חגים ומועדים בניכר

חגים ומועדים בניכר


האם אתם שומרים על מסורת ודת במקום מגוריכם בחו"ל
האם שמרתם מסורת ודת טרם המעבר


למשל-הדלקת נרות שבת? חגיגית החגים?

האם בגלל המעבר לחו"ל- התחלתם יותר להעמיק ולהתייחס לחגים ומועדים.

מאוד חשוב לי לא לאבד את הקשר לישראל ולכן חשבתי אולי להדליק נרות שבת מידי שישי-אני יודעת שזה מאוד ישמח את אמא שלי שמקפידה שנים כל שישי להדליק נרות, ויחבר אותי יותר לשורשים שלי.
 
לדעתי בניו יורק יהיה לך יותר קל להרגיש את

החגים, וזה יתרון גדול.

אני נמצאת במקום שאין בו ישראלים ולא קיימת קהילה יהודית, ומעבר לזה בעלי סקוטי, כך שמה שאני יעשה בשביל לציין את החג או את יום שישי, זה מה שיהיה.

אני מדליקה נרות שבת בארוחת הערב. ללא ברכה או לפי לוחות הזמנים. ארוחת הערב ביום שישי היא יותר חגיגית ואני מנקה את הבית ביום שישי. ככה אני שומרת את היחודיות של ערב שישי.

חגים אני חוגגת בעיקר בשביל בוני, שזה יהיה חלק מהתרבות שלה, מהילדות שלה והקשר שלה לישראל. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היו לי ילדים
 
מזל שיש ילדים


אני למשל מתקשה מאוד להתחבר לחגים מרוב שאני מלמדת עליהם שבועיים לפני ואז כשהם מגיעים-די מיציתי


נראה איך יהיה בחו"ל כי בהתחלה לא אעבוד ואחרי זה-לא בטוח שאעבוד בגן ישראלי/יהודי ונראה איך ארגיש עם החגים במיוחד שבעלי אנטי מסורת ודת.
 
בהחלט מזל. אבל בחו"ל זה אחרת,

אם לא תעשו לא יהיה, ואולי הוא כן ישמח עם זה.

בארץ יש למסורת והחגים המון קונטציה של מחוייבות, כאשר זה יורד מהכתפיים, נשאר לחגוג את החג כמו שמתאים לכם וזה נפלא - בעיניי.
 

washi tashi

New member
אין לך מושג כמה ניו יורק יהודית

בבניין המשרדים בו עבדתי גרו בכפיפה אחת עץ אשוח (מפלסטיק, ברור שמפלסטיק) וחנוכיה (חשמלית). בכל סניף של בנק היתה חנוכיה, ולכבוד יום כיפור ברכה אותי הגננת של הילדון בברכת Have a happy Yom Kippur.

אם היית עוברת לדרום דקוטה הייתי אומרת לך להתכונן נפשית. לפעמים ניו יורק מרגישה יותר מסורתית מתל אביב. את יודעת כמה מסעדות כשרות יש בה?
 
טוב לשמוע


לא שומרת כשרות כהלכתה אבל קצת מלחיץ אותי הקטע הזה שבכל מקום יש כריכים עם גבינה ובשר-לא הולך לי ביחד בלי קשר לעניין הכשרות ולא יודעת עד כמה נהוג לבקש להוריד משהו מכריך
.
 

Et tu Brute

New member
אני ממש בספק

שמישהו יכריח אותך לאכול משהו שאת לא רוצה
.

ובניו יורק, בכל מסעדה מוכנים לכך שהלקוח הראשון טבעוני, השני צמחוני, השלישי יהודי, הרביעי רגיש לגלוטן, החמישי רגיש ללקטוז, השישי מוסלמי, השביעי אוכל רק fair trade ... את מאוד תתקשי להפתיע שם מישהו עם הרגלי תזונה כאלה או אחרים.
 

AlicePJ

New member
למה נרות מעמיקים את הקשר עם ישראל? אני מבינה

אם תכתבי שזה מעמיק את הקשר עם היהדות, אבל בעיני ישראל היא לא יהדות, וכשאני חושבת על ישראל אני חושבת על אנשים ועל מקומות אבל לא על נרות שבת או בתי כנסת, כי זאת מעולם לא היתה החוויה שלי של ישראל או של הילדות שלי, למרות שגדלתי בישראל.
 
הכוונה שלי הייתה שזה מעמיק את הקשר עם היהדות

אולי בגלל שאמא שלי מדליקה שנים נרות שבת-זה יצר לי קשר לישראל.
הזכרון של אמי מדליקה נרות שבת בכל ערב שבת ואת קודש הקודשים שיש סביב זה אפילו עד ימים אלו שאני כבר אדם בוגר- גורמים לי להרגיש שזה "שייך" לישראל, אבל הכונה היא לקשר עם היהדות.
 
אני דווקא מאוד מבינה מה היא כתבה.

אין לי שום קשר ליהדות. יש לי קשר למסורת הישראלית. ולמרות שהדלקת נרות שבת לא היתה חלק מהילדות שלי, כאשר עזבתי את הבית, גרתי עם שותפה שהדליקה נרות שבת וזה היה מקסים בעיני, מסמל את השבת. התאים לי, אימצתי
כל אחד עושה מה שעושה לו טוב.
 

AlicePJ

New member
ברור שכל אחד עושה מה שמתאים לו וטוב לו

רק ניסיתי להבין, ואני רואה מהתשובה שלה שהיא ואני דווקא הבנו אחת את השניה מצוין.
אני באופן אישי לא מציינת כמעט חגים (מלבד המספר הלא שפוי של קניידלך שאכלתי בפסח, כמעט יצרתי מחסור קניידלך ברחבי ארה"ב), אבל בהחלט יכולה להבין את מי שבמשפחה שלו נהגו לציין חגים וחגים מתקשרים לו למשהו חיובי. אצלי חגים זה אומר מריבות משפחתיות, ובתור אתאיסטית אני לא רואה סיבה יותר מידי גדולה לחגוג אותם. אבל מי שכן רואה בהם דבר יפה - למה לא?
 
אצלי כל ארוחה משפחתית זה אומר מריבות,כעסים

ומתח-זה לא אומר שאני לא אעשה ארוחות כאלה למשפחה הפרטית שלי

פשוט למדתי איך לא לעשות את זה
 
רילוקישיין זאת הזדמנות מעולה לעשות

את מה שלמדנו איך לא לעשות
תמציאו את עצמכם מחדש, לפי איך שמתאים לכם.
 

noaronen1

New member
גם אני שנאתי את פסח בגלל זה

אבל מאז שעברנו לכאן מאוד נעים לנו לחגוג בחיק המשפחה. ואחרי מספר אירוחים אני מגלה שאפילו יותר נעים לי לחגוג בלי ולמסד את החגיגה המשפחתית המצומצמת שבה הילדים מקבלים ערך מוסף.
 

alphadelta

New member
אנחנו שומרים יותר מבארץ

אנחנו שומרים יותר מבארץ. אם אנחנו לא נעשה את זה, והילדים יתנתקו מהדת, אין דרך חזור.

אחר כך לא חוזרים לזה. אם נפסיק את השרשרת אז זהו.

התחלנו עם הדלקת נירות בהריון הראשון. פתאום זה נעשה חשוב. בארץ ילדים יכולים לחוות דת בבתים אחרים. ללמוד בבית הספר או להכנס לסופר בפסח ולראות שאין חמץ. תמיד יש מישהו שמכירים ששומר כשרות או שבת. אבל פה, אם לא נחגוג חגים, ונלך לתורה סקול בימי ראשון אז אין להם עוד מקום לראות את זה.

אני מרגישה שזו מחויבות שלנו בתור הורים.

יש לי מכרים שמוצאים עשרות אלפי דולרים בשנה על בתי ספר יהודיים פרטיים אבל אוכלים חזיר בבית. אנחנו החלטנו על חינוך ציבורי טוב אבל לשמור כשרות ( לא למהדרין אמנם) , ולחגוג חגים ושבתות. יש דרכים שונות.
 
לפני שנולדו הילדים זה לא ממש הטריד אותי

אבל עכשיו כשהם פה, הרבה דברים מקבלים חשיבות.
אני נשואה לבחור אנגלי לא יהודי ובבית אנחנו מנסים לחגוג את הטוב משתי התרבויות. לי חשוב מאד שהילדים יהנו ממה שיש לתרבות הישראלית והיהודית להציע ושיכירו את המנהגים שאני גדלתי עליהם.
אני מדליקה נרות ביום שישי (אם אני לא שוכחת
) ולפעמים אופה חלות. אנחנו עושים מאמץ לחגוג את כל החגים בצורה זו או אחרת. אם אפשר להיות בישראל כשנופל חג אז בכלל טוב.
לא צמים, לא שומרים כשרות (לא באופן אקטיבי. אני לא אוכלת גם ככה בשר חזיר ומאכלי ים), אוכלים חמץ בפסח אבל גם מחזיקים מצות בבית.
 
למעלה