היי עין יקרה......
קראתי את כל ההודעות שלך בעבר, למעשה אני חושבת שההודעה שלך היא שהביאה אותי מלחתחילה לפורום הזה, קראתי את מה שהיה לך לספר, זה כלכך הקפיץ אותי.... אני במקומך הייתי יושבת עם עצמי וכותבת לי על דף את הפלוסים והמינוסים שיש לי במערכת היחסים הזאת, הייתי שואלת את עצמי מספר שאלות: א. האם טוב לי בקשר הזה? ב. האם לילדי טוב בקשר הזה? ג. האם מערכת היחסים הזאת אכן טובה? ד. האם בן זוגי מקבל את ילדי, כחלק ממני? (ולדעתי הכל נובע מזה) ה. ואם הוא לא מקבל, אני יכולה לשנות את זה? ועוד המון שאלות לדעתי את ובנך מאוד סולים בקשר הזה, לדעתי 70% מן המריבות שלכן סובבות סביב הבן שלך. אם הוא בעלך לא מקבל אותו, אף אחד מהמשפחה שלו לא יקבל אותו, ולך אסור לוותר, לדעתי את צריכה לעשות משהו קיצוני, אפילו ללכת לרבנות ופתוח בהליכים (אם אתם נשואים) ואם את באמת חשובה לו, אז הוא ילמד לקבל את בנך, וילמד גם את בני משפחתו לקבל את בנך, ואם את לא חשובה לא, אז אין לך מה לעשות איתו, כי המצב ישפיע על עתידו של בניך. וזאת דעתי בהצלחה