצמם בין ההבנה הרחבה שלהם ביחס לבריאות הציבור ובין צרכיו של מטופל יחיד כפרט.
אני רואה את זה אצל רופא הילדים הנוכחי שלי - שרק בשיחה שלא לפרוטוקול הסכים עם בחירתי לא לחסן. ואף הודה בפני שהוא נמנע מלתת את חלק מהחיסונים לילדיו, וחלק אחר בחר לפצל ולדחות.
אני לא בטוחה שההחלטה לחסן היתה שגויה. לא יודעת מה שיטת ההתחסנות הנהוגה בסוריה - ונראה שחולי פוליו מסוריה מקבלים מקלט וטיפול רפואי אצלנו. בטח יקום מי שיטען שאותו משרד הבריאות שמאפשר לפליטים האלו להגיע לכאן על-מנת לקבל טיפול רפואי הומאני וצדקני מכניס לכאן את הפוליו הפראי דרך הדלת הצפונית. כיוון שכך, נראה שרצוי מאוד שהאוכלוסיה המקומית תהיה מוגנת ככל האפשר.
אני כן חושבת שלהגדיר את המהלך כ"אפס סיכונים". זה שגוי. זה לא אפס סיכונים.
נמצאים בסיכון כמה עשרות אלפים מדוכאי חיסון.
נמצאים בסיכון אלפים רבים שנפגעו מחיסונים - ולא רצוי לחסנם שוב.
נמצאים בסיכון תינוקות עד גיל חצי שנה שעדיין לא קיבלו מספיק מנות של החיסון המומת.
ודוגמה לבחירה איך להתייחס אל תופעות לוואי בדרך מסוימת אפשר לראות מהפורום הזה ממש. כמו גם הבחירה להימנע מלענות על שאלות מסוימות.
אני שוב חוזרת ומדגישה - אילו נפגעי חיסונים היו מקבלים טיפול נאות, ותואם נסיבות, אמון הציבור במערכת הבריאות היה גדל. כיוון שהורה שילדו נפגע מחיסון היה יודע שיש לו כתובת. והורה ששוקל לחסן היה יודע שאם זה ייפול בצלחת שלו - תהיה לו כתובת.
לא כתובת לתלונות, או תביעות - אלא כתובת לטיפול הולם.
אני משוכנעת שבדיוק כפי שכיום - סוללה של משפטנים מנסחת ומשמנת את הפרצות האפשריות בטרמינולוגיה העיקשת הנוכחית - אפשר היה לשלם להם את אותו השכר על מנת שינסחו את הדרך המשפטית המפולפלת שתאפשר הכרה בנפגעי חיסונים וטיפול בהם בהתאם, מבלי שזו תהפוך עילה לתביעות פיצויים שאף גוף במדינה לא יוכל לעמוד בעלותם.
כפי שאפשר להבין מדעותי - אני ממש לא רוצה שטובת הכלל תהיה קורבן של המקרה הפרטי שלי. להפך.
אבל כן הייתי רוצה שלמרות שהוא נפגע - הוא עדיין יהיה כלול בתוך טובת הכלל, ולא יודר ממנה בגלל פגיעתו.
אני נמנעת משימוש במלה קונספירציה כדי לתאר את המציאות הקיימת כיום בנושא הזה.
לדעתי רוב הרופאים - שהם באותה הזדמנות גם בני אדם פרטיים לגמרי, ורובם הורים לילדים בעצמם - נקרעים בעצמם בין ההבנה הרחבה שלהם ביחס לבריאות הציבור ובין צרכיו של מטופל יחיד כפרט.
אני רואה את זה אצל רופא הילדים הנוכחי שלי - שרק בשיחה שלא לפרוטוקול הסכים עם בחירתי לא לחסן. ואף הודה בפני שהוא נמנע מלתת את חלק מהחיסונים לילדיו, וחלק אחר בחר לפצל ולדחות.
אני לא בטוחה שההחלטה לחסן היתה שגויה. לא יודעת מה שיטת ההתחסנות הנהוגה בסוריה - ונראה שחולי פוליו מסוריה מקבלים מקלט וטיפול רפואי אצלנו. בטח יקום מי שיטען שאותו משרד הבריאות שמאפשר לפליטים האלו להגיע לכאן על-מנת לקבל טיפול רפואי הומאני וצדקני מכניס לכאן את הפוליו הפראי דרך הדלת הצפונית. כיוון שכך, נראה שרצוי מאוד שהאוכלוסיה המקומית תהיה מוגנת ככל האפשר.
אני כן חושבת שלהגדיר את המהלך כ"אפס סיכונים". זה שגוי. זה לא אפס סיכונים.
נמצאים בסיכון כמה עשרות אלפים מדוכאי חיסון.
נמצאים בסיכון אלפים רבים שנפגעו מחיסונים - ולא רצוי לחסנם שוב.
נמצאים בסיכון תינוקות עד גיל חצי שנה שעדיין לא קיבלו מספיק מנות של החיסון המומת.
ודוגמה לבחירה איך להתייחס אל תופעות לוואי בדרך מסוימת אפשר לראות מהפורום הזה ממש. כמו גם הבחירה להימנע מלענות על שאלות מסוימות.
אני שוב חוזרת ומדגישה - אילו נפגעי חיסונים היו מקבלים טיפול נאות, ותואם נסיבות, אמון הציבור במערכת הבריאות היה גדל. כיוון שהורה שילדו נפגע מחיסון היה יודע שיש לו כתובת. והורה ששוקל לחסן היה יודע שאם זה ייפול בצלחת שלו - תהיה לו כתובת.
לא כתובת לתלונות, או תביעות - אלא כתובת לטיפול הולם.
אני משוכנעת שבדיוק כפי שכיום - סוללה של משפטנים מנסחת ומשמנת את הפרצות האפשריות בטרמינולוגיה העיקשת הנוכחית - אפשר היה לשלם להם את אותו השכר על מנת שינסחו את הדרך המשפטית המפולפלת שתאפשר הכרה בנפגעי חיסונים וטיפול בהם בהתאם, מבלי שזו תהפוך עילה לתביעות פיצויים שאף גוף במדינה לא יוכל לעמוד בעלותם.
כפי שאפשר להבין מדעותי - אני ממש לא רוצה שטובת הכלל תהיה קורבן של המקרה הפרטי שלי. להפך.
אבל כן הייתי רוצה שלמרות שהוא נפגע - הוא עדיין יהיה כלול בתוך טובת הכלל, ולא יודר ממנה בגלל פגיעתו.
אני מסכים לחלוטין עם כל מה שאמרת.
גם כאן, וגם בפוסט השני.
אכן, ההמנעות מדיון בתופעות מורכבות שבהן רב הנסתר על הגלוי, וכולנו יודעים שיש לא מעט כאלו ברפואה, היא מנת חלקם של רבים מהרופאים. בייחוד אלו שמטרתם להציג את מדיניות משרד הבריאות.
אני מבין את נטייתם הטבעית לטעון שיש "אפס סיכונים" כדי להעלות את אחוז המתחסנים, בהנחה שמבצע החיסונים אכן נחוץ (ואין לי את הידע לקבוע זאת), אבל היא אינה ראויה, וכמובן גם אינה יעילה כיום כשכל המידע נגיש ברשת.
אין ספק שלטעון ש"כל אדם יודע מהן הרגישויות שלו" בהתייחס לחיסון שניתן לילדים קטנים מאוד זה זלזול באינטליגנציה במקרה הטוב וטפשות במקרה הרע, או להפך.
לגבי סוריה - אני לא יודע מה המצב שם כמובן, רק מקצת חדשות,
אני רק חושב שראוי שכולנו נזכור שפוליו הוא סכנה ממשית. הוא קיים ויכול עדיין לפגוע באנשים
גם כאן, וגם בפוסט השני.
אכן, ההמנעות מדיון בתופעות מורכבות שבהן רב הנסתר על הגלוי, וכולנו יודעים שיש לא מעט כאלו ברפואה, היא מנת חלקם של רבים מהרופאים. בייחוד אלו שמטרתם להציג את מדיניות משרד הבריאות.
אני מבין את נטייתם הטבעית לטעון שיש "אפס סיכונים" כדי להעלות את אחוז המתחסנים, בהנחה שמבצע החיסונים אכן נחוץ (ואין לי את הידע לקבוע זאת), אבל היא אינה ראויה, וכמובן גם אינה יעילה כיום כשכל המידע נגיש ברשת.
אין ספק שלטעון ש"כל אדם יודע מהן הרגישויות שלו" בהתייחס לחיסון שניתן לילדים קטנים מאוד זה זלזול באינטליגנציה במקרה הטוב וטפשות במקרה הרע, או להפך.
לגבי סוריה - אני לא יודע מה המצב שם כמובן, רק מקצת חדשות,
אני רק חושב שראוי שכולנו נזכור שפוליו הוא סכנה ממשית. הוא קיים ויכול עדיין לפגוע באנשים
נראה שאתה לא מבין
אני לא רוצה להניח.
מעולם לא רציתי להניח הנחות משום סוג בנושא הזה.
אני רוצה רק להניח שכשאני הולכת לרופא אני יכולה לסמוך על חוות דעתו.
אני רוצה להניח שכשרופא רואה את הילד שלי בפעם הראשונה, (לדוגמה במיון) מבלי להכיר את התיק הרפואי של הילד לא יצהיר הצהרות בדבר ממה זה לא עוד לפני שהוא בדק בכלל את הילד.
אני רוצה להניח שאם הילד שלי הראה תגובה אלרגית או חריגה לחיסון - לא תיווצר שרשרת של כשלים, טעויות, אי איבחון, איבחון לא נכון, אי מתן טיפול מתאים, דחיית טיפול מתאים ואי מתן הנחיות ברורות להתמודדות עם אלרגיה או רגישות על ידי שרשרת רופאים ו"מומחים" שאמונים על מתן עזרה רפואית נכונה לילדים. כל זה רק בגלל שמישהו החליט שבכל מקרה - לא משנה מה עוד יקרה, ולא משנה מה יהיה המחיר - זה לא מהחיסון.
ועוד הייתי רוצה להניח שאנשים מסוגך, שנראה שאכפת להם מבריאותם של תינוקות וילדים - כיוון שנראה שאתה תומך נלהב במתן חיסונים, יתמכו בשיפור הקיים, ותיקון הלוקה.
זה בתנאי שאתה לא עסוק באותו רגע בלהתבדח ולמצוא את זה מצחיק שילדה אחת לקתה בשיתוק.
אני לא רוצה להניח.
מעולם לא רציתי להניח הנחות משום סוג בנושא הזה.
אני רוצה רק להניח שכשאני הולכת לרופא אני יכולה לסמוך על חוות דעתו.
אני רוצה להניח שכשרופא רואה את הילד שלי בפעם הראשונה, (לדוגמה במיון) מבלי להכיר את התיק הרפואי של הילד לא יצהיר הצהרות בדבר ממה זה לא עוד לפני שהוא בדק בכלל את הילד.
אני רוצה להניח שאם הילד שלי הראה תגובה אלרגית או חריגה לחיסון - לא תיווצר שרשרת של כשלים, טעויות, אי איבחון, איבחון לא נכון, אי מתן טיפול מתאים, דחיית טיפול מתאים ואי מתן הנחיות ברורות להתמודדות עם אלרגיה או רגישות על ידי שרשרת רופאים ו"מומחים" שאמונים על מתן עזרה רפואית נכונה לילדים. כל זה רק בגלל שמישהו החליט שבכל מקרה - לא משנה מה עוד יקרה, ולא משנה מה יהיה המחיר - זה לא מהחיסון.
ועוד הייתי רוצה להניח שאנשים מסוגך, שנראה שאכפת להם מבריאותם של תינוקות וילדים - כיוון שנראה שאתה תומך נלהב במתן חיסונים, יתמכו בשיפור הקיים, ותיקון הלוקה.
זה בתנאי שאתה לא עסוק באותו רגע בלהתבדח ולמצוא את זה מצחיק שילדה אחת לקתה בשיתוק.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.