זוגיות ממרחק

[A לוןA]

אתה מתאר מציאות נפוצה, אך לא מחייבת

יש הרבה מאוד זוגות שבהם ההחלטות מתקבלות אחרי דיון משותף, לרצונם של כל המשתתפים.
אז אין משיכות לכיוונים, יש חתירה משותפת כך שברגע שמחליטים על מטרה - כל הכוחות מתמקדים בכיוונה, בלי לבזבז אנרגיות על משחקי כח.

 

[Eppur si muove]

זה מזכיר לי בדיחה

אדם הולך לפסיכולוג ואומר, אשתי כבר שבוע לא מדברת איתי, האם להתגרש ממנה? והפסיכולוג עונה לו, מה פתאום, אתה יודע כמה קשה למצוא נשים כאלה?

בדיחות בצד, יש פה פער בין הציפייה שלך לשמוע אותה מדברת לבין הנכונות שלה לעשות את זה. אין פה "בעייה שלה" כפי שאתה מתאר את זה. רק פער בציפיות. תצטרך להחליט אם זה משהו שאתה יכול ורוצה לחיות איתו.

אוסיף רק עוד התייחסות אחת, זה שהיא לא "חופרת" וסליחה על הביטוי, לא אומר שהיא לא תומכת. תמיכה נמדדת בראש וראשונה במעשים ולא בדיבורים.

 

[tamartlv]

וואו, אני קצת הייתי כמוה...

לא רק עם בני זוג, עם כולם, פשוט לא הייתה לי סבלנות להקשיב לאנשים יותר מרבע שעה, נגיד. הייתי מאוד "גברית", כמו שאתה מתאר - מעט דיבורים, כדורגל במקום שופינג וכו'. אני מנסה לחשוב מה גרם לי להיפתח ולהיות יותר קשובה, ואני באמת לא מצליחה לשים את האצבע. יש אנשים שעוברים איזשהו סוויץ' ומבינים שכדי לשמר מערכות יחסים, הם צריכים להיות יותר קשובים וזה מה שקרה לי. שאלת אותה איך היא הייתה מרגישה אם המצב היה הפוך ואתה לא היית מקשיב לה?

 

[אלון811]

כבר בוצע

היא מבחינתה כאשר אני מעוניין לדבר, היא מקשיבה לקושי, אמרה את דעתה - "פשוט אל תתרגש וזה יעבור", מלבד זה אין לה מה להוסיף או רצון לשמוע שוב, או להכנס לפרטים.
התשובות שלה מאוד - "יהיה בסדר".
1. היא לא יכולה לקחת מצב שבו אני לא מקשיב לה, זה פשוט לא קרה, כאשר היא חווה קושי אני באמת מנסה להיות לא רק לשיחה, אלא גם להוריד ממנה עומס כדי שיהיה לה ראש יותר קל לדברים שמעסיקים אותה.
2. שאלתי בעבר והיא ענתה - "אז היתי מתמודדת לא קרה כלום", לא חושב שזו המציאות, רק דרך להקטין את מה שאני מנסה להעביר

 

[tamartlv]

פףףףף שמע...

אני מבינה את התסכול שלך, היא בדיוק כמו החברה הכי טובה שלי. במקרה שלך זה יותר חמור כי מדובר באשתך, אבל אני מבינה לחלוטין איך מרגישים כשעונים לך תשובות שטחיות כאלו. גם אני עונה "יהיה בסדר", אבל זה אחרי שאני מקשיבה ומנסה לתת עצה פרקטית (זה אחרי שהייתי עונה פעם רק "יהיה בסדר", התקדמתי!). החברה הכי טובה שלי? לא מסתכלת עליי, ואז עונה "טוב, יהיה בסדר". פףף!

 

[יהיה טוב 1971]

נשמע בלתי נתפס שאישה תגיב ככה כלפי בעלה. בדרך כלל אנחנו

טוענות שגברים לא מכילים אותנו ונשמע שאצלכם זה הפוך.
מה זאת אומרת שהיא מרגישה צורך להתרחק כשהוא חלש. הרעיון של זוגיות הוא קשר שבו אפשר להתפרק ואפשר להיות חלש ובן הזוג אמור לתמוך ולהכיל, לפחות כל זמן שזה לא הופך למשהו מעייף ותמידי.
בן אדם צריך תמיכה. זה נשמע כאילו שאתה שואל על מאהבת, אבל אני הייתי ממליצה לך על פסיכולוגית או ידידה טובה שאפשר לשתף אותה. כי מאהבת זה מאוד מאוד מסבך את המשוואה.

 

[alongrin]

מסכים איתך

שמאהבת מאד מסבכת את המשוואה.
מאהבת זה לא פיתרון לנישואים שלא בדיוק מתפקדים.

 

[מפלצת או ילדה]

יש עוד שמות

למה שאתה מתאר כאן. היא היפר עצמאית ואתה היפר תלותי, שחייב הזנה חיצונית בזונדה רגשית, שהיא לא רואה את עצמה מספקת <כי היא היפר עצמאית בעצמה וזה לא חלק מהעולם שלה לחפור למישהו או לעצמה>.
אפשר גם לתאר אותה כטיפוס מינימליסטי ופרגמטי לעומתך המקסימליסט שמוכן להציף אותה ביחס ותמיכה <אבל לא מתוך חיזוק אמת, אלא מתוך תקווה 'לפתוח חשבון' ולקבל את זה ממנה חזרה כשאתה צריך>.
ויש גם מה שנגעת בו קצת, מהכיוון שלה, וזה שהיא מצפה ממך להיות כמו אבא שלה

, סוס מסור שמחזיק את המשפחה 'כמו גבר', ולך יש בתמורה לזה, או בלא כל תלות ציפייה ממנה להיות לאמא מכילה שפותרת כל מכאוב. כשאתה נסוג מהתפקיד 'המיועד' לך במערכת היא כועסת ונוטרת טינה, וכשהיא מסרבת להיות אמא שלך ולנגב נזלת מעבר לפעם אחת עם טישו קצר - אז אתה מפתח תסכולים ומחסור.

בסך הכל זה נשמע כמו בעיה סטנדרטית בזוגיות של ציפיות נכזבות שמושלכות על בנזוג מבפנוכו של איזה קונפליקט פנימי לא פתור. ולכאורה זה החומר שממנו עשויים טיפולים זוגיים. אבל במקרה שלך נשמע שהכתובת לפתרונות היא לא ממש קבוצתית, בטח לא בהתחלה, אלא טיפול אישי.

אבל חד משמעית לא אישתך.

כמו שאין ציפיה שאישתך תחליף רופאה אנדוקרינולוגית עם בעיות בתמונה ההורמונלית, אין סיבה שתהיה ציפיה שתחליף פסיכולוג מומחה מול בעיות אישיות וחיבוטי הנפש העמוקים שלך. זה לגמרי לאנשי מקצוע. היא צריכה לתמוך, אבל בעצם הרעיון שאתה עובר תהליך עם עצמך, ומבחוץ. התהליכים, הפתרונות, העבודה, הטיפול בעצמך - הכל שלך. אתה כבר לא קטין, עם כל הצער

. וכל המנהלות של החיים שלך עוברות עכשיו אצלך, ולא אצל אישתך <כתחליף לאמא>

 

[רכבת ההפכים]

לגבי זוגיות

שלום לך אתה צריך לחכות קצת לפעמים יש תקופות לבני זוג שלנו שלוקח זמן .
להתחבר לזוגיות לאחר מ"ס שנים של יחד צריך לקחת את הפסק זמן אפילו שמנהלים את הבית ואת המכנה המשותף תא משפחתי ולאט לאט להתעניין באפיקים חדשים כדי לגלות את עצמכם מחדש לאתגר את עצמכם .
מחדש לוקח זמן למצוא את המכנה המשותף שלכם בכל קצת סובלות ושיתוף פעולה הדדי רק שאתה צריך להוביל ולישמוע את הצד השני על רגשותיו צריך ליקרוא את בצריכים של עצמך וגם הצד השני .ליבנות ולהיבנות ביום יום ליפעמים צריך לשנות מסלולים בדרך ולחשב ביחד מסלול מחדש רק הצלחה בכל !!!!