זקוקה לכם

[עלמה 3]

כל הכבוד , בחשיבה שונה וחיובית

מנסים וזה יכול רק להצליח... עד כמה שתרצי שזה יצליח. אנחנו כאן...איתך

 

[יונה לבנה 1]

עין,שוב אני

חייבת להגיד שאני חושבת אחרת,אמנם עוד שנתיים שלוש הנסיך יעזוב את הבית,אבל ישנם משקעים שהוא לא יקח איתו....והם המשקעים שנוצרים בינך לבן בעלך,כתוצאה מהלחץ העכשוי. שלא לדבר על כך שכאשר לא פותרים בעיות הן ממתינות לנו להמשך חיינו,וכך גם עם הנסיך ,אולי פיזית הוא יצא מהבית אך בשק חייו הוא יקח איתו את כל מה שאסף מהיום שנולד . עין,ואם נלך עוד קצת רחוק ,איזה יחסים נבנו כאן כדי שבנך לאחר שיקים משפחה יוכל לשוב אליכם בגאוה ובהרגשה טובה ?

 

[*יערית]

עין יקרה....

דוגמת הבן עם המיקלחת היא דוגמא מכל בית ממוצע, למדתי שאין צורך לדבר מעל ראשים הרבה...יש לבוא לנער ול"נער" אותו מעיסוקיו בעדינות ועם דרך לבבית ..את חוסכת אנרגיות בצעקות,בדיבורים, בכעסים...והוא כבר נמצא במיקלחת.. לגבי מה שדקורים התכוונה נידמה לי בלגונן על הילד ועם זאת להשאר נאמן וחזית אחידה מול הנער זה לא בתירצוים שאת מוצאת עבורו,זה לא לטייח את הדברים שהוא עושה ומכעיס את בעלך....זה מאחורי גבו,כאשר את עומדת מול הבעל בשיחה לגביו את צריכה להעביר מסר שאינו משתמע לשני פנים....זה הבן שלי,זו "החבילה" שאיתה התחברת איתי ועם זה צריך ללמוד לחיות לעוד הרבה שנים גם כאשר הוא יצא מהבית.. נורא עצוב לי לקרוא שאת חושבת שבעוד כמה שנים שהילד יצא מהבית יהייה לך רגוע יותר ...אני דווקא חושבת שהבעיה היא בזוגיות שלכם והילד שלך רק מדגיש את הבעיה בניכם, התיקשורת בינכם לדעתי צריכה להיות אחרת, נשמע שאת הולכת על ביצים בכדי לא להעיר את הדובים, ודווקא כשהבן יהייה מחוץ לבית את תרגישי זאת היטב.. שוב זוהי רק דעתי,אני יודעת ומכירה את כל תמונת המצב והחיים לכן אני מקווה שאני טועה ושהדברים אכן רק עיניין של זמן ושהכל יבוא על מקומו במהרה