well;
אין ספק שיש אנרגיות וחוויות (סאונד בעיקר) שונות לטובה, משמעותית, כשנמצאים מאחורה. אז לשמחתי היו כמה מדרגות שאיפשרו לראות יותר מגבוה, ועדיין הבמה היתה די נמוכה, כך שראיתי בעיקר ראשים של הלקה למעט הפעמים בהן הם עלו לגובה... הקהל בחלק האחורי היה בוגר וזה תרם לאווירה, אני בחיים בחיים לא אבין את כמויות הטימטום בפוגואים שהשתוללו שם בצד הימיני של המועדון. וכמה מפתיע, היה מדובר בחבורת ילדים שכנראה לא מבינים שבקלות מישהו שם יכל לשבור ראש\יד\רגל. בנוגע לפלייליסט - היה כמעט מושלם מושלם, היה חסר לי נורא את 'להיות' ו'מקום אחר' שבמקור היו אמורים להתבצע - וחבל!!! אני מאד מקווה שיבצעו אותם בתאטרון... לפעמים היה הפתעה מחממת, לעולם מצידי נגע והתאים בדיוק. כמו ברוב ההופעות, הדמעות נחנקו בפנים. וזו פעם ראשונה שאני חווה את ההופעה בצורה כל כך נקייה, עם מישהי שהיא בערך הנשמה שלי. ואת רמות האטרף שהלך שם, בלתי אפשרי לתאר במילים, מה גם שהנושא רגיש ואישי לי. תודה לשנשונה שהיתה איתי בג'קי, למרות הקשיים. אני כל כך אוהבת אותך, אין לך מושג כמה
התנצלות גדולה לשחף-ילד-קסם שלי, שאמרתי לך "רגע" עם היד באמצע הופעה... אני הופתעתי לראות אותך!!! שלא תעיז לחשוב אחרת, פשוט השארתי חברה מאחור ובאתי ממש לקצת. אבל ראיתי אותך בחוץ, ובאמת שהיה לי תענוג לראות אותך. טולי, שאני מוכרחה לדבר איתך.................
וכל האנשים המקסימים שתמיד כיף לראות. (עידודו מזל טוב ואני שמחה שזכית לנק' אור הזו בהופעה, מחכה שתשלח את התמונה עם אורית!!!) פספסתי כמה קטעים מרגשים, כמו החיבוק עם אמא של דנה זכרונה לברכה, וזה המחיר של לא-שורה-ראשונה. אבל היה סיפוק מבחינת הסאונד שכיפר. אז אין ספק, הופעות מאחורה זה דבר משובח. ויאמר לזכותו של הבארבי, המקום הקטן הפיק מקסימום טוב. כל הכבוד. מאד מאד איכזב אותי שבקושי הצלחתי לדבר עם אורית למרות שחיכיתי... אני מודה שזה שפך קצת חושך על האור הגדול שההופעה החדירה בי...
אבל, לי וגיל... מתוקות שלי. כל כך הפתעתן אותי, כל כך ריגשתן, ושימחתן. על הכל. ולי, על התמונה... ההקדשה... את גדולה מהחיים
.
ידעתי שתעשי בה נפלאות
תתחדשי על החתימה. [ואם את ממש רוצה, אני לא חושבת שאנשים יתנגדו לעוד תמונות]
