חוויות מנסיעה מיוחדת במינה באוטובוס החשמלי
מכירים את זה שיש תקלה באוטובוס, הנהג מכבה את המנוע ולפתע משתרר שקט מופתי? זאת עוצמת השקט שמשתרר כל פעם שהאוטובוס החשמלי הראשון של דן עוצר בתחנה או ברמזור. בזמן העמידה בתחנה האוטובוס כה שקט שאפשר לשמוע בבירור כל לחשוש ממרחק של כמה מושבים. גם כשהאוטובוס עוזב את התחנה ומתחיל להאיץ, המנוע שקט מאד - בניגוד גמור לשלב ההאצה באוטובוס רגיל. רק כאשר האוטובוס נוסע במהירות של יותר מכמה קמ"ש בודדים המנוע מרעיש, ורעשו מזכיר יותר רעש של טרוליבוס מאשר של אוטובוס, רעש קצת מעצבן אם לא רגילים אליו, אבל להערכתי עדיין שקט יותר מאוטובוס רגיל.
האוטובוס קטן מאד; יש בו רק 31 מושבים והרבה פחות מרחב פנוי לעמידה מאשר באוטובוס רגיל של דן. לשם השוואה, לא רק שבאוטובוס רגיל יש 35 מושבים (תקנו אותי אם טעיתי), אלא שבחלק הקדמי התחתון יש 3 מושבים בכל שורה, מה שמשאיר הרבה מקום לעמוד. באוטובוס החשמלי יש 4 מושבים בכל שורה ואם איני טועה שתי שורות מושבים פחות, מה שגורם לצפיפות והתחושה היא שנוסעים במידיבוס. אם דן מתכוונת להמיר 25% מהצי שלה לאוטובוסים כאלה, מן הראוי שזה יבוא בד בבד עם תגבור משמעותי מאד בתדירות, אחרת זה רק יחמיר את הצפיפות הנוכחית באוטובוסים. לחילופין, הגיוני להכניס אוטובוסים חשמליים קטנים שכאלה בקווים שכונתיים כמו 23, 22 ו-17.
הנסיעה השקטה נותנת תחושה של חו"ל, שמועצמת בזכות הנוסעים הרבים שעולים בדלת האחורית ומתקפים את הרב-קו עצמאית (זה מתחיל לתפוס תאוצה משמעותית, הרבה יותר נוסעים עלו מאחור מאשר בכל נסיעה קודמת שלי בקו 5), ובזכות הצפצוף הרם שנשמע לפני הסגירה האוטומטית של הדלת האחורית (תכונה שלמיטב ידיעתי היתה עד היום רק במפרקיות). זאת הפעם הראשונה שנסעתי במזוכיזם-מה בקו 5 מקצה לקצה, אך הנסיעה היתה מהנה מאד.
במהלך הנסיעה אירע דבר שלא חוויתי מעולם בנסיעותיי באוטובוסים: תאונה בין האוטובוס שבו נסעתי לרכב פרטי. אם תראו את האוטובוס החשמלי של דן בימים הבאים, תשימו לב בנקל לנזק פח בפינה השמאלית הקדמית. ובכן, זה קרה היום בסביבות 15:45. מיד לאחר תחנת אלנבי/כיכר המושבות בכיוון צפון יש צומת מרומזר בפינת יהודה הלוי. האוטובוס החל בנסיעה לאחר העצירה בתחנה, ומיד התנגש בצידו הימני של רכב פרטי לאחר שזה חתך במפתיע מהנתיב השמאלי לימני והשתחל בין האוטובוס שעמד בתחנה לבין רכב שעמד ברמזור בנתיב השמאלי. לא ברור למה לנהג הרכב הפרטי היה דחוף כל כך לחתוך כדי לעמוד ראשון ולא שני בתור לרמזור, אך הניסיון הזה לחסוך בזמן הביא לכך שבמשך כרבע שעה שני הנהגים צילמו תמונות והחליפו פרטים. נראה שהרוח הטובה של נהג הרכב הפרטי הרגיעה טיפה את נהג האוטובוס העצבני, ועם זאת, אולי עקב אותו ארוע, הוא לא היה נחמד לנוסעים (לדוגמה, הוא נזף בנוסעת מבוגרת שהסתירה לו את שדה הראייה בפנייה ימינה מדיזנגוף לנורדאו). בזמן שעמדנו האוטובוס הבא בקו 5 עקף אותנו ולאחר מכן עמד ממש לפנינו בתחנות בדיזנגוף, דבר שבדיעבד יצא לטובה כי הנסיעה באוטובוס הצעצוע היתה פחות צפופה מהמתוכנן.
אגב, באחד הרמזורים ברוטשילד לאחר העצירה האוטובוס החל להידרדר אחורה. האם ייתכן שההיגוי באוטובוס הזה שונה והנהג עדיין לא רגיל? אולי זאת גם הסיבה לתאונה.
עוד ארוע מעניין שקרה באיזור דיזנגוף/ארלוזורוב: מישהי פיספסה את התחנה והתלוננה לנהג על כך שהיא חיכתה לכריזה אך הכריזה לא נשמעת באוטובוס. לאחר שהנהג התנער מאחריות ופרק עליה את התסכול של היותו גם נהג, גם קופאי וגם איש מודיעין, הוא פנה לנוסעים ושאל אם אכן לא שומעים את הכריזה, ואחת הנוסעות אישרה שזה המצב. זה לא חדש שיש בעיות בכריזה בדן, אבל נדיר שלנהג אכפת.
לגבי המספר הפנימי שעליו דנּו
בשרשור אחר, אמנם על האוטובוס עצמו לא מופיע מספר, אבל בסידור העבודה מופיע המספר 10, וכך גם על הלוח האלקטרוני ברציף המוצא בתחנה המרכזית.
