זקוקה לכם

[קורין1]

תיארת בדיוק את הרגשתי....

כשאני רציתי להתגרש בפעם השניה, כל המשפחה שלי הייתה נגדי, חצי שנה לא דיברו איתי, מילא פעם ראשונה, עכשיו גרושה בפעם השניה ילד מכל נישואין? קיבלו חום, לי היה חשוב השקט של הילדים שלי ושלי.

 

[בונוסית]

עין יקרה

כואב מאוד לשמוע את מה שאת חווה. יש המון כאב בדבריך וברור שהסיפור מורכב. לא מספיק שאתם משפחה מורכבת, כאשר מבאים את ההורים למריבות, הסיפור תמיד יותר מורכב. טוב זה לא עושה. ראשית ההיתי מנסה להתמודד עם הבעיה הזו של התערבות כול העולם ואישתו בתוך הכביסה המלוכלכת שלכם. אכן נשמע מדבריך שבעלך אדם קשה וברור שלא קל להיות במצבך. אני מסכימה מאוד אם יערית, בנך תמיד היה הבן שלך גם בגיל 30 וגם כשתעזרי לו בלימודים, בקנית דירה וכו'. רק טיפה אופטמיות- הדברים כן יכולים להשתנות! גם אני ובעלי היינו בסיטואציות של ריבים מטורפים. אני בטוחה שכולם פו היו בסרט הזה. אבל היום אנחנו במקום שונה לגמרי וכבר מעל ל שנתיים שלא רבנו רים רציני. אפשר לעבוד על הבעיות. כמובן שזה מצריך שנים...

 

[עין 3]

מרגישה צורך להסביר, בעיקר לקורין

קורין יקרה, ממש לא קלטת אותי. טעית בגדול!!! כבר יום וחצי שאני מתלבטת מה ואיך לכתוב לך ולא מוצאת את המילים שיבהירו. אני ממש לא מצדיקה את בעלי, וממש לא מאשימה את בני במריבות. ההיפך הוא הנכון. אני מגוננת על בני כמו לביאה על גוריה!!! דווקא זה מה שכל כך מרגיז את בעלי. אני לעולם לא כועסת עליו בנוכחות בעלי כדי שבעלי לא יתפוס על זה טרמפ. אני גם חוששת שאם בעלי ישמע שגם לי יש טענות כלפיו הוא יטיח את זה בפניו מזמן מריבה, משהו כגון: אפילו אמא שלך אמרה לך שאתה... וכו'. הנה דוגמה מאתמול אבל יש כאלה עשרות: היינו אמורים לצאת כולנו (לשדה התעופה לקבל את גיסתי, אבל זה כבר לשרשור אחר...), ואמרתי לנסיך שילך להתקלח. בעלי היה בגינה. אמרתי פעם, אמרתי פעמים, הבהרתי לו שאנחנו ממהרים, אבל הוא העדיף להמשיך לשחק עם אחיו הקטן. ניסיתי שוב, בכל מיני דרכים להבהיר לו כמה חשוב לי וכמה אני מבקשת שילך להתקלח והוא בשלו. הרגשתי שאני עוד רגע משתגעת. ואז, בעלי נכנס ואומר לו בטון תקיף: נסיך, תעזוב אותו עכשיו ולך להתארגן, אנחנו ממהרים. אז אני מיד קפצתי ואמרתי: אני ביקשתי ממנו שיעסיק את פשוש לכמה דקות כי היו לי כמה דברים לסיים... לפעמים נדמה לי שאני עושה טעות, כי הנסיך מתרגל שאני תמיד מגנה עליו מפני בעלי, אבל אני לא מסוגלת לעשות אחרת. בעלי גם אומר שהוא מרגיש צורך לכעוס עליו, כי אני מרשה לו הכל ולא כועסת עליו אף פעם. אני במילכוד...

 

[rolan]

סליחה שאני נדחפית

על אף שאני בטוחה שאת מרשה...

יש לי שאלה אליך בנוגע לדוגמא שהבאת מאתמול. מה היה קורה לו היית אומרת לו (לנסיך), כן, קום עכשיו בבקשה, אני כבר אסתדר עם הפשוש ותודה שעזרת לי....? כאן היית מעבירה מסרים לשניהם, לבעלך שיבין, שהנסיך קיבל ממך משימה ולנסיך שיבין שאתם שניכם אחידים בדעותיכם. נדמה לי שמרוב גוננות על בנך, את שוכחת להציג יחד עם בעלך את החזית האחידה והשיתוך עם בעלך, כפי שנדרש מהורים לעשות מול ילדים, בעיקר המתבגרים. שוב זו לא ביקורת, זה נסיון להראות לך צד נוסף, מהצד

 

[עין 3]

רולן, אחלה רעיון!

וברור לי שאת צודקת (ואת בטח לא נדחפת), אבל אני לא מצליחה!!! כשבעלי מתחיל לכעוס, אני מרגישה שהוא לא ישמע את המסר הדק שעובר במשפט הזה גם אליו. כל מה שהוא ישמע זה שגם לי יש טענות כלפי נסיך. אבל אני אשתדל לנסות... בתכל'ס, בהמשך למשפט הראשון, המשכתי ואמרתי שבאמת כדאי שעכשיו יכנס למקלחת והוא אכן נכנס. אבל באותו רגע אני ממש כמו לביאה, ורק מחפשת איך להצדיק את הילד... קשה, כל כך קשה!

 

[rolan]

כן, זה קשה

אך אם תביני שזה לטובת הנסיך ותפנימי את זה באמת, זה יקל עליך. אני יודעת מנסיון עד כמה זה חשוב.

 

[אסתי האחד]

את שוגא ובגדול

מה הילד לומד? א.כשבעלה של אמי נמצא אמא לא תנזוף בי אלא תגונן עלי אפילו אם תתפוצץ ותדע שאיני צודק ב.אני יכול לגרום למריבות ולחיכוכים בקלות בין אמא לבעלה ג.יש לי שליטה על המבוגרים בחיי ד. לכל הרוחות אני רוצה גבולות אבל אין לי ומכיון שזה מפחיד אותי אני נעשה יותר ויותר לא ממושמע. דברי עם בעלך על המצב ובקשי שלא יתפוס טרמפ על כעסך על הילד.הגיעו להבנות כי כך אי אפשר לנהל זוגיות ויום אחד יתפוצץ משהו בינכם. שאלי את עצמך מה קורה לך ואיפה את בזוגיות שלך בהצלחה

 

[rolan]

../images/Emo45.gif מצוין אסתי

את הצלחת לעשות את הסדר הנכון וההגיוני, טוב, אשת חינוך או לא?...

עין, נדמה לי שזה המסר הכי חשוב שאת מקבלת כאן. כדאי לקחת את הדברים עמוק פנימה ולנסות לעבד אותם לשפתך, להשתמש בהם ולרוץ עכשיו אל עבר השקיעה... במילים אחרות, נדמה לי שזה המפתח

 

[עין 3]

אסתי, זו בדיוק הבעיה

קורין אומרת לי שאני צריכה לגונן על הילד בכל מחיר. את אומרת לי שאני חייבת להציג חזית אחידה עם בעלי. ואני קרועה באמצע - כי את שתי העצות האלה אני יודעת בעצמי. הבעיה היא שבעלי באמת, באמת, באמת פוגע בו!!! הבעיה שלי היא לא שהוא כועס עליו. הבעיה שהוא נותן עונשים חסרי הגיון ולא מוכן להפסיק עם זה. כשאני אומרת לו שירד קצת מהילד ויתן לי לעשות את העבודה לבד הוא לא מוכן. הוא גם לא מוכן לוותר על העונשים אפילו אם הם חסרי הגיון. הוא גם מדבר אליו בצורה משפילה ומכוערת, במילים שאם אחזור עליהן כאן, המסך יהפוך לאדום מרוב כעס. אני תמיד מבהירה לבעלי שאני לא אתערב בוויכוחים ביניהם כל עוד הוא לא ישפיל אותו ולא יקלל. הוא אפילו נוהג לפעמים באלימות כלפי רכוש שלו. ועל זה אני לא מוכנה לשתוק!!!!!!!!!! גם ניסיתי להבהיר לו מספר פעמים שלא יתפוס טרמפ על כעסי - אבל הוא לא מצליח. השבוע גיליתי שהוא מתחיל לעשות את זה גם לפשוש, וזה הדאיג אותי עוד יותר. קראתי לפשוש לנעול סנדלים והוא לא בא. קראתי שוב - והוא המשיך לצפצף עלי. לקחתי אותו והושבתי אותו עלי וכשניסיתי להנעיל לו סנדלים הוא השתולל וזרק את הרגליים לכל הכיוונים, אז אמרתי לו בתקיפות שעכשיו צריך לנעול סנדלים. ברגע שבעלי שמע את הטון התקיף הוא כעס עליו גם... אחרי הכל, בשקט, בחדר שינה, הראיתי לבעלי את ההקבלה בין ההתנהגות כלפי שני הילדים. לא אסתי, אני לא שוגה בגדול. אולי הוא לא הכי ממשומע, אבל יש לו בטחון עצמי עעעעננננקקקקק! וזה שווה לי הרבה יותר. הפתרון, לדעתי, שכרגע בעלי לא יעיר לו על שום דבר. זה אמנם נשמע מלאכותי, אבל נדמה לי שאין ברירה. אני אשאל את יוסי במסר, אבל יוסי, אם אתה במקרה קורא כאן, אשמח אם תביע את דעתך.

 

[אסתיהאחד]

עין יקרה

תמיד קל יותר להציע כשאתה מהצד. ברור שרק את יודעת איך טוב לך ללכת עם הדברים זו עצה מנסיון אבל תעשי כפי הבנתך ותחושותייך

 

[יונה לבנה 1]

אופס עוד תגובה לך עין יקרה

מנסיון,אל תוצאי את בעלך מהתמונה,הסמכות מאד חשובה ובעיקר לבחור בגיל הבגרות אשר זקוק להזדהות גברית,אל תבחרי בדרך הקלה. לכי לייעוץ,כמובן עם בן זוגך וחפשי גם בך את השינוי. אל תוותרי

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

מבטיח , מבטיח

כי אתיחס במהלך היום . שבוע נעים יוסי

 

[יונה לבנה 1]

אסתי../images/Emo45.gif

גם אני מסקימה עם אסתי ורולן. עין,לפני שנים כשבני השני היה קטן הגנתי עליו מכל מילה או כעס ובעצם מהחיים. הגעתי עם הנושא הזה לפסיכולוג ,שאמר לי בצורה ברורה ביותר,אם לא תפסיקי תהרסי לבנך את החיים.... אני? יהרוס לגוזל שלי את החיים? איך ? שאלתי,והוא ענה. ילד מרגיש ויודע שאמא מגנה עליו,והוא שואל את עצמו למה? יש לילד רק תשובה אחת,אם מגנים עלי סימן שאני לא יכול להגן על עצמי,אני לא שווה,אני לא כמו כולם,אני מסכן. שמעתי את הדברים ,נפל לי האסימון יחד עם הלב הקטן שלי,ונשבעתי שמרגע זה,הבן שלי לא זקוק להגנתי כי הוא יכול להסתדר לבד ,ובני צריך לבחור את הדרך לבד ,איך להסתדר? בטוב ? או ברע? עין,בני למד ללכת לאט לאט בלי כל עזרתי,אני רק מצטערת שלא הבנתי זאת קודם. אגב,בני בן 20,בכל הזדמנות אומר לי ,שאני אמא חונקת מידי ,דאגנית מידי,ובעיקר לא משחררת ילדים,ובנשימה אחת מבקש שאשחרר גם את פיצי בת ה-10.(ומוסיף,בכדי שלא יהיה לה קשה להתמודד בחיים כמו שלי קשה...) מקווה שעזרתי

 

[עין 3]

ועוד הבהרה חשובה

בעלי כן מקבל אותו בחלק ממני, ובגדול!!!! הוא רק מתקשה להכיל אותו מכיוון שמעולם לא היה לו ילד (עד לאחרונה) והוא קיבל אותו על סף גיל ההתבגרות. כשהוא נמצא לבד בחנות ורואה משהו בשבילו הוא תמיד קונה. בכל מקום שאנחנו נמצאים הוא מזכיר אותו. לפעמים כשהוא רוצה לספר עליו משהו לאנשים שלא ממש מכירים אותנו הוא אומר הבן שלנו. הוא אפילו אמר שכאשר נסיך יוציא רשיון נהיגה אנחנו נקנה לי אוטו חדש ואת שלי ניתן לו (וזה רכב בן 3 שנים!!!). הרבה הורים ביולוגיים אומרים שהילד ירוויח כסף ויקנה לעצמו איזה גרוטאה, ולא שאנחנו מלאים בכסף - אנחנו בהחלט חיים מהיד לפה. למחרת המריבה הוא חזר הביתה עם חבילה ענקית של בגדים שקנה לי בגולף, והתנצל שלא קנה כלום לנסיך כי חנות ספרינט (חברת הבת שלהם לנוער) היתה סגורה. ותיכף אפתח שרשור חדש בשביל לספר על גיסתי היקרה...

 

[עין 3]

ועוד דבר אחרון...

אני לא אומרת שבני צריך לעזוב את הבית בשביל שלנו יהיה טוב. חס וחלילה!!! אני אומרת שלא נראה לי הגיוני להתגרש בגלל בעיה שממילא תיפתר תוך שנתיים שלוש. אני מניחה שגם אם הוא לא יעזוב את הבית, הבעיות של גיל ההתבגרות יחלפו מתישהו... ורק לכם אמרתי כמו שאומרים "עם יד על הלב" שהילד הזה באמת באמת שיודע להוציא את הבן-אדם משלוותו. אני בחורה מאוד רגועה ושלווה ולפעמים אני פשוט מרגישה שאני עוד רגע מתפוצצת בגללו (לעולם לא ליד בעלי...) כך שאני מאוד מבינה את בעלי - אבל לא מצדיקה אותו!!!!!!!!

 

[אסתי האחד]

שנתיים שלוש זה המון זמן

ואנחנו סופרים בחינוך הרי את הדקות. יש כאלה ששוקלים פנימיה במצבים אלו. אני לא בעד כי הילד מרגיש שדחו אותו בגלל... המון כח ומחשבה בריאה והצלחה

 

[עין 3]

ברור שפנימיה לא באה בחשבון...

ואולי את לא יודעת, כי את חדשה, אבל גם אבא שלו ניתק איתו את הקשר בחצי שנה האחרונה, כך שאין סיכוי בעולם שנשלח אותו לפנימיה. דרך אגב, הנושא הועלה בעבר (לפני כשנתיים) על-ידי הנהלת בית הספר בגלל בעיות התנהגות שם, אבל אני פסלתי את הרעיון על הסף.

 

[אסתיהאחד]

מנסיוני הפנימיה מחריפה את

הבעיה.היא כלל לא פתרון. מצטערת לשמוע שאביו ניתק את יחסיו עמו. לילד בכלל לא קל ותביאי בחשבון את גיל ההתבגרות. וכאן אני פונה שוב לרולן ולעלמה ושואלת אותכם האם איני צודקת שעם 4 ילדים בגיל ההתבגרות שיש לי היום בבית האם אני יכולה גם להרכיב לי משפחה מורכבת. הנה לבעיות מסוג זה התכוונתי. וסליחה עין שממך אני יוצאת לשאלה הפרטית בה אני מתלבטת הרבה זמן

 

[עלמה 3]

אסתי יקרה ,

זאת לא שאלה שאת צודקת , כן או לא... העניין הוא שכל בן אנוש זקוק לזוגיות ויחד, אומנם לא בכל מחיר ובטח לא על חשבון אף אחד... עד שמוצאים את הזיווג המתאים.. יתכן ואת צודקת ואת יודעת לגביי חייך כרגע לא מתאימה לך זוגיות וזה קשה לך כרגע להתמודד וזה בסדר. אך זה לא הוגן עבורך לשלול על הסף זוגיות, את בן אנוש ומגיע לך... ורק מתי שתהיה מוכנה לכך ופנויה נפשית. אין ספק שזה קשה, אך אפשרי !

 

[אסתי האחד]

../images/Emo24.gifעלמה יקרה

בזכותך ובזכות באי הפורום הזה חשיבתי הולכת ומשתנה ואני רואה שאפשר עם קושי אבל הייתי במצבים קשים בהרבה אז למה שלפחות לא אנסה?