בשבילי השבתות חשובות יותר מהחגים
בהתחלה לא הקדשתי לזה מחשבה, ואחר כך הבנתי שאני בברוך, כי מאוד אהבתי את השבתות בישראל (אני מירושלים), וכאן לא היה שום רמז שיש בכלל שבת, ומצד שני לא היה לי מושג איך לייצר "שבת" בעצמי, כי תמיד הסתמכתי על ההורים שלי ועל גורמים חיצוניים.
ברגע שהבנתי את המצב, והבנתי מה אני צריכה, והתחלנו לעשות קבלת שבת בבית, איכות החיים שלי השתפרה ללא הכר.
הטקסים שלנו קטנים - אין מצב כרגע להרים ארוחת ערב חגיגית כשיום שישי הוא יום עבודה רגיל, אבל הדלקת נרות וקידוש אחרי ארוחת הערב, ולפעמים חלה מתוקה של שבת, נתנו לי לי מרווח נשימה ושעה של ניתוק ומנוחה אמיתית ותחושה של בית אחרי שבוע עמוס ולעתים מגעיל.
עכשיו זה קצת פחות רלוונטי כי אני בבית עם תינוק, אין את תחושת השחיקה בעבודה, ומצד שני אחרי שבע בערב אני לא רואה ממטר, אז לפעמים הקבלות מתפספסות או מצטמצמות, אבל זה בטח זמני
אחרי שיש את הבסיס הזה, החגים נפתרים בדרך זו או אחרת. אפשר לחגוג עם הקהילה היהודית הלא-מאוד-קרובה אלינו, אפשר לציין במשהו בבית, ואפשר לדלג ולשכוח מזה, הכל לפי הנסיבות.
אה, כן, עוד משהו שמאוד עזר לי - כשהבאתי מהארץ חנוכיה וזוג פמוטים שהיו שייכים לסבתא שלי זכרונה לברכה. רק אז התחלתי להרגיש ממש, אבל ממש בבית
<מסכימה עם מה שנכתב מעלי על השמירה על השפה העברית. תמשיכו לדבר עברית בבית, במיוחד עם הילדים, כל זמן ובכל מצב, אחרת היא תיעלם מאוד מהר. ולא לערבב שפות!>
