חיזקי ואמצי, וכל הכבוד על האומץ.
מהלך לא פשוט בכלל, אבל, לדעתי, טוב מאוד לך ולבנך.
ההתחלה היא הכי קשה. אחרי חודש חודשיים זה נהיה יותר קל ואחרי שנתיים כשמסתכלים לאחור לא מבינים למה המהלך הזה לא נעשה קודם...
מהנישואין שלי לאבי ילדיי יצאתי ככה, לדירה שכורה. היה חורף די קשה והדירה ההיא היתה ישנה, נשבו בה רוחות והיו בה כל מיני רעשים בלילות... היה כלכך קר...
ובלילות, כשהרוח ממש השתוללה בחוץ (וגם קצת בפנים), היו רגעים שחשבתי על הבית שעזבתי, מוסק היטב ואטום... ועל זכרונות מתקופות טובות יותר... ולא נשברתי.
מעולם לא התחרטתי.