עניין של יכולת כלכלית, אילוצים בעבודה
ותכנון המשפחה. אני לא רואה את העוול הגדול שנעשה לילד, שמשתתף בעול בבית. לא התכוונתי לילדה בת שש שלוקחת את אחיה בן השנתיים לרופא. (ראיתי כאלה). אני חושבת שאח גדול שמשגיח על אחיו הצעיר, זו לא מילה גסה. אני עובדת כדי לממן לאח הגדול את צרכיו ואת המותרות שלו, והוא עוזר לי ע"י מתן שרותי שמרטפות זולים, זמינים ואמינים. המשפחה מתפקדת כיחידה אחת וכולם תומכים זה בזה. למה לא?
הכל צריך להיות במידה. מכירה אחת, שילדה תינוק. מגיל חודשיים, הוא היה אצל הוריה בעיר אחרת. היא למדה באוניברסיטה ובסופ"ש נסעה לבקר אצ הילד (ולהתארח אצל ההורים). מודה, שלי ההתנהלות הזו נראית ניצול נורא של ההורים ונתק שקשה לי להבין, מהתינוק. כנראה למשפחה הזו, זה התאים. יכולה לספר גם, שבהחלט נעזרתי בהורי, כשילדי היו צעירים. האחיינים שלי היו בני בית אצלי. הילדים שלי, היו בני בית אצל אחי וגיסתי. זה פחת עם שיר, כי לא היה לי צורך בסיוע. כאמור, נעזרתי בבנים הבוגרים. לא הבאתי אותם לעןלם רק כדי שיעשו בייביסיטינג, אבל הם חלק ממשפחה, וככאלה, הם צריכים להשתתף בעול, בדיוק כמו שהם משתתפים ברווחה ובצרות.
אני עשיתי הרבה מאד בייביסיטינג לאחיינים שלי, עוד לפני שהיו לי ילדים, כי אחי וגיסתי נזקקו לעזרה הזו. להם היה שקט נפשי ושרותי שמירה מאד זולים (מקסימום כוס קפה. אולי עוגיה...) אני לא ראיתי בזה שום ניצול או משהו שלילי. זה חלק מהערבות ההדדית של חברים ובני משפחה. לא שונה מההאכלה של החתול שלי, כשנסעתי לטיול, ע"י גב' כץ הנחמדה. .
מאמינה שאלמלא היתה ברירה יותר קלה לטעמך וזמינה, גם לך, שיתוף הילדים בעזרה הדדית בבית, לא היה נראה כה מוזר.