עכשיו ממש בלבלת אותי
עמדתך לא ממש ברורה לי, וגם לא ברור לי הטון הדידקטי הכללי. התחלת בכך שהכחשת שיש הבחנה בין אלימות עקיפה לישירה (וכדי שלא תגיד שאני שם מלים בפיך אצטט:"ושוב, ישיר או עקיף = אותו דבר."). אחר כך דווקא אימצת בחום את ההבחנה בין עקיף לישיר כדי להשיב לי (ציטוט:"כי כשהוא מכה את אישתו הוא אלים איך שלא יהיה, אבל כשאדם אוכל בשר זה לא אומר שביצע פעולה אלימה. אולי הוא קשור בקשר עקיף לפעולה כזו, אבל אז אפשר לומר על כל אחד מאיתנו אותו דבר כי איפה שלא תסתכל בגללי ובגללך מישהו אחר סובל...אם זה בגלל כריתת יערות שבהם חיים בעלי חיים שנפגעים וכל זה כדי שיהיה לך כסא לשבת עליו, ואולי בגלל הוירוסים שאתה ואני רוצחים במכוון בכל פעם שאנחנו צורכים תרופה, ומטעמים אנוכיים לחלוטין.... והדוגמה על ניצול גם לא רלוונטית כי עדיין מדובר בפעולה ישירה שאליה יש לכל אחד שליטה ישירה."). כלומר, יש לשיטתך הבחנה בין עקיף לישיר רק שאכילת בשר, לדעתך, אינה אלימות ישירה משום שאין שליטה ישירה על ההרג. על כך השבתי לך דרך דוגמת הניצול, שם טענת שדווקא יש שליטה ישירה (כלומר, אני יכול פשוט לסרב לרכוש מוצרים מחוות עבדים). אבל כך בדיוק אני יכול לעשות ביחס לבשר. לכן אכילת בשר, לשיטתך, היא אלימות ישירה, בדיוק כמו רכישת מוצרים מחוות עבדים. כל זה סותר את עמדך הראשונית, לפיה אפשר לאכול בשר ולהיות לא אלים (ציטוט: "אבל זה שאדם אוכל בשר עדין לא מעיד אליו שאינו אדם מוסרי"). וזה שהמנעות מאכילת בשר בפני עצמה אינה מספיקה, אינה אומרת שאפשר להמשיך ולאכול אותו. הדגש על מחשבה כמגדירה פעולה הוא חשוב, ואני מסכים איתך, אבל יש פעולות שמעצמן קובעות את הערך האלים של הפעולה (לא ניתן לבצע רצח עם למשל, או אונס, ולהישאר לא אלים, אלא אם כן הרוצח או האנס הוא תחת היפנוזה. אבל זה שאוכל בשר אינו תחת היפנוזה, נכון?). זכור: אכילת בשר היא אלימות ושיתוף פעולה עם אלימות ותפקידך כיוגי הוא לא לטשטש בהירות בעניין זה. בהצלחה, ולדימיר