חוויות מהמפגש הפאגאני במולי בלומס
- פותח הנושא Heathen Dawn
- פורסם בתאריך
ארדן תיזהר ממני .
ארדן תיזהר , שמור על פיך ונצור לשונך , חצוף . מילא סאדו מאזו , ניחא סחלבים - אבל אתה שלא תעיז לכתוב את השם שלי יחדיו עם נקניק ( קרי - חיה מתה ) באותה ההודעה !!
נ.ב - מדוע אתה מתכחש להיותך מיסטר הייד ? לך תדע מה כל הסחלבים עוללו למוחך הצעיר ... אתה רוצה לדבר על זה ? רק תכין לי המחאה בצ'קים ואני אמצא לך פסיכולוג-עסקי טוב שישמח לדפוק עליך קופה .
ארדן תיזהר , שמור על פיך ונצור לשונך , חצוף . מילא סאדו מאזו , ניחא סחלבים - אבל אתה שלא תעיז לכתוב את השם שלי יחדיו עם נקניק ( קרי - חיה מתה ) באותה ההודעה !!
Justin Angel
New member
חוויות הג'סטין (פסיכוטי קצת)
סה"כ היה מפגש מאוד טוב. הכל התחיל לפני שלושה חודשים שפיניתי מקום בתיבת הדוא"ל הראשית שלי והגעתי לתכתובת מלפני שלוש שנים. בתכתובת דובר על הסיבות למה לא רצוי שהמפגש הבא יהיה במולי בלומס. אני, כמובן, אחרי עיון מעמיק בן שלוש-עשרה שניות בסיבות החלטתי שהן שטויות גמורות ומי שכתב את הדוא"ל הזה אידיוט מוחלט (למטרות הסיפור נזכיר כי הכותב האלמוני של דבר דואר זה מדבר על עצמו ברגעים אלו ממש בגוף שלישי). גרסיאלה ברוב חוכמתה, ניצלה את המצב ושיחדה אותי במפגש במולי בלומס בתמורה למפגש אצל ארדן בצפון. אחרי שלוש\ארבע שיחות עם ארדן על אופי השקעים בביתו והתצורה של החצר - וויתרתי בעצמי על להגיע למרות שממש ממש לא רציתי לבוא. נקצר סיפור שאפשר להמשיך לפוצץ אותו באנקדוטות משעשעות - הגעתי למולי בלומס. ישר שנכנסתי למולי בלומס, יצאתי החוצה. אבל אז חזרתי פנימה בכניסה הרבה יותר מרשימה והפעם גם הייתי בטוח שהגעתי לפאב האירי הירוק הנכון (היות וכידוע לכולם, יש רבים כאלו במרכז תל-אביב שרק מחפשים להפיל פאגאנים בפח). הלכתי לחצר הפנימית ומי יושב בפנים אם לא גרסיאלה. אחרי שהיא נשפה עשן בפרצוף שלי (שמתפרש בנינו כ"שלום") קראתי לנטלי ואשתו (אלון) להפסיק להיות סנובים וגם להצטרף אלינו בחצר. הם גררו איתם פרצוף בלתי-מוכר ובלתי-חברותי שעונה לשם הלא-שגרתי "אלינור". ואז שמתי לב שיש בחצר יצור קטן וכמעט קירח לחלוטין העונה לשם הכמעט שגרתי "שלומי". במהלך הערב, הראש הגלוח היטב של שלומי הפך להיות מושא ליטופים המלווים בצחקוקים מצידי ומצד אורחים נוספים. שלומי, גלאח זה לא בריא לבריאות. עלולים ללטף אותך למוות. התיישבנו כולנו (גרסיאלה, נטלי, אשתו, פרצוף בלתי-מוכר, שלומי ואנוכי) סביב שולחן נמוך בחצר החיצונית והתחלנו לפטפט. מתישהו שלומי זרק "אם אני לא מחזיר לרינה את הספר הזה, היא הופכת אותי לקרפדה!". זה היה אחד מהמשפטים הבאמת חזקים. ואם מדברים על המכשפה, היא מגיעה. רינה נכנסה וכולנו שמחנו למראה האייקון הסוציאלי האהוב על כולם. (היות ואני אחרי הפיינט הראשון אירועים מפסיקים להיות רשומים בסדר כרונולוגי החל מנקודה זו) הגיעו ארדן, חן ופרצוף בלתי מזוהה. אחרי החלפת מהלומות לשוניות (ופיזיות מצידי) עם ארדן נרגענו והגענו להחלטה לחיות בשלום (כלומר, הוא ינסה להרעיל אותי ואני אנסה לזרוק את הגופה שלו בים). בהמשך הערב בטעות קרעתי את המחרוזת קריסטלים הסגולים ההומוים שלו. הרגשתי רע, אבל אז הגיע חצי פיינט של גינס וישר שמחתי ושכחתי את כל צרותיי. הידד לגינס, לא הידד ללקרוע מחרוזות אישיות ואהובות של אנשים. הגיעו דנה ומיני-דנה (הגר) עם ליאור ונספח חברתי (יעל). בהמשך הערב ליאור ויעל התנשקו והגר ואני הסכמנו שלסביות מתנשקות נותן לנו הרגשה חמימה ומאושרת כזאת בפנים. הידד ללסביות. יצויין שבאותו רגע הגעתי למסקנה שיש לנו חוסר בלסביות פאגאניות. *תולה שלט "דרושים: לסביות פאגאניות"* במהלך כל המפגש ליאור גלגלה ג'וינטים כמו סוחרת סמים קולימביאנית ממוקצעת היטב. מה שהעלה לי בראש תמונה שלה עם שפם מקסיקני עבות, סיגר קובאני עם סומבררו. ואז התחלתי להשתנק מהבורגר שעף לתוך הריאות שלי. אומנם חמש דקות הייתי בצבע אדום, אבל התמונה המנטלית של ליאור כסוחרת סמים קולימביאנית הייתה שווה את זה. את המשך המפגש העברתי בשיחות עם ליאור, יעל, הגר ודנה. יש בעיה בפיינטים במולי בלומס. הם ממש ממש קרים. לא קרים כמו "אויש זה צונן טיפה", אלא קרים כמו "שתיתי את זה והרגשתי את הקיבה שלי עוברת תהליך הקפאה והפשרה". אז השארתי את הפיינטים שלי על השולחן למשך עשר דקות אחרי שקיבלתי אותם. הבעיה בזה שמים הצבטרו על הפיינט ונזלו על השולחן, וכל פעם היד שלי נרטבה מגינס מהול במים קרים. אז במהלך הערב ניגשתי כמה פעמים לאלון, שאלתי לשלומו, טפחתי לו על השכם וניקיתי את הזוהמה שהייתה על היד שלי. לא יודע אם הוא חשב שאני סתם חברותי או שהוא קלט מה אני עושה, אבל שהוא הלך החולצה שלו הייתה עם טביעת יד שלי מאחורה. במהלך המפגש הסתובב איש בלתי-מוכר והציע לאנשים קריאות בכף יד. דנה וליאור עשו קריאה. וכולם נראו מהופנטים מהגמד שיודע לקרוא את כף-היד. באותו זמן גרסיאלה ורינה ונטלי עשו אחת לשנייה קריאה בטארוט או טאקי או משהו כזה, לא ממש עקבתי. פגשתי גם את אריה שאחרי ששמעתי עליו המון דברים טובים, כמובן שהייתי חייב ללחוץ לו את היד. אחרי לחיצת היד לא היה הרבה על מה לדבר, אז התחלתי לחשוב על לסביות. גם הצטרפתי לדיון מרתק על המתרגמת\סופרת של "בימים הרחוקים ההם" ועל קורס איתומולוגי שהיא מעבירה איפהשהו. באזור עשר וחצי ככה אנשים התחילו להעמיד פנים שהם שיכורים ונסעו הביתה. נשארנו גרסיאלה, רינה, דנה, הגר, ליאור, יעל, בחור בלתי-מזוהה ובחורה בלתי-מזוהה (הבלתי-מזוהים אמרו שאילת יותר ממוזגת מראשון לציון ואחרי דברי כפירה כאלו התנתקתי מהשיחה איתם). באיזהשהי נקודה בשיחה הגענו לדבר על הצעות טיולים לדנה והסכמנו שאיטליה היא מקום ששווה טיול-חוזר. בערך באותו זמן ליאור ניסתה לנקות את המשקפיים שלה עם החולצה, כמובן שישר זעקתי (צייצתי) זעקת (ציוץ) חמס (חביב). חטפתי לה את המשקפיים מהיד ושלפתי מטפחת יעודיית לניקוי משקפיים. באמת, יש גבול לכל כפירה. באחת-עשרה וחצי ככה התפזרנו. סה"כ היה מהמפגשים המאוד טובים ומעניינים. יש שמועות שהמארגנים שוקלים בחיוב עוד מפגש במולי-בלומס.
סה"כ היה מפגש מאוד טוב. הכל התחיל לפני שלושה חודשים שפיניתי מקום בתיבת הדוא"ל הראשית שלי והגעתי לתכתובת מלפני שלוש שנים. בתכתובת דובר על הסיבות למה לא רצוי שהמפגש הבא יהיה במולי בלומס. אני, כמובן, אחרי עיון מעמיק בן שלוש-עשרה שניות בסיבות החלטתי שהן שטויות גמורות ומי שכתב את הדוא"ל הזה אידיוט מוחלט (למטרות הסיפור נזכיר כי הכותב האלמוני של דבר דואר זה מדבר על עצמו ברגעים אלו ממש בגוף שלישי). גרסיאלה ברוב חוכמתה, ניצלה את המצב ושיחדה אותי במפגש במולי בלומס בתמורה למפגש אצל ארדן בצפון. אחרי שלוש\ארבע שיחות עם ארדן על אופי השקעים בביתו והתצורה של החצר - וויתרתי בעצמי על להגיע למרות שממש ממש לא רציתי לבוא. נקצר סיפור שאפשר להמשיך לפוצץ אותו באנקדוטות משעשעות - הגעתי למולי בלומס. ישר שנכנסתי למולי בלומס, יצאתי החוצה. אבל אז חזרתי פנימה בכניסה הרבה יותר מרשימה והפעם גם הייתי בטוח שהגעתי לפאב האירי הירוק הנכון (היות וכידוע לכולם, יש רבים כאלו במרכז תל-אביב שרק מחפשים להפיל פאגאנים בפח). הלכתי לחצר הפנימית ומי יושב בפנים אם לא גרסיאלה. אחרי שהיא נשפה עשן בפרצוף שלי (שמתפרש בנינו כ"שלום") קראתי לנטלי ואשתו (אלון) להפסיק להיות סנובים וגם להצטרף אלינו בחצר. הם גררו איתם פרצוף בלתי-מוכר ובלתי-חברותי שעונה לשם הלא-שגרתי "אלינור". ואז שמתי לב שיש בחצר יצור קטן וכמעט קירח לחלוטין העונה לשם הכמעט שגרתי "שלומי". במהלך הערב, הראש הגלוח היטב של שלומי הפך להיות מושא ליטופים המלווים בצחקוקים מצידי ומצד אורחים נוספים. שלומי, גלאח זה לא בריא לבריאות. עלולים ללטף אותך למוות. התיישבנו כולנו (גרסיאלה, נטלי, אשתו, פרצוף בלתי-מוכר, שלומי ואנוכי) סביב שולחן נמוך בחצר החיצונית והתחלנו לפטפט. מתישהו שלומי זרק "אם אני לא מחזיר לרינה את הספר הזה, היא הופכת אותי לקרפדה!". זה היה אחד מהמשפטים הבאמת חזקים. ואם מדברים על המכשפה, היא מגיעה. רינה נכנסה וכולנו שמחנו למראה האייקון הסוציאלי האהוב על כולם. (היות ואני אחרי הפיינט הראשון אירועים מפסיקים להיות רשומים בסדר כרונולוגי החל מנקודה זו) הגיעו ארדן, חן ופרצוף בלתי מזוהה. אחרי החלפת מהלומות לשוניות (ופיזיות מצידי) עם ארדן נרגענו והגענו להחלטה לחיות בשלום (כלומר, הוא ינסה להרעיל אותי ואני אנסה לזרוק את הגופה שלו בים). בהמשך הערב בטעות קרעתי את המחרוזת קריסטלים הסגולים ההומוים שלו. הרגשתי רע, אבל אז הגיע חצי פיינט של גינס וישר שמחתי ושכחתי את כל צרותיי. הידד לגינס, לא הידד ללקרוע מחרוזות אישיות ואהובות של אנשים. הגיעו דנה ומיני-דנה (הגר) עם ליאור ונספח חברתי (יעל). בהמשך הערב ליאור ויעל התנשקו והגר ואני הסכמנו שלסביות מתנשקות נותן לנו הרגשה חמימה ומאושרת כזאת בפנים. הידד ללסביות. יצויין שבאותו רגע הגעתי למסקנה שיש לנו חוסר בלסביות פאגאניות. *תולה שלט "דרושים: לסביות פאגאניות"* במהלך כל המפגש ליאור גלגלה ג'וינטים כמו סוחרת סמים קולימביאנית ממוקצעת היטב. מה שהעלה לי בראש תמונה שלה עם שפם מקסיקני עבות, סיגר קובאני עם סומבררו. ואז התחלתי להשתנק מהבורגר שעף לתוך הריאות שלי. אומנם חמש דקות הייתי בצבע אדום, אבל התמונה המנטלית של ליאור כסוחרת סמים קולימביאנית הייתה שווה את זה. את המשך המפגש העברתי בשיחות עם ליאור, יעל, הגר ודנה. יש בעיה בפיינטים במולי בלומס. הם ממש ממש קרים. לא קרים כמו "אויש זה צונן טיפה", אלא קרים כמו "שתיתי את זה והרגשתי את הקיבה שלי עוברת תהליך הקפאה והפשרה". אז השארתי את הפיינטים שלי על השולחן למשך עשר דקות אחרי שקיבלתי אותם. הבעיה בזה שמים הצבטרו על הפיינט ונזלו על השולחן, וכל פעם היד שלי נרטבה מגינס מהול במים קרים. אז במהלך הערב ניגשתי כמה פעמים לאלון, שאלתי לשלומו, טפחתי לו על השכם וניקיתי את הזוהמה שהייתה על היד שלי. לא יודע אם הוא חשב שאני סתם חברותי או שהוא קלט מה אני עושה, אבל שהוא הלך החולצה שלו הייתה עם טביעת יד שלי מאחורה. במהלך המפגש הסתובב איש בלתי-מוכר והציע לאנשים קריאות בכף יד. דנה וליאור עשו קריאה. וכולם נראו מהופנטים מהגמד שיודע לקרוא את כף-היד. באותו זמן גרסיאלה ורינה ונטלי עשו אחת לשנייה קריאה בטארוט או טאקי או משהו כזה, לא ממש עקבתי. פגשתי גם את אריה שאחרי ששמעתי עליו המון דברים טובים, כמובן שהייתי חייב ללחוץ לו את היד. אחרי לחיצת היד לא היה הרבה על מה לדבר, אז התחלתי לחשוב על לסביות. גם הצטרפתי לדיון מרתק על המתרגמת\סופרת של "בימים הרחוקים ההם" ועל קורס איתומולוגי שהיא מעבירה איפהשהו. באזור עשר וחצי ככה אנשים התחילו להעמיד פנים שהם שיכורים ונסעו הביתה. נשארנו גרסיאלה, רינה, דנה, הגר, ליאור, יעל, בחור בלתי-מזוהה ובחורה בלתי-מזוהה (הבלתי-מזוהים אמרו שאילת יותר ממוזגת מראשון לציון ואחרי דברי כפירה כאלו התנתקתי מהשיחה איתם). באיזהשהי נקודה בשיחה הגענו לדבר על הצעות טיולים לדנה והסכמנו שאיטליה היא מקום ששווה טיול-חוזר. בערך באותו זמן ליאור ניסתה לנקות את המשקפיים שלה עם החולצה, כמובן שישר זעקתי (צייצתי) זעקת (ציוץ) חמס (חביב). חטפתי לה את המשקפיים מהיד ושלפתי מטפחת יעודיית לניקוי משקפיים. באמת, יש גבול לכל כפירה. באחת-עשרה וחצי ככה התפזרנו. סה"כ היה מהמפגשים המאוד טובים ומעניינים. יש שמועות שהמארגנים שוקלים בחיוב עוד מפגש במולי-בלומס.
Justin Angel
New member
סיכום עקרוני
היה מפגש מאוד טוב, הגיעו כ25-30 פאגאנים (מתוכם כמה אנשים רגילים), המפגש נמשך משבע וחצי עד אחת עשרה וחצי, כולם שילמו את החשבון שלהם. אהה... וחווה גם הגיע ונשארה עד הדקה האחרונה
היה מפגש מאוד טוב, הגיעו כ25-30 פאגאנים (מתוכם כמה אנשים רגילים), המפגש נמשך משבע וחצי עד אחת עשרה וחצי, כולם שילמו את החשבון שלהם. אהה... וחווה גם הגיע ונשארה עד הדקה האחרונה
ToryMaster
New member
אני שמחה שנהניתם ../images/Emo9.gif
אם אפשר רק את ה"עוד מפגש" שם לדחות בתשעה חודשים [אויש, איחס, איחס איחס איחס, הרגע חישבתי מתי אימא שלי נכנסה להריון והדמיון שלי היה על on] אני אהיה מאוד שמחה
אם אפשר רק את ה"עוד מפגש" שם לדחות בתשעה חודשים [אויש, איחס, איחס איחס איחס, הרגע חישבתי מתי אימא שלי נכנסה להריון והדמיון שלי היה על on] אני אהיה מאוד שמחה
Justin Angel
New member
ניקח את זה בחשבון בעתיד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.