זקוקה לרעיונות יצירתיים ובדחיפות

[גברברת]

זקוקה לרעיונות יצירתיים ובדחיפות

מה עושים כשהגבר שלך קשור מדי לסינר אמו, עד כדי פגיעה ממשית בקשר שלכם לדוגמא: קבעתם להתארח לארוחת ערב אצל הוריך בחג כלשהו וחצי שעה לפני שאתם יוצאים הטלפון מצלצל , אמא שלו על הקו מתארת איזו קטסטרופה (שלא הייתה ולא נבראה) ודורשת שפרי חלציה יגיע אליה ומיד. הוא בלי להניד עפעף מבקש כי תתנצלי בשמו ורץ אל אמא. דוגמא נוספת: אתם בדרך לים (אמא שלו כמובן יודעת על כך... כי היא יודעת על כל התוכניות שלכם עוד לפניך) ואז פתאום היא חייבת שהוא יבוא אליה , יש לה משהו שאינו סובל דיחוי ועוד ועוד יש רעיונות????

 

[shellush]

../images/Emo5.gif../images/Emo5.gif../images/Emo5.gif

גבר ו/או אישה שקשורים לסינר של אמא זה גרוע! ואני אחת שאמא היא החברה הכי טובה שלי אבל דחילק, יש גבול!! זו צרה שאני אישית אתרחק ממנה מלכתחילה! אני אוהבת גברים שיש בהם משפחתיות אבל לא באופן אובססיבי

 

[tokit]

אני בדעה שלא משתלם להילחם בו..

כלומר, לתת לו להבין שזה לא מוצא חן בעינייך, להסביר לו שזה פוגע ביחסים, לתת לו דוגמאות, אבל לא להציב לו אולטימטום של "או אני או היא", כי יכול להיות שהוא יבחר בה.. אם זה מאוד מפריע לך ואת כן מגיעה למצב שאת לא יכולה יותר, אז ניתן להשתמש באולטימטום, תוך ידיעת הסיכונים..

 

[מפ33יצה]

תני לו ללכת לאמא שלו

ואת תמשיכי את העיסוקים שלך בלי להפסיק אותם הוא יראה במשך הזמן מה יותר חשוב לו ללכת איתך או ללכת אחר השטויות של אמא שלו... תנסי לדבר איתו ולהראות לו עד כמה לפעמים הדרישות שלה באות על חשבונכם. ואם לא עוזר- כמו שאמרו- המשפט "אני או אמא שלך " היא אופצייה אחרונה

 

[גאיה55]

תסמונת האם הפולניה (שקיימת בכל

העדות) שהולכת למות אם הבן לא יגיע אליה ועכשיו. צריך ללמד את הבחור, בעדינות, שוהא יכול לספר שיש לו תוכנית דחופה עכשיו והוא יגיע אליה לאחר מכן. להיות אסרטיבי. אין טעם לתקוף את התנהגות האם, זה רק יעלה את חמת הבחור ולא את שיתוף הפעולה שלו. אבל להסביר בעדינות בהחלט יש מקום ולהנחות אותו מה לעשות, עם חושים טובים. האם צריכה להבין שיעור בחיים : הגוזל פרח מן הקן. הוא יבוא כשיוכל. נקודה.

 

[הזהב הלבן]

רעיון פסיכולוגי ../images/Emo8.gif

היישר מתוך ספרי הפסיכולוגיה! אל תתרגזי, תני לו ללכת, אבל תהיי קרירה אליו לאחר מכן. אל תתווכחי איתו, אבל לא לשתף אותו במה שקורה לך, לא לבקש ממנו כלום, אבל גם לא להרשות לו קירבה של מגע (לא חיבוק, לא נשיקה ואפילו לא תפיחה על הכתף). אל תכנסי לעימותים בכלל. אל תגידי מה מפריע לך, שיבין לבד. אם תתחילי להסביר, זה יגרר אל תוך ויכוח. פשוט מאוד, תעבירי מסר, שכל עוד אמא שלו קושרת אותו, שילך אליה ולא יבוא אלייך. אבל אל תגידי את זה. לא לבטא במילים, אלא להעביר מסר שקט בשפת-גוף ובשתיקה. תזכרי, שמילים רק יכניסו אותכם לויכוחים אין-סופיים! צריך הרבה כוח נפשי ורצון חזק לתקן, כדי לשתוק! בהצלחה

 

[גאיה55]

אני רוצה לסייג את העצה שמעלי.

הומלץ פע על חוסר תקשורת מילולי. לא בטוח שזה נכון תמיד. יש זוגות שאכן כל מילה תוביל אותם למריבות, אבל יש גם זוגות (לא אנחנו לצערי )שכן יכולים לדבר על בעיות ביניהם בלי להגרר למריבות. הלואי עלינו. עליך לבדוק מהו סוג התקשורת הנכון לכם. בין אם במילים או בשפת גוף או סנקציות (רחמנא לצלן). אבל זו רק ההחלטה שלך. אין עצה חד משמעית פה. רק מה שמתאים לכם אישית.

 

[הזהב הלבן]

גאיה (והערה לגברברת)

השתיקה, בהרבה מקרים, שווה זהב!!! במקרה בו מדובר על אמא שמשתלטת לילד שלה על החיים, גם אחרי שהוא התבגר והתחתן, המסקנה היא אחת: היא לא הייתה יכולה להגיע לשלוט בו, אם הוא היה מתנגד לשליטה, אבל זה הוא, שנכנע לסחטנות לשתלטנות, וכל דבר שתגידי לו בנושא, יגרום לו באופן ישיר לתחושה, שהוא מותקף! הדרך היחידה למשוך אותו לעמוד על שלו מול האמא, היא העברת האולטימטום בשתיקה! - אם תגידי לו: "או היא או אני" - תהייה לו תשובה מיידית על כך, שתהפוך את האישה ללא בסדר! אם היא תגיד לו: "לך לאמא שלך, תחבק אותה" (לדוגמא) - היא בכלל תצא המרשעת. כל צורה מילולית של ביטוי האולטימטום, תגרום לו לראות בה מרשעת, ובאמא שלו לראות את הקדושה המעונה. מכאן, שהאפשרות היחידה, שנשארת היא: להעביר מסר שקט, ליצור נתק במגע ושיבושים בתקשורת המילולית. ותאמיני לי, שזה יזעזע ויגרום לו להתחיל לחשוב: "איפה הייתי לא בסדר, שהיא מתרחקת ממני ככה?" - וזה יעיר אצלו את התחושה: "אופס, אני עלול לאבד אותה!" אגב, גברברת, גם אם הוא הבין למה את מתנהגת ככה אליו, והוא מחפש להתווכח ("אני יודע, שאת לא אוהבת, שאני הולך לאמא שלי..."), אל תאפשרי לדבר על זה, הרי את לא רוצה לנתק אותו מהאמא, את בסך הכל מבקשת את ההתחשבות בך! כך שלא להגיב על הווכחנות (גם אם היא מתחילה נעים וחמוד...), כדי שלא לאפשר לו להמציא תירוצים, שיעירו ויכוחים נוספים. אל תתני לו לתרץ את החולשות שלו, תאלצי אותו לחזק נקודות-תורפה, אבל במקום לסחוט את עצמך, במריבות, הבטחות שלא יקויימו וויכוחים אין סופיים על תירוצים, הכי בריא זה לתת לו להבין לבד!

 

[גאיה55]

אני מסכימה איתך שזו אפשרות שאולי

יכולה לעבוד. אני גם עדיין חושבת , שהיא לא מתאימה לכולם, לנתק את התקשורת המילולית. מה שנכון לך לא נכון למישהו אחר. לא ככה? אז אתה יכול להדגים על עצמך אבל לא להגיד כללית זה מה שנכון וזהו.

 

[בלתי צפויה]

כאן אני אתך

אצלי לא עובד לעשות פרצופים, ובאופן די עקבי, אני גם לא סובלת שעושים לי פרצופים במקום לשים את הבעיה על השולחן. אולי שני אנשים שמתקשרים ברמיזות יכולים להסתדר יחד, אני לא הייתי שורדת אחד כזה.

 

[הזהב הלבן]

אין פה עניין של "לעשות פרצוף"!!!

העניין הוא להעביר מסר בשתיקה, במקום במילים. זה לא "לעשות פרצופים"! יש דרכים שונות לתקשורת, ולא כולן מילוליות!

 

[בלתי צפויה]

לא משנה, זה רק ביטוי

אני חושבת ש"להיות קרירה" במקום להגיד מה מפריע זאת דרך שלא מתאימה להרבה מאוד אנשים. לא הייתי מוכנה להיות עם בן זוג ש"נהיה קריר" כשצריך לפתוח את הפה ולהגיד מה מציק.

 

[Sefy]

../images/Emo45.gif

אני מסכים, להפסיק לחשוב שהצד השני הוא קורא מחשבות! או צריך להבין מה קורה על פי הבעות פנים או צורת התנהגות ילדותית! יש בעיה ? תדברו! זה גם חוסך את כל האי הבנות, וגם חוסך הרבה מאד זמן שמבוזבז על שטויות.

 

[הזהב הלבן]

יש מקרים בהם...

אתם יכולים לדבר על מה שמציק מהיום עד לעוד 20 שנה, להעביר את המסר לא תעבירו, כי המילים רק יגרמו להתקוממות! אתם רוצים להעביר מסר, כשהצד השני לא מוכן להקשיב... מה עושים?

 

[Sefy]

את מדברת על סיטואציה אחרת לגמרי

מי שלא מוכן להקשיב, אין מה לעשות איתו בכלל. ומה זאת אומרת מילים רק יגרמו להתקוממות ? זה מלחמת עולם ? תלוי איך מדברת! אם תתחילי משפט כמו: "יא חתיכת בהמה, למה אתה לא מקשיב לי" אז בטח שתהיה התקוממות ושום רצון להקשיב, אם תדברי בצורה נהותה, אני לא רואה שום סיבה להתקוממות ולחוסר רצון להקשיב. ואם לא רוצים להקשיב, אז זה לא קשר בכלל לדעתי.

 

[הזהב הלבן]

Sefy מה לעשות? ../images/Emo3.gif

המצב המתואר בראש השרשור, הוא מצב של אין עם מי לדבר...! גבר שמדווח לאמא שלו על כל תנועה וכל תוכנית שלו, ודווקא במהלך התוכניות היא מפריעה עם קטסטורופות, שלא היו ולא נבראו, ומפריע לקיום התוכניות, והגבר רץ אל האמא וזונח את בת הזוג. כל מילה, שהיא תעיז להגיד על האמא, תסחוף את שניהם לויכוח סוער! זה סוג של תסביך, שגם נשים סובלות ממנו, ועל ההורים אליהם הילדים האלה קשורים במיוחד, אסור להגיד כלום. ולילדים אסור להגיד, שהם לא בסדר, כי זה רק יצור התקלויות של גאווה. מה עושים במצב כזה?

 

[Sefy]

במצב כזה ?

לוקחים אותו לשיחה יפה וארוכה, מסבירים לו את המצב, לא בכעס ועצבים כמו שנשים אוהבות לעשות כדי לעורר פרובוקציות (סתם מחמם את האווירה

) ואז לומר לו, או שזה משתנה, או שזה נגמר. כמובן שאומרים שאם יש באמת מצב לחץ קשה, אז מבינים, אבל אם זה סתם, אז שיאמר לא!

 

[הזהב הלבן]

Sefy הנחמד... ../images/Emo3.gif

כשתתקל בבת-זוג, הקשורה לסינור של האמא/האחות הגדולה, או למכנסיים של אבא שלה, תנסה את השיטה שלך, אם היא תעבוד, תודיע לי, זה יכול להיות מעניין...! במקרים כאלה, מנסיון, אפשר לדבר לקיר, הוא יבין ויקבל יותר בקלות! לפני חודשיים הגיעו אליי שני בני-זוג לטיפול... הבעיה במערכת-היחסים ביניהם הייתה לחצים, מתחים ומריבות... וים של תלונות אחד נגד השני! מהר מאוד למדתי, שהאישה קשורה לסינר של האמא. הוא טען, כנגדה, שבגלל היא על כל שטות רצה לאמא שלה, הרבה תוכניות משותפות של שניהם מתפוצצות. היא טענה, כנגדו, שהוא לא מבין כמה אמא שלה צריכה אותה. גם בשיחה ארוכה בין השניים בנוכחותי ובתיווכי, דבר לא עזר. לאחר ששוחחתי עם כל אחד מהם בנפרד, הצעתי לבעל את "התקשורת שבשתיקה" ולאישה הצעתי לא לבטא כעס, אלא קודם להרגע, ואח"כ לשוחח. היום, חודשיים אחרי, המצב הרבה יותר, בכל שלושת-השבועות האחרונים, אף תוכנית משותפת שלהם לא התבטלה... הטלפונים מהאמא של האישה לא מפסיקים, אבל האישה כבר עומדת על שלה, ולא נכנעת בקלות...! המקרה שהגיע אליי, הוא אותו מקרה, כפי שמתואר בראש השרשור, רק שהמקרה, שהגיע אליי כבר הספיק להחריף...

 

[Sefy]

את יודעת שאפשר לקרוא לי ספי ? ...

מה שעובד על זוג אחד לא בהכרח יעבוד על זוג אחר, כך שאולי זה עבד לך על אותו זוג, אולי אפילו על זוג נוסף, זה לא אומר שזו השיטה הנכונה, פשוט שיחק לך המזל וזה לא גרם לנזקים. אני מבין לפי התשובה שלך שאת יועצת או משהו מהסגנון הזה, עם כל הכבוד לך ואני בטוח שאת עושה עבודה נפלאה, אני לא סובל מטפלים ויועצים. אם בת הזוג שלי לא מסוגלת לתקשר איתי, זו רחוק מלהיות מערכת יחסים ואני לא רוצה שאחרים התערבו לי בחיים האישיים שלי, אבל זה כמובן הדעה שלי בעניין. וזה למה אף פעם לא תראי אותי רושם בעיות שלי על פורומים, כי אני אוהב לפתור את הבעיות שלי לבד. בכל מקרה, בקשר לנושא הנוכחי, אני לא מאמין ב"תקשורת שבשתיקה" כי זו לא תקשורת. הבעיה כמו שאת אמרת הייתה "לחצים, מתחים ומריבות... וים של תלונות אחד נגד השני" וזה אומר שהם לא תקשרו ביניהם בכלל, רק צעקו ורבו! ואם הם היו מדברים אחד עם השני בסבלנות ובלי התקפות, הם היו פותרים את כל העסק מהר יותר ובלי צורך של צד שלישי. כי למעשה התקל במערכת שלהם, זה לא הם, אלה האמא, שכמו שאמרת בעצמך "הטלפונים מהאמא של האישה לא מפסיקים" מה שאומר, שאם האשה הייתה מדברת עם בעלה, הם היו מגיעים לפתרון בעצמם, אבל צורת הדיבור שלהם לא הייתה תקשורת, ואיך אני יודע את זה ? כי לחצים נגרמים מחוסר תקשורת. אני במקרה כזה הייתי נותן לה להוציא את העצבים שלה וכשהיא כבר עייפה, הייתי עושה לה איזה מס'ג מרגיע ואז מדבר איתה ברוגע, אז את שואלת איך אני יודע איך אני אגיב? אז היו לי מקרים כאלה עם האקסית שלי, היא הייתה האמוציונלית, ואני הייתי ההגיוני (גדלתי יותר מידי על מר ספוק ממסע בין כוכבים

) אז אני יודע לשים רגשות בצד ולדבר כמו בן-אדם.

 

[בלתי צפויה]

מה שאמרת עכשיו, שונה לגמרי!

א' שני בני הזוג היו כבר מודעים היטב שיש בעיה. ב' שני בני הזוג קיבלו "הנחיות". האישה קיבלה ממך הוראה לשוחח אחרי שהכעס עובר. אם היא לא הייתה יודעת שאליה לשוחח אתו, אולי הייתה בכלל מתעלמת או לא מוצאת כלים לתקשר עם הבעל השותק. וג', ספי צודק. בטח לא היית נותחת עצה זהה לכל זוג. את מן הסתם מתאימה את העצות לאופי האנשים...