אין לי שום טעות, אנו פשוט חלוקים
קראי את מה שמור סגמון כתב בתגובה אלי.
את ממשיכה להשתמש במונח "רגישות חיסונית" בלי לומר למה את מכוונת. תדריך החיסונים מתייחס גם למצבים לא שגרתיים כגון אנשים מוחלשים חיסונית, נשים בהריון וכו'. משרד הבריאות יודע יפה מאוד שלא כל התינוקות אותו הדבר, ולכן אם הוא לא מצא לנכון להתייחס לכך בתדריך, או לפחות לציין בתדריך כי הרופא צריך לעיין בעלון לפני מתן חיסון - אין שום סיבה לדרוש את זה ממנו.
בנוגע לחיסונים שאינם שגרתיים - ההבדל לא בהכרח בבדיקה אלא בנסיבות. קודם כל כיוון שחיסון שגרתי ניתן לאוכלוסיה גדולה יותר ובריאה כמדיניות גורפת (ואפילו בעידוד משרד הבריאות) הוא צריך להיות בטוח יותר (ואם הוא לא , זו כבר בעיה מסוג אחר). וזאת משום שגם תופעת לוואי נדירה תבוא לידי ביטוי. לעומת זאת כאשר מדובר בחיסוני מטיילים מדובר במחלות שאינן שכיחות בארץ, ולפחות בישראל כמות האנשים המקבלת אותם נמוכה (בעולם ייתכן שהיא גדולה יותר, אבל הבעיה שלרוב מדובר במדינות עולם שלישי) והניטור אחרי תופעות הלוואי שלהם פחות טוב. מעבר לכך מדובר בסיכון נוסף שאדם בוחר לקחת (בעצם הנסיעה). אני גם לא בטוח שחוק פיצוי נפגעי חיסונים תקף במקרה הזה - אבל באמת שאני לא בטוח בכך. גם עניין שיקול הסיכון מהמחלה לעומת תופעת לואי הוא שונה לעומת חיסון שגרה, ותלוי בעוד פרמטרים כגון סוג הטיול, מקום השהייה, משך הטיול ועוד. אז אני לא יודע אם צריך לחייב רופאים לעיין בעלון היצרן, אבל כן, הייתי רוצה שמבין קצת יותר טוב בחיסונים מרופא בטיפת חלב כאשר מייעצים לחיסונים בחו"ל.
בנוגע לנקודה האחרונה. כאשר מדובר בתחום האפור (כמו למשל מה שמופיע תחת "אזהרות" בתדריך) אני ממש לא מתנגד שיתיעץ (או שישלח ליעוץ) למומחה, אלא עם בעקבות נסיון קודם (כמו מספר יעוצים בעבר) הוא כבר מכיר את הסוגיה. אבל זה לא צריכה להיות השגרה. אי אפשר לשלוח את כל מי שמגיע לטיפת חלב לחיסון שגרתי למומחה. לא רק שזה לא פרקטי, זה גם לא נכון קונספטואלי, ושוב משום שהחיסונים הם מדיניות שגרתית לכלל האוכלוסיה. לכן ההנחיות בתדריך אמורות להתאים לרוב המוחלט של המקרים ובוודאי שלמטופל הנורמטיבי. אם התדריך לא מספיק טוב עבור המטופל הנורמטיבי זה מחזיר אותנו למה שאמרתי שהבעיה היא במדיניות של משרד הבריאות, ולכן האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית לרגולטור.