מעט על דרך השאמן
קודם כל, חשוב לי מאוד להבהיר שאני לא מדברת בשם אף אחד מלבד בשמי. כך שהכינוי "האנשים הנ"ל" לא יכול להיות מדוייק. שנית קצת לגבי המקום שממנו אני באה: אני לא באה לחמוס אף אחד מכם ממעמדו, מאמונתו או מדתו. אין לי עניין במלחמות. בעיני קיימות דרכים רבות להגיע לאמת, והן מכובדות כולן. אני באופן אישי מהפוסעים בדרך השאמן. דרך השאמן כפי שרבים מכם יודעים הייתה קיימת על פני האדמה שנים רבות. כיום היא לאט לאט חוזרת. לדרך השאמן יש מספר מאפיינים קבועים. זוהי דרך סלולה וברורה. רק שאמן יכול להכשיר שאמנים חדשים. (אף אחד לא יכול להפוך את עצמו לשאמן) ותהליך ההכשרה הוא מאוד מאוד מאוד ארוך וקשה. תהליך ההכשרה הוא תהליך של ניפוי וסינון. הוא תהליך של השתנות וגדילה. והוא לא פשוט בכלל. כשאני מדברת על ארוך - אני מדברת על עשרות שנים. מי שמסיים אותו והופך לשאמן, הוא אך ורק מי שאיפשר לעצמו למות במהלכו, ונולד מחדש כשאמן. וגם מי שעושה את זה לא תמיד הופך לשאמן בסוף. אחד מההיבטים של דרך השאמן כולל משהו נדיר מאוד בתרבות שלנו וזו התמסרות למורים. אני לא יודעת לכמה מהנוכחים כאן היו מורים, וכמה מכם אוטודידקטיים. אני סבורה שוודאי שרוב הנוכחים למדו בעצמם ועיצבו בעצמם את דרכם פשוט מכיוון שקשה למצוא כיום מורים אמיתיים לתחומים בהם אנו עוסקים, וגם מכיוון שעצמאות ולימוד עצמי הינם תפיסות מאוד דומיננטיות בתרבות שלנו. אני העדפתי ללמוד באמצעות מורים. עבורי זו הדרך הנכונה. זה לא אומר שאני לא בוחנת ובודקת. זה לא אומר שאני לא מבקרת ומשתמשת בהגיון ובשכל ישר כדי לנתח, זה כן אומר שאני מתמסרת. אם בשנה וחצי הראשונות להיותי בדרך השאמן כל הזמן שאלתי שאלות ודרשתי הוכחות, כיום זה הרבה פחות מעניין אותי. למדתי לבטוח בהם. ויותר מכך למדתי שהדברים שהם מלמדים אותי עובדים. לי עצמי די בכך. בסופו של יום אנו עוסקים באמונות שהיו נפוצות על פני האדמה עוד קודם להיסטוריה המוכרת והמתועדת. אני עצמי אינני סבורה שהידע שהשתמר ושעבר דרך שאמנים שהכשירו שאמנים שהכשירו שאמנים, הוא אמין פחות מידע שהגיע דרך ספרים שנכתבו עידנים אחרי שהאמונות המקוריות גוועו ושניסו לנתח אותן ולשמר אותן. אבל כאמור זוהי דעתי שלי, וזוהי הדרך שבה אני בחרתי לחיות. אני כן רוצה להוסיף דבר אחד שאני חושבת שהוא מאוד מהותי לעניין: מי שמחפש הוכחות בענייני אמונה, לא יצליח למצוא. זה כמו ניסיון לאכול מרק עם מזלג או להכין חביתה מחסה. זה להשתמש בכלי לא נכון. אין שרידים לסנה הבוער, שערו של הנביא לא מוטמן בהר הבית, אף אחד לא לכד בת-ים בגן חיות, ואף אחד לא בחן ברק של זאוס מבחינה מדעית. אין הוכחות לאמונה. אני יכולה להניח שהחגיגות השאמניות שונו לאורך השנים כשהשאמניזם פינה את מקומו לפאגניזם על ידי המאמינים החדשים, ויתכן שהותאמו למקומות ולאקלים שבהם חגגו אותם, אבל אין לי הוכחה לכך, ואני גם לא מחפשת כזאת. אני יודעת שהטקס המסויים הזה ביום המסויים הזה באמת עובד באופן הרמוני עם הטבע, עם האדמה, ואיתי. ואיזה יופי...