היי נבר
זה בהחלט בסדר שאת לא מסכימה איתי. מי אמר שחייבים להסכים?
מכבד את כולם בין אם מסכימים איתי ובין אם לא
אבל אני חושב שחשוב לדעת שיש זרם חדש (למעשה ישן מאד) שטוען שהרפואה המודרנית בהמלצות התזונה השגויות להוציא את השומן מהתפריט והמזון המודרני, הם אלו שהביאו עלינו את מגפת ההשמנה, סוכרת 2, לב, סרטן, שיניים אלצהימר ועוד.
אני מסכים איתך כי יש להעיף את המזון המעובד מהתפריט. לחם ופסטה, הם גם מזון מעובד בעיני. לכן גם אותם צריך להעיף.
על כך שהשומן לא מזיק ולהפך טוב לנו, תראי כאן במיין סטרים - בווי נט
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4522062,00.html
אני קרוב לשנה בתזונה קטוגנית. מרגיש טוב מאי פעם. בפרט, הימים שהייתי רעב חלפו מהעולם
אני גם לא לבד בעסק. מדובר על אלפים ואולי עשרות אלפים רק בישראל שעברו לתזונת פלאו (תזונת האדם הקדמון) שצוברת תאוצה. תזונת פלאו מבוססת על בשר ושומן כמרכיבים עיקריים בתפריט. מפנה אותך לספר "הסוד הקדמוני" של דעאל שלו. תזונה קטוגנית היא תזונת פלאו, שמגבילה מאד פחמימות עד שהיא מכניסה לקטוזיס. תזונה דומה נקראה בעבר תזונת איטקינס. בישראל לבד יש קבוצות שלמות בפייס שמונות אלפי אנשים שעוסקות בתזונה הזאת. לא המצאתי את הגלגל
בשאלה השניה שלך יש הנחה עובדתית שתחושת הרעב הפחמימתית המציקה והלא ניתנת לשליטה, אכן אופינית לאדם. אבל תחושת הרעב הפחמימתית קשורה לאינסולין גבוה ולתנודות בערכי הסוכר שמאפיינים אוכלי פחמימות. מעולם בהיסטוריה האנושית לא אכלנו כל כך הרבה פחמימות מזוקקות. התחלנו לאכול פחמימות כאלו רק עם המהפכה החקלאית. השיא הגיע בחצי השני של המאה העשרים. שבטים מבודדים כמו המאסי באפריקה והאסקימוסים בצפון נשארו בלי הפחמימות עד המאה העשרים והם לא סבלו מהמחלות המודרניות. ציידים לקטים היו יוצאים לצוד צייד. הם לא היו אוכלים כמה ימים עד שהם היו צדים. ואז הם היו חוזרים לשבט עם הציד ואז היו אוכלים עם כולם. הם לא היו חשים רעב כי הם היו בקטוזיס. גם האריה לא אוכל שש פעמים ביום. מסתבר שתחושת הרעב שגורמת לנו "לטרוף אוכל" ולבולמוסים בלתי נשלטים קשורה לפחמימות ולאינסולין. כך שהרעב המציק והבולמוס הוא לא משהו שאופייני לאדם לאורך ההיסטוריה. ולי יש יתרון עליך שכן אני חווה קטוזיס על בשרי.
זה לא שבתזונה קטוגנית אין צורך לאכול. אבל הצורך לא בא לידי ביטוי ברעב מציק. ויסת המשקל של הגוף חזר להיות תקין ואפשר להסתמך שוב על התאבון שלנו. אין שום צורך באכילת נחמה. זה לא כזה מנחם לנשנש שומן של אסדו ואין שום דחף לעשות זאת. אבל אסדו על השומן שבו הוא אוכל משביע. לכן, אני בהחלט לא קורא לזה דיכוי אלים של תחושת רעב. אני קורא לזה חזרה לתחושת רעב נורמלית שמאפיינת את האדם והורדת אינסולין בגוף. לפני חמישים שנה אכלנו רק פעמיים ביום ולא שש פעמים. לאורך ההיסטוריה אכלנו פחות. אלו שבתזונה הקטוגנית אוכלים מספיק חלבון ומספיק שומן. הסירי דאגה מליבך, אנחנו ממש לא עור ועצמות
והנה, ספר שפורסם בעברית ואשר תוכלי לקרוא את העמודים הראשונים ממנו בחינם ואשר נכתב על ידי החוקרים המובילים בעולם בתזונה דלת פחמימות (ד"ר ג'ף וולק, ד"ר סטיבן פיני וד"ר אריק וסטרמן)
http://www.scribd.com/doc/117835503/דיאטת-אטקינס
הטענה שגופי קטון מסוכנים בגוף נובעת מבלבול בין קטוזיס (מצב בריא) לבין קטואצידוזיס (מצב מסכן חיים). תראי כאן את ההבדלים.
http://www.carbfree.co.il/?p=3407
ולגבי ההשלכות הקשות של התזונה. חוקר בשם קליב קבע את כלל 20 השנה. אחרי 20 שנה שחברה פרמטיבית פוגשת תזונה של חברה מודרנית, מתחילות המחלות. לדוגמא, שהתימנים והאתיופים עלו לארץ, היו אצלם רק 0.6 פרומיל של חולי סוכרת. כיום יש כבר 12%. והאסקימוסים של ימינו שפגשו את הסוכר ואת הלחם הם אנשים חולים ושמנים. האומגה 3 לא מגן עליהם יותר כאשר הם אוכלים פחמימות. אז ההשלכות הקשות מגיעות שעוזבים מזון טיבעי לטובת מזון מודרני. כאשר אני חוזר לתזונת האסקימוסים של פעם אני צופה לעצמי בריאות אופטימלית