למעשה הם לא היו בעלי קרקעות באיזור
משום שמבחינה משפטית חבל ימית ואיזור חבל עזה הם שני איזורים בינ"ל שונים. בוודאי שלרש"פ לא תהיה בעיה לטעון שלישראל לא הייתה סמכות להעניק למצרים הללו קרקעות בעזה בתמורה לקרקעותיהם בסיני, והם גם יוכלו לטעון שהסכם זה היה למעשה חלק מתהליך ה-"קולוניאליזציה" של חבל-ימית וכו'.. בקיצור, אינספור טיעונים בדיוק מהסוג שאתה אוהב. ואם כבר אתה שואל, אז רוב תושבי גוש-קטיף באים גם הם מהאיזורים הסמוכים בישראל - אשקלון, שדרות, נתיבות, אופקים וכו'.. לגבי הטיהור האתני, אני חושב שקל להוכיח הזאת. אתה פשוט צריך להקשיב לרוח-המפקד - "עד סוף 2005 לא יהיו יהודים בחבל-עזה" ולהבין שזה בדיוק מה שהוא מבצע, מטהר חבל ארץ מיהודים. זה מה שהוא אומר וזה גם מב שיבוצע בפועל, ואתה מסכים איתי על כך רק שאתה מנסה להצדיק זאת בטענה שמכיוון שההתישבות הייתה ליהודים בלבד גם הגירוש חייב להיות ליהודים בלבד. אני מודה שאיני מבין גדול בתהליכי דה-קולוניאליזציה וממה שאני יודע הם אינם מחייבים טיהורים אתניים, אבל אם אתה רוצה אתה יכול לנסות להצדיק טיהורים כאלה בנימוק של דה-קולוניאליזציה צודקת. ד"א, זו הרוח הנושבת מהספר של פרופ' קרצ'מר, "כיבוש הצדק", בסופו של דבר הטיעון הניצח שלו נגד ההתנחלויות הוא שהן קולוניאליסטיות ולפיכך "בלתי-חוקיות". אני טוען שבלי הקשר לרקע ההיסטורי שנוי-במחלוקת כזה או אחר, קולוניאליזציה בהקשרים שונים או מלחה"ע השניה בהקשרים אחרים (הסודטים, דאנציג וכו'..), אנחנו צריכים להסכים על התיאור המשפטי הראוי לתהליכים אלה, גם אם אנו מצדיקים אותם (ואני מצדיק למשל נקמה בנאצים). לגבי התאילנדים, אין ספק שהם אזרחים בדיוק כמו המתנחלים והם הגיעו לשם מרצונם החופשי בדיוק כמו המתנחלים, משיקולים כספיים כאלו או אחרים ומרצונם החופשי בכל מקרה, בדיוק כמו שעשו זאת המתנחלים. אתה צודק באומרך שתאילנדי אינו צריך את אישור ישראל בשביל לעבוד ברומניה, אבל אתה מחמיץ את הנקודה שגם ישראלי לא צריך את אישור ישראל כדי לעבוד ברומניה. אתה שוב נכנס לאבחנות פוליטיות מפוקפקות, "אדם שהובא לשם מטרה דמוגרפית", אינני יודע, הם הובאו לשם בשביל להחליף את העובדים הערבים כך שאפשר לקרוא לזה מטרה דמוגרפית ובכל אופן מטרה דמוגרפית זה שיקול שבלתי אפשרי להוכיחו, בזכרנו שלבני-אדם יש שליטה עצמית. אם אתה זוכר, ממשלת תאילנד התחננה בפניהם שיעזבו את הגוש בשל הסכנה לחייהם אך הם בחרו להשאר בשל תוספת השכר שהוצעה להם, בדיוק כמו ישראלים רבים שעברו להתנחלויות בשל עידוד ממשלתי עיוור גזעים. לגבי ההצדקות לחסימת מעבר המונים של הצבא - אני מציע לך לקפוץ לאתר פיקוד העורף, אז תגלה שאלוף פיקוד דרום הכריז על שטחים נרחבים בתחום הקו הירוק, שטחים מאוכלסים, כעל שטח צבאי סגור, בלי לתת את הדין בפני איש, בלי שום ביקורת מסוג כלשהו. ככה, מחר אלוף פיקוד המרכז יכול להכריז על הכנסת כעל שטח צבאי סגור, זו המציאות הטוטליטרית בארץ. עם "טיעונים פשיסטיים" - (איך אתה מעז לא לציית להחלטה של כנסת ישראל!) קל לי מאוד להתמודד, כי השמאל עשה זאת בשבילי עשרות שנים. יש אינספור תקדימים לכך, כשהעדכניים ביותר הן ההתפרעויות ההמוניות נגד חומת האפרטהייד למשל. ישנם תקדימים ממסדיים רבים להפרות חוק גלויות - כמו הסירוב של רשויות ערביות ליישם את חוק איחוד הרשויות למשל, שלאחר זמן מה הכנסת נכנעה לו וביטלה את החוק לגביהן, באותו האופן שמתנגדי הגירוש מקווים שתעשה לאחר שיצליחו לסכלו. או ההצהרה של שר הפנים דאז פורז שלא יאכוף את חוק החמץ שבסמכותו. לסיכום, הדג מסריח מהראש. יחד עם זאת יש להדגיש שמחאת הימין מעולם לא חרגה מאי-ציות אזרחי, ובמקום לשאול את עצמך איך ההמונים מעזים לחשוב להשתמש במגזרי תיל אתה צריך לשאול את עצמך באיזו מדינה אתה חי בה חבלי ארץ שלמים מגודרים ונעולים סורג על בריח. בסה"כ, המאפיינים הממלכתיים של הימין גרמו לכך שעד היום המחאה ההמונית נגד הגירוש נשארה מאחורי רוב המחאות הזכורות לנו של מגזרים אחרים במדינה - ההסתדרות שעצרה את המדינה ב-2002, ועד עובדי חברת החשמל (היד על השיבר), ערביי ישראל שמרד אלים שלהם (אבנים, בקבוקי תבערה, הצתות, בזיזה, נשק חם ועוד) זכה ללא פחות מגושפנקא של ועדת אור-זועבי-ג'ובראן, ורבים אחרים. לסיכום, מחאת הימין חלשה יחסית ועומדת בכל קריטריון של מחאת המונים ועם זאת תגובת הרשויות במדינה היא באופן מוחלט ללא תקדים בחמישים השנים האחרונות.
