חוויה לא שגרתית
- פותח הנושא eyal6569
- פורסם בתאריך
היי פראנס שנה טובה !
אני רואה בעיה בגישה שלך , כי היא "מנערת מאחריות" מבחינה מסוימת.
כאשר אנחנו מאשימים מישהו אחר בבעיות שלנו , כולל להאשים חוצנים , אנחנו בעצם עוצרים כל סיכוי אמיתי שלנו להתפתחות ולשיפור.
כי "החוצנים אשמים" , ויש להם "טכנולוגיה מפותחת" , ו"אנחנו כלום לידם" . . .
לעומת זאת -
נוכחתי לדעת כי גם בעיות שלכאורה נגרמו על ידי "חוצנים" , פעמים רבות אנשים התגברו עליהם גם בלי להביא בחשבון כלל את החוצנים וקיומם !
רק על ידי שיטות שבסך הכל חיזקו אותם ואת אישיותם , או שיטות "פסיכולוגיות" שונות , אהבה , סליחה וכו' וכו'.
(בדיוק כמו הדוגמה היפה הזו שהבאתי כאן בשבוע שעבר :
http://www.ted.com/talks/lang/he/eleanor_longden_the_voices_in_my_head.html
ומשפט המחץ מבחינתי בסיפור שלה הוא -
"ובמשך כל הזמן הקשבתי לקולות שלי ,
שאיתם בסוף למדתי לחיות בשלום ובכבוד ,
והם מצידם שיקפו תחושה גוברת של השלמה חמלה וכבוד כלפי" )
אני חושב כי בסופו של דבר אי אפשר לדעת האם החוצנים הללו הם ישויות "פנימיות" , או שהם יצורים הנפרדים מאיתנו.
גם אדם ש"שומע קולות" יכול לשמוע חלקים של האישיות שלו , ויכול להיות גם שהוא קורא להם "חוצנים" , זה לא משנה.
מה שבטוח זה שהתפתחות אמיתית עוזרת לשחרור הזה.
בסיפור ההארה של בודהה , לפני ההארה שלו באו אליו כל מיני "שדים" כדי לפתות אותו.
האם השדים הללו "חיצוניים" עבורו , או שהם "פנימיים" עבורו , או שהם גם וגם ?
לעולם לא נדע באמת ! יתכן שזה אפילו טבע האדם שיש בתוכו "שדים" שונים !
מה שכן נדע זה שהתקדמות כלפי ההארה -
כלומר ההכרה בהוויה ובאינסוף שנמצאים בתוכינו , משחררת אותנו מכל השדים הללו.
אני רואה בעיה בגישה שלך , כי היא "מנערת מאחריות" מבחינה מסוימת.
כאשר אנחנו מאשימים מישהו אחר בבעיות שלנו , כולל להאשים חוצנים , אנחנו בעצם עוצרים כל סיכוי אמיתי שלנו להתפתחות ולשיפור.
כי "החוצנים אשמים" , ויש להם "טכנולוגיה מפותחת" , ו"אנחנו כלום לידם" . . .
לעומת זאת -
נוכחתי לדעת כי גם בעיות שלכאורה נגרמו על ידי "חוצנים" , פעמים רבות אנשים התגברו עליהם גם בלי להביא בחשבון כלל את החוצנים וקיומם !
רק על ידי שיטות שבסך הכל חיזקו אותם ואת אישיותם , או שיטות "פסיכולוגיות" שונות , אהבה , סליחה וכו' וכו'.
(בדיוק כמו הדוגמה היפה הזו שהבאתי כאן בשבוע שעבר :
http://www.ted.com/talks/lang/he/eleanor_longden_the_voices_in_my_head.html
ומשפט המחץ מבחינתי בסיפור שלה הוא -
"ובמשך כל הזמן הקשבתי לקולות שלי ,
שאיתם בסוף למדתי לחיות בשלום ובכבוד ,
והם מצידם שיקפו תחושה גוברת של השלמה חמלה וכבוד כלפי" )
אני חושב כי בסופו של דבר אי אפשר לדעת האם החוצנים הללו הם ישויות "פנימיות" , או שהם יצורים הנפרדים מאיתנו.
גם אדם ש"שומע קולות" יכול לשמוע חלקים של האישיות שלו , ויכול להיות גם שהוא קורא להם "חוצנים" , זה לא משנה.
מה שבטוח זה שהתפתחות אמיתית עוזרת לשחרור הזה.
בסיפור ההארה של בודהה , לפני ההארה שלו באו אליו כל מיני "שדים" כדי לפתות אותו.
האם השדים הללו "חיצוניים" עבורו , או שהם "פנימיים" עבורו , או שהם גם וגם ?
לעולם לא נדע באמת ! יתכן שזה אפילו טבע האדם שיש בתוכו "שדים" שונים !
מה שכן נדע זה שהתקדמות כלפי ההארה -
כלומר ההכרה בהוויה ובאינסוף שנמצאים בתוכינו , משחררת אותנו מכל השדים הללו.
שנה טובה גם לך.
לגבי תוכן הודעתך - אינני מסכים.
החוצנים הם משהו חיצוני לנו והפילוסופיה הניו-אייג'ית אינה מסוגלת להתמודד עם הבעיות שהם גורמים.
רק אולי לדון בשאלה מה אנו מרגישים ביחס לבעיות האלה. פתטי.
אבחנות הניו-אייג': האם אני עובד עם אנרגיות "חיוביות" או "שליליות", האם אני לוקח אחריות על עצמי או מאשים אחרים, אינן מעניינות אותי.
אני רואה בהן בזבוז זמן מוחלט.
מה שמעניין אותי זו האמת, והאמת כפי שאני לומד אותה היא שהבעיה האקוטית ביותר שמולה ניצב המין האנושי היא בעיית החוצנים שממנה נובעות רוב הבעיות האחרות.
הדרך שבה היצורים האלה מסוגלים להשתלט על התודעה האנושית היא מדהימה.
עד שלא נצליח להבין את עומק ההשפעה שלהם על המין האנושי, ממש ברמה היומיומית, ואת האלימות שלוחת הרסן שבה הם משתמשים, לא נצליח לפתור את הבעיות על כדור הארץ.
הנה סרט שמסביר לא רע את השפעת החוצנים על המין האנושי. 26 דקות.
אני מסכים עם כ-90% ממה שהבחור אומר.
אני לא מסכים לטענתו שקריסטלים יכולים לגרש אותם, וההסבר שלו על חומר אפל נועד בעיקר לסבר את האוזן.
לגבי תוכן הודעתך - אינני מסכים.
החוצנים הם משהו חיצוני לנו והפילוסופיה הניו-אייג'ית אינה מסוגלת להתמודד עם הבעיות שהם גורמים.
רק אולי לדון בשאלה מה אנו מרגישים ביחס לבעיות האלה. פתטי.
אבחנות הניו-אייג': האם אני עובד עם אנרגיות "חיוביות" או "שליליות", האם אני לוקח אחריות על עצמי או מאשים אחרים, אינן מעניינות אותי.
אני רואה בהן בזבוז זמן מוחלט.
מה שמעניין אותי זו האמת, והאמת כפי שאני לומד אותה היא שהבעיה האקוטית ביותר שמולה ניצב המין האנושי היא בעיית החוצנים שממנה נובעות רוב הבעיות האחרות.
הדרך שבה היצורים האלה מסוגלים להשתלט על התודעה האנושית היא מדהימה.
עד שלא נצליח להבין את עומק ההשפעה שלהם על המין האנושי, ממש ברמה היומיומית, ואת האלימות שלוחת הרסן שבה הם משתמשים, לא נצליח לפתור את הבעיות על כדור הארץ.
הנה סרט שמסביר לא רע את השפעת החוצנים על המין האנושי. 26 דקות.
אני מסכים עם כ-90% ממה שהבחור אומר.
אני לא מסכים לטענתו שקריסטלים יכולים לגרש אותם, וההסבר שלו על חומר אפל נועד בעיקר לסבר את האוזן.
היי כפיר
בנוגע לרפואה משלימה ולמחלות נפש -
מנסיוני יש הצלחות. אבל העיקר זה יותר המטפל מאשר סוג הטיפול.
הרפואה המערבית איננה בנויה להסתכל כך על דברים ומבחינתה העיקר זה "הטיפול".
וכנ"ל הרפואה המשלימה היום "מתמערבת" , והיא כבר הרבה הרבה הרבה פחות אנרגטית.
גם מטפלים בדיקור סיני העוסקים במרידיאנים , למשל , מתבססים על מפות ונוסחאות ולא על תחושה אנרגטית.
כמו כן החשיבה הפסיכולוגית שולטת גם בתחום של הרפואה המשלימה.
למשל אני עוסק בטיפולי מגע , ולמרות שזה דורש הרבה הרבה זהירות עם מטופלים בבעיות נפשיות , אני רואה הצלחות - הצלחות בעניין ירידת מספר ההתקפים , שיפור הערך העצמי ועוד.
(הרבה זהירות - כי טיפולי מגע לפעמים דווקא מעודדים "התקפים" . ..)
אך מבחינת הפסיכולוגיה צריך "להגיע לשורש" ו"להגיע לשורש = לדבר על זה".
לקח לי שנים עד שאני עצמי הבנתי שאני כן "מטפל בשורש" למרות שאינני "מדבר על זה . . ."
והפרדיגמה הזו שולטת גם ברפואה המשלימה.
וזוהי משוואה שמבחינתי לפחות איננה נכונה !!!
פעמים רבות עדיף דווקא לא לדבר.
במיוחד אצל הסובלים מבעיות נפשיות , המיינד כל כך מסובך ומסבך , שדיבורים היא הדרך הפחות טובה , ומסרים לא מילוליים הם הדרך העדיפה.
אין צורך "להסביר תופעות" - כשאני מטפל אינני מבין רוב הפעמים מה אני עושה.
אבל אני כן "חש" ומרגיש - כל נקודה שאני לוחץ עליה בכף הרגל , למשל , אני מרגיש צורך ללחוץ עליה , ואני מרגיש איזו כוונה לשים בתוך הנקודה.
(אין עוד הרבה מטפלים ברפואה משלימה שעובדים כך , לצערי , אך מבחינתי זה האידאל - מטפל שיותר "מרגיש" ופחות "יודע").
זה נכון שעוד ארוכה הדרך , אך אי אפשר להגיד "רפואה משלימה לא עובדת בבעיות נפשיות" כי המדובר בתחום רחב , תחום עם שיטות רבות שלא נחקרו , גישות שונות שהממסד לא מתייחס אליהן.
ואגב , זה התחיל עוד מוילהלם רייך ! שלצערינו פשוט "נזרק" על ידי הממסד בגלל הרדיקליות של רעיונותיו.
לאחרונה לאחרונה דווקא הממסד הפסיכולוגי מתחיל להכיר בערכה של הרפואה המשלימה ושיטות המשלבות עבודת גוף למשל כמו EMDR , נכנסות לקונצנזוס.
בכל אופן לסיכום -
המפתח הראשון מבחינתי לטיפול מוצלח בבעיות נפשיות ברפואה משלימה זה קודם כל המטפל.
הן עבודה על יחסים בין אישיים בקליניקה , והן על פיתוח מה שאני קורא "הרמוניה".
מפתח שני זו זהירות - התחום הנפשי זה התחום שהכי קל לעשות בו טעויות (ולצערי זה קרה גם לי).
מפתח שלישי זה יותר לחוש ולהרגיש מאשר לעבוד לפי הספר. זה קצת מתנגש על המפתח השני , אך השילוב של שניהם זה האידאל.
כנ"ל תחום הצ'י גונג , שלדעתי יכול להיות נהדר בבעיות נפשיות כאשר יבוצע נכון.
בנוגע לרפואה משלימה ולמחלות נפש -
מנסיוני יש הצלחות. אבל העיקר זה יותר המטפל מאשר סוג הטיפול.
הרפואה המערבית איננה בנויה להסתכל כך על דברים ומבחינתה העיקר זה "הטיפול".
וכנ"ל הרפואה המשלימה היום "מתמערבת" , והיא כבר הרבה הרבה הרבה פחות אנרגטית.
גם מטפלים בדיקור סיני העוסקים במרידיאנים , למשל , מתבססים על מפות ונוסחאות ולא על תחושה אנרגטית.
כמו כן החשיבה הפסיכולוגית שולטת גם בתחום של הרפואה המשלימה.
למשל אני עוסק בטיפולי מגע , ולמרות שזה דורש הרבה הרבה זהירות עם מטופלים בבעיות נפשיות , אני רואה הצלחות - הצלחות בעניין ירידת מספר ההתקפים , שיפור הערך העצמי ועוד.
(הרבה זהירות - כי טיפולי מגע לפעמים דווקא מעודדים "התקפים" . ..)
אך מבחינת הפסיכולוגיה צריך "להגיע לשורש" ו"להגיע לשורש = לדבר על זה".
לקח לי שנים עד שאני עצמי הבנתי שאני כן "מטפל בשורש" למרות שאינני "מדבר על זה . . ."
והפרדיגמה הזו שולטת גם ברפואה המשלימה.
וזוהי משוואה שמבחינתי לפחות איננה נכונה !!!
פעמים רבות עדיף דווקא לא לדבר.
במיוחד אצל הסובלים מבעיות נפשיות , המיינד כל כך מסובך ומסבך , שדיבורים היא הדרך הפחות טובה , ומסרים לא מילוליים הם הדרך העדיפה.
אין צורך "להסביר תופעות" - כשאני מטפל אינני מבין רוב הפעמים מה אני עושה.
אבל אני כן "חש" ומרגיש - כל נקודה שאני לוחץ עליה בכף הרגל , למשל , אני מרגיש צורך ללחוץ עליה , ואני מרגיש איזו כוונה לשים בתוך הנקודה.
(אין עוד הרבה מטפלים ברפואה משלימה שעובדים כך , לצערי , אך מבחינתי זה האידאל - מטפל שיותר "מרגיש" ופחות "יודע").
זה נכון שעוד ארוכה הדרך , אך אי אפשר להגיד "רפואה משלימה לא עובדת בבעיות נפשיות" כי המדובר בתחום רחב , תחום עם שיטות רבות שלא נחקרו , גישות שונות שהממסד לא מתייחס אליהן.
ואגב , זה התחיל עוד מוילהלם רייך ! שלצערינו פשוט "נזרק" על ידי הממסד בגלל הרדיקליות של רעיונותיו.
לאחרונה לאחרונה דווקא הממסד הפסיכולוגי מתחיל להכיר בערכה של הרפואה המשלימה ושיטות המשלבות עבודת גוף למשל כמו EMDR , נכנסות לקונצנזוס.
בכל אופן לסיכום -
המפתח הראשון מבחינתי לטיפול מוצלח בבעיות נפשיות ברפואה משלימה זה קודם כל המטפל.
הן עבודה על יחסים בין אישיים בקליניקה , והן על פיתוח מה שאני קורא "הרמוניה".
מפתח שני זו זהירות - התחום הנפשי זה התחום שהכי קל לעשות בו טעויות (ולצערי זה קרה גם לי).
מפתח שלישי זה יותר לחוש ולהרגיש מאשר לעבוד לפי הספר. זה קצת מתנגש על המפתח השני , אך השילוב של שניהם זה האידאל.
כנ"ל תחום הצ'י גונג , שלדעתי יכול להיות נהדר בבעיות נפשיות כאשר יבוצע נכון.
לגבי החלק המערבי
ולגבי עבודה ברפואה המשלימה והמערבית.
יש הפרעות על רצף הנוירוטיות , ש"כולם" שמחו ויכולים לטפל טוב יותר או פחות טוב אבל להשיג איזו שהיא תוצאה.
הבעיה מסתבכת עם הפרעות מורכבות כגון הפרעות אישיות (שחלקן כלל לא פונים לטיפול ואחרים "משגעים" את המערכת בשל המצוקה הגדולה ).
הבעיה יותר מסתבכת עם הפרעות פסיכוטיות. שאינן מאוזנות באמצעים מערביים [תרופתיים בדר"כ].
מה שנכון לך כמטפל ואנרגטית נכון למטופליך (שהרי לכל מטפל מגיעים המטופלים המתאימים לתדר שלו), לא בהכרח מתאים לאחרים .
דווקא מכל הגישות גופנפש שנכנסו לגישות המערביות, הEMDR היא הגישה הכי רחוקה ממשהו שמתקרב לרפואה המשלימה, הם מאמינים בספר, ובמה שכתוב בפרוטוקולים שלהם.
מאחר ואני יודע שיש אחת שנהנית לעשות גוגל כל יום על המילה EMDR לא אומר לך מה אני חושב על ההצלחות שלהם, הם יכולים להביא מיליון מחקרים שמצדיקים אותם, אבל במחקרים האלו יש שתי בעיות מתודולוגיות
odo bird verdict- http://en.wikipedia.org/wiki/Dodo_bird_verdict כלומר אין ממש הבדלים בין הגישות והכלים לא רלוונטים, כל מאמר שנכתב ע"י האדם שתומך בגישה ישיג תוצאות בהתאם לגישתו ויתעלם מתוצאות אחרות-זו בעיה אחת במחקרי פסיכותרפיה.
בעיה נוספת שהסבירה מי שמכירה מחקר ברמה הביולוגית שלו , הנוירוביופסיכולוגית, אמרה לנו שהמחקרים בפסיכותרפיה הם בעייתים בגלל מי שכן נכלל במחקרים האלו, לרוב מוצאים מהמחקר כל אלו שיש להם כמה בעיות, ונכנסים למחקר רק אנשים עם "אבחנה" אחת נקייה ולרוב ברמה סמויימת זהה. בקליניקה נדיר למצוא אדם עם בעיה אחת בלבד.
אלו רק 2 מהבעיות שיש בEBP ויש הממליצים לעבור לגישת מיודעת ראיות EIP- ההבדל, נדע ונכיר את כל הגישות המוכחות לכאורה, ונשלבם לפי הצורך. כך למשל תוכל לראות טיפולים ממוקדי פתרון, ממוקדי בעיה, בודהיסטים, CBT סכימה תרפיה , גשלטנט העושים שימוש בכלי הדמיון , טיפולי הבעה ויצירה ואפילו טיפולי SE .
אני חושב שמטפל טוב צריך לדעת להיות יועץ, לדעת מתי הוא לא יכול לעזור [מגבלותיו] ולדעת שיש עוד שיטות עבודה.
פסיכיאטרית בכירה מאוד הזהירה אותי כמעט בצעקה "להתרחק כמו מאש ממטפלים שאומרים שהם יודעים לטפל בהכל או שהשיטה שלהם היא היחידה לטפל בהכל", וזה היה כשהצגתי לה את גישת הEMDR. הEMDR בזכות אותה אחת שעושה חיפושים בגוגל שיש לה גם מכון משלה, דואגת לשווק את השיטה מבלי לבדוק שאולי זה לא מתאים לכולם, אולי גם אצלה במכון שלה, יש לקוחות שהיא לא תספר לך עליהם שהטיפול לא עוזר להם אבל היא לא תיתן למציאות לבלבל אותה במסע השיווק והתיווך לחשבון הבנק שלה.
התקדמנו בהבנת דיכאון מבחינה פסיכולוגית, התקדמנו בהבנת חרדה. התקדמנו אפילו בהבנת סימפטומים פסיכוסומאטים , לא התקדמנו הרבה בנושא סימפטומים מומרים (הפרעות סומטופורמיות), לא התקדמנו בהבנה מלאה של סכיזופרניה ובטח שלא בטיפול בה, ולא התקדמנו בהבנה של הפרעות בי פולאריות והטיפול בהם.
כן יש התקדמות בהבנה וטיפול בהפרעת אישיות גבולית, אך לצערי הטיפול בארץ מוגבל לאיזור המרכז באופן ציבורי לשיבא, ובאופן פרטי למכון שלא אעשה לו פרסומת , וכן במרפאות לנוער בסורוקה, צפת ורמב"ם. [כפי הידוע לי] מדובר בטיפול DBT המשלב בין הרוח לדיבור לגוף.. והוא מוכח ומוצע ספציפית להפרעה זו כמו שEMDR מוצע ספיציפית בעיקר להפרעות טראומה ונגזרותיה (חרדה ודיכאון).
בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית כולנו יודעים לאבחן מצויין, אפילו יודעים את המנגנון הביולוגי-אנטומי, והקוגניטיבי, אבל טרם מצאו לזה פתרון ביולוגי, או פסיכולוגי.
בהפרעות אישיות אחרות, הפרעות OCD קשות, התמכרויות קשות, הפרעות אכילה זה קצת כמו טנגו , חושבים שהתקדמו ואז מגלים שזה לא עוזר, כנ"ל גם בהפרעות דיכאון וחרדה עמידות לטיפול ויש דברים כאלו.
אני מאמין במשנה זהירות, אך לומר שהצלחת לאזן אדם עם סכיזופרניה או בי פולארית ללא טיפול תרופתי, קשה לי מאוד להאמין. אני לא מאמין בטיפול בשורש, ולא בסימפטום, אני מאמין במה שיכול לסייע לאדם בצמיחה הכי טוב שאפשר ולעתים זה יכול להיות טיפול מערכתי בשימוש במערכת נוספת כגון חוג.
ולגבי עבודה ברפואה המשלימה והמערבית.
יש הפרעות על רצף הנוירוטיות , ש"כולם" שמחו ויכולים לטפל טוב יותר או פחות טוב אבל להשיג איזו שהיא תוצאה.
הבעיה מסתבכת עם הפרעות מורכבות כגון הפרעות אישיות (שחלקן כלל לא פונים לטיפול ואחרים "משגעים" את המערכת בשל המצוקה הגדולה ).
הבעיה יותר מסתבכת עם הפרעות פסיכוטיות. שאינן מאוזנות באמצעים מערביים [תרופתיים בדר"כ].
מה שנכון לך כמטפל ואנרגטית נכון למטופליך (שהרי לכל מטפל מגיעים המטופלים המתאימים לתדר שלו), לא בהכרח מתאים לאחרים .
דווקא מכל הגישות גופנפש שנכנסו לגישות המערביות, הEMDR היא הגישה הכי רחוקה ממשהו שמתקרב לרפואה המשלימה, הם מאמינים בספר, ובמה שכתוב בפרוטוקולים שלהם.
מאחר ואני יודע שיש אחת שנהנית לעשות גוגל כל יום על המילה EMDR לא אומר לך מה אני חושב על ההצלחות שלהם, הם יכולים להביא מיליון מחקרים שמצדיקים אותם, אבל במחקרים האלו יש שתי בעיות מתודולוגיות
odo bird verdict- http://en.wikipedia.org/wiki/Dodo_bird_verdict כלומר אין ממש הבדלים בין הגישות והכלים לא רלוונטים, כל מאמר שנכתב ע"י האדם שתומך בגישה ישיג תוצאות בהתאם לגישתו ויתעלם מתוצאות אחרות-זו בעיה אחת במחקרי פסיכותרפיה.בעיה נוספת שהסבירה מי שמכירה מחקר ברמה הביולוגית שלו , הנוירוביופסיכולוגית, אמרה לנו שהמחקרים בפסיכותרפיה הם בעייתים בגלל מי שכן נכלל במחקרים האלו, לרוב מוצאים מהמחקר כל אלו שיש להם כמה בעיות, ונכנסים למחקר רק אנשים עם "אבחנה" אחת נקייה ולרוב ברמה סמויימת זהה. בקליניקה נדיר למצוא אדם עם בעיה אחת בלבד.
אלו רק 2 מהבעיות שיש בEBP ויש הממליצים לעבור לגישת מיודעת ראיות EIP- ההבדל, נדע ונכיר את כל הגישות המוכחות לכאורה, ונשלבם לפי הצורך. כך למשל תוכל לראות טיפולים ממוקדי פתרון, ממוקדי בעיה, בודהיסטים, CBT סכימה תרפיה , גשלטנט העושים שימוש בכלי הדמיון , טיפולי הבעה ויצירה ואפילו טיפולי SE .
אני חושב שמטפל טוב צריך לדעת להיות יועץ, לדעת מתי הוא לא יכול לעזור [מגבלותיו] ולדעת שיש עוד שיטות עבודה.
פסיכיאטרית בכירה מאוד הזהירה אותי כמעט בצעקה "להתרחק כמו מאש ממטפלים שאומרים שהם יודעים לטפל בהכל או שהשיטה שלהם היא היחידה לטפל בהכל", וזה היה כשהצגתי לה את גישת הEMDR. הEMDR בזכות אותה אחת שעושה חיפושים בגוגל שיש לה גם מכון משלה, דואגת לשווק את השיטה מבלי לבדוק שאולי זה לא מתאים לכולם, אולי גם אצלה במכון שלה, יש לקוחות שהיא לא תספר לך עליהם שהטיפול לא עוזר להם אבל היא לא תיתן למציאות לבלבל אותה במסע השיווק והתיווך לחשבון הבנק שלה.
התקדמנו בהבנת דיכאון מבחינה פסיכולוגית, התקדמנו בהבנת חרדה. התקדמנו אפילו בהבנת סימפטומים פסיכוסומאטים , לא התקדמנו הרבה בנושא סימפטומים מומרים (הפרעות סומטופורמיות), לא התקדמנו בהבנה מלאה של סכיזופרניה ובטח שלא בטיפול בה, ולא התקדמנו בהבנה של הפרעות בי פולאריות והטיפול בהם.
כן יש התקדמות בהבנה וטיפול בהפרעת אישיות גבולית, אך לצערי הטיפול בארץ מוגבל לאיזור המרכז באופן ציבורי לשיבא, ובאופן פרטי למכון שלא אעשה לו פרסומת , וכן במרפאות לנוער בסורוקה, צפת ורמב"ם. [כפי הידוע לי] מדובר בטיפול DBT המשלב בין הרוח לדיבור לגוף.. והוא מוכח ומוצע ספציפית להפרעה זו כמו שEMDR מוצע ספיציפית בעיקר להפרעות טראומה ונגזרותיה (חרדה ודיכאון).
בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית כולנו יודעים לאבחן מצויין, אפילו יודעים את המנגנון הביולוגי-אנטומי, והקוגניטיבי, אבל טרם מצאו לזה פתרון ביולוגי, או פסיכולוגי.
בהפרעות אישיות אחרות, הפרעות OCD קשות, התמכרויות קשות, הפרעות אכילה זה קצת כמו טנגו , חושבים שהתקדמו ואז מגלים שזה לא עוזר, כנ"ל גם בהפרעות דיכאון וחרדה עמידות לטיפול ויש דברים כאלו.
אני מאמין במשנה זהירות, אך לומר שהצלחת לאזן אדם עם סכיזופרניה או בי פולארית ללא טיפול תרופתי, קשה לי מאוד להאמין. אני לא מאמין בטיפול בשורש, ולא בסימפטום, אני מאמין במה שיכול לסייע לאדם בצמיחה הכי טוב שאפשר ולעתים זה יכול להיות טיפול מערכתי בשימוש במערכת נוספת כגון חוג.
תודה על תגובותיך המושקעות
אני לא יכול להגיד "העלמתי סכיזופרניה" \ "הפרעה בי פולארית" , וגם לו הייתי יכול להגיד לא הייתי אומר זאת.
והסיבה היא כי בעיני המשמעות של טיפול אמיתי הוא העברת האחריות למטופל על עצמו.
אז ברגע שאני אומר "העלמתי" , פיספסתי את כל המהות - כי הפכתי את עצמי להיות העיקר.
(עם זאת תפקידי כמטפל הוא חשוב מאוד כדי לתמוך בתהליך - אני רואה את עצמי כ"גלגלי עזר" למטופל עד שיוכל לנסוע בלעדיהם).
ועם כל זה . . .
כאשר אתה מתרגל צ'י גונג ונשימה , ואתה עוסק באנרגיה , אתה מסוגל לראות "חוסר איזון" ברמות שונות.
אינך נסמך על מחקרים ועל אבחנות "מערביות" , אתה מסוגל לראות את האדם שנמצא מולך , ולטפל בו באופן "ספציפי" ומותאם אישית.
לכן כאשר באים אלי אנשים , פחות משנה לי האבחנה המערבית. אני מתייחס לאדם מולי כאדם.
(ושוב , לצערי אינני מדבר על רוב המטפלים ברפואה משלימה. רובם עובדים גם כן לפי הספרים והפרוטוקולים בדיוק כפי שכתבת על הEMDR).
יש בהודעתך המון ידע ושמות של אבחנות וזה מצויין.
אבל מבחינתי טיפול אמיתי הוא הרבה יותר פשוט מצד אחד , והרבה יותר מסובך מצד שני.
הוא הרבה יותר פשוט - כי טיפול טוב לא דורש הרבה ידע אבחנתי.
הוא הרבה יותר מסובך - כי אתה כמטפל צריך ללמוד "להקטין" את עצמך , "להקטין" את השיטות בהן אתה עובד , ולתת למטופל את האחריות על עצמו ללכת צעד צעד בזהירות כדי שלא ידרדר לתהום.
להיות מסוגל להיכנס "לתוך הנעליים שלו" , לראות את העולם מנקודת מבטו - רק אז אתה מסוגל להסתכל על המטופל שלך "בגובה העיניים" מצד אחד , ולהיות מטפל "חיצוני" מצד שני.
וזה לא משנה האם אתה מטפל מילולי או מטפל במגע או כל שיטה אחרת , העיקרון הוא זהה.
והלימוד הזה הוא לימוד אינסופי - זה בעצם לימוד להקטין את האגו שלנו כמטפלים.
לימוד להיות "הרמוני" עם המטופל (ועם מטופלים "נפשיים" זה קשה מאוד , כי הם לא הרמוניים גם עם עצמם . .. ) מצד אחד להיות "קטן" ולתת למטופל את השליטה בתהליך , מצד שני לא לגרום לטיפול "להתעופף" לכל רוח , לדעת לדחות מניפולציות ולהישאר יציב.
זה בדיוק כמו העיקרון באומנויות הלחימה ה"רכות" - מצד אחד להיות רך מאפשר וזורם , מצד שני להיות יציב ולנווט את מי שמולך.
תבין שכל זה איננו מדיד ולא יכול להיות מדיד. לכן אינני מצפה ממחקרים שיחקרו את זה כ"שיטה".
אבל אם אתה שואל אותי "מה עובד" - זה עובד.
(אגב , ברגע שהופכים את זה ל"שיטה" - מקבעים את הזרימה ואת התהליך , ואז הקסם נעלם.
מצד שני אי אפשר להעביר דברים הלאה אם לא כ"שיטה").
אני לא יכול להגיד "העלמתי סכיזופרניה" \ "הפרעה בי פולארית" , וגם לו הייתי יכול להגיד לא הייתי אומר זאת.
והסיבה היא כי בעיני המשמעות של טיפול אמיתי הוא העברת האחריות למטופל על עצמו.
אז ברגע שאני אומר "העלמתי" , פיספסתי את כל המהות - כי הפכתי את עצמי להיות העיקר.
(עם זאת תפקידי כמטפל הוא חשוב מאוד כדי לתמוך בתהליך - אני רואה את עצמי כ"גלגלי עזר" למטופל עד שיוכל לנסוע בלעדיהם).
ועם כל זה . . .
כאשר אתה מתרגל צ'י גונג ונשימה , ואתה עוסק באנרגיה , אתה מסוגל לראות "חוסר איזון" ברמות שונות.
אינך נסמך על מחקרים ועל אבחנות "מערביות" , אתה מסוגל לראות את האדם שנמצא מולך , ולטפל בו באופן "ספציפי" ומותאם אישית.
לכן כאשר באים אלי אנשים , פחות משנה לי האבחנה המערבית. אני מתייחס לאדם מולי כאדם.
(ושוב , לצערי אינני מדבר על רוב המטפלים ברפואה משלימה. רובם עובדים גם כן לפי הספרים והפרוטוקולים בדיוק כפי שכתבת על הEMDR).
יש בהודעתך המון ידע ושמות של אבחנות וזה מצויין.
אבל מבחינתי טיפול אמיתי הוא הרבה יותר פשוט מצד אחד , והרבה יותר מסובך מצד שני.
הוא הרבה יותר פשוט - כי טיפול טוב לא דורש הרבה ידע אבחנתי.
הוא הרבה יותר מסובך - כי אתה כמטפל צריך ללמוד "להקטין" את עצמך , "להקטין" את השיטות בהן אתה עובד , ולתת למטופל את האחריות על עצמו ללכת צעד צעד בזהירות כדי שלא ידרדר לתהום.
להיות מסוגל להיכנס "לתוך הנעליים שלו" , לראות את העולם מנקודת מבטו - רק אז אתה מסוגל להסתכל על המטופל שלך "בגובה העיניים" מצד אחד , ולהיות מטפל "חיצוני" מצד שני.
וזה לא משנה האם אתה מטפל מילולי או מטפל במגע או כל שיטה אחרת , העיקרון הוא זהה.
והלימוד הזה הוא לימוד אינסופי - זה בעצם לימוד להקטין את האגו שלנו כמטפלים.
לימוד להיות "הרמוני" עם המטופל (ועם מטופלים "נפשיים" זה קשה מאוד , כי הם לא הרמוניים גם עם עצמם . .. ) מצד אחד להיות "קטן" ולתת למטופל את השליטה בתהליך , מצד שני לא לגרום לטיפול "להתעופף" לכל רוח , לדעת לדחות מניפולציות ולהישאר יציב.
זה בדיוק כמו העיקרון באומנויות הלחימה ה"רכות" - מצד אחד להיות רך מאפשר וזורם , מצד שני להיות יציב ולנווט את מי שמולך.
תבין שכל זה איננו מדיד ולא יכול להיות מדיד. לכן אינני מצפה ממחקרים שיחקרו את זה כ"שיטה".
אבל אם אתה שואל אותי "מה עובד" - זה עובד.
(אגב , ברגע שהופכים את זה ל"שיטה" - מקבעים את הזרימה ואת התהליך , ואז הקסם נעלם.
מצד שני אי אפשר להעביר דברים הלאה אם לא כ"שיטה").
שבי שבלולי
New member
הנה זה מתחיל
מלחמת הכוכבים
המילה חוצנים ואפורים כללית מידי וחסרת משמעות
כל דבר שהוא חיצוני להבנה שלנו הוא חוצן...
ואני לא חושב שאני קורבן להפך נחשפתי למשהו שעורר את צומת ליבי ללמוד עליו
התאורים שיש בקישור שלך והדיבור שם על חייזרים ומפקדות יותר נראה כאילו נלקחו מסרט שמישהו ראה על מלחמת הכוכבים
במצב של אי ודאות המח משתמש עם דברים שהוא מכיר כדי להסביר את המצב ולהביאו לוודאות
אנחנו רואים הרבה סרטים שעוזרים לתת הסבר לחוויה ומשם הדרך לעוף בכנפי הדמיון קצרה
ולמה את קורה להם אפורים
תקרא להם ורודים זה עושה קונוטציה יותר חיובית
כרגע אני בתהליך למידה וכל קביעה כללית ללא הסבר מובן ומפורט שלא קשור לסרט
לא עוזר ללימוד
המילה חוצנים ואפורים כללית מידי וחסרת משמעות
כל דבר שהוא חיצוני להבנה שלנו הוא חוצן...
ואני לא חושב שאני קורבן להפך נחשפתי למשהו שעורר את צומת ליבי ללמוד עליו
התאורים שיש בקישור שלך והדיבור שם על חייזרים ומפקדות יותר נראה כאילו נלקחו מסרט שמישהו ראה על מלחמת הכוכבים
במצב של אי ודאות המח משתמש עם דברים שהוא מכיר כדי להסביר את המצב ולהביאו לוודאות
אנחנו רואים הרבה סרטים שעוזרים לתת הסבר לחוויה ומשם הדרך לעוף בכנפי הדמיון קצרה
ולמה את קורה להם אפורים
תקרא להם ורודים זה עושה קונוטציה יותר חיובית
כרגע אני בתהליך למידה וכל קביעה כללית ללא הסבר מובן ומפורט שלא קשור לסרט
לא עוזר ללימוד
שבי שבלולי
New member
הקביעה כי רק הם פועלים היא הבל.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.