חוויות ממיונים - 12.06.2006

[אנכרוניסט]

כן, שנה שעברה נדחיתי,

והשנה אני לומד מקצוע אחר בעתודה, ומנסה לעבור ללמוד רפואה

 

[itsish]

וואלה..

מה אתה לומד? חשבתי שהצבא ממש מקשה לעבור ממקצוע למקצוע... חח אתה מחדש לי הרבה

 

[אנכרוניסט]

כיום כלכלה,

הוא מאוד מקשה, אבל לרפואה ממש לא (זה לא שאין קשיים בירוקרטיים, אבל האישור בהישג יד).

 

[לטינית בנשמה]

כן, היו הרבה ילדים היום

אבל גם אני הייתי היום והיה מתיש, אבל גם נחמד. גיליתי שעין כרם זה מקום מאוד קטן וקצת עצוב (יש רק ריבוע אחד קטן של דשא

), ושביוכימיה מטבולית זה מעניין

כשהייתי בהרצאה הייתי קצת בהלם, כי הייתה ממש דממה באולם במשך כל ההרצאה. אפילו לא הרימו את היד לשאול שאלות, אלא אם המרצה שאל אם יש שאלות. זה מאוד שונה ממה שאני מכירה בביולוגיה בתל אביב, שם תמיד יש רחש של דיבורים בכל הרצאה, לא משנה מה, וגם תמיד מפריעים למרצה באמצע כדי לשאול שאלה. היה מאוד נחמד לפגוש את איתי ואת אסיה, וגם את גלאל שנעלם לי כל הזמן. זה עזר להיות עם אנשים אחרים, קצת הוריד מהלחץ. בקשר לשאלונים: באמת אין הרבה מה להתכונן לשאלונים האלה. היו שאלות באותו סגנון שכבר אמרו כאן בעבר: בחלק הראשון היה לספר על התיכון, על התנדבויות אם היו, תנועות נוער, עבודות, צבא וכו'. היו שאלות על היחסים עם חברים, מדוע החברים הטובים חשובים לך, היו שאלות על מערכת היחסים עם הבוס בעבודה או המפקד בצבא. היה צריך לרשום גם ממש פרטים מדויקים על הצבא כמו תאריך גיוס ושחרור ואפילו מספר אישי. היה לספר בפירוט על עבודה אחת אחרי התיכון ועוד שאלות בסגנון. בחלק השני היו שאלות בסגנון של "כל אחד מתנהג באלימות מדי פעם. תאר מקרה בו נהגת אתה באלימות (פיסית או מילולית). תאר את הנסיבות ואת ההשלכות של ההתנהגות." היו שאלות כאלה על שקרים, על התנהגות בחוסר רגישות ועוד דברים שאני לא ממש זוכרת כרגע. היו גם שאלות קצת רפואיות, על מחלות כרוניות. לתאר את הקשיים שבמחלה כרונית מצד החולה, איך הרופא יכול לעזור להקל על החולה ולמנות קשיים של הרופא בטיפול בחולים עם מחלות כרוניות. בשאלון של הדילמות היו שלוש דילמות כרגיל, שבאמת אין מה להתכונן אליהן, ולדעתי כבר כתבו חלק מהן כאן בפורום. השאלות על הדילמות מחולקות לשלבים. קודם מבקשים לכתוב את הנימוקים בעד ונגד, אחר כך לכתוב את ההחלטה הסופית ואחר כך לכתוב למה הגעת להחלטה הסופית שהגעת אליה. בסך הכל זה לא היה ממש קשה, במיוחד שכשכתובים את הנימוקים מסודר על הדף, הכל נעשה הרבה יותר ברור. וזהו, בסה"כ היה נחמד. אותי אישית לא ממש מעניין כרגע מתי יש תוצאות, אני רק שמחה שזה מאחורי

 

[אנכרוניסט]

ריבוע קטן של דשא ../images/Emo6.gif

כן, זה באמת היה מורגש... בהצלחה, כמובן! ד"א, איך עונים של שאלה כמו זו על האלימות? זו נראית לי שאלה יותר מדי מתחכמת.

 

[לטינית בנשמה]

אין לי מושג

העדפתי לדלג עליה ולענות על שאלות אחרות ולקוות שייגמר הזמן בינתיים. זה באמת מה שקרה. רגע, אתה גם היית היום

 

[אנכרוניסט]

לא,

הייתי לפני כשבועיים שם, לשאלונים של רפו"ש. כן, זו נראית לי השיטה הטובה ביותר...

 

[itsish]

מצטער לבאס

אבל לדעתי זו היתה שאלה חשובה אני כבר למדתי קצת שהכי טוב במקרים האלה זה לענות תשובות שהם "פרווה" לא לכאן ולא לכאן ולנסות לגרום לפגיעה מינימלית. זה בדיוק כמו השאלה מהן תכונתיך הרעות. אדם שלא עונה, משמע שאין לו תכונות רעות...

 

[אנכרוניסט]

אני לא חושב,

איזו תשובה תהיה פרווה? "נתתי למישהו סטירה, אבל בתום לב"? זו שאלה שאיך שלא תענה עליה תמיד תצא רע, כלומר, עדיף לדלג...

 

[itsish]

ואם אתה מדלג

משמע שאתה מתחמק מסוגיות קשות. שיטת הבת יענה. אני אישית הבאתי סתם סיפור על המורה נהיגה שלי.. אני מאלה שלא שפר עליהם מזלם ועברו בטסט שביעי...גם זה קורה אז כתבתי שאחרי שנכשלתי בטסט רביעי צעקתי (זה בתור אלימות מילולית..הם הביאו את זה בשאלה בתור דוגמא...) על המורה שלי שאני חושב שהוא מזלזל בי ולא נותן לי את הכלים לעבור...משהו פלצני שכזה. אז גם יצאתי צודק וגם אני חושב שיצאתי מזה לא כל כך רע. וקשה לי להאמין שמישהו בחיים לא צעק, לפחות פעם אחת עם סיבה מוצדקת....

 

[לטינית בנשמה]

אני לא חושבת שזה כזה חשוב

אני אישית ממש לא בן אדם אלים והיה לי קשה לחשוב בזמן כל כך קצר על מקרה שבו השתמשתי באלימות, פיסית או מילולית. אני די שקטה בדרך כלל, גם אם מעצבנים אותי. אז העדפתי לא לענות על השאלה הזאת ולענות על שאלה שבאמת יש לי תשובה עליה. לדעתי זה הרבה יותר טוב מלתת תשובה שאני לא בטוחה בה לשאלה כזאת.

 

[itsish]

טוב...

האמת שאנחנו דנים ואין לנו שמץ של מושג איך הם מדרגים את הבמחנים האלה. בעוד חודש נהיה חכמים יותר. העיקר שעברנו את זה

 

[לטינית בנשמה]

כן, טוב שזה נגמר

 

[dorin276]

אני בטוחה שהצלחת בשאלונים ../images/Emo13.gif

המון הצלחה גם במרק"ם המתקרב... (טוב, עוד יש זמן

)

 

[לטינית בנשמה]

תודה רבה ../images/Emo13.gif

 

[מסטולון]

חלק מהשאלות ממש עצבנו אותי.

והרבה פעמים לא ידעתי מה לענות. אני סה"כ ילד קטן בן 18, איזה ניסיון כבר יש לי בחיים בשביל לענות על השאלות האלה. וגם אם יש מקרים אז הם כאלה שוליים שאם אני בכלל זוכר אותם אני יכול לסכם את זה בשלוש שורות גג. אז זה קצת מבאס, אבל לפחות עברתי את זה.

 

[לטינית בנשמה]

כן, יש שם שאלות שאתה לא מבין כל כך

מה הם חשבו כשהם כתבו אותן. אבל טוב, באמת העיקר שזה נגמר.

 

[natalysh]

 

[מסטולון]

מה פשר התגובה?

 

[natalysh]

אני מקווה מאוד שלא שידרת את הגישה

של "אני בסה"כ ילד קטן, איזה ניסיון חיים יש לי כבר", כי זה באמת דבר האחרון שמחפשים.