חברי האקדמיה עורו: הגיע זמן mind
- פותח הנושא 100W
- פורסם בתאריך
מינוח מופשט
כל שפה מגבשת וחותכת מושגים מופשטים באופן קצת שונה.
אתה לא יכול לתרגם לאנגלית במדויק את המונחים העבריים "שכל" ו"נפש", כמו שאתה לא יכול לתרגם לעברית במדויק "mind".
אתה לא יכול לתרגם בצורה ברורה את הבדלי הניואנסים בין "אושר" ושמחה" (שתיהן מיתרגמות - happiness) כמו שאתה לא יכול לתרגם במדויק את ההבדל בין happy ו-glad.
אבל זה לא אומר שאי אפשר להתפלסף היטב, או לשמוח מאוד בכל שפה.
כל שפה מגבשת וחותכת מושגים מופשטים באופן קצת שונה.
אתה לא יכול לתרגם לאנגלית במדויק את המונחים העבריים "שכל" ו"נפש", כמו שאתה לא יכול לתרגם לעברית במדויק "mind".
אתה לא יכול לתרגם בצורה ברורה את הבדלי הניואנסים בין "אושר" ושמחה" (שתיהן מיתרגמות - happiness) כמו שאתה לא יכול לתרגם במדויק את ההבדל בין happy ו-glad.
אבל זה לא אומר שאי אפשר להתפלסף היטב, או לשמוח מאוד בכל שפה.
נדרשתי פעם לתרגם משפט שהכיל את התואר funny ולא ידעתי אם הכוונה ל"משעשע" או "מוזר" (ואולי שניהם). ההקשר המקורי היה עמום, אבל העברית תבעה ממני להחליט, לפרש את הטקסט חד-משמעית לכאן או לכאן. זה אתגר תרגום, אבל הוא לא מעיד על בעיה בעברית אלא להפך – באנגלית. זו דו-משמעות שאינה ברורה במקור. לו ידעתי בדיוק את כוונת המקור לא הייתה לי בעיה לתרגם.
 
נדמה לי שגם mind סובלת מבעיה דומה, ולא כי חסרות מילים בעברית שמחליפות אותה אלא להפך – יש לא מעט כאלה, ונדרשת הכרעה. אחד האתגרים בתרגום הוא הדקויות שציינת, ההבדלים בקונוטציות ובגוני המשמעות בין שפות. ה"פתרון" אינו בהכרח יצירת מילה חדשה יש מאין רק כדי שתהיה הקבלה "מושלמת" בין מילה בשפה זרה לעברית.
 
ייתכן שיש הקשרים שבהם הקושי אכן בלתי פתיר ואין אף מילה מתאימה; במקרה כזה יש אולי צורך ליצור תחדיש מיוחד (בתקווה שלא יהיה בבחינת "פתרון קסם" One size fits all, ישתלט על המילה וידחק את החלופות האחרות). אבל ראוי לבדוק ולמפות אותם לפני שמקוננים על אי-הבנה ושלל טעויות ובעיות. בינתיים לא ראיתי בעיה מהותית או אי-הבנה בדוגמאות שהביא 100W; יש מקרים שאני לא יודעת איך לתרגם כי אני לא מבינה את הכוונה במקור, וזה מחזיר אותי לנקודה שניסיתי להעביר עכשיו.
יש הבדל בין שני מושגים "מתמזגים"* לבין שני מושגים זרים*
* אושר ושמחה אלה שני מושגים שאכנה אותם לצורך העניין "מתמזגים", הם "נמזגים" זה לזה ללא גבול ברור, נניח כמו רצף ההבדלים שבין סגול לאינדיגו.
לעומת זאת יש מושגים זרים זה לזה כמו מכונית ונסיעה, רגל והליכה.
במיוחד כך לגבי המבנה הפיזי מוח ותוצריו: שמחה, אושר, זיכרון, חרדה, מחשבה, הברקת-אהה וגו'.
ולמה במיוחד כך: כי מכונית ונסיעה, רגל והליכה הם זוגות זרים, אך בהם שני בני הזוג נמצאים בעולם הפיזי. לעומת זאת מוח וחרדה, מוח והבנה הם זוגות זרים שאינם נמצאים באותו עולם. הראשון בצמד הוא מבנה פיזי, בעוד שבן הזוג אינו פיזי. זהו פער שאינו ניתן לגישור, העולמות זרים זה לזה. אבל אני מרגיש שאני מזייף, כי דברים אלה צריך לומר לא בקולי אלא בקולו החריף והצלול של ליבוביץ. והוא אכן אמר אותם בהרצאות רבות ובכמה וכמה כתבים.
העירבוב הזה הוא בעיה קשה, לא לפילוסופים מקצועיים שחיים את הבעיה, אלא בדיבור רגיל, ובכל הרצאה וספר שאינם מיועדים למקצוענים. ראה למשל התרגום (שמפספס את כל העניין!) של ד"ר עמוס כרמל לשם ספרו של סטיבן פינקר: "כיצד פועל המוח", לספר שאינו עוסק במוח אלא בהבטים שונים של המיינד: How the Mind Works. וזו דוגמה אחת מני רבות, רבות.
יש צורך, לדעתי - הכרח, במונח עברי שמביע את הפועל-יוצא המנטלי (הנה, אין לי דרך לומר מנטלי בעברית!) של פעילות המבנה הפיזי מוח, פועל יוצא שכולל רגשות כמו חרדה ושמחה ואהבה (תוצרים "נפשיים") וגם תוצרים כמו תובנה (מלה לא חוקית...), הברקה, חישוב מתמטי (תוצרים "שכליים"). צריך איזה מונח מיזוג (חורק נורא מבחינה צלילית) נפשכל. אתה יודע מה? שיאמצו רשמית כמו, רדיו וטלוויזיה וטלפון את: מיינד, אבל שיהיה סוף-סוף מונח רשמי בעברית.
בלי קשר, קוריוז: לאחרונה נתקלתי מספר פעמים בבעיה. איך תגיד the earth is round ? כדור הארץ הוא עגול (הכוונה כמובן כדורי)? מגוחך, הרי כדור הוא ממילא עגול (כדורי). הארץ עגולה - רוב האנשים יסתכלו במפת ישראל ויאמרו: מה פתאום, מוארכת. אבל זאת בסך הכל בעיה קטנטנה. ואולם לא להבחין בין המוח לתוצריו המנטליים - זו בעיה קשה. קשה מאד.
* אושר ושמחה אלה שני מושגים שאכנה אותם לצורך העניין "מתמזגים", הם "נמזגים" זה לזה ללא גבול ברור, נניח כמו רצף ההבדלים שבין סגול לאינדיגו.
לעומת זאת יש מושגים זרים זה לזה כמו מכונית ונסיעה, רגל והליכה.
במיוחד כך לגבי המבנה הפיזי מוח ותוצריו: שמחה, אושר, זיכרון, חרדה, מחשבה, הברקת-אהה וגו'.
ולמה במיוחד כך: כי מכונית ונסיעה, רגל והליכה הם זוגות זרים, אך בהם שני בני הזוג נמצאים בעולם הפיזי. לעומת זאת מוח וחרדה, מוח והבנה הם זוגות זרים שאינם נמצאים באותו עולם. הראשון בצמד הוא מבנה פיזי, בעוד שבן הזוג אינו פיזי. זהו פער שאינו ניתן לגישור, העולמות זרים זה לזה. אבל אני מרגיש שאני מזייף, כי דברים אלה צריך לומר לא בקולי אלא בקולו החריף והצלול של ליבוביץ. והוא אכן אמר אותם בהרצאות רבות ובכמה וכמה כתבים.
העירבוב הזה הוא בעיה קשה, לא לפילוסופים מקצועיים שחיים את הבעיה, אלא בדיבור רגיל, ובכל הרצאה וספר שאינם מיועדים למקצוענים. ראה למשל התרגום (שמפספס את כל העניין!) של ד"ר עמוס כרמל לשם ספרו של סטיבן פינקר: "כיצד פועל המוח", לספר שאינו עוסק במוח אלא בהבטים שונים של המיינד: How the Mind Works. וזו דוגמה אחת מני רבות, רבות.
יש צורך, לדעתי - הכרח, במונח עברי שמביע את הפועל-יוצא המנטלי (הנה, אין לי דרך לומר מנטלי בעברית!) של פעילות המבנה הפיזי מוח, פועל יוצא שכולל רגשות כמו חרדה ושמחה ואהבה (תוצרים "נפשיים") וגם תוצרים כמו תובנה (מלה לא חוקית...), הברקה, חישוב מתמטי (תוצרים "שכליים"). צריך איזה מונח מיזוג (חורק נורא מבחינה צלילית) נפשכל. אתה יודע מה? שיאמצו רשמית כמו, רדיו וטלוויזיה וטלפון את: מיינד, אבל שיהיה סוף-סוף מונח רשמי בעברית.
בלי קשר, קוריוז: לאחרונה נתקלתי מספר פעמים בבעיה. איך תגיד the earth is round ? כדור הארץ הוא עגול (הכוונה כמובן כדורי)? מגוחך, הרי כדור הוא ממילא עגול (כדורי). הארץ עגולה - רוב האנשים יסתכלו במפת ישראל ויאמרו: מה פתאום, מוארכת. אבל זאת בסך הכל בעיה קטנטנה. ואולם לא להבחין בין המוח לתוצריו המנטליים - זו בעיה קשה. קשה מאד.
אין צורך "להמציא מחדש את הגלגל", זה דיון בתחום הסמנטיקה
(ולא בפילוסופיה, צר לי, לא בקיאה בהגותו של ליבוביץ'; זה כנראה מתאים לפורום אחר) ויש כבר מונחים קיימים בתחום.
 
"אושר ושמחה" הן מילים נרדפות חלקית ואפשר לדבר גם על "ניגודי רצף", אבל כל זה לא קשור לנקודה שלך, זו הייתה רק דוגמה של איתי.
 
"מכונית ונסיעה" או "רגל והליכה" אינם מושגים "זרים" זה לזה, להפך – הם נמצאים באותו שדה סמנטי. אתה עושה כאן (כנראה) הבחנה בין שמות עצם מוחשיים למופשטים, אבל זה לא הופך אותם ל"זרים" והגבולות אינם כה חדים כפי שנדמה לך.
 
בתהליכים סמנטיים של הרחבת משמעות יש אין ספור מעברים בין הקבוצות. למשל תהליכים מטאפוריים שהם בד"כ מהמוחשי למופשט, אבל דווקא במקרה של שמות פעולה גם בכיוון השני (למשל כשתלמיד מגיש למורה חיבור, כשנוסע עולה לטיסה, כשמדען מציג את המצאתו ועוד).
 
מעברים מהמוחשי למופשט יש כאמור בלי סוף (בכל שפה) וכך גם באיברי גוף. אפילו המילים המשמשות אותנו כאן – "לשון" ו"שפה" הן בראש ובראשונה איברי גוף. יש אין ספור ביטויים והקשרים שבהם איברי הגוף מייצגים דבר אחר כמו תכונה, פעולה או מצב הקשורים בהם ישירות או בעקיפין: פושט יד, פושט רגל, רוחב לב, חרון אף... (בכוונה בחרתי דווקא דוגמאות עקיפות יותר).
 
וכשמדובר באיבר כמו ראש שיש בו כ"כ הרבה הקשרים ודימויים, הרשימה עצומה (ואלה רק מקצת הדוגמאות): ראש גדול (להגדיל ראש), ראש הממשלה, יושב ראש, בכובד ראש, חפוי ראש, הקל ראש, לנקות את הראש, ראש חודש... ובכל אלה (ועוד) אין הכוונה לאיבר הפיזי גרידא.
 
אחת הסיבות לכך היא מה ששוכן בתוך הראש, כלומר המוח. בעברית יש לנו, בין היתר: חסר מוח, מוח של ציפור, מוח חריף/חד (או חד מוח), בלבולי מוח (וגם בגרסה גסה...), חמום מוח, בריחת מוחות, מלחמת מוחות, שטיפת מוח... בכל אלה (ועוד) המוח אינו רק האיבר הפיזי אלא מייצג גם שכל, תודעה, חשיבה ועוד, ואין בכך כל ייחוד או חידוש.
 
אתה חוזר שוב לאותה דוגמה "ספר שאינו עוסק במוח אלא בהבטים שונים של המיינד" אבל לא מסביר אותה, והיא אינה ברורה למי שלא קרא את הספר. למה הכוונה ב"היבטים שונים של המיינד"? ולמה זה לא המוח, הרי אנחנו יודעים שכל הפעולות שמנית נעשות במוח?
 
ולא ברור מדוע משתמע מדבריך ש"הארץ" היא רק ארץ ישראל, זה לא נכון בכל הקשר; ואם להיות קטנונית, ארץ (הפלנטה) אינה עגולה אלא כדורית. שנאמר (או בעצם הושר) "העולם הוא כדור – זה ברור, זה ברור".
(ולא בפילוסופיה, צר לי, לא בקיאה בהגותו של ליבוביץ'; זה כנראה מתאים לפורום אחר) ויש כבר מונחים קיימים בתחום.
 
"אושר ושמחה" הן מילים נרדפות חלקית ואפשר לדבר גם על "ניגודי רצף", אבל כל זה לא קשור לנקודה שלך, זו הייתה רק דוגמה של איתי.
 
"מכונית ונסיעה" או "רגל והליכה" אינם מושגים "זרים" זה לזה, להפך – הם נמצאים באותו שדה סמנטי. אתה עושה כאן (כנראה) הבחנה בין שמות עצם מוחשיים למופשטים, אבל זה לא הופך אותם ל"זרים" והגבולות אינם כה חדים כפי שנדמה לך.
 
בתהליכים סמנטיים של הרחבת משמעות יש אין ספור מעברים בין הקבוצות. למשל תהליכים מטאפוריים שהם בד"כ מהמוחשי למופשט, אבל דווקא במקרה של שמות פעולה גם בכיוון השני (למשל כשתלמיד מגיש למורה חיבור, כשנוסע עולה לטיסה, כשמדען מציג את המצאתו ועוד).
 
מעברים מהמוחשי למופשט יש כאמור בלי סוף (בכל שפה) וכך גם באיברי גוף. אפילו המילים המשמשות אותנו כאן – "לשון" ו"שפה" הן בראש ובראשונה איברי גוף. יש אין ספור ביטויים והקשרים שבהם איברי הגוף מייצגים דבר אחר כמו תכונה, פעולה או מצב הקשורים בהם ישירות או בעקיפין: פושט יד, פושט רגל, רוחב לב, חרון אף... (בכוונה בחרתי דווקא דוגמאות עקיפות יותר).
 
וכשמדובר באיבר כמו ראש שיש בו כ"כ הרבה הקשרים ודימויים, הרשימה עצומה (ואלה רק מקצת הדוגמאות): ראש גדול (להגדיל ראש), ראש הממשלה, יושב ראש, בכובד ראש, חפוי ראש, הקל ראש, לנקות את הראש, ראש חודש... ובכל אלה (ועוד) אין הכוונה לאיבר הפיזי גרידא.
 
אחת הסיבות לכך היא מה ששוכן בתוך הראש, כלומר המוח. בעברית יש לנו, בין היתר: חסר מוח, מוח של ציפור, מוח חריף/חד (או חד מוח), בלבולי מוח (וגם בגרסה גסה...), חמום מוח, בריחת מוחות, מלחמת מוחות, שטיפת מוח... בכל אלה (ועוד) המוח אינו רק האיבר הפיזי אלא מייצג גם שכל, תודעה, חשיבה ועוד, ואין בכך כל ייחוד או חידוש.
 
אתה חוזר שוב לאותה דוגמה "ספר שאינו עוסק במוח אלא בהבטים שונים של המיינד" אבל לא מסביר אותה, והיא אינה ברורה למי שלא קרא את הספר. למה הכוונה ב"היבטים שונים של המיינד"? ולמה זה לא המוח, הרי אנחנו יודעים שכל הפעולות שמנית נעשות במוח?
 
ולא ברור מדוע משתמע מדבריך ש"הארץ" היא רק ארץ ישראל, זה לא נכון בכל הקשר; ואם להיות קטנונית, ארץ (הפלנטה) אינה עגולה אלא כדורית. שנאמר (או בעצם הושר) "העולם הוא כדור – זה ברור, זה ברור".
"ספר שאינו עוסק במוח"
הספר לא מדבר (או כמעט לא מדבר, קראתי אותו מזמן) על המבנה הפיזי של המוח, כלומר הוא נכתב מנקודת ראות של פסיכולוג ולא של נוירולוג או חוקר מוח. אבל מאחר והוא נקרא "כיצד פועל המוח" אני לא לגמרי מבין על מה יצא הקצף, אלא אם השואל, בדומה לליבוביץ', הוא דואליסט ומחזיק בדיעה שהנפש (טוב, ה"מיינד") אינה נובעת רק מפעילות ביו-אלקטרית של המוח אלא יש בה משהו מעבר לפיזיקה. למרבה השמחה פינקר, לא סובר כך (למעשה הדואליסטים הולכים ומתעטים ככל שהידע שלנו על המוח גדל) כך ששם הספר בעברית בהחלט הולם.
הספר לא מדבר (או כמעט לא מדבר, קראתי אותו מזמן) על המבנה הפיזי של המוח, כלומר הוא נכתב מנקודת ראות של פסיכולוג ולא של נוירולוג או חוקר מוח. אבל מאחר והוא נקרא "כיצד פועל המוח" אני לא לגמרי מבין על מה יצא הקצף, אלא אם השואל, בדומה לליבוביץ', הוא דואליסט ומחזיק בדיעה שהנפש (טוב, ה"מיינד") אינה נובעת רק מפעילות ביו-אלקטרית של המוח אלא יש בה משהו מעבר לפיזיקה. למרבה השמחה פינקר, לא סובר כך (למעשה הדואליסטים הולכים ומתעטים ככל שהידע שלנו על המוח גדל) כך ששם הספר בעברית בהחלט הולם.
אז עכשיו הגענו לשלב ה-אד הומינם: עכשיו
אני דואליסט ואולי גם עוסק בכשפים.
המצב הוא כזה: כשנרשמים לחוג לתקשורת מתכוונים ללמוד, מן הסתם, כיצד מראיינים, כיצד מזרימים אייטמים, והשד יודע מה.
לא לומדים על ניסויי הרץ ומשוואות מקסוול ודיודות.
אז יש ללמוד אלקטרוניקה ויש ללמוד תקשורת.
אם תפתח חוג לתקשורת ותלמד מקסוול תהיה בבעיה קשה.
מי שעוסק במוח עוסק בחשמלים וחומרים ותאים, ומי שעוסק ב-mind עוסק באיי-קיו ותעתועי ראייה וחרדות. הפרדה מוחלטת.
ליבוביץ אומר כך: המוח שלי הוא רשות הרבים (כל אחד יכול לבדוק אותו לא פחות טוב ממני), אבל הכאב שלי (פועל יוצא ברור של פעילות מוחית, וזו בלבד) הוא רשות הפרט, אף אחד, חוץ ממני, אינו יכול לחוש בו.
אני יכול לכעוס על התקשורת בעניין זה או אחר, אבל לא על משוואות מקסוול.
אז בבקשה - נא לא לבלבל את שני הדברים.
אני דואליסט ואולי גם עוסק בכשפים.
המצב הוא כזה: כשנרשמים לחוג לתקשורת מתכוונים ללמוד, מן הסתם, כיצד מראיינים, כיצד מזרימים אייטמים, והשד יודע מה.
לא לומדים על ניסויי הרץ ומשוואות מקסוול ודיודות.
אז יש ללמוד אלקטרוניקה ויש ללמוד תקשורת.
אם תפתח חוג לתקשורת ותלמד מקסוול תהיה בבעיה קשה.
מי שעוסק במוח עוסק בחשמלים וחומרים ותאים, ומי שעוסק ב-mind עוסק באיי-קיו ותעתועי ראייה וחרדות. הפרדה מוחלטת.
ליבוביץ אומר כך: המוח שלי הוא רשות הרבים (כל אחד יכול לבדוק אותו לא פחות טוב ממני), אבל הכאב שלי (פועל יוצא ברור של פעילות מוחית, וזו בלבד) הוא רשות הפרט, אף אחד, חוץ ממני, אינו יכול לחוש בו.
אני יכול לכעוס על התקשורת בעניין זה או אחר, אבל לא על משוואות מקסוול.
אז בבקשה - נא לא לבלבל את שני הדברים.
לא ראיתי שום אד-הומינם בתגבותו של אבו זקן או התייחסות אישית
אליך אלא לגישה הכללית בנושא. הגישה שלך עצמך לא ברורה כי אינך מבהיר אותה... ולמעשה מתעלם מתגובותיי ולא עונה לי ישירות משום מה.
 
בעניין "תקשורת", זו מילה פוליסמית, כלומר גם המשמעות שלה משתנה לפי ההקשר.
באוניברסיטת חיפה יש חוג לתקשורת והוא עוסק במדיה וכו':
https://comm.hevra.haifa.ac.il/index.php/he/
באוניברסיטת בן גוריון יש חוג להנדסת מערכות תקשורת והוא עוסק בפן הטכנולוגי:
https://in.bgu.ac.il/engn/cse/Pages/default.aspx
בד"כ מקובל להתייחס לבוגריו כ"מהנדסי תקשורת" (מכירה אישית).
ללמדך שהשפה ודובריה מוצאים פתרונות לפי הקשר (ולא מתבלבלים).
 
לא יודעת בעניין המוח של ליבוביץ' וברשות מי הוא בימינו אלה; אבל המוח שלי אינו ברשות הרבים (ואגב, כאב נובע גם מפעילות עצבית ולא רק מוחית, ואפשר לראות כאב ב-MRI).
אליך אלא לגישה הכללית בנושא. הגישה שלך עצמך לא ברורה כי אינך מבהיר אותה... ולמעשה מתעלם מתגובותיי ולא עונה לי ישירות משום מה.
 
בעניין "תקשורת", זו מילה פוליסמית, כלומר גם המשמעות שלה משתנה לפי ההקשר.
באוניברסיטת חיפה יש חוג לתקשורת והוא עוסק במדיה וכו':
https://comm.hevra.haifa.ac.il/index.php/he/
באוניברסיטת בן גוריון יש חוג להנדסת מערכות תקשורת והוא עוסק בפן הטכנולוגי:
https://in.bgu.ac.il/engn/cse/Pages/default.aspx
בד"כ מקובל להתייחס לבוגריו כ"מהנדסי תקשורת" (מכירה אישית).
ללמדך שהשפה ודובריה מוצאים פתרונות לפי הקשר (ולא מתבלבלים).
 
לא יודעת בעניין המוח של ליבוביץ' וברשות מי הוא בימינו אלה; אבל המוח שלי אינו ברשות הרבים (ואגב, כאב נובע גם מפעילות עצבית ולא רק מוחית, ואפשר לראות כאב ב-MRI).
להלן תגובת 90 מיליארד נוירונים ב-37 מעלות:
א.
"אלא אם השואל, בדומה לליבוביץ', הוא דואליסט ומחזיק בדיעה שהנפש (טוב, ה"מיינד") אינה נובעת רק מפעילות ביו-אלקטרית של המוח אלא יש בה משהו מעבר לפיזיקה".
המבנה הדקדוקי של המשפט הנ"ל מקביל (לא בתוכנו, אך בצורתו הדקדוקית) לטיעון בנוסח: השואל הוא פשיסט. ואם זה לא אד הומינם אז אני כמו שאמרו פעם קוגלגר
ב.
הנדסת מערכות תקשורת - על שום מה: כי זה לא תקשורת, זאת הנדסת מערכות תקשורת
ג.
זה שאינך יודעת מה אמר ליבוביץ, זה ממש לא באחריותי. אם תלכי לעשות EEG , או MRI, או fMRI או CT או PET או MEG או כל בדיקה אחרת מקבוצה זו, המוח שלך אז ברשות הטכנאי והרופא; הם יודעים אז על המוח שלך יותר ממה שאת יודעת המוח הפיזי שלך, כמו שרופא שעושה לך אק"ג או אקו-לב, יודע על מצב לבך (הפיזי כמובן, לא בשימוש המטפורי) והפרמטרים שלו יותר ממך: זה נקרא (מה זה זה נקרא? אני בסך הכל מצטט את ליבוביץ) ברשות הרבים.
אך את הכאב שלך, או הכעס שלך, אף רופא עם PET או fMRI או MEG לא יכול לחוש. רשות היחיד.
ד.
תודה שאת מתקנת את עניין הכאב והפעילות המוחית-עצבית. בעקבות הערתך אני שוקל ברצינות להוציא מהדורה מתוקנת של ספרי, ונוסחים מתוקנים של כמה וכמה מאמרים ומצגות הוראה. הנה הסיבה מדוע לא הגבתי להערותייך.
א.
"אלא אם השואל, בדומה לליבוביץ', הוא דואליסט ומחזיק בדיעה שהנפש (טוב, ה"מיינד") אינה נובעת רק מפעילות ביו-אלקטרית של המוח אלא יש בה משהו מעבר לפיזיקה".
המבנה הדקדוקי של המשפט הנ"ל מקביל (לא בתוכנו, אך בצורתו הדקדוקית) לטיעון בנוסח: השואל הוא פשיסט. ואם זה לא אד הומינם אז אני כמו שאמרו פעם קוגלגר
ב.
הנדסת מערכות תקשורת - על שום מה: כי זה לא תקשורת, זאת הנדסת מערכות תקשורת
ג.
זה שאינך יודעת מה אמר ליבוביץ, זה ממש לא באחריותי. אם תלכי לעשות EEG , או MRI, או fMRI או CT או PET או MEG או כל בדיקה אחרת מקבוצה זו, המוח שלך אז ברשות הטכנאי והרופא; הם יודעים אז על המוח שלך יותר ממה שאת יודעת המוח הפיזי שלך, כמו שרופא שעושה לך אק"ג או אקו-לב, יודע על מצב לבך (הפיזי כמובן, לא בשימוש המטפורי) והפרמטרים שלו יותר ממך: זה נקרא (מה זה זה נקרא? אני בסך הכל מצטט את ליבוביץ) ברשות הרבים.
אך את הכאב שלך, או הכעס שלך, אף רופא עם PET או fMRI או MEG לא יכול לחוש. רשות היחיד.
ד.
תודה שאת מתקנת את עניין הכאב והפעילות המוחית-עצבית. בעקבות הערתך אני שוקל ברצינות להוציא מהדורה מתוקנת של ספרי, ונוסחים מתוקנים של כמה וכמה מאמרים ומצגות הוראה. הנה הסיבה מדוע לא הגבתי להערותייך.
בקצרה
א. לא, פשוט לא. ראשית, יש שם "אם", ומכל מקום, לדבר על גישה מסוימת שרלוונטית לנקודה הנדונה זה ממש לא "אד הומינם".
 
ב. בפועל כולם אומרים "הנדסת תקשורת" (למעשה רק היום למדתי שהמילה "מערכות" נמצאת בתואר), ועדיין אין כל בלבול. ואגב, יש לא מעט מערכות בתקשורת – מערכת עיתון, מערכת חדשות... ואף על פי כן כולם מסתדרים ומבינים.
ההקשר הוא המלך.
 
ג. לא, המוח שלי עדיין ברשותי, גם אם אחרים יכולים לפענח בדיקות הדמיה שלו, ובדיקות MRI משקפות כאב או כעס. ליבוביץ' כנראה לא זכה לראות את הטכנולוגיה הזאת בפעולה.
 
ד. בשמחה... איני יודעת באיזה ספר מדובר, בסה"כ ניסיתי להבין את כוונתך כדי לענות לשאלותיך.
א. לא, פשוט לא. ראשית, יש שם "אם", ומכל מקום, לדבר על גישה מסוימת שרלוונטית לנקודה הנדונה זה ממש לא "אד הומינם".
 
ב. בפועל כולם אומרים "הנדסת תקשורת" (למעשה רק היום למדתי שהמילה "מערכות" נמצאת בתואר), ועדיין אין כל בלבול. ואגב, יש לא מעט מערכות בתקשורת – מערכת עיתון, מערכת חדשות... ואף על פי כן כולם מסתדרים ומבינים.
 
ג. לא, המוח שלי עדיין ברשותי, גם אם אחרים יכולים לפענח בדיקות הדמיה שלו, ובדיקות MRI משקפות כאב או כעס. ליבוביץ' כנראה לא זכה לראות את הטכנולוגיה הזאת בפעולה.
 
ד. בשמחה... איני יודעת באיזה ספר מדובר, בסה"כ ניסיתי להבין את כוונתך כדי לענות לשאלותיך.
תוספת קטנה
את צודקת שמאז זמנו של ליבוביץ חלו התפתחויות רבות כמו, למשל, ה fMRI במישור הטכנולוגי אבל עדיין יש די הרבה דברים לא מובנים ובפרט הגדול מכולם: עצם קיום התודעה ובמיוחד מה שנקרא "קוואליה" שהוא החוויה האישית של כל אחד מאיתנו. היא עדיין באותו תחום סובייקטיבי שאינו נגיש למדע. אני מתאפק לא להדגיש את המילה "עדיין" כי מטבע הדברים אין שום אפשרות לדעת, זאת יכולה להיות חידה שלא תיפתר לעולם. האם ליבוביץ' היה משנה את עמדתו אילו היה חי היום?הניחוש שלי הוא שהתשובה שלילית. אמנם מספר אנשי המקצוע - פילוסופים, פסיכולוגים, חוקרי מוח, חוקרי אינטליגנציה מלאכותית וכו' - הדואליסטים הולך ופוחת אבל הוא אינו אפס, וליבוביץ', אם יש צורך להזכיר, לא היה מאלה שמשנים את דעותיהם חדשות לבקרים. מאחר שתפיסת עולמו הכללית היתה קשורה קשר אמיץ לנושא הזה, אני משער שהוא היה נשאר בשלו. זאת בכלל תופעה נפוצה אצל מדענים, וכבר העיר מישהו (יום?) שדוגמה חדשה מתקבלת רק כשכל הפרופסורים הוותיקים מתים.
 
כל זה, כמובן, רחוק מתחום העניין של רוב קוראי הפורום הזה, כך שאני את שלי אמרתי. לגבי האדון 100W,נראה לי שלשוחח איתו בשאלות אלה זה כמו להתווכח עם מישהו דתי על השאלה אם יש אלוהים. בילוי נעים.
 
אנקדוטה: נכחתי פעם בהרצאה שלו לקהל הרחב ולאחריה ניסיתי לשאול אותו מניין לו הבטחון שכל אותה חוויה סובייקטיבית תשאר *תמיד* סובייקטיבית, אבל הוא היה קצר רוח
 
 
את צודקת שמאז זמנו של ליבוביץ חלו התפתחויות רבות כמו, למשל, ה fMRI במישור הטכנולוגי אבל עדיין יש די הרבה דברים לא מובנים ובפרט הגדול מכולם: עצם קיום התודעה ובמיוחד מה שנקרא "קוואליה" שהוא החוויה האישית של כל אחד מאיתנו. היא עדיין באותו תחום סובייקטיבי שאינו נגיש למדע. אני מתאפק לא להדגיש את המילה "עדיין" כי מטבע הדברים אין שום אפשרות לדעת, זאת יכולה להיות חידה שלא תיפתר לעולם. האם ליבוביץ' היה משנה את עמדתו אילו היה חי היום?הניחוש שלי הוא שהתשובה שלילית. אמנם מספר אנשי המקצוע - פילוסופים, פסיכולוגים, חוקרי מוח, חוקרי אינטליגנציה מלאכותית וכו' - הדואליסטים הולך ופוחת אבל הוא אינו אפס, וליבוביץ', אם יש צורך להזכיר, לא היה מאלה שמשנים את דעותיהם חדשות לבקרים. מאחר שתפיסת עולמו הכללית היתה קשורה קשר אמיץ לנושא הזה, אני משער שהוא היה נשאר בשלו. זאת בכלל תופעה נפוצה אצל מדענים, וכבר העיר מישהו (יום?) שדוגמה חדשה מתקבלת רק כשכל הפרופסורים הוותיקים מתים.
 
כל זה, כמובן, רחוק מתחום העניין של רוב קוראי הפורום הזה, כך שאני את שלי אמרתי. לגבי האדון 100W,נראה לי שלשוחח איתו בשאלות אלה זה כמו להתווכח עם מישהו דתי על השאלה אם יש אלוהים. בילוי נעים.
 
אנקדוטה: נכחתי פעם בהרצאה שלו לקהל הרחב ולאחריה ניסיתי לשאול אותו מניין לו הבטחון שכל אותה חוויה סובייקטיבית תשאר *תמיד* סובייקטיבית, אבל הוא היה קצר רוח
 
 
אני גם נוטה להאמין שגם בעתיד לא תהיה טכנולוגיה לקריאת מחשבות
והן יישארו פרטיות, כלומר לא "כולם" יוכלו לדעת מה עובר לך במוח (מהבחינה הזאת). אבל ההבחנה של "רשות הרבים" מגוחכת בעיניי וממילא לא רלוונטית גם למוח – איש לא יכול לדעת מה עובר לנו בתוך הגוף (גם בחלקים אחרים הכוונה), במקרים רבים אפילו לא אנחנו, אלא אם אנחנו מתחברים למכשיר ייעודי מרצוננו, בהסכמתנו, למעננו, ובשמירה על פרטיות ועל סודיות רפואית.
 
ובכל זאת, אם נחזור למוח, הרי שכל הפעילויות המוחיות קורות במוח, ואם אני רוצה לדבר על חשיבה, מחשבה, תודעה, הכרה, שכל, בינה, דעת, תובנה, תבונה, רגשות, זיכרון ועוד ועוד, אני יכולה להשתמש באחת המילים הרלוונטיות ולקרוא לה בשמה. או לדבר על "מה עובר לך בראש" (כפי ששר שלמה ארצי) או במוח, או בקודקוד או בין האוזניים וכו' כו'. גם בעברית יש דרכים להיות קצת יותר עמומים אם רק רוצים.
והן יישארו פרטיות, כלומר לא "כולם" יוכלו לדעת מה עובר לך במוח (מהבחינה הזאת). אבל ההבחנה של "רשות הרבים" מגוחכת בעיניי וממילא לא רלוונטית גם למוח – איש לא יכול לדעת מה עובר לנו בתוך הגוף (גם בחלקים אחרים הכוונה), במקרים רבים אפילו לא אנחנו, אלא אם אנחנו מתחברים למכשיר ייעודי מרצוננו, בהסכמתנו, למעננו, ובשמירה על פרטיות ועל סודיות רפואית.
 
ובכל זאת, אם נחזור למוח, הרי שכל הפעילויות המוחיות קורות במוח, ואם אני רוצה לדבר על חשיבה, מחשבה, תודעה, הכרה, שכל, בינה, דעת, תובנה, תבונה, רגשות, זיכרון ועוד ועוד, אני יכולה להשתמש באחת המילים הרלוונטיות ולקרוא לה בשמה. או לדבר על "מה עובר לך בראש" (כפי ששר שלמה ארצי) או במוח, או בקודקוד או בין האוזניים וכו' כו'. גם בעברית יש דרכים להיות קצת יותר עמומים אם רק רוצים.
זה לא בדיוק זה
טכנולוגיה לקריאת *מחשבות* כמעט בטוח תהיה . למעשה, היא כבר נמצאת באופק
ועם ההתפתחות המואצת של אינטליגנציה מלאכותית מחד וטכנולוגיות דימות וחישה מאידך אני מוכן להתערב שהמחשבות והרגשות לא יישארו בתחום הבלתי נגיש למדע, כלומר יישארו משהו סובייקטיבי לגמרי.
מה שפחות בטוח הוא ששאלת התודעה תיפתר, למשל שנוכל לדעת אם חווית ה"אדום" שאת חווה זהה לזאת שלי או אם הרובוט שמולי באמת בעל תודעה כפי שהוא טוען. בינתיים כל הנושא הזה לא ברור וגם קשה, לפחות להדיוט כמוני, לראות שנעשתה איזשהי התקדמות משמעותית במאות השנים האחרונות.
אגב, אני רואה עכשיו שבהודעה הקודמת שלי הסיפא נקטעה. ובכן, ליבוביץ' היה קצר רוח וטען שעצם השאלה מראה שלא הבנתי כלום ממה שהוא הסביר (הוא ניסה להסביר שמבחינה *עקרונית* זאת תהום בלתי ניתנת לגישור ולמותר להגיד שהוא לא שכנע אותי). תופעה מעצבנת שנפוצה בעיקר אצל אנשים חכמים: הם בטוחים שמי שלא מסכים איתם פשוט לא מבין אותם.
טכנולוגיה לקריאת *מחשבות* כמעט בטוח תהיה . למעשה, היא כבר נמצאת באופק
ועם ההתפתחות המואצת של אינטליגנציה מלאכותית מחד וטכנולוגיות דימות וחישה מאידך אני מוכן להתערב שהמחשבות והרגשות לא יישארו בתחום הבלתי נגיש למדע, כלומר יישארו משהו סובייקטיבי לגמרי.
מה שפחות בטוח הוא ששאלת התודעה תיפתר, למשל שנוכל לדעת אם חווית ה"אדום" שאת חווה זהה לזאת שלי או אם הרובוט שמולי באמת בעל תודעה כפי שהוא טוען. בינתיים כל הנושא הזה לא ברור וגם קשה, לפחות להדיוט כמוני, לראות שנעשתה איזשהי התקדמות משמעותית במאות השנים האחרונות.
אגב, אני רואה עכשיו שבהודעה הקודמת שלי הסיפא נקטעה. ובכן, ליבוביץ' היה קצר רוח וטען שעצם השאלה מראה שלא הבנתי כלום ממה שהוא הסביר (הוא ניסה להסביר שמבחינה *עקרונית* זאת תהום בלתי ניתנת לגישור ולמותר להגיד שהוא לא שכנע אותי). תופעה מעצבנת שנפוצה בעיקר אצל אנשים חכמים: הם בטוחים שמי שלא מסכים איתם פשוט לא מבין אותם.
מטונימיה כפולה
"אלברט איינשטיין (היה) מגדולי המוחות".
אלברט איינשטיין לא היה מוח הוא היה בן אדם.
למה על זה אתה לא שואל? ואילו היה כתוב שהוא היה מגדולי ה-minds זה היה ברור? הרי הוא לא היה mind, הוא היה בן אדם.
זה מה שמכונה "מטונימיה" השאלת מושג למושג הקרוב אליו.
במקום לומר שהיתה בו גאונות יוצאת מן הכלל, אומרים שהיה לו מוח יוצא מן הכלל (כי המוח הוא האיבר המתקשר לגאונות), ובמקום לומר שהיה לו מוח יוצא מן הכלל, אומרים שהוא היה מוח גדול.
כך היא דרכה של שפה.
(גם באנגלית יש ביטויים שעושים שימוש במילה brain במשמעות מופשטת, אגב).
____
האקדמיה ללשון מחדשת מילה עברית בארבעה מקרים:
שאל את עצמך, למה השטח לא קובע עובדות בשטח? מדוע אנשים דוברי עברית כמעט לא משתמשים ב-mind, ולעומת זאת הם משתמשים במילה הלועזית "אנציקלופדיה" ? התשובה היא שהמילה mind (בניגוד ל"אנציקלופדיה") לא חסרה לנו. יש לנו מספיק מילים עבריות מופשטות:
נפש, שכל, תודעה, הכרה ועוד. אומנם הגבולות בין המילים האלו שונים מהגבולות בין המושגים המופשטים באנגלית, אך מה בכך?
"אלברט איינשטיין (היה) מגדולי המוחות".
אלברט איינשטיין לא היה מוח הוא היה בן אדם.
למה על זה אתה לא שואל? ואילו היה כתוב שהוא היה מגדולי ה-minds זה היה ברור? הרי הוא לא היה mind, הוא היה בן אדם.
זה מה שמכונה "מטונימיה" השאלת מושג למושג הקרוב אליו.
במקום לומר שהיתה בו גאונות יוצאת מן הכלל, אומרים שהיה לו מוח יוצא מן הכלל (כי המוח הוא האיבר המתקשר לגאונות), ובמקום לומר שהיה לו מוח יוצא מן הכלל, אומרים שהוא היה מוח גדול.
כך היא דרכה של שפה.
(גם באנגלית יש ביטויים שעושים שימוש במילה brain במשמעות מופשטת, אגב).
____
האקדמיה ללשון מחדשת מילה עברית בארבעה מקרים:
- כדי להחליף מילה לועזית שאנשים משתמשים בה (לדוגמה: בונוס > הטבה).
- כדי להחליף מילה עברית במילה עברית אחרת שמתאימה יותר לפרדיגמה הלשונית (לדוגמה : גיבוי > תימוכין. ניסיון החלפה שכשל, אגב).
- כדי להחליף צירוף מילים עבריות מסורבל במילה עברית קצרה (כדוגמת בתי ידיים > כפפות של אב"י).
- למען התקינות הפוליטית (במשורה, כי זה מעורר מחלוקות).
שאל את עצמך, למה השטח לא קובע עובדות בשטח? מדוע אנשים דוברי עברית כמעט לא משתמשים ב-mind, ולעומת זאת הם משתמשים במילה הלועזית "אנציקלופדיה" ? התשובה היא שהמילה mind (בניגוד ל"אנציקלופדיה") לא חסרה לנו. יש לנו מספיק מילים עבריות מופשטות:
נפש, שכל, תודעה, הכרה ועוד. אומנם הגבולות בין המילים האלו שונים מהגבולות בין המושגים המופשטים באנגלית, אך מה בכך?
בעיית המתרגמים נובעת מבעיית המינוח בתחום... וייתכן שהיא בעיה
קשה משנדמה לנו, כי בכל תחום דעת יש מינוח מקצועי שאמור להיות ברור ואחיד לכולם. במקרה כזה אכן יש צורך בהתאמה חד-חד-ערכית של מונח עברי ללועזי, ואי אפשר שכל מתרגם יתרגם כראות עיניו. עם זאת, אני מניחה שיש ספרות פסיכולוגית ופילוסופית בעברית שהסתדרה עד היום גם בלי "מיינד"... לא יודעת איך, אבל גם זו סוגיה שמצריכה בירור לפני שנחפזים להמציא מילה.
 
מבדיקה שטחית במאגר המונחים של האקדמיה ללשון נראה שלא נקבע מונח; יש רק קביעה (של ועד הלשון) מ-1942 במילון פסיכולוגיה שמתרגם mind ל"נפש" (או "רוח", אם הכוונה ל-spirit).
קשה משנדמה לנו, כי בכל תחום דעת יש מינוח מקצועי שאמור להיות ברור ואחיד לכולם. במקרה כזה אכן יש צורך בהתאמה חד-חד-ערכית של מונח עברי ללועזי, ואי אפשר שכל מתרגם יתרגם כראות עיניו. עם זאת, אני מניחה שיש ספרות פסיכולוגית ופילוסופית בעברית שהסתדרה עד היום גם בלי "מיינד"... לא יודעת איך, אבל גם זו סוגיה שמצריכה בירור לפני שנחפזים להמציא מילה.
 
מבדיקה שטחית במאגר המונחים של האקדמיה ללשון נראה שלא נקבע מונח; יש רק קביעה (של ועד הלשון) מ-1942 במילון פסיכולוגיה שמתרגם mind ל"נפש" (או "רוח", אם הכוונה ל-spirit).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.