זרמים בעדה התימנית

[שושי 13]

זרמים בעדה התימנית

כמה זרמים יש בעדה התימנית? כמו למשל - שרעבים, סינוואנים וכאלה. האם נקבעו הזרמים לפי עיר המוצא, בכל המקרים, או שיש לזה סיבות נוספות? והאם אתם כתימנים כאלה או אחרים שמתם לב להבדלים בין הזרמים האלה? במסורת או בהתנהגות? אני יודעת, אני יכולה לבדוק את זה בהרבה מקומות אחרים, אבל אני רוצה לדבר איתכם על הנושא הזה. מעניין אותי לדעת מי מאיתנו יודע ויכול להסביר לנו על כך. לילה תימני לכם.

 

[PrX]

../images/Emo182.gif שבוע טוב! שאמי ובלדי....

אני יודע על ההבדל בין כאלו שאומרים "חילבה" עם פתח בבי"ת לבין "חילבה" עם צירי בבי"ת... חחח שמעתי שמקור המילה: "שאמים" זה מהמילה "שאמ" בתימנית שזה אומר צפון. הכוונה לתימנים שקיבלו עליהם מנהגים מארץ הקודש שנמצאת מצפון לתימן. אלו שלא הסכימו לשנות אפילו "פיפס" מהמנהגים מזוהים יותר כ"באלאדים"- כלומר העירוניים(באלאד=עיר).

 

[Bmaya]

יש בארטים

ממחוז/עיר ברט. יש זמרת שהוריה באו ממקום זה- שלווה ברטי.

 

[אביב וסתיו]

יש דרדעים ועוקאשים

דרדע (דור דעה) עוקאשי (עיקש לגבי אמונתו) שיתקן אותי מישהו אם אני טועה

 

[עמנואל199]

בלדי ושאמי

איך שאני יודע שלבלדים יש תפילה תימנית אורגינאלית מאחר והשאמים-תפילתם נוטה לספרדים.ואצל הבלאדים זה מראה שזוהי תפילה תימנית ולא קירבה לספרדים.(אין בכוונתי לעשות הפליות ח``ו פשוט אני כותב עובדות.אני אישית בלאדי.)

 

[פלמוני777]

אם כבר תפילה אורגינאלית

נוסח אשכנז עדיף על כולם התואם לנוסחת רבינו עמרם גאון שנשלח למתא מחסייא להורותם סדר תפילה. והוא הוא נוסח התפילה שקדם אף לנוסחת הרסג והרמבם

 

[החיידנית השעיבית]

ואני כבר חשבתי

שחִילְבָּה וזָחוּג הם שיבושי הגייה של ילידי הארץ כמוני שיש בהם גם צד שאיננו תימני

 

[שושי 13]

ברוכים הבאים לפורום תימן../images/Emo140.gif

יש לכם כאלה ניקים שאין לי מושג אם זה הוא או היא. בקשר לביטוי המילים בזרמים השונים אתה ממש צודק. גם לי זה מוכר. תמיד הייתי שומעת את המילה חילבה בצורה זו וגם בצורה כזו - כנראה שלפי הזרמים היו גם ניבים שונים בשפה. זה קיים אגב בהרבה ארצות, כמו למשל גרמניה, אמריקה, אנגליה או שוויץ. ששם בהרבה מקרים המדינה מחולקת לכאלה קאנטונים ואז בכל קאנטון יש הניב (דיאלקט) שלו. כנראה שכך היה גם בתימן. אני יודעת למשל שיש הרבה תימנים שמדברים עם גימל -לדוגמה "גאלבי" ואחרים עם קוף "קאלבי" (ליבי כמובן}.

 

[החיידנית השעיבית]

לפי הידוע לי

יש את כלל התימנים ויש העדנים, שגם קוראים לעצמם "אנא בריטי". ההבדן הוא יחסית מהזמן האחרון, כשתימן ("חצר מוות") הייתה עצמאית ותושביה כמעט לא ידעו אנגלית, ואילו עדן הייתה בשליטה בריטית וכל תושביה דוברי אנגלית. אני גם יודעת שבניגוד לעליה מתימן עצמה שנפסקה ב"מרבד הקסמים" והתחדשה בקטן לאחרונה, העליה מעדן נמשכה גם בשנות ה-60. פעם עבדתי עם מישהי בת גילי (ילידת שנת 63) שהדבר הראשון שידעתי עליה זה שהיא תימניה. טוב חשבתי שהיא ילידת הארץ, ואז היא אמרה שלא ילידת תימן - נדהמתי והופתעתי עוד יותר כששמעתי את האנגלית המעולה שלה (טובה בהרבה משל מי שלמדו יסודי ותיכון בארץ). אז היא הסבירה שהיא ילידת עדן והם עלו בנעוריה (בעצם סוף שנות ה-70) ובבית הם דברו 3 שפות: ערבית תימנית, אנגלית ועברית תימנית וכל 3 השפות הללו הן שפות אם בעבורה. מעבר לזה, בהחלט יש הבדל בין המחוזות השונים.

 

[שושי 13]

"אנא בריטי" זה גם מזכיר לי

יש לי חברה עדאנית והיא תמיד מספרת במבטא תימני איך אביה היה אומר "אַַנא מְן עַאדַן כַּאפַאן לַאנדַן" - למי שלא הבין - אני מעאדן שליד לונדון. אני מתה מצחוק, כל פעם מחדש כאשר היא מחכה את אביה. אבל היא עצמה תימניה אמיתית - גם יפה, גם קול מהמם וגם מבטא יאמאני.

 

[התמ-ים]

תוספת קטנה על יהודי עדן

עדן היא עיר נמל. לעיר הזאת הגיעו גם יהודים מהרבה מדינות אחרות (לא רק מתימן "הצפונית") כמו הודו, עירק, פרס, מצרים וכו'. אהבו את המקום ונשארו שם דורות רבים. מהסיבה הזאת, בתפילה העדנית אפשר למצוא מרכיבים ומנגינות מהרבה עדות אחרות, כשהבסיס הוא התפילה התימנית האורגינלית. בשנת 67, קצת לפני מלחמת ששת הימים, כשהבריטים עזבו את עדן, היה חשש מפוגרום נוסף של ערביי תימן/עדן ביהודים (כשהפעם לא יהיה מי שיגן עליהם), באישון לילה הם העלו את כל יהודי עדן (אלו שנשארו) על מטוסים והטיסו אותם לארץ ישראל ומשם ללונדון. אלו שרצו להישאר בארץ - נשארו. השאר המשיכו ללונדון. מאז לונדון נחשבת לבירה הנוספת של יהודי עדן. כמו שכתבתי, עזיבת עדן היתה באישון לילה וכמעט ללא התרעה מוקדמת, כך שרוב היהודים שעוד היו שם - איבדו את כל רכושם וכל מה שלא הספיקו למכור.

 

[שושי 13]

התמ-ים,ברוך הבא ליאמאן ../images/Emo140.gif

והרבה תודה לך על המידע שסיפקת לנו. כמו שאמרתי כבר, כל יום לומדים כאן עוד משהו קטן/גדול.

 

[אביב וסתיו]

בקיצור - גן עדן לא היה שם

 

[התמ-ים]

למרות הכל,

אלו שהגיעו משם טוענים שהמקום היה גן עדן. לפחות עד הפוגרום הראשון, ב 47 , אחרי ההכרזה של האו"מ על הקמת מדינת ישראל.

 

[אביב וסתיו]

היה ספר שיצא על הפוגרום

פוגרום נורא. אולי שבעים הרוגים והמון פצועים. שוד ואונס וברבריות לשמה. חבל שלא משתמשים בזה כנשק נגד התעמולה הפלסטינית שאומרת שהיו כאן מעשי טבח המוניים כלפי האוכלוסיה הערבית במלחמת העצמאות.

 

[שושי 13]

זה מזכיר לי משהו נחמד מהילדות

שם המשפחה שלי הוא לגמרי שם עברי/ישראלי, אף פעם לא הבנתי איך ולמה, כי הרי אבי עלה מתימן בערך בהיותו בגיל 20, והתפלאתי שהשהם שלנו לא כזה תימני, כנראה עיברתו לו כשעלה ארצה? לא יודעת. בקיצור בהרבה מקרים היו פונים אלי אנשים מהשכונה, שלא ידעו את שמי ב.... בְּינת אֲל איבּי בהתחלה חשבתי בכלל שאלו מילות כעס או השד יודע מה. רק אחרי שבדקתי זאת עם אבי הבנתי שבעצם הוא בא מהעיר - איבּ ואם אני בתו אז כמובן אני בינת אל איבי. מכאן שקיים גם זרם האיבים. אז מה יש לנו בינתיים? שרעבים סינואנים עדאנים שאמים בלאדים בארטים דרדעים עוקאשים איבּים

 

[החיידנית השעיבית]

טוב

אז שכחנו את הצנענים (איך ניתן לשכח את עיר הבירה?

), הדמארים, הבאשרים, החיידנים, השעיבים ואם נפתח את האטלס נזכר בעוד הרבה אבל ... שמות משפחה מקורם לא רק בשם העיר או המחוז ממנה באה המשפחה. יש שמות משפחה ע"ש דמויות תנכיות (יוסף, בן דוד, סלם ועוד), יש שמות לפי תכונות אופי או תכונות גופניות (טאווילי, ג'מיל ועוד) או לפי מקצועות (טביב ועוד). אפשר בעתיד לפתוח שרשור גם בנושא הזה.

 

[שושי 13]

חיידנית הוספת הרבה זרמים בתגובה שלך

והשירשור הזה הוא בדיוק עבור כל הזרמים השונים בעדה התימנית. אם לפי עיר מוצא, אם לפי מקצוע ואם לפי דמויות. זו בדיוק המטרה להבין, לדעת וללמוד כמה וכמה זרמים קיימים אצלנו בעדה. אז מה איתך? את גם חיידנית וגם שעיבית? האם יש למילים אלו תרגום בעברית? אני לא מכירה ת'מילים האלה. אז נוספו לנו עכשיו צנענים דאמארים בשארים חיידנים שעיבים טאווילים ג'אמילים טאביבים יוסף בן-דויד סאלם כמה ספרתם עד כה, חברה?

 

[החיידנית השעיבית]

חיידן ושעב הם מחוזות

 

[התמ-ים]

בקשר לשמות המשפחה

זה לא מדוייק שזה על שם דמויות מהתנ"ך. בתימן לא היו שמות משפחה. היו ראשי משפחות. לא היה סתם יוסף. היה יוסף בן יעקב יצחק או יוסף יעקב בן יצחק. כלומר יוסף הוא הבן של יעקב שהוא הבן של יצחק. לפעמים המקצוע היה חלק משם המשפחה של האיש אבל הוא לא עבר בשם המשפחה. כלומר הסבא היה יכול להיות שוחט והבן צורף. לכל אחד מהם יקראו בשם "משפחה" אחר. ככה זה עבר במשך דורות רבים. כשהגענו לארץ הקודש, הסוכנות רשמו לכל אחד גם שם משפחה. אותו שם משפחה נשאר עד היום. לא חסרים מקרים שמספר אחים הגיעו לארץ, בזמנים שונים, וכל אחד מהם קיבל שם משפחה אחר. לפעמים מדובר גם בעיוות של הרושם. אפשר להמשיך ולפרט , אבל אני משער שהעיקרון מובן.