אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
זה נכון, שהרבה ילדים אמריקאים יודעים עוד שפות?
- פותח הנושא ניצן חזר הבייתה
- פורסם בתאריך
Boston Guy
New member
בת הזוג שלי... היא "עשתה דוקטורט" על העניין הזה
אנחנו "השתמשנו" ביועצים שאחרים לקחו... אישתי התחילה להתעסק בתהליך של חיפושי קולג' עוד לפני שהילדים שלנו היו בגיל המתאים - כשחברים שלנו שהיו להם ילדים גדולים יותר חיפשו. החברים האלו שכרו יועצים וקנו כל מני שרותים נוספים - ואישתי שהייתה מעורבת בצורה מאוד אינטנסיבית בתהליכים האלו למדה מזה המון. כשהגיע הזמן שלנו לחפש - לא לקחנו "יועץ קולג'" שילווה אותנו בתהליך מקצה לקצה, אלא קנינו רק שרותים ספציפיים (כמו למשל "שרותי REVIEW לחיבורים של הילד") שבהם רצינו "עוד זוג עיניים מקצועיות".
אישתי למדה מאוד ברצינות את התהליך, את הלוגיקה שלו, למדה את הכלים השונים שקיימים בכדי לבדוק את ההתאמה של התלמיד לקולג' והקולג' לתלמיד, ונכון לכרגע אנחנו די מרוצים מהתוצאות.
אנחנו "השתמשנו" ביועצים שאחרים לקחו... אישתי התחילה להתעסק בתהליך של חיפושי קולג' עוד לפני שהילדים שלנו היו בגיל המתאים - כשחברים שלנו שהיו להם ילדים גדולים יותר חיפשו. החברים האלו שכרו יועצים וקנו כל מני שרותים נוספים - ואישתי שהייתה מעורבת בצורה מאוד אינטנסיבית בתהליכים האלו למדה מזה המון. כשהגיע הזמן שלנו לחפש - לא לקחנו "יועץ קולג'" שילווה אותנו בתהליך מקצה לקצה, אלא קנינו רק שרותים ספציפיים (כמו למשל "שרותי REVIEW לחיבורים של הילד") שבהם רצינו "עוד זוג עיניים מקצועיות".
אישתי למדה מאוד ברצינות את התהליך, את הלוגיקה שלו, למדה את הכלים השונים שקיימים בכדי לבדוק את ההתאמה של התלמיד לקולג' והקולג' לתלמיד, ונכון לכרגע אנחנו די מרוצים מהתוצאות.
דיברתי עד עכשיו עם שני יועצים שנוקטים באסטרטגיה שונה לחלוטין
אחת מלווה את הילד בתהליך בחירת הקולג' המתאים ליכולתיו ועזרה בשיפור הקורות חיים/הישגים ע"י הכוונת הילד למה הקולג' מחפש, פלוס עזרה בכתיבת המאמרים
השני בא מכיוון אחר לגמרי, הוא בונה יחד עם הילד והמשפחה אסטרטגיה פיננסית ואקדמית. הוא טוען שתכלס הקולג'ים לא ממש קוראים את המאמרים במילא, ומה שמשפיע עליהם הרבה יותר היום זה ה- social presence של הילד פלוס כמובן הציונים וכל ההישגים מסביב.
אחת מלווה את הילד בתהליך בחירת הקולג' המתאים ליכולתיו ועזרה בשיפור הקורות חיים/הישגים ע"י הכוונת הילד למה הקולג' מחפש, פלוס עזרה בכתיבת המאמרים
השני בא מכיוון אחר לגמרי, הוא בונה יחד עם הילד והמשפחה אסטרטגיה פיננסית ואקדמית. הוא טוען שתכלס הקולג'ים לא ממש קוראים את המאמרים במילא, ומה שמשפיע עליהם הרבה יותר היום זה ה- social presence של הילד פלוס כמובן הציונים וכל ההישגים מסביב.
Boston Guy
New member
לא ממש הבנתי מה שונה באיסטרטגייה של שני היועצים האלו.
יועץ א' "מלווה את הילד בתהליך בחירת הקולג' המתאים ליכולתיו".
מה, יועץ ב' לא עוזר למשפחה \ ילד לבחור קולג' שמתאים ליכולותיו של הסטודנט?
יועץ ב' "בונה יחד עם הילד והמשפחה אסטרטגיה פיננסית ואקדמית".
מה - יועץ א' מתעלם מהיכולת הכלכלית של המשפחה לשלם ומתכוון להציע לכם להרשם לקולג'ים שלא תוכלו לעמוד במחיר שלהם?
אני חושב שמה שמבלבל כאן זה שלשני היועצים הללו יש SALES PITCH שונה אחד מהשני, והם משתמשים ב MARKETING WORDS אחרות... אבל לדעתי הם מוכרים בדיוק את אותו שרות.
אחד קורא לזה "עזרה בשיפור הקורות חיים/הישגים",
השני קורא לזה "- social presence של הילד פלוס כמובן הציונים וכל ההישגים מסביב" -
אבל שניהם, לדעתי, מדברים על אותו דבר, וייעצו לכם לעשות את הקומבינות הסטנדרטיות (שתלויות במצב הסוציו אקונומי שלכם ובעומק הכיס).
יועץ א' "מלווה את הילד בתהליך בחירת הקולג' המתאים ליכולתיו".
מה, יועץ ב' לא עוזר למשפחה \ ילד לבחור קולג' שמתאים ליכולותיו של הסטודנט?
יועץ ב' "בונה יחד עם הילד והמשפחה אסטרטגיה פיננסית ואקדמית".
מה - יועץ א' מתעלם מהיכולת הכלכלית של המשפחה לשלם ומתכוון להציע לכם להרשם לקולג'ים שלא תוכלו לעמוד במחיר שלהם?
אני חושב שמה שמבלבל כאן זה שלשני היועצים הללו יש SALES PITCH שונה אחד מהשני, והם משתמשים ב MARKETING WORDS אחרות... אבל לדעתי הם מוכרים בדיוק את אותו שרות.
אחד קורא לזה "עזרה בשיפור הקורות חיים/הישגים",
השני קורא לזה "- social presence של הילד פלוס כמובן הציונים וכל ההישגים מסביב" -
אבל שניהם, לדעתי, מדברים על אותו דבר, וייעצו לכם לעשות את הקומבינות הסטנדרטיות (שתלויות במצב הסוציו אקונומי שלכם ובעומק הכיס).
ניצן חזר הבייתה
Active member
אני חושב שרבים מאמריקאים עצלנים, וגם שכל תוכן זר מדובב
עושה להם רושם שכולם יודעים אנגלית. לדעתי כל אחד צריך ללמוד חוץ מאנגלית עוד שפה בינלאומית.
עושה להם רושם שכולם יודעים אנגלית. לדעתי כל אחד צריך ללמוד חוץ מאנגלית עוד שפה בינלאומית.
אמריקאים לא יותר עצלנים מהישראלים בשפות זרות
אנגלית בישראל זה לא שפה זרה, זה צורך קיומי. בלי אנגלית אי אפשר לגמור תיכון, ללמוד באוניברסיטה, לצאת מגבולות ישראל, לתקשר עם זרים בישראל או אפילו להישתמש באינטרנט כמו שצריך.
ברגע שהוצאתה את האנגלית יש מעט מאוד ישראלים שיודעים שפה זרה, אלא אם כן דיברו אותה בבית (למשל רוסית) או חיו באותה מדינה. לא בטוח בכלל שבאחוזים זה יותר מהאמריקאים.
אנגלית בישראל זה לא שפה זרה, זה צורך קיומי. בלי אנגלית אי אפשר לגמור תיכון, ללמוד באוניברסיטה, לצאת מגבולות ישראל, לתקשר עם זרים בישראל או אפילו להישתמש באינטרנט כמו שצריך.
ברגע שהוצאתה את האנגלית יש מעט מאוד ישראלים שיודעים שפה זרה, אלא אם כן דיברו אותה בבית (למשל רוסית) או חיו באותה מדינה. לא בטוח בכלל שבאחוזים זה יותר מהאמריקאים.
Boston Guy
New member
אנחנו האחרונים שיגידו לך מה לחשוב
לא ידוע לי כמה אמריקאים אתה באמת פגשת אישית בימי חייך, ועל סמך מה אתה כותב הכללות על "רוב האמריקאים" או מתבטא במילה "להם" כאילו שמדובר באיזושהיא מקשה אחת של בני אדם.
עד עתה חוויתי כמעט 25 שנים של חיים בארה"ב.
מקומות העבודות שבהן עבדתי (ועדיין עובד) נתנו לי את הזכות לפגוש, לדבר ולעבוד אנשים מכל STATE IN THE UNION כמעט, ואיפשרו לי לבלות זמן במגוון של ערים, עיירות, כפרים וכיוצ"ב באזורים שונים בארה"ב.
והרושם שלי הוא שיש בארה"ב מנעד עצום של "אמריקאים" - שבאים בכל הצבעים, בכל הגדלים ובכל הצורות שאתה רק יכול לדמיין לעצמך.
אם תסתובב בדאון טאון של כל מגלופוליס בארצות הברית, תשמע יותר שפה זרה מאשר אנגלית.
לא ידוע לי כמה אמריקאים אתה באמת פגשת אישית בימי חייך, ועל סמך מה אתה כותב הכללות על "רוב האמריקאים" או מתבטא במילה "להם" כאילו שמדובר באיזושהיא מקשה אחת של בני אדם.
עד עתה חוויתי כמעט 25 שנים של חיים בארה"ב.
מקומות העבודות שבהן עבדתי (ועדיין עובד) נתנו לי את הזכות לפגוש, לדבר ולעבוד אנשים מכל STATE IN THE UNION כמעט, ואיפשרו לי לבלות זמן במגוון של ערים, עיירות, כפרים וכיוצ"ב באזורים שונים בארה"ב.
והרושם שלי הוא שיש בארה"ב מנעד עצום של "אמריקאים" - שבאים בכל הצבעים, בכל הגדלים ובכל הצורות שאתה רק יכול לדמיין לעצמך.
אם תסתובב בדאון טאון של כל מגלופוליס בארצות הברית, תשמע יותר שפה זרה מאשר אנגלית.
ניצן חזר הבייתה
Active member
אבל הם שפות של מהגרים לא אמריקאים שלמדו מיוזמתם
זכור לי שממאות התיירים שפגשתי במקסיקו ומרכז אמריקה אירופאים וישראלים רבים למדו ספרדית בסיסית כדי לתקשר, ותיירים ומהגרים אמריקאים אחרי שני משפטים אמרו english.
זכור לי שממאות התיירים שפגשתי במקסיקו ומרכז אמריקה אירופאים וישראלים רבים למדו ספרדית בסיסית כדי לתקשר, ותיירים ומהגרים אמריקאים אחרי שני משפטים אמרו english.
Boston Guy
New member
אם עשרות מליונים זה "הרבה" - אז התשובה היא "כן"
נכון לשנת 2018, כ 52 מליון מתושבי ארצות הברית הם ממוצא היספאני - ואצל רבים מהם מדברים ספרדית בבית.
כ 3.8 מליון תושבים בארצות הברית הם סינים. אצל רבים מהם מדברים סינית בבית.
קצת יותר מ 3 מליון תושבים בארצות הברית הם הודים. אצל רבים מהם מדברים ניב כזה או אחר של שפה הודית בבית.
אז יש בארצות הברית עשרות מליוני ילדים (כמו הילדים שלי) שמדברים את השפה הזרה שההורים שלהם מדברים.
בנוסף - בתלות במיקום בארצות הברית, יש גם במערכות חינוך תכניות של "לימוד שפה זרה" ברמה כזו או אחרת של אינטנסיביות.
במערכת החינוך הציבורית של העיירה שבה אני גר יש תכנית לימוד שפה זרה לאורך כל שנות בית הספר היסודי (החל מכיתת "גן חובה" (K) ועד כיתה ח'), ולאחר מכן יש תכנית לימוד שפות זרות בתיכון.
כל בית ספר יסודי בחר איזו שפה זרה הוא מלמד - חלק מבתי הספר מלמדים ספרדית, וחלק מתי הספר מלמדים סינית. התלמידים מקבלים מספר שעות (לא זוכר בדיוק כמה) שעות לימוד של השפה הזרה כל שבוע, לאורך כל 9 השנים של בית הספר היסודי.
כשעוברים לתיכון, התלמיד יכול לבחור איזו WORLD LANGUAGE הוא רוצה ללמוד בתיכון.
הוא יכול להמשיך ללמוד את השפה שהוא למד ביסודי (ספרדית או סינית), או יכול לבחור שפה אחרת - כשהאפשרויות הנוספות הן צרפתית, יפנית או לטינית.
כדי לקבל תעודת "סיום תיכון" הילד חייב לצבור לפחות שנתיים של לימוד שפה זרה בתיכון - אבל רוב הילדים עושים 3 שנים או אפילו יותר.
במקרים מסויימים, הילד יכול לקבל אישור ללמוד יותר משפה זרה אחת (למשל - ילדים של חברים שלנו שמדברים צרפתית בבית למדו גם צרפתית וגם לטינית). צאצא א' שלי בחר ללמוד בתיכון 4 שנות לטינית (כהכנה למסלול עתידי שיכול לכלול רפואה). צאצא ב' למד 4 שנות יפנית. שניהם למדו ספרדית לאורך כל שנות בית הספר היסודי.
.
מסלול דומה קיים במערכת החינוך הציבורית של עוד כמה עיירות באזור שלנו.
אבל - כמו שכתבו כאן אחרים - אני חי בחוף המזרחי, ובעיירה שעונה להגדרה של ויני "שכבה דקה אליטיסטית שמכוונת לקולג' אליטיסטי".
נכון לשנת 2018, כ 52 מליון מתושבי ארצות הברית הם ממוצא היספאני - ואצל רבים מהם מדברים ספרדית בבית.
כ 3.8 מליון תושבים בארצות הברית הם סינים. אצל רבים מהם מדברים סינית בבית.
קצת יותר מ 3 מליון תושבים בארצות הברית הם הודים. אצל רבים מהם מדברים ניב כזה או אחר של שפה הודית בבית.
אז יש בארצות הברית עשרות מליוני ילדים (כמו הילדים שלי) שמדברים את השפה הזרה שההורים שלהם מדברים.
בנוסף - בתלות במיקום בארצות הברית, יש גם במערכות חינוך תכניות של "לימוד שפה זרה" ברמה כזו או אחרת של אינטנסיביות.
במערכת החינוך הציבורית של העיירה שבה אני גר יש תכנית לימוד שפה זרה לאורך כל שנות בית הספר היסודי (החל מכיתת "גן חובה" (K) ועד כיתה ח'), ולאחר מכן יש תכנית לימוד שפות זרות בתיכון.
כל בית ספר יסודי בחר איזו שפה זרה הוא מלמד - חלק מבתי הספר מלמדים ספרדית, וחלק מתי הספר מלמדים סינית. התלמידים מקבלים מספר שעות (לא זוכר בדיוק כמה) שעות לימוד של השפה הזרה כל שבוע, לאורך כל 9 השנים של בית הספר היסודי.
כשעוברים לתיכון, התלמיד יכול לבחור איזו WORLD LANGUAGE הוא רוצה ללמוד בתיכון.
הוא יכול להמשיך ללמוד את השפה שהוא למד ביסודי (ספרדית או סינית), או יכול לבחור שפה אחרת - כשהאפשרויות הנוספות הן צרפתית, יפנית או לטינית.
כדי לקבל תעודת "סיום תיכון" הילד חייב לצבור לפחות שנתיים של לימוד שפה זרה בתיכון - אבל רוב הילדים עושים 3 שנים או אפילו יותר.
במקרים מסויימים, הילד יכול לקבל אישור ללמוד יותר משפה זרה אחת (למשל - ילדים של חברים שלנו שמדברים צרפתית בבית למדו גם צרפתית וגם לטינית). צאצא א' שלי בחר ללמוד בתיכון 4 שנות לטינית (כהכנה למסלול עתידי שיכול לכלול רפואה). צאצא ב' למד 4 שנות יפנית. שניהם למדו ספרדית לאורך כל שנות בית הספר היסודי.
.
מסלול דומה קיים במערכת החינוך הציבורית של עוד כמה עיירות באזור שלנו.
אבל - כמו שכתבו כאן אחרים - אני חי בחוף המזרחי, ובעיירה שעונה להגדרה של ויני "שכבה דקה אליטיסטית שמכוונת לקולג' אליטיסטי".
ניצן חזר הבייתה
Active member
תודה, התכוונתי על אמריקאים שלומדים שפה בביה"ס לא דרך הבית
בנוסף שמתי לב שרבים ילדי מהגרים לא ממש שולטים בשפות של הוריהם.
בנוסף שמתי לב שרבים ילדי מהגרים לא ממש שולטים בשפות של הוריהם.
אנחנו נתקלנו בגני ילדים דו-לשוניים
שהשפה השניה בהם היא ספרדית.
לא רואה בזה שום חסרונות, רק יתרונות. לקולג' זה כנראה יהיה לחלוטין לא רלוונטי, אבל בעיניי לחשוף את הילד לעוד שפה (בנוסף לאנגלית ועברית במקרה של מהגרים מישראל) יכול להיות נחמד (או סתם לא מועיל, אבל גם בטח לא מזיק).
שהשפה השניה בהם היא ספרדית.
לא רואה בזה שום חסרונות, רק יתרונות. לקולג' זה כנראה יהיה לחלוטין לא רלוונטי, אבל בעיניי לחשוף את הילד לעוד שפה (בנוסף לאנגלית ועברית במקרה של מהגרים מישראל) יכול להיות נחמד (או סתם לא מועיל, אבל גם בטח לא מזיק).
יש הבדל בין ילדים של היום לנערים אמריקאיים
מערכת החינוך התחילה להפעיל יותר בתי ספר של "אימרשיין" מגיל צעיר. זה משהו שמתפתח יותר ויותר בשנים האחרונות ולכן יהיה קשה להשוות אותו לנערים או אנשים אמרקאיים בוגרים. בתי ספר כאלה מלמדים חצי ממערכת השעות בשפה שאינה אנגלית. רוב בתי הספר האלה מלמדים בספרדית ואנגלית. אבל יש גם בתי ספר שמחלקים את זמנם בעברית (מעט מאוד) או שפות אחרות. הנושא מאוד נפוץ בקנדה, שם לכל "שכונה" יש לפחות בית ספר אחד שמלמד חצי אנגלית חצי צרפתית.
במקום שיהיה מקצוע של שפה זרה, הילדים מתנהלים במקצועות שונים בשפה הזרה. זה מחייב את הילדים לדבר בשפה הנלמדת באופן שוטף, לתקשר אחד עם השני, ולהחשף לאוצר מילים שדרוש ללימוד המקצוע (נגיד, מדעים). בהשוואה בין הילדים שלי שלא הולכים לבית ספר אימרשיין, וילדים בגיל היסודי שכן, הילדים שהולכים לבית ספר אימרשיין יודעים ספרדית ברמה גבוהה מהר מאוד בעוד שהילדים שלי יודעים ספרדית בערך כמו שאני ידעתי ערבית בישראל (המממ לא ממש)
מערכת החינוך התחילה להפעיל יותר בתי ספר של "אימרשיין" מגיל צעיר. זה משהו שמתפתח יותר ויותר בשנים האחרונות ולכן יהיה קשה להשוות אותו לנערים או אנשים אמרקאיים בוגרים. בתי ספר כאלה מלמדים חצי ממערכת השעות בשפה שאינה אנגלית. רוב בתי הספר האלה מלמדים בספרדית ואנגלית. אבל יש גם בתי ספר שמחלקים את זמנם בעברית (מעט מאוד) או שפות אחרות. הנושא מאוד נפוץ בקנדה, שם לכל "שכונה" יש לפחות בית ספר אחד שמלמד חצי אנגלית חצי צרפתית.
במקום שיהיה מקצוע של שפה זרה, הילדים מתנהלים במקצועות שונים בשפה הזרה. זה מחייב את הילדים לדבר בשפה הנלמדת באופן שוטף, לתקשר אחד עם השני, ולהחשף לאוצר מילים שדרוש ללימוד המקצוע (נגיד, מדעים). בהשוואה בין הילדים שלי שלא הולכים לבית ספר אימרשיין, וילדים בגיל היסודי שכן, הילדים שהולכים לבית ספר אימרשיין יודעים ספרדית ברמה גבוהה מהר מאוד בעוד שהילדים שלי יודעים ספרדית בערך כמו שאני ידעתי ערבית בישראל (המממ לא ממש)
danakama10
New member
האימרשן שאני מכירה
מלמדים 100% ספרדית בהתחלה, באמצע היסודי מתחילים להוסיף קצת אנגלית ובסוף היסודי בערך חצי אנגלית, כדי להכין את הילדים למידל סקול רגיל.
אגב, הבנתי שהתוכנית האלו במקור נועדו עבור היספנים. רצו שהציונים שלהם יעלו והניחו שזה יקרה מהר יותר אם ילמדו בשפת האם שלהם. כדי לא לייצר כיתות עם תלמידים היספנים חלשים החליטו להכניס גם ילדים לא היספנים ולשווק את התוכנית כתוכנית יוקרתית של immersion וכך להשיג אינטגרציה.
מלמדים 100% ספרדית בהתחלה, באמצע היסודי מתחילים להוסיף קצת אנגלית ובסוף היסודי בערך חצי אנגלית, כדי להכין את הילדים למידל סקול רגיל.
אגב, הבנתי שהתוכנית האלו במקור נועדו עבור היספנים. רצו שהציונים שלהם יעלו והניחו שזה יקרה מהר יותר אם ילמדו בשפת האם שלהם. כדי לא לייצר כיתות עם תלמידים היספנים חלשים החליטו להכניס גם ילדים לא היספנים ולשווק את התוכנית כתוכנית יוקרתית של immersion וכך להשיג אינטגרציה.
danakama10
New member
הכתבה שציינת מדברת על תוכניות immersion בבתי ספר
והשאלה שלך לא קשורה לכתבה.
לאוניברסיטאות יש ד4ישות שונות לגבי ידיעת שפה, ממה שאני מכירה המינימום הוא ללמוד שנתיים שפה זרה ויש מקומות שמחייבים אותך לקחת שפה זרה גם בקולג׳ או לעבור מבחן בשפה בציון גבוה מספיק.
אז כן, הרבה נערים אמריקאים יודעים שפה זרה, השאלה כמה הם זוכרים ככל שהם מתבגרים.
בנוסף, כשיש ים של מהגרים, אחוז גבוה של ילדים דובר שפת אם שאיננה אנגלית.
והשאלה שלך לא קשורה לכתבה.
לאוניברסיטאות יש ד4ישות שונות לגבי ידיעת שפה, ממה שאני מכירה המינימום הוא ללמוד שנתיים שפה זרה ויש מקומות שמחייבים אותך לקחת שפה זרה גם בקולג׳ או לעבור מבחן בשפה בציון גבוה מספיק.
אז כן, הרבה נערים אמריקאים יודעים שפה זרה, השאלה כמה הם זוכרים ככל שהם מתבגרים.
בנוסף, כשיש ים של מהגרים, אחוז גבוה של ילדים דובר שפת אם שאיננה אנגלית.
אפרופו דו לשוניות ודיעות קדומות
פגשתי פעם נערה יהודיה מקסימה מטקסס שהיתה צחה כשלגיה בעידן הטרום PC ודיברה ספרדית קולחת ברמת שפת אם. היא סיפרה לי שפעם עבדה בהום דיפוט, ובכל פעם שהגיע לקוח שביקש לדבר ספרדית היו שולחים אותו אליה. בד"כ זה לווה במחאות הלקוח "NO! NO! SPANISH! SPANISH!"
פגשתי פעם נערה יהודיה מקסימה מטקסס שהיתה צחה כשלגיה בעידן הטרום PC ודיברה ספרדית קולחת ברמת שפת אם. היא סיפרה לי שפעם עבדה בהום דיפוט, ובכל פעם שהגיע לקוח שביקש לדבר ספרדית היו שולחים אותו אליה. בד"כ זה לווה במחאות הלקוח "NO! NO! SPANISH! SPANISH!"
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.