חדשה כאן, משתפת :)

mykal

New member
אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהינה?

למה? את חושבת שאת מענישה אותו אם את
מתרחקת או מרחיקה אותו ממקור הבעיה?

אם לקחת על עצמך, לטפל בצרכים שלו--אז אולי אכן כן.
אבל כנראה את מאוהבת---ואז כאילו אין לך שיקול דעת והבנה
לקושי--מצד שני את באמת בוגרת וכבר עברת דבר או שנים, ועובדה שאת גם שואלת,
סימן שזה מובן לך כקושי--
אז מי שאומר לך תתרחקי--לא רוצה להזיק לך,
אבל איננו מעורב רגשית. ויכול להפעיל שיקול דעת לא מוטה.
אבל לפי התשובות שלך--ולפי שחזרתם פעמים--אולי כדאי ללכת ליועץ נישואים ולבנות
מנגנון נכון להתמודדות בבעיה כפי שאת מרגישה ומבינה.

שוב כשבונים זוגיות שלא יהיו גורמים 'בוטים' כמוקשים.
גם ככה החיים מזמנים קשיים שלא ניתן לצפות מראש, ואם הזוגיות לא מספיק איתנה-
בא פירוק שהוא מצב לא פשוט ,
אמא מתנגדת--כאילו עם תירוצים הגיוניים, זה מוקש.
ולכן --לכו יחד לבדוק מה עושים טרום החלטה גורלית.
 
מסכימה עם כל מה שכתבת.

אני לא חושבת שאני מענישה אם אני מתרחקת. יחד עם זאת, אני אישית לא רואה לנכון לנתק אותו מאמא שלו. אם זה משהו שהוא מחליט לעשות וזה בא ממנו, אז אוקי. אבל אני לא חושבת שיש לי זכות לבוא ולהציע דבר כזה.
ללכת ליעוץ באמת נשמע הגיוני. לא חשבתי על זה.
 
ברור שאבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. אין סימן שאלה.

זו עובדה. ככה זה בחיים.
איך אומרים הילדים? ״לא פייר״. אבל ככה זה.

אמרת שהוא עושה הכל כדי להתרחק. הכל? את חושבת שהוא יסכים למצב שהוא לעולם לא יהיה עם אמא שלו בראש השנה או ב״סדר״? או שהילדים שלו לעולם לא יהיו איתה בסדר? ואז מה תעשו כזוג? תיפרדו בחג?
וכשהיא תתבגר עוד יותר ותצטרך את עזרתו, הוא לא יעזור לה? ושוב - יעשה את זה לבדו? פעם בשבוע ייסע לאמא שלו, בלעדייך ובלי ילדיו/נכדיה?
 
לא אמרתי שהוא עשה הכל כדי להתרחק.

כרגע הוא צמצם הגעות ולא עושה אצלה יותר שבתות. הוא כועס ומאוכזב. את הסדר האחרון הוא עשה עם המשפחה שלי וגם את השבתות הוא עושה עם המשפחה שלי, איפה שמקבלים אותו ואותנו כזוג.
אני באמת לא יודעת מה יהיה בעתיד ואיך זה יסתדר, לכן כתבתי פה מלכתחילה.
 

ויקה1222

New member
את לא באמת רוצה לשמוע דעות

כי את מעונינת בו. זה נשמע מקסים ורומנטי בעינייך איך הוא עומד על שלו ומעוניין בקשר איתך למרות התנגדות אמו. אבל יש פה בעיה קשה מאוד (וכן אולי גם בעיה נפשית כי אמא שלא מסוגלת לשחרר בצורה כזו בהחלט יכולה לסבול מבעיה נפשית) וגם אם לא היית אמא לילד, הייתי מיעצת לך להתרחק מהמיטה החולה הזו. אבל את גם אמא לילד ואת חושפת אותו לטלטלה נפשית מיותרת.
הוא לא צריך לעבור את אופרת הסבון הזאת שמן הסתם גם תסתיים גרוע, הוא לא ביקש שהוריו יתגרשו ובטח שלא ביקש לגדול במשפחה (נניח שיהיה "סוף טוב" ותקימו משפחה) שבה "הסבתא" עויינת את האמא בצורה קשה גם אם היא לא מאיימת או מטרידה "לפחות לא כרגע" .
אולי כדאי לגדל קצת אחריות ולחשוב מה עדיף לבן שלך. והמשפט "ילד מאושר כאשר אמא מאושרת" לא יעבוד פה.
 
אני מאוד רגישה לדברים כאלה.

זה פשוט לא יקרה. ואם כן - חותכים. אין לי עיניין לערב ילדים בסוג כזה של התנהלות. זה לא החינוך והערכים שאני רוצה להעביר להם. במידה וזה יקרה - הם פשוט לא יהיו באיזור שלה. נקודה. אולי זה נשמע קיצוני, אבל כשמדובר בילד שלי, אני הוכת ללביאה חסרת רחמים ואוי ואבוי למי שיעמוד בדרך.
 

mykal

New member
זה לא יקרה?

ואם יקרה את חותכת? לילד הזה יש גם אבא. ואם הוא אז לא ירצה 'לחתוך'?
אולי אפילו ירגיש כיף שהילד שלו זוכה למנה גדושה של פינוק?
אולי יותר פשוט להסביר לילד הגדול שזו לא בהכרח הסבתא שלו, והוא יקבל זאת בהבנה.
ואני רוצה לומר לך עוד משהו--לפעמים נעשות אפליות בין נכדים לאותו ילד/ה, ולפעמים
נכדים מבן אחד מעדפים על נכדים מבן אחר, זו באמת לא סיבה לחתוך.

בכלל גם במערכת יחסים רגילה--שאין התירבות אנטי של חמות--
ועל פניו הכל בתחום 'הנורמה' נסיבות החיים מביאים איתם בעיות
שלא ניתן לצפות מראש. אז כשהכל מורכב יותר--באמת כדאי
להיעזר להתיעץ ולשמע איך יותר נכון להתמודד עם המורכבות.
 
אז את הולכת בעיניים פקוחות לתוך מערכת נישואים שאת יודעת

שיש סיכוי מאוד סביר שתקרוס?

לא חבל על הילד שיעבור עוד גירושים?
 
כשכתבתי "חותכים" לא התכוונתי בין בני הזוג.

התכוונתי בין הנכדים לבין הסבתא.
אני ממש לא מתכוונת להיכנס בראש צלול לגירושים שוב.
בגלל זה אני מוטרדת ובחרתי מלכתחילה לשתף ולשמוע אנשים.
 

mykal

New member
איך עושים את זה?

שחותכים בין הנכדים לסבתא?
את יודעת אני ניתקתי עם חמותי את היחסים--ואני לא גרמתי לבעלי ולילדי
נתק מהסבתא.
את חושבת שתוכלי להיות שם בלי הילדים שלך?
והילדים מבן הזוג הזה --יוכלו לא להגיע אם אבא שלהם ירצה?
תדברו על כל מה שעולה עכשיו ותסדירו בהסכמים.
כדי שהדרך תהיה ברורה ורגועה.
את לא לבד בהחלטות ברגע שאת מתחתנת יש עוד מישהו שם.
 

MOBY6

New member
אני לא חושבת שצריך להתרחק

זה ממש עצוב שהקשר צריך להיגמר בגלל אמא שלו.
יש פה מצב של אישה שלא מוכנה לקבל אף בת זוג של הבן שלה, אז זה לא ממש קשור לסטטוס שלך, אולי רק מעצים.
נשמע שנכון לעכשיו הוא מתמודד עם זה בסדר, תופס את המרחק שלו ממנה, שם לה גבולות. הבעיה שלך, בעיני, היתה אם הוא לא היה רואה את זה.
לגבי העצות להתרחק, בעיני לא צריך למהר לנתק, על אף המורכבות והקושי. אפשר להמשיך ולנסות, ואולי לקחת את הדברים בצעדים יותר קטנים, מבחינת מגורים משותפים וכו'.
מה שכן, את צריכה להבין מראש ולקבל שאת נכנסת לקשר מורכב, שיש פה אישה קשה מאוד ואולי לשחרר ולהפנים שאין לך חמה.
 
אני לגמרי בסדר עם זה שלא תהיה לי חמות לפי הספר

יש לי את ההורים שלי ואני יודעת שהם יעזרו לי כמה שיתאפשר (במידה וצריך יהיה כמובן).
גם להורים שלי היה קשה בהתחלה אבל עם הזמן הם הבינו שטוב לי ושזה מה שחשוב. הם מכבדים את ההחלטה שלי ומבחינתם הוא בן משפחה לכל דבר.
הוא לא עייור למה שקורה עם אמא שלו. הוא מבין שזה מעוות, אבל נקרע ביני לבין המשפחה. הוא כל הזמן מקווה שהיא תרד מהעץ שלה, אבל לדעתי זה לא יקרה...
 

restart2

New member
השאלה היא מה את רוצה שיקרה..קצת אופרציה..

היי לגרושה ושמחה פלוס

ברוכה הבאה
קצת על הפוסט הכנה-
אמא של החבר שלך לא מכירה אותך.
אני מניחה שהיא פוחדת לאבד את בנה עם כניסתו לזוגיות ,
רק המחשבה שלה שהוא עם בת זוג המבוגרת ממנו ב9 שני ם ,וגרושה עם
ילד יוצרת ריחוק.. ופחד נוסף על הקיים.

השאלה אם את רוצה מעורבות?
האם יש מקום שבו היית רוצה להזים את חששותיה?
האם את חושבת שברגע שתכיר אותך תצליחי לרתום אותה להבנה ?
מהפוסט והמענה נראה שהגעת לאין מוצא.
את "משחקת" במגרש לא לך.(יכולת ההשפעה שלך מינורית אם בכלל.. ואת גורם שיוצר דינמיקה)
החבר עם מערכת יחסים מורכבת עם אימו.
יש לו קושי ברתימה והבנה כי אינו זקוק לאישור..
וכן ,יצירת גבול והבנה משותפת בבחירתו.
צעדים אפשריים-
א. הבן זוג לומד איך לנהל את הקונפליקט עם אימו כדי לצור תוצאה ראויה.
ב. במקביל אתם מגבשים הבנה מה המערכת היחסים הרצויה איתה.
ולך אני ממליצה להכין רשימה של הבנות למה האמא מתנגדת לרעיון-
ולמה החסרון הוא בעצם יתרון..
על קצה המזלג
אירית
 
תודה רבה על התשובה המפורטת


מעורבות שלה לא קריטית לי אישית. בגלל שכבר עברתי לידה אחת ונישואים, אני יודעת שאני יכולה לעשות את זה לבד ויש לי גם את ההורים שלי לעזרה. מבחינתו זה קצת יותר קשה, כי בשבילו זו תהיה פעם ראשונה ואני מניחה שהוא היה רוצה שהיא תהיה מעורבת. אבל לא בכל מחיר.
אני מאמינה שאם היא הייתה מכירה אותי אז אולי היא הייתה יורדת מהעץ. במיוחד אם היא הייתה מבינה כמה טוב לו וכמה הוא אוהב אותי.
הוא בהחלט בתהליכים של להבין איך לנהל את זה. בהתחלה זה בכלל לא היה נראה לו מוזר והיום, שנה אחרי, הוא במקום אחר לגמרי ולוקח החלטות בעצמו לגבי התרחקות או עימותים.
לפי מה שהוא אומר (וגם לפי מה שאחיו אומר, כי יצא לנו לדבר על זה), זה לא ישנה איזו בת זוג הם יביאו, תמיד תהיה לה בעיה.
היא לא משחררת אותם ובטוחה שהם צריכים בת זוג בגילם, מאותו מוצא ושומרת מסורת. אף אחד מהם לא מתכוון להביא מישהי כזו ולכן יש כל הזמן פיצוצים איתה.
גם אחיו התרחק.
 

ga26

Member
אגיד דעה מקוממת שתקומם המון אנשים - אני מבין את האמא

היא אולי שתלטנית מידי ולא חכמה (כי בגישה כזו היא משיגה את ההיפך מרצונה) אבל בתכלס מהצד שלה - היא צודקת במידת מה.
יש לה ילד צעיר והיא הייתה רוצה לטובתו לראות אותו מתחתן עם מישהי ללא ילדים וצעירה יותר שיוכלו בקלות גדולה יותר להביא ילדים ומשפחה משלהם.
&nbsp
האם האהבה מנצחת ? לא תמיד - היא טובה להתחלה.
האם חיים יחד יכולים להצליח ככה - כן אבל שוב בגלל שאתם מאוהבים קשה לכם לראות מעבר ולבחון את הדברים שכלית - האם אתם מתאימים? האם שניכם רוצים בעתיד משפחה? ילדים את רוצה עוד או שמספיק לך אחד שלך (אם מספיק לך אחד אז הוא צריך לדעת מזה) יש פה המון שיקולים שמקשים על יחסים כאלו.
&nbsp
זה לא אומר שהיחסים פסולים או שהם לא יצליחו אבל האמא מגינה על בנה ובמבט כולל בלי לדעת את כל הפרטים על השאיפות שלכם יחד היא רואה שיש בינכם פער שעלול לפגוע בבנה גם אם הוא לא רואה זאת. ולכן אני חושב שאני יכול להבין אותה.
&nbsp
מה את צריכה לעשות? לדבר דוגרי עם הבן זוג ולראות לאן הוא מתכוון לקחת את זה. לפתוח הכל. אם הוא מוכן להתעמת עם אימו עד הסוף ואם היעדים שלכם תואמים אז שימו ז.. על האמא. אבל אם את רואה שהוא מתלבט ואם את רואה שהוא רוצה דברים שאת לא ממש רואה את עצמך שותפה להם אם שיש פערים בתפיסות שלכם אז ותרי - זה לא הולך להיות קל בכל מקרה.
&nbsp
(ממתין למלא
שאקבל מיד אבל זו דעתי)
&nbsp
 

mykal

New member
מנעת את ההתנגדות,

ראשית בהכנה שזה מה שיקרה,
ושניתצ כי נימקת היטב.

ובכ"ז כל הטיעונים שהעלית -שייכים לדור אחר, שם היו נורמות ברורות
וכללים קבועים. כמו בחברות מסורתיות.
הדור הצעיר הוא פתוח יותר, קצת יותר קליל, ודי מורד בנורמות.
זה לא מבטיח שיצליח, אבל זה קיים.
ואולי עם הכנה נכונה בקשיים שהזוג מודע לו--ויקבל הכונה והדרכה--
יכול להיות שזה יצליח.
ואם לא--הם לא פוחדים להתגרש. מה שהיה בעייתי ומביש בתקופות אחרות.

ויש כאן ענין של אופי--יש מי שמעז להתמודד עם האי קונבציונליות.
אני למשל--ממש לא.
 
תתפלא אבל אני דווקא מבינה אותה

בעצם היותי אמא בעצמי, יצא לי לחשוב על זה הרבה במהלך הפרשייה הזו. וכן, אני בהחלט יכולה להבין אותה. יחד עם זאת, אני לא מסכימה עם הדרך שבה היא מתנהלת.
אם היא הייתה מכירה אותי ופוסלת אותי על סמך האופי שלי או מניע אחר שלטענתה לא מתאים לבן שלה, היה לי הרבה יותר קל לקבל את זה. אבל כיוון שהיא לא פגשה אותי בכלל ולא החליפה איתי מילה - זה אומר שזה לא אישי. ואם זה לא אישי, זה אומר שהיא פוסלת אותי על סמך הסטטוס שלי. אני נגד הכללות ואני לא יכולה להסכים עם קביעה שכל הגרושות/אימהות/מבוגרות יותר הן בהכרח אנשים רעים ו/או לא מתאימים לרווקים צעירים יותר. עם זה יש לי בעיה. בוא ניתן דוגמא קיצונית - אם הייתי בגילו, צעירה ורווקה אבל חולה בראש, מופרעת, או עבריינית זה כן היה בסדר? אתה מבין מה הבעיה שלי?
לגבי התוכניות לעתיד - דיברנו על זה בעבר ועשינו תיאום ציפיות. אני רוצה עוד ילדים וגם הוא. אני לא רציתי להתחתן אבל כיוון שזה משהו שחשוב לו, אמרתי שאין לי בעיה להתפשר על זה.
 
את לוקחת את זה רחוק מידי

אני לא חושבת שאף אחד כולל האמא שלו חושבים הגרושות/אימהות/מבוגרות יותר הן בהכרח אנשים רעים ו/או לא מתאימים לרווקים צעירים יותר
אולי היא פשוט רואה מולה אישה שנכשלה במערכת נישואים אחת והיא חוששת שזה מה שיקרה שוב כי אולי הבעיה היא בך?

אולי היא לא רוצה שהבן שלה יגדל ילד לא שלו עם הבעיות שיכולות להתלוות לזה?

אולי היא פשוט רוצה לבן שלה משהו הרבה יותר קל ופשוט ולא ראש בריא למיטה קצת חולה.

את אמא את יכולה להבין את זה וגם להבין שזה לא אומר שהיא חושבת שאת אדם רע בגלל שאת גרושה.
 
אבל מה שאתה אומר זו גם הכללה מסויימת...

מי אמר שככה זה צריך להיות?
נכון, יש קשיים. אבל היי - למי מאיתנו אין? מערכות יחסים זו העבודה הכי קשה שהייתה לי עד היום ואני לא צעירה ובטח לא תמימה. אני עדה חיה לזה שקורה שמתחתנים, הסימנים לא על הקיר, אתה לא רואה מה הולך להגיע ומאיפה. ברור שזה כישלון שלי. החיים רצופים כשלונות והצלחות, ככה לומדים.
אני גם לא בן אדם שייניף את דגל "האהבה תנצח הכל" בגאון ובכל מחיר. שוב, אני לא תמימה. עצם זה שאני פה ומשתפת מראה (לדעתי) שאני מחוברת לקרקע.
 
למעלה