חוזרת הביתה אל אחיותי הוירטואליות

[נטע3]

כל כך מבינה, הייתי בסרט הזה, אבל

תדעי שהזמן עושה את שלו, ועוד כמה זמן תתחיל שוב ויהיה בסדר. תחזיקי מעמד.

 

[טביקאט]

כל כך קיוויתי שלא תחזרי לפה...

כל יום שלא שמענו ממך היה בשבילי בשורות טובות. אבל כנראה שנגזר אחרת. בוכה איתך, כואבת איתך, ובאמת מקווה שתנצחי במלחמה. טביקאט

 

[רינתילה]

ליברה יקרה! ../images/Emo7.gif

רק עכשיו קראתי את הודעתך ואת התגובות של הבנות ואני יושבת מול המחשב ובוכה... כל כך הרבה אכזבות יש לנו כאן לאחרונה... אני מקווה שבקרוב יהיו עוד שמחות, ושגם את עם הכוחות המדהימים והאופטימיות הגדולה תיהי בין ברות המזל שיהרו. הפעם - לתשעה חודשים, ולא שבועות. חיבוק גדול ממני אלייך

רינת.

 

[רומי 007]

ליברה היקרה

חזרת מהר לעבודה ואולי זה טוב כי את נאלצת לעשות דברים אחרים אבל ברור שהסבל לא נגמר ברגע אחד וגם לא בהרבה רגעים. מנסיוני ומנסיון של חברות אחרות - הזמן מרפא גדול, אבל תוך כדי שאני כותבת לך זאת אני יודעת שזה עוד מוקדם מדי כדי להרגיש את זה. חשוב מאוד שתתני לעצמך את הזמן ואת הלגיטימציה להפרד. אני מאוד מזדהה עם התיאור שלך ועם תחושת הריקנות והקור של חדר הניתוח- כולנו (או רובנו לפחות)היינו שם ויודעות על מה את מדברת. כואב כואב. אם את מוכנה לשמוע עצה, אל תתייצבי בוסת הראשונה כי זה ממש ממש מוקדם מדי ואולי אפילו אזור מבחינה בריאותית. תני לגוף שלך להתאושש וגם לנפש ולא תתחרטי. מחבקת, רומי