"חדר 406" - פרק מס' 3 - פרק אחרון.
בפרק הקודם: אז אור התחיל לנוע בתוך השבר, אבל רגלו הימינית נתקעה והיצור הספיק לתפוס אותה, אבל היצור גם הוא לא טיפש. הוא פתח את הדלת כשרגלו של אור הייתה עוד תקועה, אבל אז אור הוציא את רגלו והתחיל לזחול לכיוון המעלית כשהרוצח כבר נהפך לבלתי נראה שוב. פרק 3: אור זחל לכיוון המעלית בידיעה שהיצור יכול להיות בכל מקום, ולהתנפל עליו, אבל לא. היה שקט. אור נעצר במקום, קם מהרצפה, עמד, והסתכל מסביב. כך עברה שניה, ועוד שניה. אבל אור פחד, לא יכול לסבול את המחשבה שהיצור יחתוך לו את הגרון בלי שום אזהרה. אז הוא צלע למעלית ולחץ על הכפתור. אבל רק אז שם לב שהמעלית לא יכולה לעבוד, כי יש הפסקת חשמל. "מה אני אעשה, מה אני אעשה…!", לחש לעצמו אור, במתח מהיצור. לפתע, הכפתור של המעלית נדלק, והמעלית החלה לרדת אליו. אור היה המום. אז המעלית נעצרה בקומה, והדלת נפתחה. אבל אור לא האמין למראה עיניו, כשראה בתוך המעלית את הילדה בת ה12, עומדת עם שמלה קרועה ומאובקת, הרבה דם יבש מסביב, כשידיה מחוברת במרפק ובכף יד, ומסביב לעיניה ישנם תפרים וצבע שחור. שפתיה היו חתוכות, שריטות ברגליה ובשאר גופה. הילדה הסתכלה על אור במבט זעום, אבל עצוב. ואמרה לו בקול צרוד ושקט, "תיכנס". אור ידע שעליו להיכנס, מכיוון שלא יכל לחזור לאחור, איפה שהיצור. אז נכנס למעלית ועמד בפינה כדי לא להתקרב לילדה, ולחץ באחד מהכפתורים. הדלת נסגרה, והילדה עדיין הסתכלה על אור. המעלית החלה לעלות למעלה, ולפתע, הילדה התחילה לצעוק צעקות מחרידות, היא צועקת: "תשחרר אותי!! תשחרר אותי!!", הילדה מסתכלת על אור וממשיכה לצעוק אליו "תשחרר אותי!! בבקשה!! שמישהו ישחרר אותי!!", אור כולו היה זיעה, כבר רצה לצאת מהמעלית, ולמזלו המעלית עצרה, והדלתות החלו להיפתח, אור מיהר לצאת מהמעלית, כשהילדה עדיין המשיכה לצעוק לו: "תשחרר אותי!!…בבקשה…!!". המעלית נסגרה ואור נשם לרווחה. הסתכל לכל הכיוונים, אבל המסדרון היה ריק. אור החל ללכת באיטיות במסדרון, ליד גרם המדרגות, אך לפתע ראה צל של מישהו העולה באיטיות במדרגות. אור הסתכל בקצרה לראות מי זה וראה שזה היצור הרצחני. אור הפעם היה תקוע באמת, הוא לא יכל עוד לרדת קומה במדרגות, וגם במעלית בגלל הילדה. אז אור רץ מהר בכל המסדרון כדי לבדוק אם יש חדרים פתוחים, אור מיהר לפני שהיצור יגיע לקומה. אור חיפש וחיפש, כל פתיחה של דלת הייתה כישלון. הוא התחיל להזיע כשהוא שומע את הצעדים המתחזקים של היצור. עוד דלת, ועוד דלת. ללא הצלחה. היצור כמעט והגיע לקומה ולאור כמעט נגמרו החדרים, אך לפתע אור הצליח לפתוח דלת של איזשהו חדר, נכנס לתוכו, סגר את הדלת, ונעל. אבל היצור הגיע לפני שאור נכנס, וראה לאיזה חדר הוא נכנס, כשאור עדיין לא יודע שהיצור שם לב אליו. אור החל להתנשם, אבל אחרי לפחות דקה שמע את הצעדים של היצור מתחזקים, וכל עוד ששמע אותם, החל לחשוב יותר ויותר על הכוח שלו לפתוח לסגור דלתות. אור היה חייב למצוא מסתור בחדר, לפני שהיצור הרצחני ימצא אותו. אז ראה את השירותים, נכנס לשם, סגר את הדלת, והתחבא בפינה, כשהאסלה והמקלחת מסתירות אותו. אחרי זמן קצר אור שמע את דלת חדרו מתרסקת. אור פחד מוות, ומחוץ לזה הוא פחד להשמיע קול. אור שתק. עברו כמה דקות, אבל אור פחד לצאת ולבדוק אם היצור הלך. לפתע שמע את הארון בחדר מתרסק, והמיטה נופלת, אבל עדיין שמר על שקט. אז עוד פעם היה שקט בחדר. אור לא ידע אם היצור בדרך לצאת, אבל אז שמע אותו מתקרב אל הדלת. אור נשם לרווחה והחל לקום בשקט. היצור היה בדרכו לצאת, כשאור בטעות הפיל על הרצפה את הדאודורנט על האסלה. לאור דפק הלב בחוזקה ובמהירות, והוא התחיל להזיע. היצור עצר במקום, וחזר לחדר. היצור הלך באיטיות, ופתח באיטיות את דלת השירותים, אור שמע את חריקת הדלת. היצור נכנס אל השירותים, וראה את הדאודורנט. הוא ראה גם את המקלחת, את האסלה, ובין השאר, הוא מצא גם את אור. הסכין נשלף, והדם ניתז.