חוק הספאם

[some117]

חוק הספאם

שלום
אני במשך תקופה ארוכה מקבל הצעות פרסומיות לרכישת קרקע דבר שמעולם לא הסכמתי לא ויותר מזה לא חושב על זה כרגע.
מחקתי את ההודעות אך לאחרונה המשכתי לקבל את ההודעות והחלטתי לתבוע. לכן, ניסיתי להסיר את ההודעה תוך השבה של הספרה 0 כפי שכתוב אך הוא נכשל מספר פעמים. לבסוף הצלחתי.
אחרי ששלחתי 0 אני ממשיך לקבל את ההודעות הללו. ונראה שזה לא עוזר בכלל.
האם יש לי עילה לתבוע? איך התביעה מתבצעת ומתנהלת? מה עליי לעשות?
מה גובה הפסיקה שיכולה להיות? האם נסיון חוזר ונשנה מצידי יהיה לצידי ויכול להביא לפיצויים גבוהים יותר?
הדבר מהווה מטרד נוראי.
לבסוף החלטתי להשיב את שמי ושיחזרו אליי על מנת לקבל פרטים על החברה, מה שקרה. אומנם לא הבהרתי בסוף השיחה שאינני מעונין להמשיך לקבל את ההודעות אך אמרתי שאם לא אחזור אליכם זה לא רלוונטי. האם עלולה להיות בעיה מכיוון של השתמשתי במילים" אל תשלחו ותפנו אליי יותר"?
אגב, האם ניתן לאחד 2 מספרי טלפון שרשומים על אותו לקוח? שלי ושל אביב לכדי תביעה אחת?
הבנתי שהרבה אנשים תבעו אך טרם קיבלו את כספם כחוק. כתוצאה נפתח הוצאה לפועל, האם זה אומר שמיותר יהיה לתבוע?
אודה להתיחסותך

 

[עוד אייל קוצינסקי]

תביעה ייצוגית בשם משלוח ספאם

שלום רב,
סוגיית שיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק הוסדרה על ידי המחוקק במסגרת תיקון מס' 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, הידוע בכינויו: "חוק הספאם".
במסגרת תיקון זה, אסר המחוקק משלוח והפצת דברי פרסומת באמצעים אלקטרוניים (בכלל זה הודעות טקסט, דוא"ל, פקסימיליה וכו') לנמענים אקראיים אשר לא נתנו לכך הסכמתם מראש.
באשר לנמענים שמסרו פרטיהם במהלך התנהלות קודמת אל מול אותו המפרסם (למשל- בעת הרשמה לשירות, הצטרפות למועדון לקוחות וכיוצ"ב)- הותר משלוח דבר הפרסומת אף אם לא ניתנה הסכמה מפורשת, בהתקיים התנאים שנקבעו לכך בחוק (המפרסם הודיע על כוונתו לעשות שימוש בפרטים לשם דיוור, ניתנה לנמען הזדמנות להודיע כי הוא מסרב לכך, דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות לשמו נמסרו הפרטים לכתחילה).
עוד הוסיף המחוקק וקבע, כי אף דבר פרסומת הנשלח בהרשאה- מחויב לעמוד במס' תנאים הנקובים בחוק (וביניהם- ציון אופן יצירת קשר עם המפרסם, דרכי מתן הודעה על סירוב לקבלת מסרים נוספים וכו'). לנמען שמורה הזכות להיגרע מרשימת התפוצה בכל עת, ועל המפרסם חובה להיעתר לבקשה זו.
מפנייתך עולה כי לכאורה, הודעות הדוא"ל שנשלחו אליך בתחילה- לא קיימו את התנאים הקבועים בחוק, באופן העשוי להקים עילת תביעה נזיקית.
ככלל, במסגרת הליך נזיקי יפסוק ביהמ"ש פיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מן ההפרה, והדבר מטיל על התובע חובת הוכחה. יחד עם זאת, קובע חוק התקשורת כי מקום בו שוגר דבר הפרסומת ביודעין בניגוד להוראות החוק - מוסמך ביהמ"ש לפסוק בשל הפרה זו 'פיצויים לדוגמא' שאינם תלויים בהוכחת נזק. שיעור הפיצוי נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש בהתאם לחומרת ההפרה ונסיבות המקרה (כך למשל ייתכן ונסיונות חוזרים ונשנים מצד הנמען להיגרע מרשימת התפוצה- כמצוין בפנייתך- עשויים לשכנע כי יש מקום לפסיקת פיצוי משמעותי יותר), אך זאת עד לשיעור מקסימלי של 1,000 ש"ח בגין כל הפרה.
לפני מס' שנים (2009) הוגשה תביעה ייצוגית בעניין, אך ביהמ"ש המחוזי דחה אותה ממספר טעמים, ביניהם כי בתביעה הייצוגית לא ניתן לתבוע את הפיצוי "האוטומטי" אלא רק נזק אמיתי שנגרם לתובע. בנסיבות אלו, והואיל ולא ניתן להראות נזק אמיתי אחיד לכל קבוצת התובעים (ואף לא נטען לקיומו של נזק כזה), הרי שהתביעה לא מתאימה להתברר כתביעה ייצוגית (ת.א. 1437/09 סהר פלד נ' אול יו ניד בע"מ).
השתלשלות האירועים שלאחר פנייתך היזומה אל החברה בבקשה לקבלת פרטים- איננה ברורה דיה על מנת שאוכל לחוות דעתי בנוגע אליה. על פניו נראה כי עצם מסירת הפרטים על ידך- מאפשרת לחברה עשיית שימוש בהם לשם פרסום גם אם לא הבעת הסכמה מפורשת (בהתקיים התנאים שציינתי לעיל), אך אינה שוללת זכותך לבקש פעם נוספת הסרה מרשימת התפוצה.

בכבוד רב,
עו"ד אייל קוצ'ינסקי

 

[shlo500]

שלום רב מה לגבי תמרור נכים שלא הוצב כחוק האם יש עילה לתבוע