זקוק לעצה...
אנו זוג בשנות ה30, בזוגיות 10 שנים ונשואים 3 שנים עם שני ילדים, בן שנתיים ובן חצי שנה.
אני עובד בעבודה עם הרבה זמן פנוי וכך כל מי שמסביבי, אני ידוע בתור אדם שיודע להקשיב, מתעניין באנשים באופן כללי ופלרטטן עם בחורות סתם בשביל הכיף והצחוקים. אף פעם לא בגדתי באשתי וגם לא אבגוד.
יש בעבודה בחורה שנוצר ביננו קשר טוב. היה חיבור מצוין לשיחה ולצחוקים. אני מאוד ציני והיא מאוד תמימה וזה פשוט עובד, השיחה זורמת ומצחיקה. היתה תקופה לפני שנתיים וחצי שבעלה טס לשליחות בחול לשנתיים והיא נשארה עם שני ילדיה בארץ. היה לה מאוד מאוד קשה ואני הייתי האוזן הקשבת והכתף לבכות עליה. היא מאוד נפתחה בפני והקשר ביננו התחזק. השיחות היו על דברי היומיום, רכילות מהעבודה וקשיים שלה בבית. אני בן אדם די סגור ולכן לא סיפרתי הרבה על עצמי ועל בעיותי..
אבל כמו שכתבתי הקשר התחזק והיא עדכנה אותי בהרבה דברים מחייה שמתפתחים וקורים על בסיס של הודעות גם אחרי העבודה ויצא מצב שאנו מדברים על בסיס יומיומי גם אם אני בעבודה וגם אם לא (אני עובד משמרות) דבר הוביל לדבר ונוצרו אצלי רגשות כלפיה.. בעיקר כיוון שבמהלך אותה תקופה אשתי ילדה והלילות והימים היו קשים בבית ולא היתה לה סבלנות אלי, לא רבנו או משהו פשוט עם תינוק שני בבית כולם עייפים וקשה, עוד דבר שמוסיף לעניין זה שהבחורה היא ההפך מאשתי, היא אימפולסיבית אומרת מה שהיא חושבת ומאוד לא צינית ואהבתי את האמיתיות שבה בעוד שאשתי יותר מחושבת צינית ותכלס כבר מכירה את השטויות שלי אז זה כבר פחות מלהיב אותה.
ברור לי שהקשר עם הבחורה לא ילך באמת לשום מקום אלא רק היה "בוסט" לאגו כי מי לא שמח שצוחקים מהשטויות שלו והכל עדין חדש ומלהיב...
לאחר תקופה של החודשיים האחרונים הבנתי שמשהו לא תקין.. אני חושב יותר מדי על הבחורה הזאת והבנתי שזה יכול להוביל לדברים שאני לא רוצה ולא שווים את זה כמו בגידה ופירוק המשפחה.
אז עשיתי לבחורה שיחה בעבודה ואמרתי לה שאני מרגיש משהו כלפיה וזה כבר חצה את קשר הידידות ביננו ושזה הולך למקום שאנחנו נתחרט עליו. זו היתה שיחה קשה כי ידענו שנינו שזה באמת לא יכול להמשיך, היא בכתה ואני גם הייתי עצוב מכל העניין אבל זה הסתיים. לאחר השיחה היו כמה הודעות וואטאפ, הודעות "סיום" שאני עצוב שזה קורה אבל זה מה יש וכך גם מהצד שלה...
ועכשיו לבעיה!
אשתי עם אינטואציה חזקה מאוד ופעם כבר שאלה אם יש ביננו משהו ואמרתי לה שאין כלום.. ובדיוק בערב של הפרידה היא החליטה להסתכל לי בפלאפון וראתה את "הודעות הפרידה" שכמובן לא נראות טוב בכלל כי זה נראה כמו פרידה אמיתית.
למחרת בבוקר קמתי ומחקתי את ההודעות כדי באמת לסגור את הסיפור סופית כי מבחינתי סיימתי את זה וובשיחת הפיצוץ בערב שאשתי פתחה איתי את כל הסיפור ושאלה לפשר הדבר היא אמרה שהיא ראתה שמחקתי את ההודעות כאשר היא בדקה שוב את מה שראתה כדי אכן לוודא שזה אמיתי, דבר שלא מוסיף בכלל לאמינות שלי עכשיו...
אתמול בערב שדיברנו היא הטיחה בי את העובדות של ההודעות והתחילה לשאול שאלות לגבי הקשר שלי עם הבחורה.. אני התפתלתי ולא ידעתי מה להגיד, לא רציתי להגיד לאשתי שיש לי רגשות כלפי בחורה אחרת, זה מרגיש לי נורא ואני באמת אוהב ומעריך את אשתי מאוד! הויכוח נגמר בזה שהיא לא מאמינה לי (מן הסתם) וכרגע לא מדברים..
חשוב לי להגיד שאשתי לא קוראת לי את ההודעות אף פעם, יש ביננו אמון והסכמה ועכשיו זו באמת היתה האינטואציה שהובילה אותה.
עכשיו אני אובד עצות... אני מתוסכל מהמצב שנוצר, זה היה יכול להיגמר בשלום ובשקט וכמובן בזכות מרפי זה התחרבן..
אז מי ששרד עד כאן, אשמח לעצתכם ודעתכם על העניין ואיך צריך לגשת לעניין ולפתור זאת?
אני מפחד שאם אספר לאשתי את האמת היא לא תאמין לי יותר וכל מה שאומר יהיה מוטל בספק.. אני מפחד שהיא תחשוב שאני כבר לא אוהב אותה בגלל המצב שנוצר.. ומצד שני אני באמת חושב שיש סיבה שפזלתי לצדדים, אני מרגיש שאשתי לא מעריכה אותי כמו פעם וכבר לא כל כך כיף לה איתי ולכן הייתי צריך את הרמת האגו הזאת מהבחורה החדשה.
בכל מקרה שמחתי גם לפרוק כי אין לי עם מי לדבר פה בחיים האמיתיים...
תודה
אנו זוג בשנות ה30, בזוגיות 10 שנים ונשואים 3 שנים עם שני ילדים, בן שנתיים ובן חצי שנה.
אני עובד בעבודה עם הרבה זמן פנוי וכך כל מי שמסביבי, אני ידוע בתור אדם שיודע להקשיב, מתעניין באנשים באופן כללי ופלרטטן עם בחורות סתם בשביל הכיף והצחוקים. אף פעם לא בגדתי באשתי וגם לא אבגוד.
יש בעבודה בחורה שנוצר ביננו קשר טוב. היה חיבור מצוין לשיחה ולצחוקים. אני מאוד ציני והיא מאוד תמימה וזה פשוט עובד, השיחה זורמת ומצחיקה. היתה תקופה לפני שנתיים וחצי שבעלה טס לשליחות בחול לשנתיים והיא נשארה עם שני ילדיה בארץ. היה לה מאוד מאוד קשה ואני הייתי האוזן הקשבת והכתף לבכות עליה. היא מאוד נפתחה בפני והקשר ביננו התחזק. השיחות היו על דברי היומיום, רכילות מהעבודה וקשיים שלה בבית. אני בן אדם די סגור ולכן לא סיפרתי הרבה על עצמי ועל בעיותי..
אבל כמו שכתבתי הקשר התחזק והיא עדכנה אותי בהרבה דברים מחייה שמתפתחים וקורים על בסיס של הודעות גם אחרי העבודה ויצא מצב שאנו מדברים על בסיס יומיומי גם אם אני בעבודה וגם אם לא (אני עובד משמרות) דבר הוביל לדבר ונוצרו אצלי רגשות כלפיה.. בעיקר כיוון שבמהלך אותה תקופה אשתי ילדה והלילות והימים היו קשים בבית ולא היתה לה סבלנות אלי, לא רבנו או משהו פשוט עם תינוק שני בבית כולם עייפים וקשה, עוד דבר שמוסיף לעניין זה שהבחורה היא ההפך מאשתי, היא אימפולסיבית אומרת מה שהיא חושבת ומאוד לא צינית ואהבתי את האמיתיות שבה בעוד שאשתי יותר מחושבת צינית ותכלס כבר מכירה את השטויות שלי אז זה כבר פחות מלהיב אותה.
ברור לי שהקשר עם הבחורה לא ילך באמת לשום מקום אלא רק היה "בוסט" לאגו כי מי לא שמח שצוחקים מהשטויות שלו והכל עדין חדש ומלהיב...
לאחר תקופה של החודשיים האחרונים הבנתי שמשהו לא תקין.. אני חושב יותר מדי על הבחורה הזאת והבנתי שזה יכול להוביל לדברים שאני לא רוצה ולא שווים את זה כמו בגידה ופירוק המשפחה.
אז עשיתי לבחורה שיחה בעבודה ואמרתי לה שאני מרגיש משהו כלפיה וזה כבר חצה את קשר הידידות ביננו ושזה הולך למקום שאנחנו נתחרט עליו. זו היתה שיחה קשה כי ידענו שנינו שזה באמת לא יכול להמשיך, היא בכתה ואני גם הייתי עצוב מכל העניין אבל זה הסתיים. לאחר השיחה היו כמה הודעות וואטאפ, הודעות "סיום" שאני עצוב שזה קורה אבל זה מה יש וכך גם מהצד שלה...
ועכשיו לבעיה!
אשתי עם אינטואציה חזקה מאוד ופעם כבר שאלה אם יש ביננו משהו ואמרתי לה שאין כלום.. ובדיוק בערב של הפרידה היא החליטה להסתכל לי בפלאפון וראתה את "הודעות הפרידה" שכמובן לא נראות טוב בכלל כי זה נראה כמו פרידה אמיתית.
למחרת בבוקר קמתי ומחקתי את ההודעות כדי באמת לסגור את הסיפור סופית כי מבחינתי סיימתי את זה וובשיחת הפיצוץ בערב שאשתי פתחה איתי את כל הסיפור ושאלה לפשר הדבר היא אמרה שהיא ראתה שמחקתי את ההודעות כאשר היא בדקה שוב את מה שראתה כדי אכן לוודא שזה אמיתי, דבר שלא מוסיף בכלל לאמינות שלי עכשיו...
אתמול בערב שדיברנו היא הטיחה בי את העובדות של ההודעות והתחילה לשאול שאלות לגבי הקשר שלי עם הבחורה.. אני התפתלתי ולא ידעתי מה להגיד, לא רציתי להגיד לאשתי שיש לי רגשות כלפי בחורה אחרת, זה מרגיש לי נורא ואני באמת אוהב ומעריך את אשתי מאוד! הויכוח נגמר בזה שהיא לא מאמינה לי (מן הסתם) וכרגע לא מדברים..
חשוב לי להגיד שאשתי לא קוראת לי את ההודעות אף פעם, יש ביננו אמון והסכמה ועכשיו זו באמת היתה האינטואציה שהובילה אותה.
עכשיו אני אובד עצות... אני מתוסכל מהמצב שנוצר, זה היה יכול להיגמר בשלום ובשקט וכמובן בזכות מרפי זה התחרבן..
אז מי ששרד עד כאן, אשמח לעצתכם ודעתכם על העניין ואיך צריך לגשת לעניין ולפתור זאת?
אני מפחד שאם אספר לאשתי את האמת היא לא תאמין לי יותר וכל מה שאומר יהיה מוטל בספק.. אני מפחד שהיא תחשוב שאני כבר לא אוהב אותה בגלל המצב שנוצר.. ומצד שני אני באמת חושב שיש סיבה שפזלתי לצדדים, אני מרגיש שאשתי לא מעריכה אותי כמו פעם וכבר לא כל כך כיף לה איתי ולכן הייתי צריך את הרמת האגו הזאת מהבחורה החדשה.
בכל מקרה שמחתי גם לפרוק כי אין לי עם מי לדבר פה בחיים האמיתיים...
תודה