כרגיל, אתה נהנה לעוות את דבריי.
כוונתי היא כי מכיוון שבראיונות, מה לעשות, אתה צריך לשווק את עצמך, וודאי לא למכור לוקשים אבל בטח לא למשוך לצד השני ולהכריז - אין לי מה להציע. המראיינים מודעים לעובדה שניסיון חיים של בן 23 איננו ניסיון חיים של בן 18. אני בטוחה שלמיודענו יש איזשהו ניסיון חיים, ולו קטן ביותר, שמספיק, והוא פשוט ממעיט בערכו. אם לא כבשת את העולם עד עכשיו - זה בסדר. רק לא לבוא מראש בגישה של: "אין לי ניסיון חיים", כי אם מראים את זה החוצה, קולטים את זה מהר מאוד. ואם אתה לא מעריך את עצמך מספיק, אז מי כן?