זקוקה לעצה.
היי
אני מעט לחוצה כי היום אנחנו נפגשים לראשונה, אמנם לא לבד. אבל גם זה משהו. מתנצלת מראש על החפירה.
אז איך הכל התחיל? לפני שלושה שבועות בתחילת הלימודים, הכרתי דרך חברה את הבחור. היא מספרת עליו שהוא ביישן [אלוהים יודע למה, הוא מהמם.] למרות שהוא מראה אחרת לגמרי, אבל הוא מקסים. ממש בחור להביא הביתה. חולפים להם הימים ואנחנו נתקלים זה בזו שוב ושוב, ואני שמה לב לחיוכים שהוא שולח לי מרחוק. כשאני מחזירה לו חיוך אני מסיטה את הראש כי טוב.. מביך לי. מודה שהרבה זמן מישהו לא תפס לי את העין. אבל הוא מחייך אליי, וכשאנחנו יושבים בחצר איש איש בחבורתו קשה לי לפספס את המבטים שנשלחים אלי מכיוונו. הוא גם יושב איתי כשאנחנו נתקלים זה בזו, מפטפטים על החיים וכו' וכו'. ביום חמישי האחרון נתקלתי בו בבר יחד עם חבריי, הוא הזמין אותי לצ'ייסר וגם רקדנו קצת ביחד. לפני ארבעה ימים החלפנו מספרים סוף סוף.. לשם אני הובלתי. הוא הציע לי ולחברתי להצטרף אליו ולחבריו היום [ממש היום] ליציאה. לפני ארבעה ימים לקחתי את הפלאפון שלה וסימסתי לו, מובן שציינתי שזו אני, וכשהוא אמר שידבר איתי הזכרתי לו, מן הסתם במתיקות שאין לו את המספר שלי. התגובה הייתה "כנראה הגיע הזמן
" המספרים הוחלפו, ומאז הסתמסנו פעמיים, שיחות ארוכות על המון דברים. הכל זורם ומצחיק נורא. רק מה? את 2 השיחות אני יזמתי. נקודות שאולי כדאי שאספר עליהן; יש איזה משפט שאני נורא אוהבת שכתוב אצלי בקאבר בפייס וגם בסטטוס בוואצפ. אין לי אותו בפייסבוק אבל כשהוא ציין שאני נורא אוהבת את המשפט, קלטתי שכנראה יש אחריי מרגל
"רק לפני השינה חח עוזר לי להרדם" הוא מספר לי, ואנחנו נגררים לשיחה על כמה העולם דבילי כי הוא סובב סביב פייסבוק. בשיחה היום פטפטנו על הערב, והוא הזכיר לי ארבע פעמים במהלך השיחה שגם הוא יהיה באותו בר היום.
חברתי שעוקבת אחרי שנינו שמה לב לכל זה. וכמי שמכירה אותו, מספרת ששוב- הוא ביישן. כנראה שאני זו שאצטרך לתת את הפוש. ובאמת כך נראה, כי אמנם אני יזמתי את ההתכתבויות עד היום, אבל הן זורמות ומשעשעות. ועדיין כשאנחנו נתקלים זה בזו אנחנו מתעכבים אחד עם השני קצת, ועדיין הוא שולח לי את החיוכים המקסימים שלו גם מהצד השני של החצר.
אבל אני לא רוצה ללחוץ עליו יותר מידי, לא רוצה להפחיד אותו. מתה שנצא כבר היום, אבל מעט בלחץ כמו שאמרתי.. לא כל כך יודעת מה לעשות, ולא רוצה לפספס את הבחור המקסים הזה.
מתנצלת על החפירה, תודה לכם