זקוקה לעזרתכם ולתמיכתכם

נייטל

New member
חבר'ה מדהימים אתם...

תודה לכל מי שהגיב. קראתי את תגובותיכם בקפידה... אפילו קראתי אותן מספר פעמים כי הן גרמו לי אופטימיות גדולה. רובכם, טענתם, ובצדק, שעלי "לדפדף אותה" (סחתיין על הסלנג, אריאלה). אני יודעת שאתם צודקים אבל הדרך שלי להגיע להשלמה בכל הנוגע לגביה- היא רחוקה. אני יודעת שבן זוגי מאוד אוהב אותה ומבין, מן הסתם, יותר ממני את סיבותיה לדעות הקדומות שלה (למרות שאין הוא מקבל אותן). הייתי בשמחה מרצה על הנושא או מביאה לה ספר לקריאה אבל היא תראה בזאת אקט כוחני כי בן זוגי הציע זאת מתי שכל הסיפור התחיל- היא בטח חוששת שהיא "תדבק" תוך כדי קריאה..... אני לא מחפשת את "המשפחה המושלמת" להתחתן איתה, גם לי לא חסרות בעיות במשפחה אבל אני חוששת שתהיה לי בת משפחה כזו שתקרין לנכדים שלה את הדעות הקיצוניות שלה. היה לי קל להתעלם ממנה אם בן זוגי לא היה קשור אליה, אבל הוא אוהב אותה מאוד. אני רק רוצה שהיא תבין שאחי הוא האדם שהכי השפיע על חיי והגורם המשמעותי ביותר שטיפח בי את התכונות הבאות: חום, סובלנות, אהבת החיים ורגישות לזולת. אני חסרת תקווה שאיי פעם היא תראה זאת. פשוט, אצטרך ללמד את עצמי לקבל אותה כי לפחות דבר אחד טוב היא עשתה: הביאה את בן זוגי לעולם... שבת שלום, נייטל
 
שלום לך

אני אמא לילד בן 2.5 מדהים עם תסמונת דאון. כש ראובן נולד באותו בוקר מסרו על התסמונת והגבתי בבכי וצוות בבית חולים אמר לי אם אני רוצה להשאיר אותו בבית החולים, זה בסדר. התשובה שלי היתה אחת ויחידה "זה הילד שלי והוא נולך איתי הביתה" אני קיבלתי את ראובן שלי באותה שניה שהוא נולד - קיבלתי אותו כמו שהוא. אנחנו עוד בתחילת הדרך - אבל אנחנו מתיחסים אליו כמו ל כ-ו-ל-ם בבית. אם משהו שואל אותנו למה הוא עדיין לא הולך - אנחנו מסבירים לו על התסמונת. לא מסתירים - לא מתביישים. ההורים שלי המשפחה שלי עדיין קשה להם לקבל את המצב וזה בא לידי ביטוי בהרבה דברים. (אני לא אכנס לזה עכשיו) השאלה שלי היא: מה תעשי עם יוולד לך ילד מיוחד איך היית מתמודדת עם המצב?????? אני אומרת לך שלאמא שלי קשה אם המצב ( אני לא זכיתי לחמות רק לאבא של בעלי). ולנו אין במשפחה שום דבר גנטי כלום. לא פיגור, לא תסמונת, לא אוטיזם, לא חרשים, כלום. מכל הצדדים.
 

נייטל

New member
שלום אמא של ראובן

נעים מאוד, אני בטוחה שאת נמצאת במצב לא קל שבו את מתמודדת עם גידולו של בנך האהוב ועם אי ההשלמה של הוריך למצב- צריך הרבה חוזק נפשי ויכולת הכלה ונראה לי שניחנת בכך. בשל היותי אחות לאח עם פיגור, עברו אצלי המחשבות הללו: איך אני הייתי מגיבה אם היה נולד לי ילד מיוחד? אני משערת שבשל המציאות שבה גדלתי הייתי מקבלת אותו וכמובן ששאר משפחתי. לגבי הוריו של בן זוגי- איני יודעת מה הייתה תגובתם אבל אני רוצה להיות אופטימית ולקוות שילדי העתידיים יהיו בריאים. שיהיה לך שבוע מקסים, נייטל
 
היי נייטל../images/Emo24.gif

מאחלת ומאמינה שהכל יסתדר לכם על הצד הטוב ביותר, האהבה מנצחת לא?? ובע"ה ילדייך שיבואו יהיו בריאים ושלמים אמן ואמן! שיהיה בהצלחה ושבוע טוב
מימי
 
למעלה