חברה בחברת עצמי

[מיס דייזי הופקינס]

תודה ../images/Emo9.gif

 

[aminimini]

מיס דייזי הופקינס היקרה

קראתי את התשובה של barby1986 אלייך. תקשיבי ותקשיבי לי טוב. אל תקשיבי לאף אחד. אל תעשי דברים שאת לא רוצה,אחרי זה את תתחרטי וכל רגשי האשם או לא האשם, יפלו עלייך. את עדיין צעירה (ואת זה תביני רק בעוד 10 שנים). ברבי שנתנה לך תשובה (ע"פ הכרטיס שלה) היא בת 19 ואינה מוסמכת לתת לך עצות או תשובות כאלו. את לא מפספסת כלום. במיוחד אם תקיימי יחסי מן בחוסר חשק או מפחדת, זה רק יחמיר את המצב. כמו שאת לא אוהבת אוכל מסוים ולא תנסי אותו (רגל קרושה היא דוגמא מצויינת). תחיי את חייך. ותאמיני בעצמך ובדרכך. בהצלחה

 

[מיס דייזי הופקינס]

היי, לא לערב הורים!

חייב להיות חוק הומניטרי שאוסר על שימוש ב"רגל קרושה" בדוגמאות של אוכל. אמא שלי אוהבת את זה, וכל פעם שאני רואה משהו בתוך קופסה או שקית במקרר ומסתקרנת (אולי זה משהו טעים?) ואז אני מגלה גוש ג'לי רוטט ומסריח משום... הו, האימה! ותודה.

 

[aminimini]

רגל קרושה הוא האוכל היחידי ...

שמותר להגיד עליו איכס

 

[מיס דייזי הופקינס]

מותר? אני בטוחה שהתכוונת *חובה*.

 

[wingate]

מישהו כאן רואה "מכסחי המיתוסים"?

והאם שמתם לב לדמיון המרתיע בין רגל קרושה לג'ל בליסטי?

 

[מיס דייזי הופקינס]

לא ראיתי... זה סרט?

 

[wingate]

זו סדרה

בדיסקברי. שני משוגעים שבודקים כל מיני מיתוסים אורבניים. היום ב-21:00 יהיה שידור חוזר של הפרק בו בדקו אם אפשר להעלות סירה מקרקעית הים בעזרת כדורי פינגפונג, למשל. הם מאוד מצחיקים, עושים המון נזק לעצמים ולעצמם ובסופו של דבר יש להם גם אספקט חינוכי.

 

[מיס דייזי הופקינס]

זה נשמע הזוי למדי... ומעניין לצפיה.

אני לא בטוחה שיש לי ערוץ דיסקברי, אבל בכל מקרה בשעה הזו אני עוד לא אהיה בבית, אז זה גם לא ממש משנה (לא להיום, בכל אופן). תודה על ההמלצה.

 

[wingate]

הזוי זו מילה טובה....

וזה בסדר, הם משודרים כל יום מלבד ראשון. אבל תיזהרי לא לראות את חמשת הפרקים הראשונים, בערך (קל לדעת - יש קריינית במקום קריין). הם די רעים.

 

[רייבי נייחמין]

מידי פעם יש מיתוס שיוצא נכון

הסוכריה המתפוצצת,זה שאפשר להתחמק ממוות ע"י זה שנכנסים למים,וזה שאפשר לחוש בצבאות מתקרבים ע"י זה ששמים תופים ושומעים את החיילים שחופרים מתחת לחומות,זה שאשר לחלץ סירה בעזרת כדורי פינגפונג כמו שהבנתם אני צופה נלהב נחמד לדעת שיש עוד

 

[barby1986]

רגע...

אם את בת 33 זה הופך אותך למוסמכת לתת תשובות? אני בסה"כ ננתי עיצה על פי דעתי... שוב פעם הדגש על לפי דעתי... חוכמתו של האדם היא להקשיב לאנשים רבים ולדעות שונות ולבחור מה טוב בשבילו. אני רק אציין משהו קטן שאם הייתי רואה פורום כזה לפני כמה שנים... הייתי בטוחה שאני א-מינית... אבל למזלי לא נתקלתי ועכשיו אני מאושרת ומאוד נהנת מסקס. אני מאוד אוהבת לעזור לאנשים, לספר על הסיפור שלי, ולעודד אותם לא לפחד לנסות משהו חדש, זה לא בהכרח רע.

 

[p019]

תמיד עדיף לדעת

אני לא חושבת שזה עיניין של מזל שלא שמעת על א-מיניות בעבר. מקובל על כולם כאן שיש אנשים שמתפתחים יותר לאט - ולמרות שבגיל 16 הם א-מינים הם מקבלים אוריינטציה מינית בשלב יותר מאוחר. ובכל זאת יותר קל לעבור גם את השלב הזה אם אתה מקיר ושומע על עוד א-מינים ומועד לעובדה שזה עלול גם להישאר כך, זה מוריד לחצים- ואני משערת שברגע שמקבלים אויינטציה מינית אתה מודע לזה בצורה די ברורה. כך גם אם היית חושבת בשלב כלשהו שאת א-מינית זה לא היה מונע ממך להבין את כבר לא א-מיניית.

 

[אילינאזי]

פתיחות לנסיונות חדשים

אסקסואלים לא צריכים לסגור את עצמם ולהחליט שהם לא ינסו, נקודה. לדעתי מאוד צריך לעודד את זה שאם מישהו מסתקרן ויש לו דרך בטוחה להתנסות, שיתנסה, שיהיה בטוח שזו הנטיה שלו. הגישה שלך, לדעתי, מוטעית. כתות משכנעות את המאמינים שלהן להמשיך בצורה עיוורת בדרכן. אנחנו מציעים להם לנסות, ואם הם עדיין מרגישים אסקסואלים, הם מוזמנים להמשיך להגדיר עצמם כך. אם הם גילו שהם לא אסקס אף אחד לא יגרש אותם מהקהילה, ולכן אין מניעה שיתנסו וישקלו מחדש. הבעיה העיקרית היא הלחץ מהסביבה להתנסות גם כשאת לא רוצה, בטענה שאולי זה ישנה אותך ויהיה לך נעים. במצבים כאלה, אם תשכנעי את האדם לנסות "משהו חדש", ההתנסות שלו תהיה במידה מסוימת דומה לאונס. התנסות מלחץ ולא מרצון.

 

[אותיותעשריםושתיים]

טוב אז

דבר ראשון שאני רוצה להגיד לך שזאת הייתה פריווילגיה אמיתית לקרוא את מה שכתבת. לא פוגשים אנשים כל כך כנים עם הבחנות ומודעות שכזו שלא לדבר על היכולת והרצון שלך בכלל לחשוף את זה ועוד במדיה פרוצה שכזו.. אני מניח שזה צירוף מקרים ובודאי עד היום לא היית מעזה לכתוב מכתב כזה במקום שכזה ואולי פתאום בגיל 28 אמרת לעצמך "נו שום דבר לא יכול לדפוק את זה ממש כי זה כבר די דפוק אז יאללה עד הסוף.." שקראתי את זה זה גרם לי להרגיש קצת יותר טוב בקשר לעצמי כי תמיד הרגשתי שמשהו דפוק בי כי נראה איכשהו שאני היחיד שהבעיות שלו בחיים לא נובעות בגלל אנשים אחרים או בגלל נסיבות אחרות או בגלל איזה הסבר בעבר שאני מנסה למצוא כדי שיסביר לי למה אני ככה ושהכל נובע בעצם מעצמי מה שמלווה כל החיים בתחושת אשם וחוסר אונים.. הדרך הקשה והבודדה הזאת הובילה אותי בסופו של דבר לדרך מאוד רוחנית, כי עם כל האתגרים שאכן ניסיתי לפתור לשנות להוסיף לעוות ולעבור למדתי מלא בדרך, על החיים, על עצמי, ובמיוחד דברים מאוד שונים בגלל שעברתי את הדרך לבד אז התשובות אף פעם לא הגיעו ממקור שרוב האנשים מקבלים בו תשובות. אני לא יודע אם את מאמינה במשהו בחיים, אם יש לך תחושה של גורל או שיש סיבה גדולה יותר שזה קורה לך ושאת ככה. ושלא יהיה לך ספק .. זה קורה לך ! את לא אשמה. אבל אולי הדבר הפרקטי ביותר בשבילך בשלב הזה זה להפסיק להילחם בזה.. לקבל את זה שזאת האמת, וככה את, וזה כנראה לא ישתנה.. ושזה בסדר. את לא כמו כולם. מעולם לא היית. ולעולם לא תיהיי. את שונה, בחיים לא תיהיי מקובלת כמו שדמיינת, לא פסיכולוגים ולא טיפולים יעזרו לך.. סביר להניח שהכי הרבה שיקרה זה שתכירי בנים פה ושם ובאיזה שלב הם ילכו שהם לא יקבלו את מה שהם רוצים.. או שאם יבוא להם הם ישארו.. אבל זאת כבר בחירה שלהם .. זה לא ממש קשור אליך. זה מי שאת.. ואת מקבלת את זה, וזה בסדר. תקבלי מבטי פליאה שתספרי את הסיפור שלך שרוב האנשים לא שמעו בחיים כי סוף סוף הנה התשובות שלא נמנות מהתשובות שכולם נותנים לגבי כל דבר.. ואף אחד לא יבין איך את מספרת את זה בכזה קור רוח. נזכרתי באיזה משפט שקראתי בספר בשם "תעתועים" "אם באמת רוצה אתה לסלק ענן מתוך חייך, אין צורך לעשות מזה עניין גדול. פשוט נינוחים, ומרחיקים אותו מן המחשבה. זה הכל."