אני תמיד אומר לתלמידים שלי שהנפש שלהם היא כמו אדמה פוריה שיש בה זרעים של הכל- שחיתות, יופי, אהבה וכאב. הם בוחרים במודע למה הם נותנים לפרוח. ואולי באמת את לא נועדת לפרוח כמכשפה בגילגול הזה, אבל היד עוד נטויה, יתכן שבחירה אחת היא מעבר בין העולמות. וסיפורים זה מקום נהדר לבטא את היצירה שלנו. מריון נהדרת. יש לי ספר מהסידרה שציינת, ונדמה לי שכבר תרגמו אסופה של סיפורים כזו, אם אני לא טועה, לעברית. אבל הליריקה האנגלית יפה ובלתי ניתנת לתרגום בכל מקרה. ארדן.