בתעמולה הנאצית
אותו "כהן" כללי לא ביצע פיגועי התאבדות, אבל כן למד כמו שאר אזרחי המדינה בבתי הספר ובאוניברסיטה.
אותו "כהן" כללי לא קרא להשמדת העם בתוכו הוא יושב, אבל כן קיבל כספים על פי החוק (אני לא יודעת אילו קצבאות היו נהוגות אז בגרמניה).
הדבר הראשון שעשו הנאצים כדי להילחם באותו "כהן" כללי, היה לאסור על לימודיו במוסדות אקדמיים.
סבתא שלי גורשה מביה"ס התיכון בו למדה בשל יהדותה.
הדבר השני היה לאסור עליו לעסוק במקצועות מסויימים, בם הוא נתפס כמי גוזל את פרנסתו של "רודולף" כללי וכמי שמשתלט על המשק.
בעיניי, כל אדם שאינו מעוניין לחיות במדינה היהודית דמוקרטית כפי שהיא היום, מחפש להכניס לתוכה אלמנטים זרים
(כמו למשל יום חופש כללי באחד בינואר, הוא "נובי גוד" של הרוסים), מעוניין לפגוע באוכלוסיה היהודית שבה בגלל יהדותה - מוזמן לעוף מפה למקום מוצלח יותר בעיניו, ויפה שעה אחת קודם.
זה נכון לגבי חלק מערביי ישראל, אלה שלא מוכנים להכיר בעובדה שהמדינה הזו היא ביתו של העם היהודי.
זה נכון לגבי המהגרים הלא יהודים מבריה"מ לשעבר, שעסוקים כל היום בלהתלונן על זה שאני לא לומדת רוסית כדי לתקשר איתם ולמה לא מלמדים פה יותר ספרות רוסית לבגרות.
זה נכון לגבי כל מחפשי העבודה מארצות המזרח הרחוק ואפריקה, שמנסים לקבל מעמד של אזרח שווה זכויות.
ביום בו השלטון יחליט לגדל ביצים, יפעל ביד קשה נגד המפגעים (לא, מאסר עולם עם אפשרות לתואר ראשון בכלא זה לא "יד קשה"),
יגרש מפה פושעים מורשעים בפשעים נגד המדינה הציונית - הדברים ייראו אחרת.
בינתיים, חברות ההעסקה מנפחות את כיסיהם של הפקידים הרלוונטיים כדי לגזור קופון על עוד כמה "דז'יאנג-מינג" כלליים שיבואו לעבוד פה בבניין,
עוד כמה "לינג-מיי" כלליות שינגבו את הישבן לקשישים שלנו.
בדרך אנחנו נמשיך לבכות על זה שאין עבודה, כמה החיים קשים באופן כללי וכמה אנחנו מסכנים.
העיקר שהממשלה תמשיך לתת מקומות תעסוקה לאזרחים זרים ואף אחד לא יטען נגדה כלום, כי יש ערבים לשנוא.
מבחינת הטקסט עצמו - החריזה נוראית ובאופן כללי לטעמי השיר לא איכותי.
השיר הזה בעיניי מתאים לקבוצה "האריות של הצל", לא לזמר מוכשר שמבין דבר או שניים במוזיקה.